יקי ודמני - "הלקח הכי חשוב מהמלחמה: לא לזלזל במי שעומד מולך, גם בעסקים"
יקי (יעקב) ודמני נולד בת"א והתגייס בשנת 1970 לחיל השריון. במהלך מלחמת יום הכיפורים הוא שירת כמפקד פלוגה בחזית הדרום ונפצע פעמיים. לוחם קרבי בשירות חובה בחטיבה 460 בפלוגה "כ" (כוכב) גדוד 198. "זכר החיילים חשוב לי מאוד - הם הפגינו כושר לחימה ואומץ לב למופת", מספר ודמני ל-Bizportal.
ערב פרוץ המלחמה ודמני היה מ"פ בשירות סדיר בקורס מפקדי טנקים. "בדיעבד העובדה שהיינו לקראת סיום הקורס יצרה למעשה מכונת מלחמה מושלמת כי כל אנשי הצוות ידעו לבצע את כל התפקידים בטנק וזה הציל חיי אדם", הוא מספר.
האם ידעתם שתפרוץ מלחמה?
"הופתענו לחלוטין. ביום רביעי עוד תכננתי את היציאות לקראת יום כיפור וביום חמישי בערב, כשהוכרזה כוננות תוכננתי לעלות לרמת הגולן לתגבר את פיקוד הצפון וברגע האחרון הוסטתי חזרה לגדוד לחזית הדרומית. ירדנו לביר גפגפה ושם הצטיידנו ביום שישי בלילה בטנקים שהשאיר הגדוד של אביגדור קהלני שעלה צפונה. המלחמה הייתה כל כך בהפתעה שבבוקר הכנתי ביחד עם הסגל מסלולים לאימון מחלקה ביום ראשון - הצבת מטרות וצביעת חביות לצורך המסלולים".
מה המצרים עשו בזמן זה?
"לפתע הפציצו אותנו מטוסי מיג וסוחוי מצריים וככה תפסה אותנו המלחמה. מי שהוביל אותנו בצורה הירואית הוא אחד הלוחמים האמיצים שפגשתי בחיי - סגן אלוף אמיר יופה. שנהרג כמה שנים לאחר מכן בתאונת דרכים".
- יום הזיכרון תשפ"ה: המדינה מתייחדת עם זכר 25,418 חללי מערכות ישראל
- יום הזיכרון: לזכר 25,034 חללי מערכות ישראל ו-5,100 חללי פעולות האיבה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגדוד נע על שרשראות משעה 14:00 והגיע לתעלה לקראת חצות. כשהתקרב לתעלה הגדוד התפצל לשניים: חלק אחד - עם חבר של ודמני, שהיה לו כאח, סרן ארז בנימיני, פנה דרומה למוצב 'מפרקת'; וחלק שני - יחד עם הסמח"ט שילה ששון, נע צפונה לכיוון מוצב 'מילאנו'.
קרב קשה בעיר קנטרה א-שרקייה
לפני שהכוח של ודמני הגיע ל'מילאנו' הוא עבר קרב קשה בעיר קנטרה א-שרקייה. "נכנסנו לקנטרה לקראת חצות והיה חושך מוחלט. 18 טנקים כשהמצרים מנהלים מולנו קרב שהפתיע אותי מאוד בביטויי הגבורה שלו. המצרים ניסו להגיע לצריחים ולהשליך רימונים - מאות חיילי חי"ר תקפו אותנו בתוך עיר עם מסגדים כשאנו עם יכולת תנועה בעייתית מאוד.
בשלב מסוים עלה על הטנק שלי חייל מצרי וירה בי ממרחק של 3-4 מטר. למזלי הקליע פגע באפיסקופ שבצריח המפקד והרסיסים פגעו בעורף שלי. לרגע התעלפתי ואיבדתי את ההכרה. בשארית כוחותיי יריתי בו באקדח ואז צנחתי שותת דם לתוך הטנק. התאוששתי מהר מאוד והשתמשתי בפלנלית שהייתה לי לחסום את הדם וככה המשכנו כשאנחנו מאבדים קשר עם חלק מהטנקים שנפגעו בעיר לא מוכרת כשהכל מסביב אש ועשן וצעקות של פצועים ושל מפקדים שהטנקים שלהם נתקעו או נפגעו".
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בשלב מסוים שמע ודמני רעש מרגמות 160 מ"מ שיצרו בורות ענקיים ומאחד הבורות בקע קול בעברית. היה שם צוות מגדוד 9 בראשות המג"ד יום טוב, שרוב הגדוד שלו הושמד בשעות הראשונות של המלחמה. הוא הכיר את הגזרה והצטרף לטנק של ודמני וכך עזר לו להתמצות טוב יותר בשטח.
ספר על החבירה למעוז מילאנו?
"היו כבר פצועים והרוגים והעלנו על הטנקים חלק ניכר מחיילי המעוז. באותו היום קיבלתי אישית פקודה שאותה לא אשכח כל חיי - להוריד חיילים בחזרה למעוז ולא לפנות אותם כי 'מעוזים לא מפנים'. לצערי הרב חיילים רבים שנותרו נהרגו בלחימה או נרצחו על ידי המצרים בזמן שנשבו, ורק חלק חזרו עם חילופי השבויים".
איזו מלחמה זאת הייתה?
"זאת הייתה מלחמה מטורפת ממרחקים קצרים ביותר של כוח שמנה כמה טנקים בודדים מול עשרות ויותר נגמשים מצריים. בשביל כולנו זאת הייתה טבילת אש ראשונה מפתיעה בעוצמתה ובלחימה של החייל המצרי".
ודמני הצליח להיחלץ מאזור קנטרה עם 4-5 טנקים כשבמקביל במעוז 'מפרקת' חברו סרן ארז בנימיני מנהלל ניהל קרב גבורה מול המצרים ונהרג באותו הלילה. בנו של ודמני, ארז, נולד כ-20 שנה לאחר המלחמה, קרוי על שמו ומשרת גם הוא בחטיבת שריון.
"זה לילה שאי אפשר לשכוח אותו, ובוודאי שאני כמפקד צעיר שמוביל 44 לוחמים אל הלא נודע, ולצערי זה צער שמלווה אותי עד היום כי לא הצלחתי להחזיר את כולם הביתה בשלום", מסכם ודמני את הקרב.
הקרב הגדול השני - ה-8 באוקטובר
"היינו פלוגה מובילה בגדוד במסגרת התקפת הנגד האוגדתית, שנכשלה כישלון חרוץ. עלינו על יעד 'חמוטל' ובהמשך על יעד 'מכשיר' ושם נתקלנו במארב חי"ר חפור מצרי ובתוך דקות ספורות נפגעו רוב הכלים שלנו. תוך כדי הלחימה, כשאנו משמידים טנקים מצריים, העמסתי מעל ל-15 לוחמים ופצועים על הטנק חלקם מבחוץ וכך חברנו לשארית כוחותינו, לא לפני שהם יורים עלינו לאחר שזיהו אותנו בטעות ככוח אויב - התותחים היו מופנים לכיוון כוחותנו כי לא ניתן היה לצודד אותם כדי לא לפגוע בפצועים".
בהמשך השתתף ודמני במרבית הקרבות הגדולים בחזית הדרום כולל בחווה הסינית ובין השאר היה שותף לאחר ממארבי הטנקים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של לוחמת השריון - שבו גדוד השמיד תוך פחות משעה עשרות טנקים מצריים ובכך סייע בניטרול התוכנית המצרית לפגוע בראש הגשר שהוקם לצורך הצליחה.
ביום חציית התעלה ב-18 באוקטובר הטנק של ודמני נפגע מפגז נ"ט שחדר בזוית ישרה מספר סנטימטרים מהחלק העליון של גופו. הוא עף מהטנק, איבד את ההכרה ופונה לבי"ח לתל השומר. "המלחמה שלי נגמרה", כך מסכם ודמני את פציעתו השנייה במלחמה.
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת, 6 באוקטובר 1973. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי גדול על צבאות מצרים וסוריה (ירדן לא השתתפה), אך במחיר כבד מאוד בגלל הפתעת הכוחות במועד תחילת המלחמה.
מה למדת מהמלחמה?
"הלקח הכי חשוב זה תמיד לא לזלזל במי שעומד מולך בשום דבר בחיים וגם להבדיל אלף אלפי הבדלות בעולם העסקים ולתת את מלוא הקרדיט למי שמולך. בנוסף חשוב לדעת שערך הרעות גם בעסקים הוא ערך עליון וחבל שלא תמיד מקפידים לשמור עליו".
לאחר שחרורו מצה"ל שירת יקי ודמני בשב"כ עד לשנת 1990. הקריירה העסקית שלו החלה בחברה פרטית לשירותי שמירה וביטחון ולאחר מכן עבד בחברות עלית, טמפו, אייס ואלקטרה מוצרי צריכה, ממנה הוא פרש השבוע.
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, עומד מספר הנופלים בעת מילוי תפקידם על 23,169. אתמול (א') בשעה 20:00 נשמעה צפירה בת דקה והיום (ב') תישמע בשעה 11:00 צפירה בת שתי דקות.
- 11.בעז דרומי 27/04/2020 22:32הגב לתגובה זוארז בנימיני בן כיתתי, אתמול הייתי אצל זהבה אימו, סיפור גבורה של החיים עימנו ושל הזכורים לנו בגעגוע וכאב.
- 10.חיים 08/03/2016 12:42הגב לתגובה זויישר כח והרבה בריאות
- 9.שי יצחקי 18/12/2014 02:52הגב לתגובה זוזן של מנכ"ל שיש כאלו אולי 3 בארץ. לא מבין איך אלקטרה נתנו לו ללכת הוא הביא להם בשבע שנים דיבידנדים בכמעט מליארד ש"ח!!!
- 8.ורדה גבע(פרוכט) 05/05/2014 17:45הגב לתגובה זוכל הכבוד יקי. תמיד היית תותח מורדה שלמדה איתך ב"דוגמא" ובעירוני ה'
- 7.יופיטר שוקי הון 05/05/2014 14:38הגב לתגובה זוסבלנו מספיק בשוק ההון!!!!!!!!!!
- 6.יום טוב טמיר התותח (ל"ת)מוקי 05/05/2014 13:42הגב לתגובה זו
- תמיר (ל"ת)אחד 05/05/2014 14:20הגב לתגובה זו
- 5.יקי ודמני , אני מצדיע לך (ל"ת)שמואל 05/05/2014 13:29הגב לתגובה זו
- 4.את אלקטרה צריכה למה עזב? (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 12:49הגב לתגובה זו
- 3.הנקמה מתחילה (ל"ת)י 05/05/2014 12:48הגב לתגובה זו
- 2.דעתי הזלזול הגדול כרמטכ"ל מוכר תיק השקעות בסמוך למלחמה (ל"ת)אסלה לא נפלה לו 05/05/2014 12:12הגב לתגובה זו
- 1.מניית אלקטרה צריכה מה יהיה איתה?מתי תעלה? (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 11:54הגב לתגובה זו
- רון 05/05/2014 15:32הגב לתגובה זוביזפורטל נא הורידו את כל הודעות היח"צ האלו של יופיטר!!!
- דמוקרטיה!!חופש ביטוי (ל"ת)יופיטר שוקי הון 05/05/2014 18:13

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
