הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בורסה
צילום: שלומי יוסף
נפילת SVB

האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים?

השקעות רבות של המוסדיים בחברות הטכנולוגיה חשופות למשבר של קריסת בנק SVB; רשות שוק ההון והמוסדיים צריכים לעשות בקרת נזקים במיידי על מנת לבחון האם הכסף של מאות חברות הוקפא
דור עצמון | (8)
נושאים בכתבה הייטק משבר נזילות רשות שוק ההון ביטוח וחסכון

בנק סיליקון ואלי SVB FINANCIAL GROUP המתמקד בהלוואות לסטרטאפים סיפק מיליארדים לחברות שגובו בניירות ערך של חברות שמאז קרסו, ועל רקע זה, נכנס לקשיים כלכליים. במקביל לעליות הריבית וההאצה בקצב שריפת המזומנים של הלקוחות, הנמיך את תחזיתו השנתית לאחרונה, ואז נוצר המשבר - "ריצה אל הבנקים". גופים רבים רוצים להוציא את כספם מחשש שהבנק ייסגר וכך אכן קרה. הטריגר היה תוכנית של הנהלת הבנק לגייס כסף ולמכור נכסים, אלא שהמשקיעים ראו את מחיר המימוש בהפסד משמעותי ושאלו את עצמם - "רק לאחרונה הבנק  אמר שערך הנכסים בספרים הוא ריאלי והנה עכשיו מתברר שהוא בעשרות אחוזים נמוך יותר. אז האם ההלוואות וההשקעות בסך של 100 מיליארד דולר בספרי הבנק אכן שווים את השווי הזה?" כנראה שלא ומכאן ועד להבנה הפשוטה שהון של 20 מיליארד דולר בסכנה גדולה, הדרך מהירה, ומכאן כאן ועד הריצה לבנקים וזריקת המניה הדרך מאוד קצרה.

ברקע הדברים נזכיר שהתרענו מספר פעמים על כך שהנכסים הלא סחירים מסוכנים יותר מנכסים סחירים, שהחזקות הלא סחירות מסוכנות גם בגלל שהגופים שמחזיקים בהשקעות כאלו יכולים לתמרן את המספרים (ובנק סיליקון ואלי הוא דוגמה טובה) כשהדגשנו את הגופים המוסדיים המקומיים שלא מחקו את ההשקעות הלא סחירות בטכנולוגיה ובעצם סוחבים הפסדים גדולים להמשך וזאת כשבתשואות בפועל הם מציגים לכם תשואות טובות, אבל "מזויפות". אתם נוהרים אל הגופים האלו, אבל אתם צריכים לבדוק את התשואה בנכסים סחירים, אתם צריכים לבדוק את היקף הנכסים הלא סחירים. שלשום העלנו דירוג של הגופים המוסדיים לפי נכסים סחירים והצענו על הגופים הבעייתים. המשבר בבנק סיליקון ואלי מחייב את הרגולטור לשאול שאלות לגבי החשיפה של החברות האלו לבנק וגם - לקבוע מודל אמיתי להערכת הנכסים האלו בספרים. לא ייתכן שבבורסה ערך חברות דומות יירד ב-80%-90% ובספרים של הגופים המוסדיים לא תירשם ירידה  - לכתבה המלאה לרבות פירוט הגופים המוסדיים החשופים לנכסים לא סחירים 

כתבות קשורות: 

- פועלים ולאומי קלטו עשרות חברות הייטק שהצליחו להעביר ברגע האחרון כספים מבנק סיליקון ואלי שקרס.

- האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים?

המסחר במניית הבנק לא נפתח היום לאחר שזה הודיע כי הוא נמצא במגעים למכור את עצמו לאחר שנכשל לגייס הון. במקביל, מוסדות פיננסיים גדולים בוחנים את האפשרות לרכישת SVB. מניות הבנק קרסו אמש ב-60% לאחר ש-SVB הודיעה ביום רביעי בערב על תוכנית לגייס הון של יותר מ-2 מיליארד דולר. על פי תנאי התוכנית שפורסמה ביום רביעי, SVB רצתה למכור 1.25 מיליארד דולר במניות רגילות ועוד 500 מיליון דולר של מניות מועדפות הניתנות להמרה.

אבל לא מדובר בקריסה של עוד חברה אמריקאית. מדובר בקריסה של בנק. בנק השקעות שמשקיע בסטארט-אפים של טכנולוגיות פיננסיות. כאמור, לא "עוד" חברה. וכאן גם הקשר הישראלי לכאורה. גופים מוסדיים רבים וגדולים כאן בארץ משקיעים את הכספים שלהם בחברות הטכנולוגיה שגובו בין היתר על ידי SVB. מה קרה לערך של הנכסים הללו?

נראה כי לרשות שוק ההון ולעומד בראשה אין מנוס מלבדוק את ההשפעה של קריסת SVB על נכסים ישראליים שכן המוסדיים מושקעים כאמור בחברות הייטק שלקחו הלוואות מהבנק. מלבד רשות שוק ההון גם הגופים המוסדיים חייבים לעשות בדק בית במיידי ולבחון בעצמם את ההשלכות של קריסת SVB, בכפוף לפיקוח רשות שוק ההון, וליידע בהתאם את לקוחותיהם. מדובר בסכנה שכספים של חברות רבות הוקפא ועלולה להיווצר להם כעת בעיית נזילות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כאילו שלא חסר צרות כאן בבית לאור הרוחות הסוערות בכל הקשור לרפורמה-מהפכה המשפטית, והקריאות להוציא את הכספים מישראל, צרות של כספים ישראלים בחו"ל בטח שלא יוסיפו לאווירה. צריך לזכור שקריסת SVB עשויה להשפיע במידה מסוימת אם כי די נמוכה, גם על שאר הבנקים בארה"ב אך זה עוד מוקדם להגיד. מה שבטוח הוא שבמיוחד בסביבת אינפלציה וריביות שעולות - וצפויות להמשיך לעלות - רצוי להלך בזהירות בין הטיפות שכן כל מעידה בשלב זה עלולה להיות קטלנית.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לדעתי 12/03/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
    הריצה על הבק החמירה את מצבה.הם היו צריכים לסגור את הבנק לשבוע ולחפש שותף
  • 7.
    לילי 11/03/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא: הפגיעה העקיפה . כדור השלג יחל ביום שני . כאשר יתברר לכמה ימים יש אוויר לנשימה לחברות. 20 % מהתל"ג הם המשקעות הייטק . 40% מקוני הדירות הם הייטקיסטים . כדור השלג יסחוף את השוק .
  • 6.
    אנונימי 11/03/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    2 מיליארד זה כסף קטן לבנקים הגדולים
  • 5.
    אני מקווה שהחברות המתלהמות שהוציאו כספים בחודש האח 11/03/2023 08:21
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שהחברות המתלהמות שהוציאו כספים בחודש האחרון השקיעו בסיליקון ולי
  • 4.
    שלמה גבע 11/03/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    בקיצור בלגן
  • 3.
    גדרות תיל הוצבו בקומות גבהות למנוע התאבדות המונית של (ל"ת)
    הייטקיסטים 11/03/2023 06:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלום גולן 11/03/2023 00:57
    הגב לתגובה זו
    דמם בראשם , הכסף הכי בטוח בישראל , וכל נסיונות ההפחדה של השמאלנים , יביאו לקריסת החברות , יען כי לא האמנו בטוב הארץ , ובחמדת החיים בארץ הקודש .
  • 1.
    אנונימי 10/03/2023 23:46
    הגב לתגובה זו
    האם אין חובה על חברות ההייטק לפרס גובה חשיפתן לבנק והאם יש באפשרותם לשלם משכורות ולכבד התחייבויות? האם הביטוח הלאומי מוכן לקבל אלפי נתמכים בשבוע הבא!
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסה מחירי הדירות

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה זוז פאוור ביטקוין

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן