מיוחד

גיורא ירון מ'איתמר' מספר על אחיו - "פצע עמוק נפער במשפחתנו"

מייסד חברת איתמר מדיקל מספר במאמר אישי ל-Bizportal על אחיו איתמר שעל שמו קרא את חברת הביומד מקיסריה
ד"ר גיורא ירון | (7)

אחי איתמר היה בן 20 בנופלו. סיפור נפילתו באחד הקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים, הקרב רווי הדמים של כיבוש החרמון, נלמד על ידי דורות של מפקדים. סגן איתמר ירון היה לוחם בגולני והוא נהרג ב-22 באוקטובר 1973.

כך תאר את הקרב אריה שדה, אחד מפקודיו של איתמר בקרב: "איתמר היה הרוח המניעה בתחילת הקרב. כשכולנו שכבנו מאחורי מחסות, הוא נע בזהירות ימינה ושמאלה, קדימה ואחורה, כשהוא מטפל בפצועים, מקדם כוחות ומנסה לפרוץ הלאה, אגב השלכת רימונים והשבת אש לכל הכיוונים. בין ההתפוצצויות הרבות שמענו היטב את קריאת ה'אחרי' האופייניות, קריאות שעודדו אותנו ונסכו ביטחון גם ברגעי הקרב הקשים ביותר. אך לשיא הגיע בנופלו. הוא רץ קדימה, בינות לכדורי הצלפים השורקים בקרבתו, בכדי לחלץ לוחם שנפצע מכדוריי האויב. אותו לוחם, אריה ואזה ז"ל, קיבל קודם לכך פקודה מאיתמר לשכב ולרתק קדימה, אך נפגע. איתמר לא נשאר חייב לפקודו הפצוע, וחשוף לכדוריי האויב, חרף כל הקריאות אליו לכרוע ולתפוס מחסה, הוא רץ קדימה במטרה להגיע לאריה ולהצילו. בדרכו אל הפצוע פגע בו כדור אויב ושם קץ לחייו. איתמר, לא הקרבת לחינם את חייך. אמנם שאיפתך להציל את חיי חברנו לא התגשמה אך כולנו למדנו על בשרנו כי לא נופקר לעולם עם מפקדים מסוגך ולעולם לא יופקר הערך המקודש אותו קידשת בדמך בהיותך מופת לכולנו".

אמא של איתמר: "ביקשתי והתפללתי שבנינו ישובו מן המלחמה הביתה"

על מעשהו זה, הוענק לאיתמר עיטור העוז, עיטור שהוענק למתי מעט מיום הקמת צה"ל ועד היום. הידיעה על נפילתו של איתמר, מצאה את אמי, גיזה, ברחוב, כפי שעולה מקטע שהקריאה על קברו, ביום השנה ה-16 לנפילתו: "זוכרת אני את ימי המלחמה הארוכים ואת הלילות המתמשכים כאשר שני הבנים הגדולים- גיורא ואיתמר, נלחמים בחזיתות המלחמה, דן נמצא מחוץ לבית, בהג"א ואני לבדי ורק אורי הילד איתי. היו אלה לילות בהם הלב פרפר מפחד וחרדה ואני כה ביקשתי והתפללתי, מי ייתן והסיוט יחלוף ובנינו ישובו מן המלחמה, ישובו אלינו, הביתה. זוכרת אני כיצד הייתי בורחת מהבית כדי שידיעה קשה לא תשיג אותי ובכל זאת היא השיגה אותי ודווקא ברחוב- בו ניסיתי להסתתר ממנה".

"זה בשבילכם מקצין העיר"

מיום נפילתו של איתמר, נפער פצע עמוק במשפחתנו. הניסיונות לחזור ל"שגרה" נתקלים עד מהרה בפרוצדורות קורעות לב, כפי שהשכילה לתאר אמי: "זה היה יום סתיו, שלאחר המלחמה. איני זוכרת את היום והשעה. הייתי לבדי בבית. ישבתי בחדרו של איתמר. לא קראתי, לא עשיתי דבר. ישבתי. פעמון מצלצל בדלת. לפתוח או לא לפתוח? אחרי מספר צלצולים, ניגשתי לדלת. לפני עמד בחור צעיר בבגדי עבודה, מחזיק קופסת קרטון ביד ואומר 'זה בשבילכם מקצין העיר'. הרגע ראשון היססתי - רציתי לומר לו שזו טעות, כי מה לנו עם קצין העיר אחרי המלחמה? הבחור שאל בהיסוס 'את גברת ירון? זה מהבן שלכם', ועוד לפני שהספקתי לענות, הוא העביר לידי את הקרטון ויצא בריצה מהמדרגות. נשארתי עומדת על יד הדלת עם קופסת הקרטון בידי. הייתי המומה. הלב סרב להבין. הלכתי לחדרו של איתמר, התיישבתי על המיטה והקרטון לידי - זה הסוף. גזר הדין נחרץ. החזירו לנו את מה שנשאר מאיתמר".

מכתבים של בנות וגם מכתבנו ועליהם 'נ' שחורה ומסביבה עיגול שחור - נפל

"פתחתי את הקרטון: פריטי לבוש, עוגיות, סוכריות ומסטיקים - שאריות של חבילת 'דברים טובים' שלא הספיק לגמור. שעון היד שלוף שעמד מלכת. מכתבים שהגיעו אליו ובחלקם לא נפתחו. מכתבים של בנות וגם מכתבנו האחרון ועליהם נ-נון שחורה ומסביבה עיגול שחור - נפל. נקודה. ישבתי על המיטה. אפילו לבכות לא יכולתי. כך סתם, ביום בהיר של סתיו. בחור בבגדי עבודה מצלצל בדלת, מוסר קופסת קרטון ויורד בריצה מהמדרגות".

הקבורה גם היא לא הייתה שגרתית. מספר הנופלים הגדול בסוף כל יום לחימה, לא אפשר קבורת קבע, והנופלים נקברו בבתי קברות ארעיים. איתמר נקבר בבית הקברות הארעי שנפתח בקיבוץ לוחמי הגטאות.

במלאת שנה ליום הנפילה, הועברו הנופלים לקבורת קבע. נופל-נופל ביום השנה לנפילתו. כל נופל בארון הנישא על קומנדקר עטוף בדגל הלאום, כשחיילים מלווים יושבים זקופי קומה, כשנשקם בדגל, מלווים כל נופל למקום קבורת הקבע. הארץ מלאה קומנדקרים, וכל קומנדקר פותח מחדש את הפצעים.

קריאת חברה על שם אח נופל יוצרת חובה מעל ומעבר להקמת חברה "רגילה"

בתום שנה לנפילתו, הובא איתמר לקבורת קבע בבית הקברות ברחובות. מכאן ואילך, מתחיל מאבק בשכחה, והרצון בהנצחה. קריאת חברה על שם אח נופל יוצרת חובה שהיא מעל ומעבר להקמת חברה "רגילה". ואכן, משפנו אליי להיות שותף לייסוד חברה רפואית, בתחום הקרדיו וסקולרי, ההתלבטות לא הייתה קלה.

השם איתמר, הוא שם הנושא בחובו הרבה זיכרונות לא קלים, ומחייב עמידה בסטנדרטים גבוהים. מאידך, מאחר שאיתמר נהרג מכדור בודד שפגע בעורק ראשי, האסוציאציה הייתה בלתי נמנעת. שותפיי להקמה הסכימו, והחברה נקראה איתמר מדיקל.

איתמר נולד בירושלים לדן וגיזה ירון וגדל ברחובות. הוא למד בבית-הספר התיכון על-שם עמוס דה-שליט ו מגיל צעיר ועד לגיוסו לצבא היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". הוא שירת בסיירת גולני ולאחר שהשלים קורס קצינים, הוצב כמפקד מחלקה בבית-הספר למ"כים של החטיבה.

לאיתמר ז"ל שני אחים: ד"ר גיורא ירון, הנמנה על מייסדי איתמר מדיקל (ויו"ר משותף היום), יזם בתחום ההיטק, ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב וד"ר אורי ירון, מכהן כסגן נשיא בחטיבה הקרדיו וסקולרית של ג'ונסון וג'ונסון. איתמר מדיקל עוסקת בפיתוח ושיווק מכשירים רפואיים לא-פולשניים ותוכנה לטיפול בתחומי רפואת השינה והקרדיולוגיה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אשר מנשקו 11/11/2014 23:27
    הגב לתגובה זו
    כגולנצ'יק (גדוד 12,פב'-1985) וכמי שעבד בנשיונל סמיקונדקטור, זו פעם ראשונה שנודע לי שגיורא ירון הוא אח שכול. גיורא הוא אישיות מופלאה מעוררת הערצה וכעת מסתבר לי שזה "משפחתי". גאווה לעבוד ולהילחם עם אנשים כאלה!
  • 6.
    היכן ישנם עוד אנשים כמו ההאיש ההוא ... (ל"ת)
    אורן 05/10/2014 02:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נדב 04/10/2014 14:09
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לחברה
  • 4.
    חבר גאה 03/10/2014 17:12
    הגב לתגובה זו
    משפחה לתפארת מדינת ישראל איתמר לעולם לא נשכח אותך גיבור ישראל אהוב!!!
  • 3.
    שירתתי עם גיורא ירון בגדוד 12 אדם מדהים. (ל"ת)
    דני צור 03/10/2014 14:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עמוס כחלון 03/10/2014 12:57
    הגב לתגובה זו
    מדהים משפחה למופת.התגיסנו באותו יום נשלח לגולני אני לטנקים חטיבת ברק.משפחה המשיכו להנציח
  • 1.
    G 03/10/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
    אמן
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

יוחננוף
צילום: Google Street View

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?

מנדי הניג |

אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר. 

בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.

אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.

מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?

יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא מתקרב אפילו ליצור הרתעה.