מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "אנחנו במצב חירום בבורסה, כל הרגולטורים צריכים להתגייס"
אילן פלטו, מנכ"ל האיגוד: "הרגולטורים מפזרים הבטחות, אבל החברות ממשיכות להימחק מהמסחר"
אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, נשא דברים הבוקר (ה') בכנס 'מערכת המיסוי ושוק ההון' במסגרת 'הזירה' – הפעילות המשותפת של הבורסה לניירות ערך ואיגוד החברות הציבוריות, ויצא כנגד אוזלת היד, לדעתו, של הרגולטורים בנושא המסחר בבורסה בת"א.
לדברי פלטו, "שנת 2015 הייתה עוד שנה אבודה בבורסה, עוד שנה של יובש, בלי הנפקות ראשוניות ועם 20 חברות שנמחקו מהמסחר. ההקלות המובטחות נשארות על הנייר, ומתעכבות בהליכי חקיקה מסורבלים, בעוד שההחמרות הרגולטוריות נכנסות מיד לתוקף".
לדבריו, "מספר החברות הציבוריות ממשיך להצטמצם (כ-450 חברות בלבד) אבל הרגולטורים ממשיכים לקדם חקיקה שהיא הכבדה רגולטורית נוספת על החברות. כנראה שבירושלים לא מבינים שהיעד הראשוני של הבורסה הוא להיות מנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית, ולשמש כמקור לגיוסי הון, שצריכים להניע חדשנות, יזמות ותעסוקה".
פלטו טען כי "מאז 'נאום הגרזנים' של נתניהו נגד הרגולציה אפשר לזהות שינוי כיוון אצל הרגולטורים השונים – רשות ני"ע ומשרד המשפטים, שמבינים שחייבים לפעול להקלות ברגולציה אבל נכון להיום כל ההקלות הן 'על הנייר', ואין טיפול בבעיות השורש של הבורסה הישראלית".
- "בנק ישראל חייב להתחיל לרכוש אג"ח קונצרני ומניות בשוק"
- "צריך לשבור את המונופול של אנטרופי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלטו תקף את היוזמה להגבלת שכר בתאגידים פיננסיים ואת היוזמה להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות. בנוסף, התייחס לחוק חדלות פירעון והזהיר כי "החוק עתיד להוביל לפירוק של עשרות חברות ציבוריות, שבמהלך עסקים רגיל היה ניתן להבריא אותם. החוק ידחוף חברות לבית משפט, וברגע שההליכים יהיו פומביים ייווצר כדור שלג שיוביל לפירוק".
- 1.סוחר ותיק 14/01/2016 12:08הגב לתגובה זוהסוחרים והגופים הגדולים במשק.... הרגולציה הרסה את הבורסה כשמוביל ההשמדה הוא יו"ר הרשות...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
