משרד האנרגיה מגביר פיקוח על ספקי גפ"מ ומחמיר את חסמי הכניסה
גז ביתי הרגולציה תהיה נוקשה יותר על החברות הגדולות בתחום הגז לבישול - אך גם חסמי הכניסה על שחקניות חדשות לתחום יוגברו. הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את חוק הגז (גפ"מ - גז פחממני מעובה) החדש, שיזם משרד האנרגיה. מטרת החוק לשפר ולחזק את מערכת האכיפה במשק הגפ"מ, באמצעות העמדת כלים נוספים להתמודדות עם בעיות באכיפת החוק הקיים, ובאמצעות החמרת הענישה על העבירות החמורות והנפוצות בתחום.
מדובר בעדכון של חוק הגז מ-1989 שהסדיר את הפיקוח על התחום. אולם, בשל היעדר הכלים ואמצעים מספיקים לאכיפה יעילה של החוק במישור המנהלי והפלילי, התמשכות ההליכים המשפטיים וכן ענישה מקלה, החליטו במשרד האנרגיה להוביל תיקוני חקיקה והסדרה ראויים.
לפי מנהל מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, הצעת החוק נועדה להסדיר את הענף כך שהעוסקים בענף ידרשו לניסיון מהותי, לתשתית מתאימה, ביטוח, הון עצמי והעדר הרשעות. זאת בניגוד למצב כיום שבו כדי להוציא רישיון לספק גז מספיק להיות תושב ישראל. רישיון מעתה ינתנו לתקופה של חמש שנים, במקום שלוש שנים.
התיקונים העיקריים בהצעת החוק נוגעים להסדרת פעילות העוסקים בהספקת גז ביתי מטעם ספקי הגז (הסוכנים) ברישיון ספקי הגז, הגבלת תוקפם של היתרים למתקני גפ"מ, קביעת תנאים מהותיים לקבלת רישיון ספק גז, הרחבת הסמכויות המנהליות של מנהל ענייני בטיחות הגז, איסור על הספקת גז ביתי למי שאינו צרכן ואין לו רישיון לעסוק בגז, חיזוק סמכויות הפיקוח והאכיפה והתאמתם לחקיקה העדכנית, החמרת הענישה (לפי מדרג של בין חצי שנת מאסר לשלוש שנים) על העבירות החמורות בתחום, התאמת סעיפי העונשין לחקיקה העדכנית והסמכת המנהל להטיל עיצום כספי על חלק מההפרות בתחום.
- תשתיות: הסקטור הדפנסיבי שצפוי ליהנות מהורדת הריבית
- הגז יתייקר, מחיר האופנועים יעלה: כל ההטבות שיפוגו בתקופה הקרובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר להיבט הבטיחותי, החוק נועד גם להסמיך את שר האנרגיה, בהתייעצות עם שר הכלכלה, לקבוע אמות מידה לעניין הרמה ואיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק גז, על מנת לשפרם.
- 4.קובי 10/12/2020 17:16הגב לתגובה זופעם היה פיקוח היום המחיר בשמיים והכל בלאגן...תגידו תודה למשה שחל המושחת
- 3.הצרכן הקטן 10/12/2020 12:37הגב לתגובה זועד היום כל מוחמד מהכפר יכול היה לאפסן סטוקים של בלונים אצלו בחצר, לסכן את השכנים בפיצוץ ולשווק את הסחורה ללקוחות בטנדר מקרטע.
- צחי 10/12/2020 17:13הגב לתגובה זולפעמים הטנדר לא היה מקרטע, מסכים אם כל השאר.
- 2.YL 10/12/2020 11:28הגב לתגובה זוהיה עדיף ש מר שטייניץ יתמקד ב מלחמה נגד הדורסן החדש שברון שזרקה אותו מכל המדרגות בכל הקשור ל מחיר הגז ***מזמן לא דיבר על הנחת צינור גז למוסקבההההה
- 1.סקי קרמר 10/12/2020 11:24הגב לתגובה זויש בשוק הזה המון הון שחר ועבריינות, כולל דלת מסתובבת והעלמות עין.
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
