הכשרת הישוב: קיטון בהפסדים במחצית וברבעון השני
חברת הכשרת הישוב הצליחה לצמצם ברבעון השני את ההפסדים שלה לכדי 2.1 מיליון שקל מול 5.3 מיליון שקל בעת המקבילה. הקיטון בהפסדים בא בד בבד להגדלת הרווח התפעולי של החברה ברבעון השני. גם במחצית הראשונה לא נחלצה החברה מההפסדים, גם אם הם קטנו מאוד. מול הפסד של 12.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004, היא רשמה כעת הפסדל של 2 מיליון שקל במחצית.
הרווח התפעולי גדל בכ-116% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והוא הסתכם לסך של 4.6 מיליון שקל. הכנסות החברה ממלונאות ברבעון השני של 2005 הסתכמו לסך של 23 מיליון שקל שהם גידול של כ-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
מלונות הכשרת הישוב מנהלת 6 בתי מלון הכוללים 845 חדרים. רשת בתי המלון של החברה כוללת את המלונות: רימונים נפטון באילת, רימונים אופטימה טאואר ברמת גן, מלון רימונים גלי כנרת בטבריה מלון רות רימונים בצפת, מלון רימונים חרמון שבנווה אטי"ב ובמלון רימונים המעיין בנצרת.
מחזור ההכנסות של החברה במחצית הראשונה של 2005 גדל בכ- 5.1 מיליון שקל המהווה גידול בשיעור של 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל הגידול בהכנסות בתקופה זו השתקף ברווח התפעולי של החברה שגדל בכ-5.5 מליון שקל בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד, וזאת כתוצאה משיפור היעילות התפעולית ושמירה על הוצאות ההפעלה, למרות הגידול בתפוסה ובהכנסות.
בחברה מסרו כי שמירה על גובה ההוצאות נבעה בעיקר מהגברת היעילות התפעולית בתחום כח האדם ובתחומי המזון והמשקאות, תוך שמירה על רמת השירות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
