חנן מור
צילום: יח"צ

חנן מור: "אין יכולת להתגבר על הכאב ועל האובדן - הוא נשאר לעד אצל המשפחה"

יזם הנדל"ן שירת 20 שנה בסדיר, קבע ומילואים כטייס מסוקים. הוא מספר על חוויותיו מהצבא והשכול
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה חנן מור

איש העסקים חנן מור, בעל השליטה ומנכ"ל חברת הנדל"ן חנן מור מספר ל-Bizportal על חוויותיו משירותו הצבאי כטייס מסוקים. "גדלתי בבית ציוני שבו הונחלו התרומה, הנתינה וההזדהות המוחלטת עם המדינה", מספר חנן מור ששירת כלוחם בחיל האוויר והשתתף בקרבות ומבצעים רבים.

חנן מור נולד בספטמבר 1968 בנס ציונה עם שם המשפחה מועלם להורים שהגיעו ארצה מחאלב ועיראק. בן בכור במשפחה של 8 אחים ואחיות בבית קטן. אביו היה פרדסן ובעל מכון רישוי ואמו גננת.

בגיל 17 קיבל זימון לסיירת מטכ"ל, אך בצבא התעקשו שיילך גם למבדקים לקורס טייס שפיספס לפני כן. הוא התחיל במסלול של מטוסי קרב, אך בגלל בעיית ראייה עשה הסבה למסוקים והתקדם בשירות קבע עד לדרגת רב-סרן. לאחר שחרורו שירת במילואים קרוב ל-20 שנה.

בשנת 1986 התגייס לצה"ל וסיים קורס טייס בשנת 1988. בשנת 1991 היה חלק מצוות ההקמה של טייסת האפאצ'י הראשונה בחיל האוויר ובמסגרת זאת שהה קרוב לחצי שנה בבסיס צבאי באלאבמה שבארה"ב.

חנן מור: "עם החזרה לישראל היינו חלק מהיחידות שהתמודדו עם האיומים על המדינה מול מדינות רחוקות. בנינו תורות לחימה של התמודדות עם טילי קרקע אוויר וטילי קרקע קרקע. זאת הייתה תקופה שהמענה העיקרי של חיל האוויר היה מסוקי תקיפה שמסוגלים להגיע לטווחים רחוקים בלילה ולבצע משימות של תקיפה (אפאצ'י יכול לטוס קרוב ל-6 שעות)".

אפאצ'י הוא מסוק קרב מתוצרת חברת בואינג האמריקנית שכינוייו בחיל האוויר הישראלי הם "פתן" (דגם A) ו"שרף" (דגם D, לונגבו). המסוק מונע על ידי צמד מנועים בעלי הספק של 1,536 כ"ס כל-אחד, דבר המקנה למסוק מהירות מרבית של 365 קמ"ש וטווח פעולה של כ-482 ק"מ.

המסוק נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1990 בטייסת 113 - "טייסת הצרעה". לפי פרסומים המסוקים השתתפו בהרבה פעולות תקיפה של ארגוני טרור בלבנון ועם פרוץ האינתיפאדה השניה בחיסול מחבלים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"היתרונות של המסוק באותן שנים היו יכולת טיסה ותקיפה בלילה למטרות קטנות ונקודתיות ללא פגיעות משנה רחוקות. האפצ'י פתח את התחום של טיסות בלילה חשוך (ללא אור ירח).

היום זה כבר שונה משמעותית כי היכולות יותר גדולות כולל אמצעי לחימה חדשניים".

מה השירות הקרבי נותן? "אין ספק שלשרת כטייס בחיל האוויר הישראלי ובחזית של היחידות שמבצעות פעולות למען הגנת המדינה זאת מתנה של כל חייל ולוחם צעיר למדינה. בסוף אתה מקבל חזרה כלים של יכולת לעבוד נכון ולהתמודד עם תהכליכים של קבלת החלטות. ההתמודות מחשלת אותך אח"כ ומעניקה לך יכולת עמידה בכל תחום אחר של עשייה - אני לקחתי זאת לעולם העסקים וייזום פרויקטים ומתן פתרונות דיור".

איזה זיכרון יש לך חברים שנהרגו? "בדצמבר 1990, ערב חנוכה, ארבעה טייסים וקצינת המבצעים התארגנו לצאת מרמון בססנה לתל-אביב. ההרוגים: רס"ן גידי זכאי, רס"ן דניאל נובוגרוצקי, רס"ן עופר זהרוני, סרן זיו גרוך וסרן שלומית יאיר, קצינת המבצעים של הטייסת (הבת של האלוף יורם יאיר). הם היו מראשוני מקימי טייסת האפאצי וכמעט מחצית מהטייסת נהרגה.

היית טייס בן 21, מה אתה זוכר מהביקור אצל אותן משפחות שכולות? "בכל אובדן אין יכולת להתגבר על הכאב ועל האובדן - הוא נשאר לעד אצל המשפחה אצל האנשים. הדרך היחידה של השלמה היא לשמור ולצרור בלב את האהבה לאותם אנשים ולהמשיך מסורת של עשייה ראויה".

אתה זוכר לוחמים נוספים בחיל האוויר שנהרגו? "חברים נוספים קרובים מאוד נהרגו במהלך השירות שלי ובניהם אלוף משנה צביקה לופט, שנהרג בשנת 2006 בתאונת מסוק ליד צפת (ביחד עם סרן תם פרקש ז"ל). צביקה לופט שהשפיע עלי מאוד, הוא היה טייס עם נשמה טובה, בא לעשות את העבודה במטרה להגן על המדינה, מפקד ואיש טוב".

לפני סיום הראיון מבקש חנן מור להזכיר את סגן אלוף שפי שפס מעולם המודיעין שליווה אותו ואת קבוצת חנן מור. שפי שפס, מומחה בפסיכולוגיה קלינית, קיבל פרס ראש אמ"ן לאחר שניבא את ההתנהגות של סדאן חוסיין במלחמת המפרץ. הוא נפטר בשבוע שעבר ממחלת הסרטן ולדברי חנן מור "שמור לו מקום של כבוד בהיכל הכבוד של המדינה, איש של צניעות ויושרה".

אנשי עסקים מספרים על קרובים שנפלו:

גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו סגן ירון איתמר ז"ל - "פצע עמוק נפער במשפחתנו"​

יקי ודמני - "הלקח הכי חשוב מהמלחמה: לא לזלזל במי שעומד מולך, גם בעסקים"​

אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם"

מודי בן ש"ך: "בקרב הראשון הפלוגה שלי נשחקה קשות, היו לנו שם 12 הרוגים ועוד 25 פצועים - אבל המשכנו להילחם"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    איפה היתה הרגישות שלך כשלקחת לי 77000 שח ריבית והצמדה? (ל"ת)
    יוסי 01/05/2015 08:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כל הכבוד על האיזכור של שפי שפס - אדם יקר (ל"ת)
    רון 24/04/2015 22:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אזרח 23/04/2015 14:27
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד איך הוא הצליח בזמן כל כך קצר ובלי עזרה מאף גורם
  • 4.
    תותח (ל"ת)
    אזרח 23/04/2015 10:21
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אני רואה שאנשים משתנים . (ל"ת)
    בא 22/04/2015 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יפה מאוד , איש איכותי . (ל"ת)
    חומוס 22/04/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מרשים! כל הכבוד! (ל"ת)
    סתם אזרח 22/04/2015 10:51
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.