ועדת קדמי: מחיר המזון היקרים - בגלל ריכוזיות באספקה ובקמעונאות

הצוות לבחינת יוקר המחיה בישראל בענפי המזון והצריכה בראשותו של השופט לשעבר יעקב קדמי, הציגה היום (ב') את המסקנות הסופיות וההמלצות ליוקר המוצרים בישראל, כשנה לאחר תחילת מחאת ההמונים בקיץ שעבר.

מנתוני בחינת הועדה עולה שמחירי המזון בה יקרים הרבה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD (ארגון לשיתוף פעולה בינלאומי) ומגמת ההעלייה החלה בשנים האחרונות. ב-2005 היו מחירי המזון בישראל נמוכים ב-10%-20% לעומת מדינות ה-OECD, ואילו ב-2010 היו המחירים גבוהים ב-10%-20% מאותן מדינות.

נתון מדאיג נוסף, גם קצב ההתייקרות של המוצרים גבוה בהשוואה בינלאומית. מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון ב-5% לעומת 3.2% במדינות ה-OECD.

הועדה מצאה את הכשלים בשוק הישראלי בדמות ריכוזיות במקטעי האספקה והקמעונאות. לדברי הועדה, קיימים "קשרי ספקים קמעונאים בעייתיים וחוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן".

הריכוזיות באספקה היא מהגבוהה במדינות ה-OECD. ישראל ראשונה בסעיף זה ב-11 קטגוריות שנבדקו ושנייה ב-5 קטגוריות אחרות. במקטע הקמעונאי, רכישת קלאבמרקט על ידי שופרסל הגדילה את נתח השוק של שתי הפירמות הדומיננטיות בשוק אשר החזיקו ב-2009 64% מהשוק. שיעור השוק החמישי בגובהו ב-OECD. ההשלכות הן "תחרות מועטה של שחקנים כשאין לחץ להורדת מחירים והעברת מחירי התשומות במלואה לצרכנים". כמו כן נאמר כי כשמחירי התשומות יורדים, הירידה לא עוברת לצרכנים.

הפתרונות שמציעה הועדה הם עידוד עסקים קטנים בתחום המזון, הקלות ליבוא מקביל, הגדלת מגוון המוצרים והמלצה לבחינצת המצב על ידי רשות להגבלים עסקיים. במקטע הקמעונאי, ממליצה הועדה להפחית חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות חדשות, איסור על הרחבת שטחי מסחר של שחקים דומיננטיים ועידוד כניסת שחקנים חדשים לתחום.