פיניציה מפעלי זכוכית עם השקעה של 100 מיליון שקל
פניציה ירוחם חתמה על הסכם עם חברת אופיסי אנרגיה או פי סי אנרגיה -1.99% להקמה, הפעלה ותחזוקת מתקן לייצור חשמל בהספק של 4.5 מגוואט באמצעות גז טבעי ובהיקף השקעה של מיליוני שקלים. התחנה תייצר 4.5 מגה וואט ותהווה מקור אנרגיה למפעל.
בנוסף, החברה חתמה על הסכם לביצוע פרויקט סולארי עם חברת "רפק אנרגיות מתחדשות" רפק 2.83% על גגות המפעל בירוחם בשטח של 30 אלף מ"ר ובהספק מותקן של 4.5 מגה וואט. פרויקט האנרגיה הירוקה הוקם בהשקעה של כ-20 מיליוני ובוצע על ידי חברת "אלמור אנרגיות מתחדשות"
לצד זאת, מפעל פניציה ירוחם הודיע על השקעה בהחלפת תנור ההתכה של המפעל ושדרוג קווי הייצור בהיקף השקעה של כ 60 מיליון שקל. החלפת התנור נדרשת לאחר 10 שנות עבודה עם התנור הקיים. כ- 1,000 טון לבנים מיוחדות אשר יוצרו ברמת "טיילור מייד" בחו"ל לטובת הפרויקט כאשר כל לבנה תהיה ממוספרת ותורכב בסדר הנכון.
החלפת התנור ושדרוג קווי הייצור במפעל פניציה בירוחם תעשה באמצעות רכבת אווירית של כ- 300 פועלים זרים מהודו בסיוע רשות האוכלוסין וההגירה. לטובת קליטת העובדים מהודו הוקם במפעל מתחם מיוחד, הכולל חדרי לינה, שירותים, מקלחות וחדרי אוכל ובנוסף 10 שפים אשר ידאגו לבשל בהתאם למנהגי המטבח ההודי.
- או.פי.סי ברבעון חזק עם זינוק של 174% ברווח הנקי וצמיחה מוגברת בארה"ב
- OPC אנרגיה יוצאת לדרך עם פרויקט ענק בטקסס בהיקף של 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרויקט יתחיל בחודש מאי וצפוי להמשך כחודשיים ימים במהלכו ייהרס התנור הקיים ובמקומו ייבנה תנור חדש עם מערכות בקרה משוכללות שאמור לחסוך אנרגיה. עוד יוחלפו שני קווי ייצור בקבוקים, מערך השינוע, הכנת חומרי הגלם וכלל התשתיות המפעליות.
"הפרויקטים מהווים הצהרת כוונות של הבעלים לעתיד מפעל פניציה בירוחם ומייצרים יציבות ועוגן כלכלי ותעסוקתי בתעשייה המסורתית בישראל בכלל ובירוחם בפרט", מסר מישל בן סימון, מנכ"ל פניציה ירוחם. "על אף תקופת המלחמה הנוכחית, משבר הקורונה והאתגרים הרבים בשמירה על התעשייה המסורתית, התקבל אישור דירקטוריון החברה אשר בבעלות משפחת מנדל בארה"ב להשקעה וזאת על מנת להבטיח את פרנסתם ועתידם של 220 משפחות, קבלנים וספקים נוספים העובדים עם מפעל פניציה. ההשקעה היא חלק מתוכנית השקעות רחבה שאושרה על ידי רשות ההשקעות. ברצוני להודות לרשות ההגירה על הסיוע והעזרה לקבלת היתרי עבודה עבור 300 פועלים זרים מהודו".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
