היצוא מיפן זינק 23%, והגירעון המסחרי התנפח פי ארבעה
מכירות השבבים לחו"ל קפצו 49% והציוד לייצורם 41%, אבל חשבון הנפט שהתייקר ב-88% הפך את המאזן לגירעון של 634 מיליארד ין; הין נסחר סביב 158 לדולר והניקיי מגיב בעליות
היצוא מיפן הסתכם בחודש שעבר ב-11.51 טריליון ין, זינוק של 23.2% מול התקופה המקבילה אשתקד, והחודש החמישי ברציפות שבו קצב הצמיחה מאיץ. היבוא טיפס באותה נשימה ב-27.8% ל-12.15 טריליון ין, וכך נסגר החודש בגירעון מסחרי של 634.5 מיליארד ין מול גירעון של 156 מיליארד ין בשנה שעברה, פי ארבעה בתוך שנה.
שבבים ורכיבים אלקטרוניים הובילו את הזינוק עם יצוא של 862 מיליארד ין וקפיצה של 49.1%, ובתוך הסעיף הזה מעגלים משולבים לבדם הגיעו ל-659 מיליארד ין ועלו 52%. ציוד לייצור שבבים, שמשקף את השקעות ההון של יצרניות ברחבי אסיה, נמכר ב-494 מיליארד ין, עלייה של 40.9% בערך הכספי ושל 36.4% בכמות המשלוחים. הפער הצנוע בין שני המספרים מלמד שהביקוש למכונות עצמן התרחב, מעבר להתייקרות.
ארה"ב הייתה היעד הגדול ביותר עם 2.09 טריליון ין ועלייה של 22%, וסין מיד אחריה עם 2.01 טריליון ין ועלייה של 25.8%. מתחת למספרים הדומים מסתתרים שני סיפורים שונים: המשלוחים לארה"ב גדלו בכמות ב-20.4% בעוד המחירים עלו 1.3%, ואילו בסין הכמויות התרחבו ב-3.2% בלבד והמחירים קפצו 21.9%. טייוואן קלטה סחורה יפנית ב-909 מיליארד ין, עלייה של 43.5%, דרום קוריאה ב-744 מיליארד ין עם 31.2% וסינגפור ב-391 מיליארד ין עם 48.8%.
מדד הכמויות ליצוא עלה 5.2% בעוד מדד המחירים עלה 17.1%, כלומר חלק הארי של הצמיחה מגיע מהין החלש ומתמחור גבוה יותר. עדיין, הכמויות עמדו כמעט במקום בחודשים מאי ויוני, עם עליות של 0.4% ושל 0.2% בלבד, והתזוזה הנוכחית היא הראשונה שמורגשת מזה זמן.
דלקים מינרליים הגיעו ל-2.68 טריליון ין, כ-22% מכלל היבוא, וזינקו 53.5%. נפט גולמי לבדו הסתכם ב-1.41 טריליון ין והתייקר 87.8%, בעוד הכמות שיובאה עלתה 5.5% בלבד, כך שכמעט כל התוספת מגיעה ממחיר החבית. גז טבעי נוזלי הוסיף 22.5% והגיע ל-548 מיליארד ין למרות ירידה של 4.8% בכמות, ופחם התייקר ב-33.4% ל-395 מיליארד ין. מלחמת איראן והנפט שנסחר סביב 86 דולר לחבית מגלגלים את החשבון הזה ישירות אל מדינה שמייבאת את מרבית האנרגיה שהיא צורכת.
הין נסחר סביב 158.37 לדולר, שער שמנפח את שני צדי המאזן: הוא מגדיל את הפדיון מהיצוא במונחי ין, ומייקר באותה מידה כל חבית שנקנית בדולרים. הבנק המרכזי הותיר בסוף החודש שעבר את הריבית סביב 1% ברוב של שמונה מול אחד, כשחבר המועצה הג'ימה טקאטה הציע להעלות אותה ל-1.25% בשל סיכוני מחירים שמקורם מחוץ ליפן. מדד מחירי היבוא, שטיפס 26.3%, מספק לעמדה הזאת בסיס מספרי. להרחבה: הריבית ביפן נותרה על 1%.
הניקיי 225 נסחר סביב 66,150 ומוסיף 1.26% במסחר בטוקיו, בעיקר בזכות היצואניות הגדולות שנהנות מהשער החלש. במקביל נמשך הוויכוח הפנימי על החזרת הכספים היפניים הביתה, שאלה שנוגעת ישירות לתשואות האג"ח הממשלתי ולכיוון המטבע בחודשים הקרובים.
נובה וקמטק, שתי החברות הישראליות שמוכרות מערכות מדידה ובקרה ליצרניות שבבים, חיות מאותו מחזור השקעות שמופיע כעת בנתוני היצוא היפני. בנעילה האחרונה בוול סטריט ירדה נובה ל-385.33 דולר, ירידה של 1.44%, קמטק נסחרה ב-150.66 דולר עם 3.33% מטה, וטאואר סמיקונדקטור נחלשה ל-226.46 דולר בירידה של 5.86%. התרחבות בהזמנות ציוד באסיה נוטה להגיע אליהן בפיגור של רבעון או שניים, ולכן חודש חזק בטוקיו משמש אינדיקציה מקדימה סבירה. להרחבה: שבבים, ריבית ונפט.
מדד מחירי היבוא של יפן עומד על 201.1 מול בסיס של 100 בשנת 2020, בעוד מדד מחירי היצוא עומד על 180. הפער בין השניים, קרוב ל-21 יחידות, הוא ההסבר המספרי לגירעון שנפתח בחודש שעבר.
