קנאביס
צילום: PIXABAY

תעשיית הקנאביס בישראל צומחת בקצב שנתי, אבל מדי חודש

עליה של כ-4% במספר מטופלי הקנאביס נרשמה בחודש אוקטובר; מרבית המטופלים סובלים מכאב כרוני ומעדיפים תפרחות; שוק הקנאביס צפוי לגדול בכ-230% בשנים הקרובות
אור צרפתי | (3)

נכון לחודש אוקטובר 2020, קיימים 76,772 חולים בעלי רישיון לקנאביס רפואי, זינוק של 46% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועליה של 3.8% לעומת חודש ספטמבר. כך עולה מנתונים עדכניים לגבי רישיונות מטופלים שמפרסמת היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק״ר).

מהנתונים עולה כי הרוב המכריע מעדיף עישון בתפרחת, כאשר שיעור השימוש במשאף או שמן הינו אפסי. במהלך חודש אוקטובר סיפקו חברות הקנאביס 2.202 טון קנאביס בתפרחת ועוד 480 קילוגרם של קנאביס במיצוי, כלומר כל אדם צורך בממוצע 35 גרם קנאביס בחודש. 

 

ההתוויה הרפואית הנפוצה ביותר הינה לטיפול בכאב כרוני עם 40,781 מטופלים, כאשר מספר חולי הסרטן (אונקולוגיה) המטופלים בקנאביס עומד על 8,058 חולים. מרבית המטופלים הם בני 46 ועד 65, וכי קבוצת המינון העיקרית, על פי הרפורמה החדשה היא 11-20. קופת החולים כללית מובילה את מספר מטופלי הקנאביס עם כ-35 אלף מטופלים, אחריה מכבי עם כ-18.9 אלף מטופלים. 

 

מאז החלטת ממשלה 1587 לרפורמה בקנאביס בחודש מאי 2016, ועד ליישום המלא של הרפורמה באפריל 2019, קצב הצמיחה במטופלי הקנאביס עמד על כ-29%. מאז יישום הרפורמה קצב הצמיחה זינק והיום עומד על ממוצע של מעל ל-50% בשנה. האנליסטים מעריכים כי עד שנת 2025 יעלה מספר צרכני הקנאביס הרפואי לכ-250 אלף, כלומר עם צריכה ממוצעת של 35 גרם בחודש, לשוק הקנאביס המקומי צפי לעלות הביקוש לכ-9 טון קנאביס בחודש. 

 

ואם מדברים בכסף, מחיר גרם ממוצע בבתי המרקחת עומד על 25 שקל ויכול להגיע עד לכ-40 שקל, כאשר בתי המרקחת מצליחים לייצר כ-30% רווח גולמי. כלומר מחיר מכירה ממוצע של יצרן קנאביס לבתי המרקחת עומד על כ-17 שקל לגרם.  ואם נסתכל על פוטנציאל השוק ללא ייצוא, בהנחה שההסדרה החדשה תשאר בעינה, עד 2025 שוק הקנאביס המקומי יכול להגיע לכ-2 מיליארד שקל בשנה. בשנת 2020 השוק מוערך בכ-600 מיליון שקל בלבד. זאת ללא לגליזציה או מדיניות אי הפללה, כמו כן ללא הקלה נוספת במתן רישיונות הקנאביס. עם פרסום הרפורמה החדשה, משרד הבריאות צפה כי ישנם כ-750 אלף ישראלים שיתכן שהם זכאים לטיפול בקנאביס רפואי. 

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רעות 19/11/2020 08:40
    הגב לתגובה זו
    הגיע הה;זמן ללגילזציה - די מספיק. ולכל המטופלים בישראל ממליצה לנסות אתר בשם כאנביס. מאד עוזר להבנת מה יש איפה ומתי. תנסו שווה.
  • 2.
    רועי 19/11/2020 08:33
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן! כואב וקשה וקנאביס רפואי עוזר. ממליץ לכולם לחפש אתר בשם כאנביס - מלאי קנאביס רפואי ישראל. מנגיש מידע בצורה פשוטה ונעימה. לי זה ממש טוב.
  • 1.
    גרושופ 18/11/2020 03:01
    הגב לתגובה זו
    כל המדינה משלימה הכנסה על ידי גידול בפינת הבית וחנויות הידרו צצות כמו פטריות אחרי הגשם...
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.