מודי בן ש"ך: "בקרב הראשון הפלוגה שלי נשחקה קשות, היו לנו שם 12 הרוגים ועוד 25 פצועים - אבל המשכנו להילחם"

איש העסקים מספר ל-Bizportal על חוויותיו מ-1973 כלוחם בגולני; משה דיין אמר לנו שנה לפני המלחמה 'מעולם לא היה מצבנו טוב יותר'
 |  (8)
מודי בן ש"ך, צילום: מתוך אלבום פרטי
40 שנה חלפו מאז נשמעה צפירה ברחבי הארץ בצהרי יום שבת באמצע צום יום הכיפורים. עבור הלוחמים והמשפחות השכולות המלחמה ההיא לא נגמרה עד היום והם זוכרים כמעט כל פרט כאילו היה זה אתמול. איש העסקים מודי בן ש"ך שלחם בחזית הצפונית מספר ל-Bizportal על חוויותיו מהמלחמה ועל התובנות שלו.

מודי (מרדכי) בן ש"ך, בן 62, יליד גבעתיים, ולשעבר מבעלי השליטה בחברת פז, התגייס לצה"ל בשנת 1969 לגולני לאחר לימודים בפנימייה צבאית. המלחמה מצאה אותו כמ"פ בקורס מכ"ים במחנה 'בזק' ובזמן המלחמה הוא נלחם ביחד עם גדוד 17, גדוד 51 וחיילי סיירת גולני בקרבות הקשים בחרמון.
מודי בן ש"ך - לוחם בגולני
מודי בן ש"ך - לוחם בגולני

מודי בן ש"ך: "הפלוגה השתתפה בקרב החרמון הראשון ברמת הגולן לאחר שנכבש ביום שבת על ידי הסורים. ניסינו ביום שני בבוקר לכבוש את ההר ולחלץ את הישראלים שבהתאם לידיעות שהגיעו עדיין היו עשרות מהם בתעלות המוצב. לא הייתה לנו מספיק אינפורמציה וטבעי שכך, שכן רמת הגולן הייתה כולה בקרב בלימה אחד גדול מול השיטפון הסורי הגדול".



מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום שבת ה-6 באוקטובר 1973 ונמשכה עד סוף אותו חודש. מצרים בראשות אנואר סאדאת וסוריה בראשות חאפז אל אסאד זכו לתמיכה של ברית המועצות, וישראל בראשות גולדה מאיר זכתה לתמיכה של ארה"ב.

כשמודי בן ש"ך וחבריו לגולני נלחמו בצפון רמת הגולן קרבות השריון הגדולים עדיין התנהלו בשטח דרומה משם. "עלינו לחרמון בעיקר בגלל שהייתה וודאות שיש עדיין חיילים ישראלים בתעלות של מוצב החרמון", הוא מספר.
חיילים במוצב החרמון לאחר כיבושו, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון
חיילים במוצב החרמון לאחר כיבושו, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

מודי בן ש"ך היה אז רק בן 23 (חצי שנה בקבע) אך כבר עם ניסיון קרבי מרשים. "בעברי היו לי היתקלויות קודמות עם האויבים שסביבנו במסגרת מלחמת ההתשה. בנוסף, השתתפתי בפשיטות רבות מעבר לגבול כך שירו עליי די הרבה עוד לפני המלחמה".

אלא שהקרב בחרמון היה ארוך ועקוב מדם. ניסיון הקרב הראשון לכיבוש מוצב החרמון נכשל למעשה באבדות כבדות ומבין 150 הלוחמים של גדוד 51, גדוד 17, סיירת גולני וקורס המ"כים של חטיבת גולני - נהרגו 25 חיילים, ובהם סא"ל דובי דרור מג"ד 17, ו-57 נפצעו.

מודי בן ש"ך: "קרב בעוצמה כזאת כמו מה שהיה בחרמון מול גדוד צנחנים סורים לא היה לי קודם לכן. החיילים שלי היו כשנה בצבא, מחזור מצויין שרבים מהם תוכננו להיות קצינים ואף היוו לאחר מכן את השדרה הפיקודית של גולני. הפלוגה שלי נשחקה בקרב הראשון, היו לנו 12 הרוגים ו-25 פצועים, אבל נשארנו כוח לוחם והמשכנו להילחם גם בקרבות הפריצה לסוריה".
<
פריצת הדרך לחרמון הסורי, קרדיט: במחנה ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון
פריצת הדרך לחרמון הסורי, קרדיט: במחנה ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון

הקרב על החרמון הפך למיתוס בתולדות צה"ל. טוראי בני מסס, יליד טבריה, לוחם מגדוד 51 של גולני, אמר לאחר הקרבות לטלויזיה הישראלית "אמרו לנו שהחרמון הוא העיניים של המדינה". מסס התראיין לכתב מיכה לימור שפגש חיילים ושאל אותם מדוע הסתערו קדימה.

גבורה גדולה של חיילים אמיצים, אך ההחלטה על הקרב שהתקבלה בדרגים גבוהים יותר שנויה במחלוקת, ויש היסטוריונים צבאיים שמנסים לנפץ את המיתוס.

מודי בן ש"ך: "אני חושב גם היום שזה היה קרב הכרחי ואם היה לי ילד בתעלות וסורים מעליו, אז מאוד הייתי רוצה שצה"ל יעמוד בכללים שלו ושייצא לחלץ אותו. אולי היה צריך להיות יותר מאורגנים עם יותר ארטילריה ועם אוויר - למרות שקשה היה באותם ימים לתת סיוע כזה. מול התוצאות, בדיעבד, זה קרב מיותר. האם היה צריך לעשות או לא - זאת שאלה להיסטוריונים".

החרמון נפל לידי כוח קומנדו סורי ביום הראשון של המלחמה. חיילי גולני לא הצליחו לכבוש את ההר במתקפה ב-8 באוקטובר, אלא רק ב-22 באוקטובר. הסורים הספיקו להתחפר היטב במשך הימים שחלפו ולפזר מוקשים ומארבים.

מודי בן ש"ך: "הגענו בקרב החרמון הראשון למקומות שבקרב השני גדוד 51 הגיעו עם פי שנים נפגעים מאתנו. הטרגדיה הייתה שלא היו לנו כוחות שיכלו להמשיך את מה שהיה אחרי שהכוח שלנו באופן מעשי נשבר. גם בקרב השני היה מצב דומה, אבל אז היתה עתודה והסורים נמלטו עם . בקרב הראשון הסורים היו מאורגנים הרבה פחות מאשר בשני, הגם שהיו חפורים ומאורגנים טוב. תמיד עדיף לנסות לתקוף אויב כשהוא בשלבי התארגנות ראשונים".



איך הייתה האווירה לפני המלחמה?

"הדרגים הנמוכים בצבא היו תמיד בכוננות וידעו מה צריך לעשות, אך במדינה הייתה זחיחות מסוימת שעלתה לנו ביוקר. היה הבדל גדול בין מה שדיין אמר לנו בכנס קצינים כשנה לפני המלחמה 'מעולם לא היה מצבנו טוב יותר' לבין מה שקצינים ברמה של מג"ד ומטה הבינו שעליהם לעשות. הדרגים הנמוכים הרגישו שהצליחו במה שההיסטוריה הטילה עליהם ויש להם עד היום הרבה גאווה על כך. ההרגשה היתה שכל משא ההיסטוריה על כתפינו ושאין ברירה אלא להגן על ישראל ביום פקודה שכזה".

האם היה לך הלם קרב?

"אני לא סוחב איתי שום טראומה - מי שרוצה לחיות במזרח התיכון צריך להבין שזה לחם חוקו. לא הייתה לי טראומה לא אז ולא לאחר מכן. לחלק מחיילי היו טראומות וזה טבעי מול חוויות קשות שחייל עובר".

תא"ל רפאל איתן - מפקד אוגדה 36, קרדיט: דו"צ
תא"ל רפאל איתן - מפקד אוגדה 36, קרדיט: דו"צ

מה למדת באופן אישי מהמלחמה?

"אני לוקח מהמלחמה את הטלת הספק ואת הבדיקה שיש לעשות על כל דרג, גם דרג שמעלי. לא חשבתי כך לפני המלחמה וזה השינוי אצלי - להטיל ספק ולבחון כל דבר. ההרגשה שאנחנו ואפסנו עוד לא הייתה לי לפני המלחמה – כך שלי לא היה מה לתקן. מדינת ישראל צריכה מחד להכיר בכוחה, אך גם לדעת להיות מוכנה, כי במגרש המשחקים של המזרח התיכון הצדק והכוח הולכים ביחד ואין דרך להיות חלש וצודק".

מה המדינה ומנהיגיה צריכים ללמוד מהמלחמה?

"למרות המחיר הכבד, בסך הכול זה היה שיעור זול למדינת ישראל. אמנם מספר ההרוגים הרב הוא איום ונורא ברמה הפרטית, אבל בקנה מידה של המדינה זה היה תשלום זול על לקח חשוב שאני מקווה שקברניטי המדינה נוצרים אותו איתם. אין לי ספק שעם חלוף הדורות ההרגשה הזאת תתערער לא מעט והבעיה תהיה לדעת לשמור על זה. מצד שני צריך לחפש שלום בכל דרך כי הפתרון למצב במזרח התיכון הוא לא באופן צבאי למרות שזה תנאי הכרחי לצורך הישרדות".

מודי בן ש"ך המשיך את שירותו הצבאי ומונה בשנת 1974 למפקד סיירת גולני. הוא השתחרר בדרגת רב סרן והמשיך בשירות מילואים עד לדרגה של אלוף משנה.

בחזית הדרומית שירת אחיו הצעיר, אהוד בן ש"ך כלוחם בשיריון. אהוד מספר ל-Bizportal על חוויותיו בכתבה נפרדת. שניהם הפכו לאנשי עסקים לאחר השירות הצבאי במסגרת חברת פטרולגז המשפחתית. ב-1997 החברה אוחדה עם פזגז לחברת פז נפט. היום פועל מודי בתחום האנרגיה ותחנות הדלק - בחו״ל.



ראש המוסד התריע, אך ראש אמ"ן הרדים את ראש הממשלה

ראש אגף המודיעין, האלוף אלי זעירא, הרדים את מערכת הביטחון ואת הממונים עליה ופסל הערכות של גורמי מודיעין שונים בדבר נכונות מדינות ערב לפתוח במלחמה. ביום שישי הגיעה לאגף המודיעין ידיעה לפיה פינוי המשפחות הסובייטיות מסוריה ומצרים נעשה עקב כוונה לפתוח במלחמה עם ישראל, אך גם זה לא הספיק לזעירא והוא אסר את הפצת הידיעה.

במוסד, שבראשו עמד צבי זמיר, העבירו לראש הממשלה לשר הביטחון, משה דיין, ולרמטכ"ל, דוד אלעזר, אינפורמציה לפיה מצרים וסוריה בדרך למלחמה עם ישראל. אלא שההתרעות נדחקו לפינה על ידי ראש המודיעין בצה"ל שהאמין כי מדינות ערב לא ייצאו למלחמה.

תוצאות המלחמה הטראגיות הן פצע מדמם עד היום: 2,569 הרוגים, כ-7,300 פצועים וכ-300 שבויים. ההתייחסות של ישראל לנפגעים הרבים, תורגמה בערבית להפסד וכך חוגגים במצרים ובסוריה מדי שנה את "חרב תשרין" או "חרב אוקטובר" שבה מתו כמעט 20,000 חיילים ערבים וישראל ניצחה באופן מוחלט.

תגובות לכתבה(8):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 6.
    מפ שהיה יכול ליהיות רמטכל
    לוגסי דוד 0508877063 15/09/2013 04:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כלוחם וחיל בפלוגה של מודי חייב אני לציין שהפלוגה ניהלה קרב עיקש ומורכה בזכות השקט הנפשי ומתן פקודות בצורה שראויה לשבח של המפ הנערץ מודי בן שח מדינת ישראל אולי הרויחה איש עסקים מוצלח אך הפסידה קצין ומפקד שהיה יכול להגיע לצמרת של הצבא אנו הלוחמים הצעירים חזרנו מהקרב רק בזכות מודי הגדול אין אני מבין מדוע לא מדברים על הקרב הזה הרבה בתיקשורת היום אני חייב לאחר 40 שנה לומר תודה למודי שבזכות גבורתו הקמתי משפחה לתיפארת ןשני בני התגיסו אף לגולנ כמפקדים ולוחמים
    סגור
  • 5.
    רוב אנשי שוק ההון" עשו צבא " עם נעליים חצאיות , תחתנאון (ל"ת)
    יוסף טרומפלדור 14/09/2013 22:11
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 4.
    חבל שמתייחסים למלחמה כהפסד. ברור שניצחנו בגדול.
    כמעט עד קהיר ודמשק 13/09/2013 14:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    צה"ל פתח רע את המלחמה בגלל ההפתעה אך בהמשך הכה את הערבים מכה קשה, כבש את כל השטחים שאיבד ושטחים רבים נוספים, הרג 9-10 חיילי אויב על כל חייל ישראלי שנהרג, כיתר את הארמיה השלישית (אלפי חיילים מצרים), חצה את תעלת סואץ במצרים והגיע 20 דקות נסיעה מדמשק בירת סוריה. התעמולה הערבית משווקת זאת כנצחון שלהם אך העובדות מדברות בעד עצמם. המצב הוא הפוך, נצחנו בגדול, עם כל הכאב על המשפחות השכולות הרבות שהתווספו ממלחמה זו (ומשפחתי בתוכם).
    סגור
  • 3.
    החיילים הם גיבורים ,בזכותם אנו יושבים בארץ הזאת . (ל"ת)
    בא 13/09/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 2.
    שאלה שהייתי רוצה לשאול את גולדה,דיין ,ואגרנט .
    בא 13/09/2013 10:37
    הגב לתגובה זו
    1 0
    חיילים פועלים לפי פקודות ,ואת זה יודעים כולם ,חוץ ממכם . מי היה המנהל .
    סגור
  • 1.
    40 שנה אחרי ועדיין איננו מפיקים לקחים לעתיד
    בוגר יום כיפור נוסף 13/09/2013 10:35
    הגב לתגובה זו
    1 1
    כמו שאתה אומר לא השכלנו להפנים ש"צריך לחפש שלום בכל דרך כי הפתרון למצב במזרח התיכון הוא לא באופן צבאי".נהפוך הוא:המיליטנטנטים החיים במותרות בשטחים מעבר לקו הירוק ובהתנחלויות ,מתרבים ויגרמו לכך שתוך כמה שנים תהיה פהמדינה עם רוב ערבי ומיעוט יהודי בקיצור מדינת ישראל תלך לאיבוד
    סגור
  • אם היינו מחזירים את הגולן-לא הייתה היום ישראל (ל"ת)
    סיסמאות אינפנטיליות 14/09/2013 12:00
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • חמוד ,אל תחפס נוסחאות כי אין . (ל"ת)
    בא 13/09/2013 11:11
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור