קריסת בנק יכולה להתרחש בכל מקום בעולם. הסיבות לכך יכולות להיות שתיים - נכסים רעילים שמשמעותן ערך נכסים בספרים גבוה מהשווי האמיתי. עדכון השווי האמיתי-כלכלי נוגס בהון, לפעמים מוחק אותו ואז - קריסה. לכן, הפנמה של השוק שבבנק יש נכסים כאלו, עלולה להיות מכת מות. בבנק סיליקון ואלי היו נכסים כאלו.

הסיבה השנייה שבמקרים רבים מתחברת לסיבה הראשונה היא - "ריצה אל הבנק". הכוונה באירוע שיכול להיות ממוקד בבנק עצמו, בתחום הבנקאות, במדינה, שמביא את הציבור לרוץ אל הבנק כדי למשוך את הכסף. המודל של הבנק לא בנוי על תרחישי קיצון כאלו והוא לא יכול לתת את הכסף לכולם. הוא קורס.

אם הדאגתי אתכם, אז זו לא הכוונה. אצלנו הבנקים יחסית חזקים-יציבים-רווחיים. משבר מניות הבנקים בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, יצר אצלנו מערכת פיקוח הדוקה על הבנקים שמחזקת מאוד את הגופים האלו. האם זה מספיק איתן, האם בנק בישראל לא יכול ליפול? התשובה לא נעימה - בנק יכול ליפול, אבל הסיכוי שבארץ הוא ייפול בגלל נכסים לא סחירים רעילים הוא קטן יחסית (אבל לא אפסי) בגלל רגולציה ופיקוח הדוקים. הסיכון שהוא ייפול בגלל "ריצה אל הבנקים" קיים. אבל מבנה מערכת הבנקאית בארץ, עשוי להפעיל את הממשלה שתמנע נפילה של בנק מהסיבה ש"הבנקים גדולים מדי מכדי ליפול". אבל אף אחד כמובן לא יכול לחתום על זה.

בנקאות היא אחד מהעסקים הממונפים ביותר, יותר מנדל"ן, יותר מרוב הדברים שאתם חושבים עליהם. המודל העסקי של בנק הוא בראש וראשונה מינוף והנה דוגמה פשטנית שממחישה את הביזנס של בנק - על כל 1 הון של מיליארד שקל הוא מקבל עוד 9 מיליארד שקל מהציבור, שם בפיקדונות ומשלם 4%. את ה-10 מיליארד הוא נותן כאשראי לעסקים, לפרטיים בריבית של 8%.

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

זאת לא "מציאות מדויקת", המספרים מעט שונים, אבל בגדול זה ככה עובד. בדוגמה הזו ההכנסות מריבית הן 800 מיליון שקל (8% על 10 מיליארד). ההוצאות הן 360 מיליון שקל (4% על 9 מיליארד). הרווח - 440 מיליון שקל. בעולם האמיתי יש גם הפרשה להפסדי אשראי, יש גם הוצאות בגין עובדים, יש גם פעילויות נוספות, אבל זה המודל הממונף שאמור בעצם את הדבר הבא: אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי. אתה הרי רוצה להרוויח כמה שיותר. אם "תעבוד" רק עם ההון שלך, תקבל רווח של 80 מיליון שקל על 1 מיליארד הון. כלומר תשואה של 8%. רוצה יותר? מצוין, קבל את הנתונים מהדוגמה ותרוויח - 440 מיליון. תעשה חשבון ותקבל תשואה של 44% (440 מיליון על הון של 1 מיליארד שקל).

בפועל, הבנקים מייצרים 14%-13% בזכות המינוף, אחרת הם היו מייצרים 8%. המודל הזה מחזיק משתי סיבות עיקריות - הראשונה הפיקוח על הבנקים דואג-שומר את הבנקים. אף נגיד ואף מפקח על הבנקים לא רוצה שבמשמרת שלו ייפול בנק והמשמעות היא שעוזרים לבנקים להרוויח, למרות שהם מתעקשים להגיד לנו שהדאגה היא ליציבות הבנקים ולא לרווחים.

כך או אחרת, להבדיל מהשוק האמריקאי, שהרגולטור, רק לאחר נפילה מבין ולמד מה היו הנכסים הרעילים שהפילו את הבנק, כאן יש מעקב צמוד יותר. זה לא אומר שהבנקים לא יכולים להחביא, לווסת, לשחק. זה לא אומר שלא יכולות להיות "פצצות" בדוחות של הבנקים, אבל הפיקוח כאן צמוד והסיכוי שזה יקרה קטן יותר מאשר בארה"ב.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

אז סיכון מסוג זה קטן ומעיד על עוצמה של הבנקים מול הבנקים בארה"ב שנזכיר נפלו כמו בדומינו במשבר של 2008-2009, בעוד שהבנקים בישראל היו חזקים ויציבים. אבל יש סיכון שקיים בכל עסק ממונף שבו המלווה-המממן רוצה את הכסף.

המצב הכי מסוכן למערכת הבנקאית שהיא הבסיס למערכת העסקית במשק, הוא חוסר אמון. כשאנשים לא מאמינים שהבנק יכול לשמור על הכסף שלהם הם מיד רצים את הבנקים ומושכים את הכסף. זה גם מה שקרה בבנק סיליקון ואלי וזה גרם לקריסה המהירה. תרחיש כזה, נבדק באופן שוטף, אבל אנחנו כבר יודעים שהמציאות עולה על כל דמיון. זה לא קרה אצלנו 40 שנה, אבל גם קרע כל כך גדול בעם לא היה כאן 2,000 שנה.

אני אופטימי, המערכת הבנקאית כאן חזקה, המערכת העסקית טובה, למרות שאנחנו בכיוון מטה - שנת 2023 תהיה חלשה. המספרים שמדברים עליהם עכשיו - גירעון של 1%, צמיחה של קרוב ל-3%, בסבירות גבוהה לא יתממשו. גם האינפלציה הדביקה מפריעה והריבית תמשיך לעלות. קחו את זה ואת הדכדוך של כולם (בלי קשר לצד, רקע, גזע ומין) ותבינו שהכלכלה עומדת להיכנס לדיכאון. היו שנים מצוינות. 2023 היא נקודת מפנה.

האם חברות ההייטק יקבלו חזרה את הכסף?

יש הערכות רבות שמושמעות בתקשורת כי בשבוע הקרוב העניין ייפתר וחברות הטכנולוגיה יקבלו 50% ואפילו 85% מהכסף שלהם. יכול להיות, אבל כשצוללים לדוחות של הבנק מבינים שהרגולטור שלקח פיקוד ייצטרך לממש נכסים, חלקם במחיר נמוך מהרשום בספרים, אפילו בדיסקאונט עמוק. לבנק יש נכסים ויש לו יכולת לשלם חלק לא מבוטל מהחוב, אבל התהליך הזה צפוי להיות ממושך יחסית. ובדרך יש גוזרי קופונים. הנאמנים לפירוק, עורכי דין, רואי חשבון, מאות רבות של עובדים מייצרים הכנסה למשרדים שלהם, זה יירד מהקופה וזה הרבה מאוד כסף. חוץ מזה, יש דרגי נשייה שונים - יש עובדים, יש מסים, יש רשויות, ויש פיקדונות.

אז יכול להיות שכמו שהמשבר והקריסה היו מהירים גם הטיפול יהיה מהיר. אבל לפחות בהינתן מה שהיה במשברים קודמים, התהליכים האלו לוקחים זמן ותוך כדי גם עולות בעיות-צרות נוספות. להיכנס למאזנים של חברה ולנבור זה תהליך ארוך-עמוק שחושף במקרים רבים הפתעות. 

ועדיין, לפחות בהינתן דיסקאונט סביר על הנכסים של 10%-15% והוצאות נוספות של 2-3 מיליארד דולר, נראה על פניו שבעלי החשבונות יקבלו בעתיד את רוב הכסף. אלא אם תתברר הונאה שלא ידוע עליה בשלב זה. 

המסקנה מהמקרים האלו היא דווקא קשה לעיכול - תברחו ברגע שאתם שומעים על בעיה. בלי סנטימנטים, לברוח. זה טוב לעסק לשכם, זה רע לבנק, זה יכול להיות בסופו של דבר הסיבה לנפילה, אבל מה עדיף, להיות עם חשבון מוקפא ולכו תדעו מה יישאר בסוף.

איך לשמור על הכסף?

אני נגד הוצאת כספים מהארץ בשל מחאה פוליטית. זו בריחה. זה לא הוגן והגון כלפי המקום שלך. אני בעד לעשות חושבים במובן הכלכלי ולפזר את הכסף בין מקומות שונים לטובת העסק. נכון שהסיכון נראה אפסי, אבל כל גוף צריך תוכנית מגירה במקרה שבנק קורס. המקרה של SVB לימד את כולם. אבל, המציאות המקומית שלנו שונה - מי הרי צריך לחשוש מסיכוי (גם אם נמוך מאוד) מנפילת בנקים, אלו שהיתרות שלהם בפלוס, במיוחד אלו שהיתרות בפלוס גדול. אבל רוב העסקים ורוב הציבור מתגלגל עם חובות-הלוואות. רוב העסקים צריכים את הבנק בשביל מימון ופחות בשביל השקעות ופיקדונות. במילים אחרות, אם בנק ייפול זו קטסטרופה, קטסטרופה ענקית, אבל בהינתן שרוב קרנות הנאמנות-החסכונות-השקעות-ניירות ערך שלכם נמצאים בנאמנות אצל הגופים המוסדיים, הסיכון שלכם הוא בפעילות הישירה מול הבנק - פיקדונות והלוואות. לרובכם, כנראה יש יותר מינוס מפלוס בחשבון.

זה לא מעודד, כי כשבנק קורס יש תוהו ובוהו בכל שאר המישורים והאפיקים - החסכונות שלכם יצנחו, ניירות הערך יפלו, גם הקרנות. וגם לכו תמצאו אותם, עד עכשיו, הכל היה מרוכז בבנק. זה תרחיש קשה מאוד, אפילו תרחיש אימים, ואיפה תהיה המדינה במצב כזה? המדינה רומזת שהיא תתמוך במצב שבו בנקים יפלו, אבל היא לא ערבה לכך. אין ביטוח פיקדונות עדיין, למרות שמדברים על זה כבר עשרות שנים. זו חובה. לפחות עד סכום מסוים כפי שיש בעשרות מקומות בעולם. בארה"ב אגב, יש ביטוח פיקדון עד לסכום של 250 אלף דולר.

ולסיכום - SVB האמריקאי קרס, ייתכן מאוד שהסדקים במערכת הבנקאות בארה"ב יימשכו, זה הזמן של בנק ישראל לחדש את הנהלים ואת הבדיקות בנוגע לנכסים לא רעילים. בינתיים, המערכת הבנקאית כאן במצב טוב מאוד, אבל בנקאות בהגדרה זה עסק מסוכן. זה היה עסק מסוכן, זה עסק מסוכן כעת וזה יהיה עסק מסוכן.

אם אתם חושבים לפזר בין בנקים את הנכסים שלכם - זו כנראה החלטה נכונה. האמת, יש היום יותר אפשרויות - גם דיגיטליות.