למרות המלחמה: חברות התיירות הפיקו לקחים מהקורונה וצלחו את השנה
מלחמת חרבות ברזל השפיעה באופן ישיר על הפעילות העסקית של חברות התעופה, התיירות והמלונאות. תחום הנופש והטיסות היה חייב להסתגל לסיטואציה החדשה שכללה בעיקר קיטון דרמטי בתיירות הנכנסת ובהיצע הטיסות עקב הפסקת פעילותן של חברות תעופה זרות וירידה משמעותית ביציאת ישראלים לחו"ל (מתחילת השנה נרשם קיטון משמעותי של 43% ביציאת ישראלים לחו"ל).
כל חברות התעופה התיירות והמלונאות שנסחרו בבורסה עשו התאמות מהירות, מי פחות ומי יותר על מנת להתאים את עצמן לסיטואציה החדשה. לא דבר מובן מאליו שכל החברות הציבוריות הרוויחו השנה לעומת שנת הקורונה בה נרשמו למרבית החברות הפסדי עתק. זו אינה שנה מייצגת, היתה זו שנה עם היצע טיסות מוגבל מאד, ביקושים נמוכים מהרגיל, תיירות נכנסת בשפל ובתי מלון שחלקם עדיין מארחים מפונים.
אל-על
דומה שכבר נכתבו אין ספור כתבות על השנה החלומית של אל על. הפסקת הטיסות של מרבית חברות התעופה הזרות הכפילה את נתח השוק של אל על מ-21% ל-44%. זהו אירוע חריג והתוצאות בהתאם. ההכנסות ברבעון השלישי הסתכמו לכמיליארד דולר והרווח הנקי עמד על כ-187 מיליון דולר. בדומה לרבעונים הקודמים אחוזי התפוסה הגיעו לשיא של 94% לעומת 88% אשתקד. זהו אחוז תפוסה פנומנלי בחברות תעופה סדירות.
ללא ספק המלחמה היא אירוע מכונן בתולדות אל על שממצב אותה כחברה חזקה ויציבה לעתיד. אל על ניצלה את התקופה הטובה לעסקת ענק עם בואינג של רכישת עשרות מטוסים שיחליפו את צי צרי הגוף של החברה. המטוסים החדשים יאפשרו לאל על לבצע שדרוג משמעותי במסגרת הקמת צי צעיר, טכנולוגי ומתקדם, שיציע בעתיד חווית שירות חדשנית וחסכונית יותר בנושא הדלק.
מתחילת השנה מניית אל על עלתה ב-80% לשווי של 3 מיליארד שקל. בשבוע האחרון ירדה מניית החברה ב-18% עקב הסכם הפסקת אש וחזרה צפויה של חברות תעופה זרות לארץ. אלא שעושה רושם שהחזרה תהיה איטית ומדורגת, בעיקר של החברות האמריקאיות, בעוד הטיסות לארה"ב מהוות את בסיס הרווח הגבוה ביותר של החברה.
ישרוטל
ישרוטל הצליחה להסתגל באופן מהיר למצב אליו נקלע תחום המלונאות בישראל. ירידה חדה בתיירות הנכנסת לארץ, לצד אירוח מפונים וביקושים לא רעים לנופש בארץ של ישראלים בעיקר בים המלח ואילת. מניית החברה עלתה השנה ב-19% ושווי השוק הגיע ל-5 מיליארד שקל.- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישרוטל עלתה בהכנסות הרבעון השלישי ב-5% ל-600 מיליון שקל, לעומת 571 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח מפעולות זינק בכ-25%, והסתכם ב-172 מיליון שקל, לעומת 138 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הכולל הסתכם ב-130 מיליון שקל, עלייה דומה של 27% לעומת 103 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ישרוטל צולחת שנה לא פשוטה בתוצאות טובות מאד בהתחשב בסיטואציה הלא שיגרתית. בשורה חשובה להמשך היא שישרוטל החלה בהפעלת רשת בתי מלון בחו"ל, עם דגש על יוון ואיטליה. החל ממרץ 2024 החברה מפעילה ומחזיקה ב-50% ממלון באתונה, ומאוגוסט 2024 ב-50% ממלון באתונה.
פתאל
ברבעון החולף הכנסותיה של פתאל עלו בכ-9% לכ-2.2 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-2 מיליארד שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. העלייה בהכנסות נובעת בין היתר מפתיחת בתי מלון חדשים, עלייה באחוזי התפוסה, עלייה במחיר הממוצע לחדר ועלייה בשערי החליפין. הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות זינק בכ-11% לכ-883 מיליון שקל, בהשוואה לכ-795 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
פתאל פיזרה נכון את עסקיה והיא קוצרת את הפירות. היא ממשיכה להציג צמיחה בפעילות הגלובלית, המונה נכון למועד פרסום הדוח 300 בתי מלון ב-21 מדינות באירופה ובאגן הים התיכון, פעילות החברה בחו"ל מהווה כ-80% מכלל הפעילות של רשת פתאל. בישראל, ברבעון השלישי אחוז התפוס עלה מ-71% ל- 75%. זה נבע בין השאר מהעובדה שעדיין 1300 מפונים התארחו במלונות הרשת ברבעון.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
מניית החברה עלתה השנה ב-29% לשווי שוק של 8.9 מיליארד שקל.
ישראייר
על רקע הימשכות הלחימה שהביאה לביטולים ממושכים של טיסות על ידי החברות הזרות, הגדילה ישראייר את נתח השוק שלה בנתב"ג שקפץ ביותר מפי שניים מ-4.4% ל-9.6% מכלל היוצאים מישראל. הגדלת נתח השוק של החברה מתבטאת במספרים כמו גם בהיקף הנוסעים שצפוי להסתכם השנה ב-1.4 מיליון נוסעים, גידול של 40% לעומת 2023.
הרווח של ישראייר ברבעון השלישי עמד על 20 מיליון דולר, רווח השיא בתולדותיה. ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-166 מיליון דולר, לעומת 143 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. יצוין שישראייר לא שקטה על השמרים, הביאה מטוסים בהחכרה רטובה שחלקם נאלצו לשהות בקפריסין, מה שהגדיל את העלויות, ולאחרונה אף פתחה קו ללונדון במטרה לתת מענה לנוסעים ולחוסר התחרות בקו. ישראייר ולצידה ארקיע (שאינה חברה ציבורית) הגדילו בצורה משמעותית את היקף הטיסות וכמובן את נתח השוק שלהן.
מניית החברה עלתה ב 33% לשווי שוק של 512 מיליון שקל.
איסתא
איסתא רשמה ברבעון השלישי רווח כולל של כ-42.5 מיליון שקל. ההכנסות הסתכמו לכ-162 מיליון שקל לעומת כ-157.6 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם לסך של כ-19.8 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-5.61 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד. מגזר התיירות רשם רווח תפעולי של כ-31 מיליון שקל לעומת כ-18 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
השבוע הודיעה איסתא על עסקת ענק במסגרתה היא תתחייב לרכוש מישראייר בחמש השנים הבאות, כ-10% מהיקף המושבים אותם מייצרת ישראייר במסגרת הפעילות הבינלאומית, והמשווקים לקהל הרחב. איסתא תשווק את המושבים הנרכשים במסגרת פעילותה הסיטונאית. במקביל, תמשיך איסתא להפיץ את מוצרי קבוצת ישראייר תחת פעילותה הקמעונאית על פי תנאי ההסכם, ישראייר צופה כי בחמש השנים הבאות, תרכוש איסתא ממנה במסגרת הפעילות מושבים בכ-200 מיליון דולר. עסקה זו תיתן רוח גבית חזקה לאיסתא בשנים הקרובות.
זרוע אחרת של איסתא, פעילות הנדל"ן, מושפעת לרעה מתנאי השוק והריביות הגבוהות, אבל פיזור העסקים נכון והוא בעל פוטנציאל רב לעתיד. לפני חודשיים נכנסה חברת ההשקעות לאומי פרטנרס בניהולו של רון בן חיי להשקעה בחברת הנדל"ן של החברה איסתא נכסים תוך כוונה להנפיק אותה תוך שלוש שנים. זרוע ההשקעות של בנק לאומי, סיכמה על עסקה שבה תזרים 65 מיליון שקל לקופת איסתא נכסים לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל בתמורה ל-5% מהמניות. זו הבעת אמון מאחת מחברות ההשקעה של הבנקים הגדולה בישראל.
דומה שאיסתא ניצלה את השנים האחרונות לפיזור מקסימלי של עסקיה והיא בנקודת פריצה טובה בהנחה שהריביות בשוק יירדו ופעילות הנדל"ן תשוב לשגרה. מנית איסתא עלתה מתחילת השנה ב-32% לשווי שוק של 1.6 מיליארד שקל.
קשרי תעופה
כל פעילות החברה מבוססת על תיירות. לצד היותה סיטונאית תיירות מובילה, קשרי תעופה מחזיקה בבעלות חלקית על פגסוס ונציגות רויאל קריביאן בישראל. מסיבה זו פעילות קשרי תעופה נפגעה. ההכנסות ברבעון השלישי של השנה הגיעו ל-62 מיליון דולר בלבד אבל נרשם רווח של 3.1 מיליון דולר. יתרה מכך, ההפלגות שתכננה רויאל קריביאן מישראל בוטלו. לצד זה גם פעילות הטיולים של פגסוס ופעילות הנופשונים נפגעו באורח קשה..
לאחרונה הודיעה קשרי תעופה שהיא מרחיבה את פעילותה ונכנסת לתחום הנדל"ן עם השקת פרויקט וילות באי פארוס. הפרויקט קיבל את כל האישורים הנדרשים לתכנון ופיתוח; עבודות הביצוע יחלו בקרוב והן צפויות להימשך כ-18 חודשים. זה צעד עם פוטנציאל לא רע בעיקר בהתחשב בעובדה שתוך כמה שנים אמור להיפתח בפארוס שדה תעופה בינלאומי.
מניית החברה עלתה השנה ב 46% לשווי שוק של 116 מיליון שקל
מלונות דן
רשת מלונות דן היא זו שנפגעה באירוח הכי משמעותי מהמלחמה. הרשת מתבססת באופן מסורתי על תיירות נכנסת שספגה את הפגיעה הקשה ביותר. בתחילת המלחמה היא אירחה מפונים מיישובי הצפון והדרום - וקיבלה עבור האירוח תשלום ממשרד התיירות. אלא שמרבית המפונים עזבו את בתי המלון של הרשת ובמקומם לא הגיעו תיירים ישראלים בעיקר באזור המרכז.
בניגוד לישרוטל ולפתאל שמחזיקות מלונות רבים באילת ובים המלח (לפתאל 10 מלונות באילת ו-4 בים המלח ולישרוטל 8 מלונות באילת ו-1 בים המלח), יעדי נופש חלופיים עבור הישראלים שנמנעו מלטוס לחו"ל, לדן יש שלושה מלונות בלבד באילת, לא מספיק כדי לפצות על היעדר התיירות במלונות האחרים. מרבית בתי המלון של דן עירוניים: 4 מהם בירושלים, 3 בחיפה, 3 בתל אביב, ונוספים בהרצליה, קיסריה, צפת ונצרת (שניים שנסגרו במלחמה). הסתמכות הרשת על תיירות נכנסת הייתה גבוהה יחסית - 47%, והיעדרה הביא לפגיעה משמעותית ברשת.
הכנסותיה של דן משירות בתי המלון – מגזר הפעילות העיקרי שלה – היו ברבעון 429 מיליון שח לעומת 446 מיליון ברבעון השלישי אשתקד. הרווח הנקי ירד מ-7 מיליון שקל ל-31 מיליון שקל ברבעון השלישי השנה. רשת דן מדווחת שבשל אי הוודאות באשר למשכו של המצב הביטחוני והשלכותיו הישירות והעקיפות על עסקי החברה, בהתבסס על הנתונים הקיימים בידי החברה במועד הדוח, החברה מעריכה כי ההכנסות של הקבוצה ברבעון הרביעי יהיו נמוכות בכ-10% מהרבעון הרביעי אשתקד והרווח התפעולי לפני פחת ומימון של הקבוצה ברבעון הרביעי יהיה נמוך בכ-70% מהרבעון הרביעי אשתקד. בנוסף יש לציין, כי למלחמה קיימת השפעה מהותית לרעה על כניסת תיירים לישראל בשנת 2024 ויתכן כי זו תימשך גם בשנת 2025 ועד לסיומה של המלחמה וחזרתן של חברות התעופה הזרות לישראל.
מתחילת השנה המניה עלתה בשיעור של 12% לשווי שוק של 2.9 מיליון שקל
סיכום
אילו היינו נדרשים לפני שנה וחצי לייצר תסריט כזה לתחום, סביר שהיינו מתקשים בהערכות אופטימיות. הפסקת הפעילות של חברות התעופה הזרות השפיעה לטובה ומשמעותית על אל על וישראייר, שיכון מפונים סייע לישרוטל, והפיזור הנהדר של העסקים של פתאל ואיסתא הביא אותם לצלוח את השנה באופן חיובי.
- 2.עמית הראל 06/12/2024 09:46הגב לתגובה זותשמעו או שמדובר בחבורת מנהלים מהטובות בעולם, או שיש פה פלא כלכלי, או שיש פה הזרמת כסף ממשלתית מטורפת, או שלא ברור מה. חברות תיירות במדינה שנמצאת במלחמה והכי גרועה מביניהם רושמת עלייה של 19% בשנה, זה יותר מחברות טכנולוגיה. זה לא נורמלי
- 1.שי.ע 05/12/2024 10:22הגב לתגובה זומה יקרה שיהיה תירות?

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.