הקריסה של בנק סיליקון ואלי היא אירוע מכונן בבנקאות וגם בהייטק. הבנק נשען על נכסים בסכומי עתק - כ-100 מיליארד דולר שלא ברור מה שווים האמיתי. מדובר בהשקעות והלוואות לחברות טכנולוגיה וככל הנראה השווי הכלכלי נמוך בכמה עשרות אחוזים מהרשום בספרים. אף אחד עד ליום רביעי לא התרגש מאוד. ברביעי התחילו חששות ושמועות על בעיית נזילות, בהמשך הנהלת החברה פרסמה הודעה עם מצגת מרשימה שתיארה את החזון, את העתיד. אבל, רגע - כדי הגיע לשם, צריך לגייס כספים, צריך למכור נכסים. לא סתם למכור - למכור במחירי הפסד. ואז המשקיעים שאלו את עצמם? מחיר הפסד? למה, הרי רק לפני מספר שבועות הנהלת הבנק אמרה שהכל בסדר, שהנכסים מוצגים לפי שווי כלכלי. ואם הם לא לפי שווי כלכלי, היכונו למחיקה גדולה. כשבנק מוחק, אז בגלל המינוף הגדול שלו, ההון נמחק פי כמה וכמה.

קריאה חובה: "תום ליבנה הוא אלון מאסק הישראלי; הוא רוצה לקנות את בנק סיליקון ואלי"

בנק שיש לו נכסים של 100 מיליארד דולר בסימן שאלה עם סך נכסים שמעל 200 מיליארד דולר והון של 20 מיליארד דולר, הוא בנק מסוכן. בארה"ב להבדיל מישראל, הרגולציה חלשה יותר. שם המפקח דואג ליציבות הבנקים אבל עד גבול מסוים, זה לא כמו כאן שבעיקר דואגים ליציבות ורווחיות הבנקים, על חשבון רווחת הלקוחות. אצלנו, בנק יכול ליפול, אבל אם זה יקרה זה יקרה בגלל "ריצה לבנקים", משיכת כספים המונית. בגלל משבר אמון. לא בגלל הונאה בדוחות.

בארה"ב, גם בפעם הקודמת שקרס בנק גדול, קריסה שהציתה את המשבר של 2008 - קריסת ליהמן ברדרס (שלאחריה קרסו בנקים נוספים) וגם כעת, הבעיה היא בהצגת הנכסים. בבנק סיליקון ואלי אין באמת נכסים משמעות לערך הנכסים בספרים וכשהמשקיעים הבינו זאת, המניה נזרקה ובמקביל החלה "ריצה את הבנקים".

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הישראלים הזדרזו להציל את הכסף. הבנקים המקומיים ארגנו חדרי מצב ועבדו 24 שעות רצופות בשלוחות בארה"ב כדי לספק מענה. זה עזר, אבל חלקית (הרחבה כאן).

ביום שישי כבר סגר הבנק את שעריו - הרגולטור התערב והקפיא את פעולות הבנק , לרבות משיכת הפיקדונות. חברות רבות לא הצליחו למשוך את הפיקדונות שמוערכים נכון לסוף השנה ב-175 מיליארד דולר. על פי ההערכות סכום של קרוב ל-12 מיליארד דולר שייך למאות חברות ישראליות.

• OpenAI משיקה את GPT-5.2 - בניסיון לחדש את ההובלה במרוץ ה-AI
• עומרי כספי משלים גיוס של 100 מיליון דולר לקרן אופורטוניטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר

קריאה נוספת:

- פועלים ולאומי קלטו עשרות חברות הייטק שהצליחו להעביר ברגע האחרון כספים מבנק סיליקון ואלי שקרס.

- האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים?

- ורביט של תום ליבנה ניהלה חשבון בבנק סיליקון ואלי שקרס

בינתיים דיווחו 100 חברות נסחרות בוול סטריט על הקשרים שלהן עם הבנק. בין הישראליות דיווחו שתיים -  למונייד דיווחה על סכום שולי בחשבון שמנוהל בבנק סיליקון ואלי, קומפיוג'ן חשופה ב-1.3 מיליון דולר; אבל זו תמונה חלקית - מאות חברות ישראליות חשופות לקריסה, רובן חברות פרטיות שלכאורה לא חייבות בדיווח. אבל חלקן מוחזק על ידי גופים מוסדיים ולכן רשות שוק ההון חייבת לדרוש מהגופים המוסדיים פירוט של ההחזקות ומידת החשיפה שלהן לקריסת הבנק.

מבין הפרטיות הגדולות, חשפנו שורביט של תום ליבנה חשופה לקריסת הבנק. היקף החשיפה בין 100 ל-150 מיליון דולר. אבל שעות ארוכות אחרי הבקשה ותגובה לא התקבלה (לאייטם הרחב). בינתיים נודע ש"תום ליבנה הוא אלון מאסק והוא גם רוצה לקנות עם שותפים את בנק סיליקון ואלי שקרס."  

ויש חברות נוספות. איטורו  שביטלה את המיזוג שלה עם ספאק, פאגאיה שהונפקה דרך ספאק לפי שווי של כ-7 מיליארד דולר, עשתה רכבת הרים והגיעה למעל 20 מיליארד דולר לפני שנחתה ב-90% ממחיר הספאק לשווי של 650 מיליון דולר. על פי התשקיף והדוחות של החברה יש לה קו אשראי מהבנק הקורס. לרוב מסגרת אשראי מחייבת להחזיק פיקדונות ואת הפעילות הבנקאית בחשבון. השאלה מה היתה החשיפה של פאגאיה לבנק. שאלנו , עדיין לא קיבלנו תשובה ברורה. מדובר על סדר גודל של 100-150 מיליון דולר, של קו אשראי, אבל מדובר על קו אשראי מול כמה גופים ועל פי הידוע הוא בנקודת זמן הזו לא נוצל. מול הקו הזה  יש חשיפות בחשבון, שככל הנראה מסתכמות ב-10-20 מיליון דולר.  

איטורו על פי הודעת החברה לא נפגעה בכלל, אין לה בנקודת זמן הזו חשיפה לבנק סיליקון ואלי. 

אאוטבריין גם עדיין לא העבירה לנו תשובה. על פי הדוחות השנתיים אנחנו רואים שיש לחברה קו אשראי של 75 מיליון דולר. לא בטוח שהוא נוצל. אחרי הכל, מדובר בחברה עשירה אחרי ההנפקה בוול סטריט, אבל חברות נוהגות לגוון את מקורות המימון שלהן. אאוטבריין עצמה, לצד מזומן בסך 266 מיליון דולר, עם חוב פיננסי של 230 מיליון דולר. אז לא ברור שהקו של סיליקון ואלי בנק מלווה בפעילות בנקאית ובכספים של אאוטבריין שנמצאים בחשבון. לא ברורה החשיפה, אבל ביום שישי המניה קרסה קרוב ל-10%. מדובר על חשיפה שמוערכת ב-10-14 מיליון דולר.   

גם מניית סימילארווב קרסה ב-10% ביום שישי. ייתכן שבגלל הקשר עם בנק סיליקון ואלי.  בסימילרווב היה קו אשראי גדול מול הבנק הקורס. לא ברור אם הוא נשאר בהינתן שהחברה גייסה כספים רבים בהנפקה הראשונית בוול סטריט. על פניו היא לא צריכה קו אשראי, אבל גם ממנה לא קיבלנו תשובה על היקף החשיפה. 

הבנק גם היה מעורב בהנפקות ומתן תמיכה לשתי חברות ביוטק ישראליות שנסחרות בוול סטריט - אנטרה ורדהיל. השתיים לא דיווחו על חשיפה לבנק. לרוב הנפקות שנעשות דרך ובשיתוף הבנק מחייבות חשבון בבנק המוביל. ולחברות נוספות - ווקמי רשומה באתר הבנק כלקוח של הבנק, בריינסטורם גם לקוחה של הבנק, וכנראה שיש עוד רשימה ענקית של סטארטאפים.