קנאביס
צילום: PIXABAY

חלום הייצוא של חברות הקנאביס הרפואי מתחיל להתגשם

פנאקסיה ושיח מדיקל יספקו משלוח מסחרי ראשון של קנאביס רפואי לאוסטרליה: בנוסף פנאקסיה מודיעה על קבלת היתר לייצוא מסחרי ראשון לפורטוגל של תפרחות קנאביס רפואי ממשרד הבריאות
אור צרפתי | (4)

יצרנית הקאנביס הרפואי, פנאקסיה ישראל  הודיעה היום על ייצוא מסחרי ראשון מסוגו בישראל של מוצרים מוגמרים של תפרחות קנאביס רפואי בשיתוף עם חברת שיח מדיקל -2.94% . המשלוח שיצא ממפעלי פנאקסיה בלוד לנתב"ג, יעשה את דרכו לאוסטרליה כבר בימים הקרובים, ובכך יהיה הייצוא המסחרי הראשון של חברת קנאביס ישראלית. זאת לאחר שבחודש שעבר משרד הבריאות יצא בפיילוט,  במסגרתו חברות שיסבסדו את מחיר הקנאביס הרפואי יקבלו היתר ייצוא בהקדם. 

כזכור, חברות הקנאביס הרפואי ובהן פנאקסיה ושיח מדיקל, ממתינות להיתרי ייצוא כבר כמעט שנתיים, מאז ינואר 2019 אז התקבלת החלטת הממשלה לאשר ייצוא קנאביס רפואי מחוץ לגבולות ישראל. כעת, חברת פנאקסיה שבחודש יוני האחרון הודיעה על קבלת תקן EU-GMP  לייצור וייצוא קנאביס רפואי בתקינה אירופאית ובינלאומית, וחברת שיח המגדלת את תפרחות הקנאביס בתקינה אירופאית, כבר נערכו עם משלוח ראשון של תפרחות קנאביס רפואי. 

במסגרת המיזם המשותף, שיח סיפקה לפנאקסיה את התפרחות ופנאקסיה ייצרה וארזה אותן במתקן הייצור שלה בלוד, הפועל על פי דרישות איכות מחמירות של התקינה הבינלאומית הנדרשות באוסטרליה. פנאקסיה הינה כיום החברה היחידה בישראל המחזיקה בכל ההיתרים הרגולטוריים האירופאיים (ובכללם תקן EU-GMP) לייצור וייצוא מוצריה לאירופה ולמדינות הפועלות על פי התקינה האירופאית.

בתוך כך, החברה הודיעה היום על קבלת היתר לייצוא מסחרי ראשון לפורטוגל של תפרחות קנאביס רפואי ממשרד הבריאות יחד עם שותפתה קנדוק אשר בשליטת אינטרקיור 2.02% . תפרחות הקנאביס הרפואי מגודלות ע"י חברת קנדוק והמוצרים יוצרו ונארזו במפעל הייצור של פנאקסיה בלוד.  מדובר בהיתר הייצוא השני שפנאקסיה מקבלת לאחר שבשבוע שעבר הודיעה החברה על קבלת היתר לייצוא שמנים מבוססי קנאביס רפואי לאוסטרליה. כעת, החברה מקבלת היתר ייצוא ראשון לאירופה ותייצא תפרחות קנאביס רפואי לפורטוגל.

דדי סגל, מייסד ומנכ"ל פנאקסיה: "אנו חוגגים היום הישג משותף יחד עם שותפתנו שיח מדיקל גרופ כשמוקדם יותר הוצאנו משלוח מסחרי ראשון של קנאביס רפואי שיעשה את דרכו כבר בימים הקרובים לאוסטרליה. בשנים האחרונות עבדנו לילות כימים על מנת להגיע לרגע המיוחל בו נממש את החזון העסקי של פנאקסיה ונייצא קנאביס רפואי מחוץ לגבולות ישראל. אני מברך את סגן שר הבריאות יואב קיש, על הובלת שינוי המדיניות ופתיחת שערי הייצוא לחברות הקנאביס הרפואי. ישראל היא מובילה עולמית ופורצת דרך בתחום הקנאביס הרפואי ואין לי ספק שאוסטרליה היא רק הדלת הראשונה שנפתחת מיני רבות שעוד יפתחו."

יוגב שריד, מנכ"ל שיח מדיקל גרופ: "אנו גאים להיות הראשונים לייצא קנאביס רפואי מישראל לעולם באופן מסחרי ומאמינים כי היתר זה הינו הסנונית הראשונה מבין שורת היתרי יצוא נוספים. היתר היצוא יאפשר לשיח להגדיל עוד יותר את נתח השוק שלה ולהביא מזור לאלפי חולים נוספים. שיתופי הפעולה המשמעותיים שלנו בישראל לגידול קנאביס רפואי מאפשרים לנו לפעול בביטחון גם מעבר לים תוך הבטחת רצף טיפולי לכלל המטופלים, בישראל ובעולם.״ 

״אנו רואים חשיבות רבה בהמשך הובלת השוק המקומי – היינו מחלוצי התחום בישראל, הראשונים לשווק בבתי המרקחת, וכעת הראשונים לייצא באופן מסחרי. אנו נמשיך לתור אחר הזדמנויות התרחבות באחריות ומתוך רצון להשיא ערך נוסף למשקיעי החברה" הוסיף. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    Atuk19 18/11/2020 00:01
    הגב לתגובה זו
    מעריכים שיש בארץ כמיליון משתמשי פנאי קבועים. זה פי 14 מהרפואי היום. אולי כמותית זה רק פי 7. אולי כספית רק פי 4. כי הם לא צריכים מינון מדוייק. לזליזציה תוריד גם עלויות ייצור וכך תאפשר להתחרות בחול
  • 3.
    מזל טוב 17/11/2020 12:31
    הגב לתגובה זו
    עד שזה יגיע לישראל אני רוכש אדיבלס בקנבידי
  • 2.
    למה לקנות חברה ב200 ו300 מיליון כשיש חברות ב20ועוש 17/11/2020 02:15
    הגב לתגובה זו
    למה לקנות חברה ב200 ו300 מיליון כשיש חברות ב20ועושים אותו דבר
  • 1.
    הגיעה העת! (ל"ת)
    16/11/2020 23:34
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.