מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "אנחנו במצב חירום בבורסה, כל הרגולטורים צריכים להתגייס"
אילן פלטו, מנכ"ל האיגוד: "הרגולטורים מפזרים הבטחות, אבל החברות ממשיכות להימחק מהמסחר"
אילן פלטו מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, נשא דברים הבוקר (ה') בכנס 'מערכת המיסוי ושוק ההון' במסגרת 'הזירה' – הפעילות המשותפת של הבורסה לניירות ערך ואיגוד החברות הציבוריות, ויצא כנגד אוזלת היד, לדעתו, של הרגולטורים בנושא המסחר בבורסה בת"א.
לדברי פלטו, "שנת 2015 הייתה עוד שנה אבודה בבורסה, עוד שנה של יובש, בלי הנפקות ראשוניות ועם 20 חברות שנמחקו מהמסחר. ההקלות המובטחות נשארות על הנייר, ומתעכבות בהליכי חקיקה מסורבלים, בעוד שההחמרות הרגולטוריות נכנסות מיד לתוקף".
לדבריו, "מספר החברות הציבוריות ממשיך להצטמצם (כ-450 חברות בלבד) אבל הרגולטורים ממשיכים לקדם חקיקה שהיא הכבדה רגולטורית נוספת על החברות. כנראה שבירושלים לא מבינים שהיעד הראשוני של הבורסה הוא להיות מנוע צמיחה של הכלכלה הישראלית, ולשמש כמקור לגיוסי הון, שצריכים להניע חדשנות, יזמות ותעסוקה".
פלטו טען כי "מאז 'נאום הגרזנים' של נתניהו נגד הרגולציה אפשר לזהות שינוי כיוון אצל הרגולטורים השונים – רשות ני"ע ומשרד המשפטים, שמבינים שחייבים לפעול להקלות ברגולציה אבל נכון להיום כל ההקלות הן 'על הנייר', ואין טיפול בבעיות השורש של הבורסה הישראלית".
- "בנק ישראל חייב להתחיל לרכוש אג"ח קונצרני ומניות בשוק"
- "צריך לשבור את המונופול של אנטרופי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלטו תקף את היוזמה להגבלת שכר בתאגידים פיננסיים ואת היוזמה להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות. בנוסף, התייחס לחוק חדלות פירעון והזהיר כי "החוק עתיד להוביל לפירוק של עשרות חברות ציבוריות, שבמהלך עסקים רגיל היה ניתן להבריא אותם. החוק ידחוף חברות לבית משפט, וברגע שההליכים יהיו פומביים ייווצר כדור שלג שיוביל לפירוק".
- 1.סוחר ותיק 14/01/2016 12:08הגב לתגובה זוהסוחרים והגופים הגדולים במשק.... הרגולציה הרסה את הבורסה כשמוביל ההשמדה הוא יו"ר הרשות...
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
