בריאות/הסרת חיסיון מפרוטוקול ועדה רפואית/עליון
עובדות וטענות:
המנוח, אושפז בהיותו בן 46 במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר לצורך ניתוח באחת מאצבעות כף רגלו. בעת החלמתו מהניתוח, החל המנוח להתלונן על כאבים ובמקום הניתוח התגלתה מוגלה. הוא טופל בטיפולים שונים, לרבות מתן תרופות אנטיביוטיות וניתוחים חוזרים לשם פתיחת פצע הניתוח וניקויו. חרף כל זאת, חלה התדרדרות במצבו, והוא נפטר כחודשיים לאחר הניתוח. בעקבות כך, מינה נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, ועדת בדיקה (להלן: "הוועדה"), אשר התבקשה לבדוק את מהלך הטיפול במנוח בביה"ח שיבא. הוועדה שמעה את בני משפחתו של המנוח, הם המערערים, וחקרה את הרופאים שטיפלו במנוח או היו אחראים בדרך זו או אחרת על הטיפול בו. בסופו של דבר, הוציאה הוועדה דו"ח ממצאים ומסקנות, שנמסר גם למערערים,,המצביע על רשלנות לכאורה של המשיבה. המערערים הגישו תביעת נזיקין נגד המשיבה בה תבעו פיצוי בגין מות המנוח. לשם הוכחת התביעה, טוענים המערערים, הם נזקקים לפרוטוקול הדיונים של הוועדה. על כן, הם עתרו לאפשר להם לעיין בפרוטוקול. המשיבה התנגדה לבקשה, בטענת חיסיון.
דיון משפטי:
כב' הש' י' עדיאל:
לפי חוק זכויות החולה, הוקמו שני סוגי ועדות: ועדת בדיקה וועדת בקרה ואיכות. בסעיף 21 לחוק הוגדרה הוועדה בה עסקינן בערעור זה כדלקמן: "'ועדת בדיקה' - ועדה שהוקמה לשם בדיקת תלונה של מטופל או של נציגו או לשם בדיקת אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי...". ממצאיה ומסקנותיה של הוועדה, כך נקבע בסעיף 21(ב) לחוק, "יימסרו לממנה הוועדה, למטופל הנוגע בדבר ולמטפל העלול להיפגע ממסקנות הוועדה". הסדר שונה נקבע בחוק לגבי פרוטוקול הדיונים בוועדה. הפרוטוקול יימסר רק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי (של משרד הבריאות). לצדו של כלל זה נקבע, בסעיף 21(ד) לחוק, כי לבית המשפט שיקול דעת אם להורות על מסירת הפרוטוקול למטופל או למטפל... אם מצא כי הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותו; פרשנותו של סעיף זה היא העומדת במוקד הדיון שלפנינו. הערכים המתנגשים במקרה שלפנינו, הם "הצורך" בגילוי הפרוטוקול "לשם עשיית צדק", לעומת "העניין שיש לא לגלותו". "עשיית צדק", משמעה ניהול הליך משפטי הוגן. עשיית צדק מושתתת על גילוי האמת, שיש בו כדי לחשוף את האמת לגבי כל העובדות הנוגעות לטיפול הרפואי שניתן למנוח ולתוצאותיו; "העניין שיש לא לגלות", הוא האינטרס הציבורי בקידום ובשיפור הרפואה בישראל, בין היתר, באמצעות מערכת בקרה והפקת לקחים ממקרים בהם הטיפול הרפואי שניתן לא צלח. קידומו של ערך זה, אליבא דמשיבה, כרוך בהגנה על שמם הטוב של הרופאים המעידים בוועדה ועל עיסוקם. האינטרס של רפואה מתקדמת ימומש, כך המשיבה, אם בוועדות הבדיקה, המוקמות לצורך בדיקת תקלות והפקת לקחים, יוכלו הרופאים המעידים וחברי הוועדה לדבר באופן חופשי ולהתייחס בגלוי לאירוע נושא הבדיקה. בלא חיסיון, נטען, יחששו הרופאים וחברי הוועדה מפגיעה בפרטיותם. כך, התועלת הגלומה בוועדות הבדיקה לא תמומש, והציבור יימצא נפגע.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
