איש העסקים חנן מור, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן חנן מור מספר ל-Bizportal על חוויותיו משירותו הצבאי כטייס מסוקים. "גדלתי בבית ציוני שבו הונחלו התרומה, הנתינה וההזדהות המוחלטת עם המדינה", מספר חנן מור ששירת כלוחם בחיל האוויר והשתתף בקרבות ומבצעים רבים.

חנן מור נולד בספטמבר 1968 בנס ציונה עם שם המשפחה מועלם להורים שהגיעו ארצה מחאלב ועיראק. בן בכור במשפחה של 8 אחים ואחיות בבית קטן. אביו היה פרדסן ובעל מכון רישוי ואמו גננת.

בגיל 17 קיבל זימון לסיירת מטכ"ל, אך בצבא התעקשו שיילך גם למבדקים לקורס טייס שפיספס לפני כן. הוא התחיל במסלול של מטוסי קרב, אך בגלל בעיית ראייה עשה הסבה למסוקים והתקדם בשירות קבע עד לדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו שירת במילואים קרוב ל-20 שנה.

בשנת 1986 התגייס לצה"ל וסיים קורס טייס בשנת 1988. בשנת 1991 היה חלק מצוות ההקמה של טייסת האפאצ'י הראשונה בחיל האוויר ובמסגרת זאת שהה קרוב לחצי שנה בבסיס צבאי באלאבמה שבארה"ב.

• רכשו דירה בשכונת אור ים באור עקיבא לפני שנתיים - והרוויחו פי 2
• דווקא בתקופה הזו: "חנן מור החדשה" העלתה מחיר בחריש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חנן מור: "עם החזרה לישראל היינו חלק מהיחידות שהתמודדו עם האיומים על המדינה מול מדינות רחוקות. בנינו תורות לחימה של התמודדות עם טילי קרקע אוויר וטילי קרקע קרקע. זאת הייתה תקופה שהמענה העיקרי של חיל האוויר היה מסוקי תקיפה שמסוגלים להגיע לטווחים רחוקים בלילה ולבצע משימות של תקיפה (אפאצ'י יכול לטוס קרוב ל-6 שעות)".

אפאצ'י הוא מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית שכינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" (דגם A) ו"שרף" (דגם D, לונגבו). המסוק מונע על ידי צמד מנועים בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מרבית של 365 קמ"ש וטווח פעולה של כ-482 ק"מ.

המסוק נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 בטייסת 113 - "טייסת הצרעה". לפי פרסומים המסוקים השתתפו בהרבה פעולות תקיפה של ארגוני טרור בלבנון ועם פרוץ האינתיפאדה השניה בחיסול מחבלים.

• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

"היתרונות של המסוק באותן שנים היו יכולת טיסה ותקיפה בלילה למטרות קטנות ונקודתיות ללא פגיעות משנה רחוקות. האפצ'י פתח את התחום של טיסות בלילה חשוך (ללא אור ירח).

היום זה כבר שונה משמעותית כי היכולות יותר גדולות כולל אמצעי לחימה חדשניים".

מה השירות הקרבי נותן? "אין ספק שלשרת כטייס בחיל האוויר הישראלי ובחזית של היחידות שמבצעות פעולות למען הגנת המדינה זאת מתנה של כל חייל ולוחם צעיר למדינה. בסוף אתה מקבל חזרה כלים של יכולת לעבוד נכון ולהתמודד עם תהכליכים של קבלת החלטות. ההתמודות מחשלת אותך אח"כ ומעניקה לך יכולת עמידה בכל תחום אחר של עשייה - אני לקחתי זאת לעולם העסקים וייזום פרויקטים ומתן פתרונות דיור".

איזה זיכרון יש לך חברים שנהרגו? "בדצמבר 1990, ערב חנוכה, ארבעה טייסים וקצינת המבצעים התארגנו לצאת מרמון בססנה לתל-אביב. ההרוגים: רס"ן גידי זכאי, רס"ן דניאל נובוגרוצקי, רס"ן עופר זהרוני, סרן זיו גרוך וסרן שלומית יאיר, קצינת המבצעים של הטייסת (הבת של האלוף יורם יאיר). הם היו מראשוני מקימי טייסת האפאצי וכמעט מחצית מהטייסת נהרגה.

היית טייס בן 21, מה אתה זוכר מהביקור אצל אותן משפחות שכולות? "בכל אובדן אין יכולת להתגבר על הכאב ועל האובדן - הוא נשאר לעד אצל המשפחה אצל האנשים. הדרך היחידה של השלמה היא לשמור ולצרור בלב את האהבה לאותם אנשים ולהמשיך מסורת של עשייה ראויה".

אתה זוכר לוחמים נוספים בחיל האוויר שנהרגו? "חברים נוספים קרובים מאוד נהרגו במהלך השירות שלי ובניהם אלוף משנה צביקה לופט, שנהרג בשנת 2006 בתאונת מסוק ליד צפת (ביחד עם סרן תם פרקש ז"ל). צביקה לופט שהשפיע עלי מאוד, הוא היה טייס עם נשמה טובה, בא לעשות את העבודה במטרה להגן על המדינה, מפקד ואיש טוב".

לפני סיום הראיון מבקש חנן מור להזכיר את סגן אלוף שפי שפס מעולם המודיעין שליווה אותו ואת קבוצת חנן מור. שפי שפס, מומחה בפסיכולוגיה קלינית, קיבל פרס ראש אמ"ן לאחר שניבא את ההתנהגות של סדאן חוסיין במלחמת המפרץ. הוא נפטר בשבוע שעבר ממחלת הסרטן ולדברי חנן מור "שמור לו מקום של כבוד בהיכל הכבוד של המדינה, איש של צניעות ויושרה".

אנשי עסקים מספרים על קרובים שנפלו:

גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו סגן ירון איתמר ז"ל - "פצע עמוק נפער במשפחתנו"​

יקי ודמני - "הלקח הכי חשוב מהמלחמה: לא לזלזל במי שעומד מולך, גם בעסקים"​

אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם"

מודי בן ש"ך: "בקרב הראשון הפלוגה שלי נשחקה קשות, היו לנו שם 12 הרוגים ועוד 25 פצועים - אבל המשכנו להילחם"