חנן מור: "אין יכולת להתגבר על הכאב ועל האובדן - הוא נשאר לעד אצל המשפחה"
איש העסקים חנן מור, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן חנן מור מספר ל-Bizportal על חוויותיו משירותו הצבאי כטייס מסוקים. "גדלתי בבית ציוני שבו הונחלו התרומה, הנתינה וההזדהות המוחלטת עם המדינה", מספר חנן מור ששירת כלוחם בחיל האוויר והשתתף בקרבות ומבצעים רבים.
חנן מור נולד בספטמבר 1968 בנס ציונה עם שם המשפחה מועלם להורים שהגיעו ארצה מחאלב ועיראק. בן בכור במשפחה של 8 אחים ואחיות בבית קטן. אביו היה פרדסן ובעל מכון רישוי ואמו גננת.
בגיל 17 קיבל זימון לסיירת מטכ"ל, אך בצבא התעקשו שיילך גם למבדקים לקורס טייס שפיספס לפני כן. הוא התחיל במסלול של מטוסי קרב, אך בגלל בעיית ראייה עשה הסבה למסוקים והתקדם בשירות קבע עד לדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו שירת במילואים קרוב ל-20 שנה.
בשנת 1986 התגייס לצה"ל וסיים קורס טייס בשנת 1988. בשנת 1991 היה חלק מצוות ההקמה של טייסת האפאצ'י הראשונה בחיל האוויר ובמסגרת זאת שהה קרוב לחצי שנה בבסיס צבאי באלאבמה שבארה"ב.
- רכשו דירה בשכונת אור ים באור עקיבא לפני שנתיים - והרוויחו פי 2
- דווקא בתקופה הזו: "חנן מור החדשה" העלתה מחיר בחריש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חנן מור: "עם החזרה לישראל היינו חלק מהיחידות שהתמודדו עם האיומים על המדינה מול מדינות רחוקות. בנינו תורות לחימה של התמודדות עם טילי קרקע אוויר וטילי קרקע קרקע. זאת הייתה תקופה שהמענה העיקרי של חיל האוויר היה מסוקי תקיפה שמסוגלים להגיע לטווחים רחוקים בלילה ולבצע משימות של תקיפה (אפאצ'י יכול לטוס קרוב ל-6 שעות)".
אפאצ'י הוא מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית שכינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" (דגם A) ו"שרף" (דגם D, לונגבו). המסוק מונע על ידי צמד מנועים בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מרבית של 365 קמ"ש וטווח פעולה של כ-482 ק"מ.
המסוק נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 בטייסת 113 - "טייסת הצרעה". לפי פרסומים המסוקים השתתפו בהרבה פעולות תקיפה של ארגוני טרור בלבנון ועם פרוץ האינתיפאדה השניה בחיסול מחבלים.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"היתרונות של המסוק באותן שנים היו יכולת טיסה ותקיפה בלילה למטרות קטנות ונקודתיות ללא פגיעות משנה רחוקות. האפצ'י פתח את התחום של טיסות בלילה חשוך (ללא אור ירח).
היום זה כבר שונה משמעותית כי היכולות יותר גדולות כולל אמצעי לחימה חדשניים".
מה השירות הקרבי נותן? "אין ספק שלשרת כטייס בחיל האוויר הישראלי ובחזית של היחידות שמבצעות פעולות למען הגנת המדינה זאת מתנה של כל חייל ולוחם צעיר למדינה. בסוף אתה מקבל חזרה כלים של יכולת לעבוד נכון ולהתמודד עם תהכליכים של קבלת החלטות. ההתמודות מחשלת אותך אח"כ ומעניקה לך יכולת עמידה בכל תחום אחר של עשייה - אני לקחתי זאת לעולם העסקים וייזום פרויקטים ומתן פתרונות דיור".
איזה זיכרון יש לך חברים שנהרגו? "בדצמבר 1990, ערב חנוכה, ארבעה טייסים וקצינת המבצעים התארגנו לצאת מרמון בססנה לתל-אביב. ההרוגים: רס"ן גידי זכאי, רס"ן דניאל נובוגרוצקי, רס"ן עופר זהרוני, סרן זיו גרוך וסרן שלומית יאיר, קצינת המבצעים של הטייסת (הבת של האלוף יורם יאיר). הם היו מראשוני מקימי טייסת האפאצי וכמעט מחצית מהטייסת נהרגה.
היית טייס בן 21, מה אתה זוכר מהביקור אצל אותן משפחות שכולות? "בכל אובדן אין יכולת להתגבר על הכאב ועל האובדן - הוא נשאר לעד אצל המשפחה אצל האנשים. הדרך היחידה של השלמה היא לשמור ולצרור בלב את האהבה לאותם אנשים ולהמשיך מסורת של עשייה ראויה".
אתה זוכר לוחמים נוספים בחיל האוויר שנהרגו? "חברים נוספים קרובים מאוד נהרגו במהלך השירות שלי ובניהם אלוף משנה צביקה לופט, שנהרג בשנת 2006 בתאונת מסוק ליד צפת (ביחד עם סרן תם פרקש ז"ל). צביקה לופט שהשפיע עלי מאוד, הוא היה טייס עם נשמה טובה, בא לעשות את העבודה במטרה להגן על המדינה, מפקד ואיש טוב".
לפני סיום הראיון מבקש חנן מור להזכיר את סגן אלוף שפי שפס מעולם המודיעין שליווה אותו ואת קבוצת חנן מור. שפי שפס, מומחה בפסיכולוגיה קלינית, קיבל פרס ראש אמ"ן לאחר שניבא את ההתנהגות של סדאן חוסיין במלחמת המפרץ. הוא נפטר בשבוע שעבר ממחלת הסרטן ולדברי חנן מור "שמור לו מקום של כבוד בהיכל הכבוד של המדינה, איש של צניעות ויושרה".
אנשי עסקים מספרים על קרובים שנפלו:
גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו סגן ירון איתמר ז"ל - "פצע עמוק נפער במשפחתנו"
יקי ודמני - "הלקח הכי חשוב מהמלחמה: לא לזלזל במי שעומד מולך, גם בעסקים"
אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם"
מודי בן ש"ך: "בקרב הראשון הפלוגה שלי נשחקה קשות, היו לנו שם 12 הרוגים ועוד 25 פצועים - אבל המשכנו להילחם"
- 7.איפה היתה הרגישות שלך כשלקחת לי 77000 שח ריבית והצמדה? (ל"ת)יוסי 01/05/2015 08:25הגב לתגובה זו
- 6.כל הכבוד על האיזכור של שפי שפס - אדם יקר (ל"ת)רון 24/04/2015 22:20הגב לתגובה זו
- 5.אזרח 23/04/2015 14:27הגב לתגובה זויפה מאוד איך הוא הצליח בזמן כל כך קצר ובלי עזרה מאף גורם
- 4.תותח (ל"ת)אזרח 23/04/2015 10:21הגב לתגובה זו
- 3.אני רואה שאנשים משתנים . (ל"ת)בא 22/04/2015 13:04הגב לתגובה זו
- 2.יפה מאוד , איש איכותי . (ל"ת)חומוס 22/04/2015 12:05הגב לתגובה זו
- 1.מרשים! כל הכבוד! (ל"ת)סתם אזרח 22/04/2015 10:51הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').