דיווח: הביקוש לנפט בסין ירד ב-20%; אופק ידונו בקיצוצים
כולם מדברים על ההשפעה הכלכלית שיש לוירוס הקורונה על הכלכלה הסינית. כרגע, חוץ מהתרסקות המדדים בסין, לא היה אמצעי מדד שאותו ניתן לכמת. עד עכשיו. וזה לא נראה טוב.
גורמים סיניים סיפרו לסוכנות הידיעות בלומברג, כי הסגירה של מחוז חוביי ו-20 מחוזות נוספים, הביאו את הביקוש הסיני לנפט לשיא שלילי שלא נראה מאז המשבר הכלכלי והפיגועים במגדלי התאומים ב-2001.
לפי הדיווח, הביקוש של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, ירד בכ-20%, מרמה של 14 מיליון חביות נפט ביום ל-11 מיליון חביות נפט ביום. כלומר, פחות 3 מיליון חביות כל יום. רק כדי להבין את ההשפעה על סקטור הנפט העולמי, 14 מיליון חביות זו כמות הנפט שצורכות גרמניה, צרפת, איטליה, יוון, בריטניה, יפן ודרום קוריאה ביחד.
עם זאת, הפגיעה היא לא רק בסקטור התעשייתי. השבתת הטיסות, במה שהיה אמור להיות השבוע העמוס ביותר מבחינת תיירות בסין, יצר מצב שבו שחקנים בשוק אוגרים את הנפט שברשותם, כשבקרוב לא יהיה להם מקום במחסנים.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפילה בביקוש לנפט בסין מגיעה בהשוואה לתקופות מקבילות בשנים עברו. זה הספיק להכניס את הסקטור לסחרור. בשבוע שעבר הופסק לגמרי ייבוא הנפט לסין מדרום אמריקה, כשגם ייבוא הנפט ממערב אפריקה נפגע.
מאז ה-6 לינואר, בעת התלהטות הגזרה בין איראן לארצות הברית בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני, הנפט הגולמי שנסחר תמורת כ-63.3 דולר לחבית, ירד לרמה של 51.6 דולר לחבית. ירידה של כ-20%. גם הנפט מסוג ברנט ירד בשיעור דומה, מרמה של 70.5 דולר לחבית ל-56.3 דולר לחבית. מאז התפרצות המחלה ב-20 לינואר, המחירים ירדו ב-14%.
בשבוע שעבר ראיינו כאן את סרגיי ויסננצ'וק, שאמר כי הוא לא רואה אפסייד למחיר הנפט בתקופה הקרובה. וכך כנראה גם באופ"ק, ארגון המדינות המייצרות נפט, הנחשב גם לקרטל עולמי שנמצא בשליטת ערב הסעודית – מפיקת הנפט הגדולה בעולם.
- מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
- שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- 3.אנונימי 10/02/2020 18:58הגב לתגובה זולפי בדיקות סיסמיים יש בשמשון נפט בכמות מסחרית המספיקה לשלושים שנה לפחות
- 2.צחי 03/02/2020 15:55הגב לתגובה זוצריך לקצץ ב4 מיליון כדי לעצור את המחירים. אגב הנתון המעודכן צפוי להיות הרבה יותר נמוך.
- 1.ה"דיווח" הזה הוא מלפני יומיים. לא מבוסס. (ל"ת)עוד מטורלל 03/02/2020 11:59הגב לתגובה זו
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבושיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה
שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים
שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.67% , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.
הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.
השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה
שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.
הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.
- שו"ב אנרגיה מסכמת רבעון עם עלייה של 12% בהכנסות
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?
החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון
מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.
השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.
מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון
אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.
במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.
