יום הזיכרון
צילום: תל אביב

יום הזיכרון תשפ"ה: המדינה מתייחדת עם זכר 25,418 חללי מערכות ישראל

25,418 נופלים במניין הכולל, כאשר 1,866 נוספו מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל"; למעלה מ-5,900 משפחות הפכו לשכולות בשנה האחרונה ו-59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי
נושאים בכתבה יום הזיכרון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יחל הערב (יום שלישי, ב' באייר תשפ"ה, 29.4.2025) עם צפירה בת דקה שתישמע בשעה 20:00. מיד לאחר הצפירה יתקיים הטקס הממלכתי ברחבת הכותל המערבי בירושלים, בצל האבל הכבד על חללי מלחמת "חרבות ברזל". מחר (יום רביעי) תישמע צפירה נוספת בת שתי דקות בשעה 11:00 בבוקר, ולאחריה יתקיימו טקסי זיכרון ברחבי הארץ.


על פי נתוני משרד הביטחון, 378 חללים חדשים הצטרפו למניין הנופלים בשנה האחרונה, ובהם 61 פצועים ונכים שנפטרו והוכרו כחללי מערכות ישראל. מספר חללי מערכות ישראל עומד היום על 25,418 נופלים, החל משנת 1860 ועד היום. הנתונים מראים כי מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר 2023, נוספו 1,866 נופלים ונרצחים למניין החללים.


פרויקט מיוחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) חושף נתונים מדאיגים על הרכב הנופלים במלחמה: 42% מהנופלים בעזה הם אנשי מילואים, ו-64% מחללי המלחמה הם צעירים מתחת לגיל 25. בסך הכול עד עתה נהרגו 850 חיילי צה"ל, 82 אנשי כוחות ביטחון אחרים, 934 אזרחים נרצחו, ועוד 59 עדיין מוחזקים בשבי. בין החללים 191 קצינים, כולל 6 אלופי משנה ו-10 סגנים אלופים. נתון מצמרר נוסף: 35 אנשי מילואים מעל גיל 50 נפלו במהלך הלחימה, וכן 66 נשים מגופי הביטחון.


המלחמה המתמשכת יצרה משבר אבל לאומי חסר תקדים, כאשר בסך הכל ישנם בישראל 58,617 בני משפחות שכולות, מתוכם 5,944 נוספו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". משרד הביטחון פנה לציבור בבקשה לתת קדימות לבני המשפחות השכולות, לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון בטקסי הזיכרון, עקב הצפי לכמות משתתפים גבוהה במיוחד. אזרחים שאינם נמנים על משפחת השכול מתבקשים לפקוד את בתי העלמין לאחר טקסי הזיכרון.


בתום יום הזיכרון, תעבור המדינה לציון יום העצמאות ה-77, אך בניגוד לשנים קודמות, השמחה תהיה מהולה בעצב עמוק. המעבר החד מאבל לחגיגות, שהוא חלק מהמסורת הישראלית, מקבל השנה משמעות מורכבת ומאופקת לאור המציאות המתמשכת של מלחמה והידיעה כי 59 חטופים עדיין מוחזקים בשבי. לא ניתן לחגוג באמת כל עוד אחינו וחברינו עדיין שבויים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הרבה יותר חשוב ועצוב מבורסה שנופלת ... (ל"ת)
    אנונימי 30/04/2025 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צבר 29/04/2025 21:35
    הגב לתגובה זו
    מדינה אומללה שמונהגת על ידי חבורת שקרנים וגנבים לא מספיק שעושקים אתכם מעל 70 שנה שולחים אתכם למות למען הכסף הגדול של האלפיון העליון שממשיך לעשוק אתכם מעל 70 שנה. וכל שנה זה רק הולך ונהייה יותר גרוע.
  • 1.
    סופסוף אתם מתייחסים למציאות עדיף מאוחר (ל"ת)
    אנונימי 29/04/2025 20:07
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)