דיווח: הביקוש לנפט בסין ירד ב-20%; אופק ידונו בקיצוצים
כולם מדברים על ההשפעה הכלכלית שיש לוירוס הקורונה על הכלכלה הסינית. כרגע, חוץ מהתרסקות המדדים בסין, לא היה אמצעי מדד שאותו ניתן לכמת. עד עכשיו. וזה לא נראה טוב.
גורמים סיניים סיפרו לסוכנות הידיעות בלומברג, כי הסגירה של מחוז חוביי ו-20 מחוזות נוספים, הביאו את הביקוש הסיני לנפט לשיא שלילי שלא נראה מאז המשבר הכלכלי והפיגועים במגדלי התאומים ב-2001.
לפי הדיווח, הביקוש של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ירד בכ-20%, מרמה של 14 מיליון חביות נפט ביום ל-11 מיליון חביות נפט ביום. כלומר, פחות 3 מיליון חביות כל יום. רק כדי להבין את ההשפעה על סקטור הנפט העולמי, 14 מיליון חביות זו כמות הנפט שצורכות גרמניה, צרפת, איטליה, יוון, בריטניה, יפן ודרום קוריאה ביחד.
עם זאת, הפגיעה היא לא רק בסקטור התעשייתי. השבתת הטיסות, במה שהיה אמור להיות השבוע העמוס ביותר מבחינת תיירות בסין, יצר מצב שבו שחקנים בשוק אוגרים את הנפט שברשותם, כשבקרוב לא יהיה להם מקום במחסנים.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפילה בביקוש לנפט בסין מגיעה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים עברו. זה הספיק להכניס את הסקטור לסחרור. בשבוע שעבר הופסק לגמרי ייבוא הנפט לסין מדרום אמריקה, כשגם ייבוא הנפט ממערב אפריקה נפגע.
מאז ה-6 לינואר, בעת התלהטות הגזרה בין איראן לארצות הברית בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, הנפט הגולמי שנסחר תמורת כ-63.3 דולר לחבית, ירד לרמה של 51.6 דולר לחבית. ירידה של כ-20%. גם הנפט מסוג ברנט ירד בשיעור דומה, מרמה של 70.5 דולר לחבית ל-56.3 דולר לחבית. מאז התפרצות המחלה ב-20 לינואר, המחירים ירדו ב-14%.
בשבוע שעבר ראיינו כאן את סרגיי ויסננצ'וק, שאמר כי הוא לא רואה אפסייד למחיר הנפט בתקופה הקרובה. וכך כנראה גם באופ"ק, ארגון המדינות המייצרות נפט, הנחשב גם לקרטל עולמי שנמצא בשליטת ערב הסעודית – מפיקת הנפט הגדולה בעולם.
- השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- דוח BDO: לישראל יש עתודות גז עד שנת 2062 לפחות
- 3.אנונימי 10/02/2020 18:58הגב לתגובה זולפי בדיקות סיסמיים יש בשמשון נפט בכמות מסחרית המספיקה לשלושים שנה לפחות
- 2.צחי 03/02/2020 15:55הגב לתגובה זוצריך לקצץ ב4 מיליון כדי לעצור את המחירים. אגב הנתון המעודכן צפוי להיות הרבה יותר נמוך.
- 1.ה"דיווח" הזה הוא מלפני יומיים. לא מבוסס. (ל"ת)עוד מטורלל 03/02/2020 11:59הגב לתגובה זו

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
