כל פעיל בשוק ההון ידע, אם תבקשו ממנו, להצביע על הגורם האמוציונלי כאחד הגורמים החשובים ביותר בתהליך קבלת ההחלטות של משקיע ממוצע. מי מאיתנו לא מכיר את התחושה ש"בא לנו להעיף את הנייר הזה", רק בשל העובדה שהמסכן לא "תפקד" לזמן מה, בעוד עמיתיו הנמרצים השיאו תשואות גבוהות למחזיקיהם.

הדוגמה הטובה ביותר להמחשת העניין נמצאת ממש מתחת לאפינו, וקוראים לה "טבע". סקרים שפורסמו לאחרונה בתקשורת בהם מביעים פעילים/יועצים בשוק ההון את תחזיותיהם לשנה הבאה, הראו שטבע שהייתה חביבת הקהל הישראלי עד לפני חודשים ספורים, נכללת כיום ברוב ההמלצות בקטגוריה הלא מחמיאה של חברות מוקצות אשר הס מלהזכיר אותן היום כמניות אטרקטיביות. העובדה שטבע נסחרת כיום לפי שווי יחסי, הנמוך ביותר מזה כעשרים שנים, לא משנה את תחושתם הלא אוהדת של המשקיעים כלפי הנייר. כמובן שלא ניתן לבטל את הסיכוי שטבע ומניות מדשדשות נוספות ימשיכו לגרום סבל למשקיעיהן גם בשנה הבאה, אולם מבט לרשימת המומלצות והמומלצות פחות מחזק את התחושה שרבים אלה המניחים שמה שהיה הוא שיהיה.

בחינה של אפיקי ההשקעה הגלובליים האטרקטיביים מראה תוצאות דומות. קיים כיום קונצנזוס רחב לגבי המשך הצמיחה במשקים המתעוררים תוך התמקדות במשק הסיני וההודי. המסקנה בעקבות הקביעה הנ"ל מובילה רבים להניח, כי השווקים הללו שעלו בצורה מרשימה ביותר בשלוש השנים האחרונות ימשיכו לעשות כן גם בשנה הבאה.

אולי כן ואולי לא, מה שבטוח, היא העובדה שהכסף החם נמצא כבר במקום החם ומקווה להמשיך להתחמם עליו גם בעתיד. מי שיבחן את תזרימי הכספים שנעו לכיוון השווקים המתעוררים, יגלה שהקפיצה הגדולה בסכומים חלה רק לאחר שהשווקים הללו גמאו עשרות אחוזים, ולמעשה מרבית הכסף הצטרף לחגיגה יותר בחלקה האחרון מאשר הראשון. במילים אחרות, הכסף הגדול החל לזרום בכמויות אדירות זמן רב לאחר שהערך הכלכלי של ההשקעות הללו כבר בא לידי ביטוי. הגורם שכנראה הניע את רוב הכסף הזה לכיוון המשקים המתעוררים, מקורו ברצון להצטרף לעגלה שכבר החלה לדהור, מתוך תקווה שזו תמשיך בדהירתה ולאו דווקא בשל השיקול הכלכלי.

השורות לעיל לא נכתבו כדי להציע אסטרטגיית השקעות חדשה שאומרת: "החליפו את המניבים של היום במדוכאים של אתמול". אבל בוא נודה על האמת, הסטטיסטיקה לרעתנו. למרות כל הדברים הטובים שאנו חושבים על המשק שלנו, הסיכוי שהשוק ימשיך לעלות בחוזקה גם בשנה החמישית הוא, לפחות סטטיסטית, נמוך. לכן, המשקיעים ידרשו בשנת 2007 ליטול פינצטה לידיהם ובעזרתה לשלוף את הניירות המעניינים. רוב הסיכויים ששנת 2007 לא תתאפיין במהלכים רוחביים כפי שראינו השנה (מניות הנדל"ן) ובשנים קודמות (במניות הכבדות יותר).

נציין כאן שני סקטורים שראויים לבחינה, לאחר שאלו הפגינו חולשה בשנה האחרונה.

הראשון הוא סקטור הביטוח. רוב חברות הביטוח, בעיקר הגדולות שבהן לא זוכות להערכה גבוהה מצד המשקיעים מאחר ואלו לא הפגינו לאורך השנים יכולות ניהוליות יוצאות דופן. שני גורמים עשויים לשנות את התמונה בשנה הבאה.

הראשון, היא העובדה ששנת 2007 עשויה לסמן למעשה את סוף תהליך "העיכול" של גופי ההשקעה הענקיים אשר רכשו חברות הביטוח בשנתיים האחרונות ואת מיצוי הסינרגיות הקיימות בין החברות. מה שיכול להיות מתורגם לשיפור בשורת הרווח הנקי.

קחו למשל את הראל שרכשה את פיא ואת לאומי גמל. נניח למשל שהראל תעלה את דמי הניהול בחברות אלו בשיעור צנוע של 25%, מה שעדיין יותיר אותם ברמה נמוכה מהממוצע בענף, התוספת לשורת הרווח הנקי עשויה להגיע לכ-40 מיליון שקל, או במילים אחרות, תוספת של 10%.

השני - הוא סקטור בתי ההשקעות. זאת מאחר ושחקניות בולטות בענף בתי ההשקעות אשר יצאו למסע רכש ברחבי שוק ההון בשנתיים האחרונות (שעדיין לא הסתיים), עשויות ליהנות מתהליך דומה.

כך גם ניתן להניח, כי מבנה הבעלות בבתי ההשקעות ידחוף אותם למיצוי הסינרגיה. תהליך שבסופו תרשם עלייה של רף הרווחיות. ניתן להעריך כבר כעת, כי הקפיצה ברווחיות בתי ההשקעות הללו - תרשם בפרק זמן קצר יותר מזה שייקח לחברות הביטוח.

*מאת: עידן אזולאי - בית ההשקעות אפסילון.