פאנגאיה טסה 33%: הערכת שווי של כמיליארדר ד' לקרקע ברוסיה
בספטמבר האחרון הודיעה פאנגאיה נדל"ן על רכישת קרקע בשטח של 2,400 דונם בעיר סנט פטרסבורג שברוסיה בסכום של 100 מיליון דולר. לאחר מכן הכניסה פאנגאיה את אלקטרה כשותפה בקרקע. כעת מתחחלקת הבעלות באופן שווה בין אלקטרה ופאנגאיה, כאשר אלקטרה השקיעה כ-65 מיליון דולר ופאנגיה את היתרה. הקרקע שנרכשה מצויה עד היום בתהליך של שינוי ייעוד מחקלאות למגורים ומסחר.
היום, מזנקת מניית פאנגאיה בכ-23% בבורסה בת"א ומרכזת מחשור מסחר ער בעקבות הערכת שווי מעודכנת של חברה רוסית על הקרקע, לפיה שווי הקרקע עומד על 977 מיליון דולר עד 1.059 מיליארד דולר.
הערכת השווי נעשתה על ידי חברת Cushman & Wakefield. בנובמבר האחרון השלימה פאנגאיה סופית את רכישת הקרקע, והבעלות עליה עברה לחברה רוסית הנמצאת בבעלות של 50% בידי פאנגאיה.
דירקטוריון פאנגאיה מבקש להבהיר כי "אסור להשתמש בהערכת שווי זו לצורך שיערוך נכסי החברה בדוחותיה הכספיים", שכן הערכת השווי הזו נעשתה אך ורק לצרכי שיווק והצגה למשקיעים שונים. כמו כן, הערכת השווי אינה קבילה לצרכים חשבונאיים ולפיכך לא תוצג בדוחות הכספיים של 2007.
"דירקטוריון החברה אינו עומד מאחורי הערכת השווי ולא לוקח אחריות לאמור בה", נמסר בהודעת החברה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
