יקי (יעקב) ודמני נולד בת"א והתגייס בשנת 1970 לחיל השריון. במהלך מלחמת יום הכיפורים הוא שירת כמפקד פלוגה בחזית הדרום ונפצע פעמיים. לוחם קרבי בשירות חובה בחטיבה 460 בפלוגה "כ" (כוכב) גדוד 198. "זכר החיילים חשוב לי מאוד - הם הפגינו כושר לחימה ואומץ לב למופת", מספר ודמני ל-Bizportal.

ערב פרוץ המלחמה ודמני היה מ"פ בשירות סדיר בקורס מפקדי טנקים. "בדיעבד העובדה שהיינו לקראת סיום הקורס יצרה למעשה מכונת מלחמה מושלמת כי כל אנשי הצוות ידעו לבצע את כל התפקידים בטנק וזה הציל חיי אדם", הוא מספר.

האם ידעתם שתפרוץ מלחמה?

"הופתענו לחלוטין. ביום רביעי עוד תכננתי את היציאות לקראת יום כיפור וביום חמישי בערב, כשהוכרזה כוננות תוכננתי לעלות לרמת הגולן לתגבר את פיקוד הצפון וברגע האחרון הוסטתי חזרה לגדוד לחזית הדרומית. ירדנו לביר גפגפה ושם הצטיידנו ביום שישי בלילה בטנקים שהשאיר הגדוד של אביגדור קהלני שעלה צפונה. המלחמה הייתה כל כך בהפתעה שבבוקר הכנתי ביחד עם הסגל מסלולים לאימון מחלקה ביום ראשון - הצבת מטרות וצביעת חביות לצורך המסלולים".

מה המצרים עשו בזמן זה?

"לפתע הפציצו אותנו מטוסי מיג וסוחוי מצריים וככה תפסה אותנו המלחמה. מי שהוביל אותנו בצורה הירואית הוא אחד הלוחמים האמיצים שפגשתי בחיי - סגן אלוף אמיר יופה. שנהרג כמה שנים לאחר מכן בתאונת דרכים".

• יום הזיכרון תשפ"ה: המדינה מתייחדת עם זכר 25,418 חללי מערכות ישראל
• יום הזיכרון: לזכר 25,034 חללי מערכות ישראל ו-5,100 חללי פעולות האיבה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגדוד נע על שרשראות משעה 14:00 והגיע לתעלה לקראת חצות. כשהתקרב לתעלה הגדוד התפצל לשניים: חלק אחד - עם חבר של ודמני, שהיה לו כאח, סרן ארז בנימיני, פנה דרומה למוצב 'מפרקת'; וחלק שני - יחד עם הסמח"ט שילה ששון, נע צפונה לכיוון מוצב 'מילאנו'.

קרב קשה בעיר קנטרה א-שרקייה

לפני שהכוח של ודמני הגיע ל'מילאנו' הוא עבר קרב קשה בעיר קנטרה א-שרקייה. "נכנסנו לקנטרה לקראת חצות והיה חושך מוחלט. 18 טנקים כשהמצרים מנהלים מולנו קרב שהפתיע אותי מאוד בביטויי הגבורה שלו. המצרים ניסו להגיע לצריחים ולהשליך רימונים - מאות חיילי חי"ר תקפו אותנו בתוך עיר עם מסגדים כשאנו עם יכולת תנועה בעייתית מאוד.

בשלב מסוים עלה על הטנק שלי חייל מצרי וירה בי ממרחק של 3-4 מטר. למזלי הקליע פגע באפיסקופ שבצריח המפקד והרסיסים פגעו בעורף שלי. לרגע התעלפתי ואיבדתי את ההכרה. בשארית כוחותיי יריתי בו באקדח ואז צנחתי שותת דם לתוך הטנק. התאוששתי מהר מאוד והשתמשתי בפלנלית שהייתה לי לחסום את הדם וככה המשכנו כשאנחנו מאבדים קשר עם חלק מהטנקים שנפגעו בעיר לא מוכרת כשהכל מסביב אש ועשן וצעקות של פצועים ושל מפקדים שהטנקים שלהם נתקעו או נפגעו".

• תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
• מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

בשלב מסוים שמע ודמני רעש מרגמות 160 מ"מ שיצרו בורות ענקיים ומאחד הבורות בקע קול בעברית. היה שם צוות מגדוד 9 בראשות המג"ד יום טוב, שרוב הגדוד שלו הושמד בשעות הראשונות של המלחמה. הוא הכיר את הגזרה והצטרף לטנק של ודמני וכך עזר לו להתמצות טוב יותר בשטח.

ספר על החבירה למעוז מילאנו?

"היו כבר פצועים והרוגים והעלנו על הטנקים חלק ניכר מחיילי המעוז. באותו היום קיבלתי אישית פקודה שאותה לא אשכח כל חיי - להוריד חיילים בחזרה למעוז ולא לפנות אותם כי 'מעוזים לא מפנים'. לצערי הרב חיילים רבים שנותרו נהרגו בלחימה או נרצחו על ידי המצרים בזמן שנשבו, ורק חלק חזרו עם חילופי השבויים".

איזו מלחמה זאת הייתה?

"זאת הייתה מלחמה מטורפת ממרחקים קצרים ביותר של כוח שמנה כמה טנקים בודדים מול עשרות ויותר נגמשים מצריים. בשביל כולנו זאת הייתה טבילת אש ראשונה מפתיעה בעוצמתה ובלחימה של החייל המצרי".

ודמני הצליח להיחלץ מאזור קנטרה עם 4-5 טנקים כשבמקביל במעוז 'מפרקת' חברו סרן ארז בנימיני מנהלל ניהל קרב גבורה מול המצרים ונהרג באותו הלילה. בנו של ודמני, ארז, נולד כ-20 שנה לאחר המלחמה, קרוי על שמו ומשרת גם הוא בחטיבת שריון.

"זה לילה שאי אפשר לשכוח אותו, ובוודאי שאני כמפקד צעיר שמוביל 44 לוחמים אל הלא נודע, ולצערי זה צער שמלווה אותי עד היום כי לא הצלחתי להחזיר את כולם הביתה בשלום", מסכם ודמני את הקרב.

הקרב הגדול השני - ה-8 באוקטובר

"היינו פלוגה מובילה בגדוד במסגרת התקפת הנגד האוגדתית, שנכשלה כישלון חרוץ. עלינו על יעד 'חמוטל' ובהמשך על יעד 'מכשיר' ושם נתקלנו במארב חי"ר חפור מצרי ובתוך דקות ספורות נפגעו רוב הכלים שלנו. תוך כדי הלחימה, כשאנו משמידים טנקים מצריים, העמסתי מעל ל-15 לוחמים ופצועים על הטנק חלקם מבחוץ וכך חברנו לשארית כוחותינו, לא לפני שהם יורים עלינו לאחר שזיהו אותנו בטעות ככוח אויב - התותחים היו מופנים לכיוון כוחותנו כי לא ניתן היה לצודד אותם כדי לא לפגוע בפצועים".

בהמשך השתתף ודמני במרבית הקרבות הגדולים בחזית הדרום כולל בחווה הסינית ובין השאר היה שותף לאחר ממארבי הטנקים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של לוחמת השריון - שבו גדוד השמיד תוך פחות משעה עשרות טנקים מצריים ובכך סייע בניטרול התוכנית המצרית לפגוע בראש הגשר שהוקם לצורך הצליחה.

ביום חציית התעלה ב-18 באוקטובר הטנק של ודמני נפגע מפגז נ"ט שחדר בזוית ישרה מספר סנטימטרים מהחלק העליון של גופו. הוא עף מהטנק, איבד את ההכרה ופונה לבי"ח לתל השומר. "המלחמה שלי נגמרה", כך מסכם ודמני את פציעתו השנייה במלחמה.

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת, 6 באוקטובר 1973. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי גדול על צבאות מצרים וסוריה (ירדן לא השתתפה), אך במחיר כבד מאוד בגלל הפתעת הכוחות במועד תחילת המלחמה.

מה למדת מהמלחמה?

"הלקח הכי חשוב זה תמיד לא לזלזל במי שעומד מולך בשום דבר בחיים וגם להבדיל אלף אלפי הבדלות בעולם העסקים ולתת את מלוא הקרדיט למי שמולך. בנוסף חשוב לדעת שערך הרעות גם בעסקים הוא ערך עליון וחבל שלא תמיד מקפידים לשמור עליו".

לאחר שחרורו מצה"ל שירת יקי ודמני בשב"כ עד לשנת 1990. הקריירה העסקית שלו החלה בחברה פרטית לשירותי שמירה וביטחון ולאחר מכן עבד בחברות עלית, טמפו, אייס ואלקטרה מוצרי צריכה, ממנה הוא פרש השבוע.

ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, עומד מספר הנופלים בעת מילוי תפקידם על 23,169. אתמול (א') בשעה 20:00 נשמעה צפירה בת דקה והיום (ב') תישמע בשעה 11:00 צפירה בת שתי דקות.