הערכות: מחיר חבית נפט עשוי דווקא לרדת ל-45 דולר
מחיר חבית נפט צפוי לרדת לרמה של כ-45 דולר לחבית. כך מעריכים היום בבית ההשקעות גרין-בול, על פי ניתוח מחירן של חברות הנפט בעולם. מהניתוח עולה כי בעוד מחירה של חבית נפט בודדת זינק בכ-330% בשנים האחרונות, מרמה של 20 דולר בשנת 2002 לכ-67 דולר כיום, שוויין של חברות הנפט זינק בכ-200% בלבד, כפי שמשתקף במניית אינדקס דאו ג'ונס אנרגיה (IYE).
לדברי מנכ"ל גרין בול, ארז צדוק, מחירי חברות האנרגיה מגלמות רק כמחצית מעליית מחירי הנפט. כלומר, שוק המניות צופה כי מחיר הנפט ירד בטווח הארוך למחיר של כ-45 דולר לחבית. "יש לזכור כי עליית המחירים הנוכחית באה כתוצאה מעלייה בביקוש, כאשר התשומות, ועלויות ההפקה עצמן, אינן משתנות משמעותית, כך שהרווח של חברות הנפט גדל" אומר צדוק.
"העובדה כי למרות זאת, מחירן של החברות עצמן עלה בשיעור נמוך משמעותית משיעור עליית מחירי הנפט, תומך בתחזיות של השוק לגבי צפי לירידה משמעותית במחירי הנפט בטווח הארוך". עם זאת, בגרין-בול טוענים כי בטווח הקצר מחירי החוזים עדיין מצביעים על אותן רמות גבוהות של מחירים.
בבית ההשקעות מעריכים כי סקטור הנפט עדיין אטרקטיבי, גם ברמות המחירים כיום, אולם הסיכון של סקטור זה עלה. "חשוב להבין כי המתאם בין סקטור האנרגיה לשוק המניות בכללותו אינו גבוה, ואף נמוך יחסית לסקטורים אחרים" אומר צדוק.
"ההשפעה של מחירי הנפט על סקטור האנרגיה, ברמות של היום, גבוהה משמעותית מההשפעה של שוק המניות על סקטור זה. לכן, המשך עלייה במחירי הנפט עלול ליצור זעזועים בשוק ולגרום לירידות, בעוד סקטור האנרגיה ירשום עליות".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
