באר לשאיבת נפט בעומאן
צילום: Istock

דיווח: הביקוש לנפט בסין ירד ב-20%; אופק ידונו בקיצוצים

מדובר בירידה של 3 מיליון חביות נפט, מסך כלל 14 מיליון חביות נפט שצורכת סין מדי יום. כיום סין היא יבואנית הנפט הגדולה בעולם לאחר שארצות הברית הגיעה לעצמאות אנרגטית. הנפט ירד ב-20% בחודש
ארז ליבנה | (3)

כולם מדברים על ההשפעה הכלכלית שיש לוירוס הקורונה על הכלכלה הסינית. כרגע, חוץ מהתרסקות המדדים בסין, לא היה אמצעי מדד שאותו ניתן לכמת. עד עכשיו. וזה לא נראה טוב.

 

גורמים סיניים סיפרו לסוכנות הידיעות בלומברג, כי הסגירה של מחוז חוביי ו-20 מחוזות נוספים, הביאו את הביקוש הסיני לנפט לשיא שלילי שלא נראה מאז המשבר הכלכלי והפיגועים במגדלי התאומים ב-2001.

 

לפי הדיווח, הביקוש של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ירד בכ-20%, מרמה של 14 מיליון חביות נפט ביום ל-11 מיליון חביות נפט ביום. כלומר, פחות 3 מיליון חביות כל יום. רק כדי להבין את ההשפעה על סקטור הנפט העולמי, 14 מיליון חביות זו כמות הנפט שצורכות גרמניה, צרפת, איטליה, יוון, בריטניה, יפן ודרום קוריאה ביחד.

 

עם זאת, הפגיעה היא לא רק בסקטור התעשייתי. השבתת הטיסות, במה שהיה אמור להיות השבוע העמוס ביותר מבחינת תיירות בסין, יצר מצב שבו שחקנים בשוק אוגרים את הנפט שברשותם, כשבקרוב לא יהיה להם מקום במחסנים.

 

הנפילה בביקוש לנפט בסין מגיעה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים עברו. זה הספיק להכניס את הסקטור לסחרור. בשבוע שעבר הופסק לגמרי ייבוא הנפט לסין מדרום אמריקה, כשגם ייבוא הנפט ממערב אפריקה נפגע.

 

מאז ה-6 לינואר, בעת התלהטות הגזרה בין איראן לארצות הברית בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, הנפט הגולמי שנסחר תמורת כ-63.3 דולר לחבית, ירד לרמה של 51.6 דולר לחבית. ירידה של כ-20%. גם הנפט מסוג ברנט ירד בשיעור דומה, מרמה של 70.5 דולר לחבית ל-56.3 דולר לחבית. מאז התפרצות המחלה ב-20 לינואר, המחירים ירדו ב-14%.

 

בשבוע שעבר ראיינו כאן את סרגיי ויסננצ'וק, שאמר כי הוא לא רואה אפסייד למחיר הנפט בתקופה הקרובה. וכך כנראה גם באופ"ק, ארגון המדינות המייצרות נפט, הנחשב גם לקרטל עולמי שנמצא בשליטת ערב הסעודית – מפיקת הנפט הגדולה בעולם.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 10/02/2020 18:58
    הגב לתגובה זו
    לפי בדיקות סיסמיים יש בשמשון נפט בכמות מסחרית המספיקה לשלושים שנה לפחות
  • 2.
    צחי 03/02/2020 15:55
    הגב לתגובה זו
    צריך לקצץ ב4 מיליון כדי לעצור את המחירים. אגב הנתון המעודכן צפוי להיות הרבה יותר נמוך.
  • 1.
    ה"דיווח" הזה הוא מלפני יומיים. לא מבוסס. (ל"ת)
    עוד מטורלל 03/02/2020 11:59
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.