319 מיליון דולרים הושקעו בחברות ההיי-טק בישראל ברבעון השני של 2007 - עליה של 6%
חברות היי-טק המגובות הון סיכון גייסו בישראל במהלך הרבעון השני של 2007 כ-319 מיליון דולרים - עלייה של 4% לעומת הרבעון הקודם, בו גויסו כ-307 מיליון דולרים, ועלייה של כ-6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בו גויסו כ-300 מיליון דולרים. נתונים אלה ואחרים עולים מדו"ח ה-Money Tree שפירסמה אתמול (א') פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PricewaterhouseCoopers. עוד עולה מן הנתונים, כי 80 חברות היי-טק ישראליות גייסו הון ברבעון השני של השנה, זאת לעומת 81 חברות שגייסו הון ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 4 מיליון דולרים ברבעון הנוכחי, לעומת 3.8 מיליון דולרים ברבעון הקודם.
סך ההשקעות בחציון הראשון של 2007 הסתכם בכ-626 מיליון דולרים (1.25 מיליארד דולרים במונחים שנתיים), לעומת החציון הראשון של שנת 2006, אז הסתכם סך ההשקעות בכ-618 מיליון דולרים. סך ההשקעות בחציון הראשון של שנת 2007 הינו הסכום הגבוה ביותר שהושקע בחברות היי-טק במחצית הראשונה של שנה מאז החציון הראשון של שנת 2001. מספר החברות שגייסו הון במחצית הראשונה של השנה הגיע ל-161, לעומת 149 חברות שגייסו הון במחצית הראשונה של 2006. ממוצע ההשקעה בחברה עמד על 3.9 מיליון דולרים במחצית הראשונה של 2007, לעומת 4.1 מיליון דולרים במחצית הראשונה של 2006.
מגזר התקשורת והרשתות שומר על המקום הראשון בהשקעות, עם 26 חברות שגייסו כ-133 מיליון דולרים ברבעון הנוכחי, המהווים כ-42% מסך ההשקעות, הנתח היחסי הגבוה ביותר מסך ההשקעות זה כשלוש שנים. מדובר בעלייה של כ-20% במונחים כספיים לעומת הרבעון הקודם, בו כמות זהה של חברות גייסו כ-111 מיליון דולרים. ההשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה עמדה על 5.1 מיליון דולרים ברבעון הנוכחי, לעומת 4.3 מיליון דולרים ברבעון הקודם.
ברבעון זה נצפו חמש עסקאות גדולות (השקעה של מעל 10 מיליון דולרים לחברה), בסכום כולל של כ-76 מיליון דולרים, המהווים 57% מסך ההשקעות במגזר זה. בניכוי חמש העסקאות הגדולות ברבעון זה, ההשקעה הממוצעת בחברה עמדה על 2.7 מיליון דולרים בלבד.
מגזר התוכנה מתחזק ברבעון השני של 2007 עם כ-73 מיליון דולרים שהושקעו ב-20 חברות. זוהי עלייה של כ-85% במונחים כספיים לעומת הרבעון הקודם, בו הושקעו כ-39 מיליון דולר ב-19 חברות. ההשקעה הממוצעת בחברה עמדה על 3.6 מיליון דולרים ברבעון הנוכחי, לעומת 2.1 מיליון דולרים ברבעון הקודם. את העלייה בהשקעה הכוללת ובהשקעה הממוצעת במגזר זה ברבעון הנוכחי, ניתן ליחס לעובדה כי מרבית החברות שגייסו כסף ברבעון זה נמצאו בשלבים מתקדמים או בשלבים מאוחרים יותר להתפתחותן. שלבים אלה מתאפיינים בצורך בהיקפי השקעה גדולים יחסית – 18 חברות אשר גייסו סך של כ-70 מיליון דולרים.
מגזר המוליכים למחצה מציג ירידה בסך ההשקעות, עם כ-27 מיליון דולרים שהושקעו בשלוש חברות, לעומת 54 מיליון דולרים שהושקעו בחמש חברות ברבעון הקודם. ממוצע ההשקעה בחברה במגזר זה עמד על תשע מיליון דולרים ברבעון הנוכחי, לעומת 10.8 מיליון דולרים ברבעון הקודם.
קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו כ-159 מיליון דולרים, המהווים כ-50% מסך ההשקעות ברבעון השני של שנת 2007. זאת לעומת כ-164 מיליון דולרים, שהיוו כ-53% מסך ההשקעות ברבעון הקודם. בנוסף להשקעה בחברות היי-טק המקיימות פעילות בארץ, השקיעו קרנות ההון סיכון המקומיות ברבעון הנוכחי כ-24 מיליון דולרים ב-13 חברות היי-טק זרות שאין להן פעילות בארץ, לעומת כ-16 מיליון דולרים שהושקעו ב-16 חברות זרות ברבעון הקודם.
47 חברות, המהוות 59% ממספר החברות אשר גייסו הון ברבעון השני של 2007, רשומות כישראליות. חברות אלה גייסו כ-164 מיליון דולרים המהווים כ-51% מסך כל ההשקעות. שאר החברות רשומות כזרות, רובן המכריע בארה"ב.
30 חברות, המהוות 38% מכלל החברות אשר גייסו הון ברבעון השני של 2007, נהנות מסיוע של המדען הראשי. כ-147 מיליון דולרים מסך כל ההשקעות הוזרמו לחברות אלו.
לדברי יוסי פילוס, שותף ומנהל תחום הייעוץ וההיי-טק בקסלמן וקסלמן PwC, שוק ההון סיכון מפגין עוצמה מתמשכת, כאשר הרבעון השני של 2007 מצטרף לשני הרבעונים הקודמים לו, עם רמת השקעות העולה על 300 מיליון דולרים לרבעון. "אנו מבחינים בתנועה מתמדת של שחקנים חדשים הנכנסים לזירה כמשקיעים, לצד יזמים מנוסים ששוקדים על פיתוח טכנולוגיות חדשניות ומאתגרות, כאשר החיבור של שני תנאים אלו מבטיח שוק בוגר הנמצא בתהליך של צמיחה מתמדת".

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025
למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות
דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל.
מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל.
בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל.
יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה".
- סכום שיא: הטוטו יעניק חסות לליגת העל ויעביר 40 מיליון שקל
- מיהי "אשת השיווק" של חודש דצמבר ולמה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו:
" אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון
הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל