בורסה
צילום: שלומי יוסף
נפילת SVB

האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים?

השקעות רבות של המוסדיים בחברות הטכנולוגיה חשופות למשבר של קריסת בנק SVB; רשות שוק ההון והמוסדיים צריכים לעשות בקרת נזקים במיידי על מנת לבחון האם הכסף של מאות חברות הוקפא
דור עצמון | (8)

בנק סיליקון ואלי SVB FINANCIAL GROUP המתמקד בהלוואות לסטרטאפים סיפק מיליארדים לחברות שגובו בניירות ערך של חברות שמאז קרסו, ועל רקע זה, נכנס לקשיים כלכליים. במקביל לעליות הריבית וההאצה בקצב שריפת המזומנים של הלקוחות, הנמיך את תחזיתו השנתית לאחרונה, ואז נוצר המשבר - "ריצה אל הבנקים". גופים רבים רוצים להוציא את כספם מחשש שהבנק ייסגר וכך אכן קרה. הטריגר היה תוכנית של הנהלת הבנק לגייס כסף ולמכור נכסים, אלא שהמשקיעים ראו את מחיר המימוש בהפסד משמעותי ושאלו את עצמם - "רק לאחרונה הבנק  אמר שערך הנכסים בספרים הוא ריאלי והנה עכשיו מתברר שהוא בעשרות אחוזים נמוך יותר. אז האם ההלוואות וההשקעות בסך של 100 מיליארד דולר בספרי הבנק אכן שווים את השווי הזה?" כנראה שלא ומכאן ועד להבנה הפשוטה שהון של 20 מיליארד דולר בסכנה גדולה, הדרך מהירה, ומכאן כאן ועד הריצה לבנקים וזריקת המניה הדרך מאוד קצרה.

ברקע הדברים נזכיר שהתרענו מספר פעמים על כך שהנכסים הלא סחירים מסוכנים יותר מנכסים סחירים, שהחזקות הלא סחירות מסוכנות גם בגלל שהגופים שמחזיקים בהשקעות כאלו יכולים לתמרן את המספרים (ובנק סיליקון ואלי הוא דוגמה טובה) כשהדגשנו את הגופים המוסדיים המקומיים שלא מחקו את ההשקעות הלא סחירות בטכנולוגיה ובעצם סוחבים הפסדים גדולים להמשך וזאת כשבתשואות בפועל הם מציגים לכם תשואות טובות, אבל "מזויפות". אתם נוהרים אל הגופים האלו, אבל אתם צריכים לבדוק את התשואה בנכסים סחירים, אתם צריכים לבדוק את היקף הנכסים הלא סחירים. שלשום העלנו דירוג של הגופים המוסדיים לפי נכסים סחירים והצענו על הגופים הבעייתים. המשבר בבנק סיליקון ואלי מחייב את הרגולטור לשאול שאלות לגבי החשיפה של החברות האלו לבנק וגם - לקבוע מודל אמיתי להערכת הנכסים האלו בספרים. לא ייתכן שבבורסה ערך חברות דומות יירד ב-80%-90% ובספרים של הגופים המוסדיים לא תירשם ירידה  - לכתבה המלאה לרבות פירוט הגופים המוסדיים החשופים לנכסים לא סחירים 

כתבות קשורות: 

פועלים ולאומי קלטו עשרות חברות הייטק שהצליחו להעביר ברגע האחרון כספים מבנק סיליקון ואלי שקרס.

האם קריסת SVB תשפיע על חברות ההייטק הישראליות? איפה המוסדיים?

המסחר במניית הבנק לא נפתח היום לאחר שזה הודיע כי הוא נמצא במגעים למכור את עצמו לאחר שנכשל לגייס הון. במקביל, מוסדות פיננסיים גדולים בוחנים את האפשרות לרכישת SVB. מניות הבנק קרסו אמש ב-60% לאחר ש-SVB הודיעה ביום רביעי בערב על תוכנית לגייס הון של יותר מ-2 מיליארד דולר. על פי תנאי התוכנית שפורסמה ביום רביעי, SVB רצתה למכור 1.25 מיליארד דולר במניות רגילות ועוד 500 מיליון דולר של מניות מועדפות הניתנות להמרה.

אבל לא מדובר בקריסה של עוד חברה אמריקאית. מדובר בקריסה של בנק. בנק השקעות שמשקיע בסטארט-אפים של טכנולוגיות פיננסיות. כאמור, לא "עוד" חברה. וכאן גם הקשר הישראלי לכאורה. גופים מוסדיים רבים וגדולים כאן בארץ משקיעים את הכספים שלהם בחברות הטכנולוגיה שגובו בין היתר על ידי SVB. מה קרה לערך של הנכסים הללו?

נראה כי לרשות שוק ההון ולעומד בראשה אין מנוס מלבדוק את ההשפעה של קריסת SVB על נכסים ישראליים שכן המוסדיים מושקעים כאמור בחברות הייטק שלקחו הלוואות מהבנק. מלבד רשות שוק ההון גם הגופים המוסדיים חייבים לעשות בדק בית במיידי ולבחון בעצמם את ההשלכות של קריסת SVB, בכפוף לפיקוח רשות שוק ההון, וליידע בהתאם את לקוחותיהם. מדובר בסכנה שכספים של חברות רבות הוקפא ועלולה להיווצר להם כעת בעיית נזילות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כאילו שלא חסר צרות כאן בבית לאור הרוחות הסוערות בכל הקשור לרפורמה-מהפכה המשפטית, והקריאות להוציא את הכספים מישראל, צרות של כספים ישראלים בחו"ל בטח שלא יוסיפו לאווירה. צריך לזכור שקריסת SVB עשויה להשפיע במידה מסוימת אם כי די נמוכה, גם על שאר הבנקים בארה"ב אך זה עוד מוקדם להגיד. מה שבטוח הוא שבמיוחד בסביבת אינפלציה וריביות שעולות - וצפויות להמשיך לעלות - רצוי להלך בזהירות בין הטיפות שכן כל מעידה בשלב זה עלולה להיות קטלנית.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לדעתי 12/03/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
    הריצה על הבק החמירה את מצבה.הם היו צריכים לסגור את הבנק לשבוע ולחפש שותף
  • 7.
    לילי 11/03/2023 14:00
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא: הפגיעה העקיפה . כדור השלג יחל ביום שני . כאשר יתברר לכמה ימים יש אוויר לנשימה לחברות. 20 % מהתל"ג הם המשקעות הייטק . 40% מקוני הדירות הם הייטקיסטים . כדור השלג יסחוף את השוק .
  • 6.
    אנונימי 11/03/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    2 מיליארד זה כסף קטן לבנקים הגדולים
  • 5.
    אני מקווה שהחברות המתלהמות שהוציאו כספים בחודש האח 11/03/2023 08:21
    הגב לתגובה זו
    אני מקווה שהחברות המתלהמות שהוציאו כספים בחודש האחרון השקיעו בסיליקון ולי
  • 4.
    שלמה גבע 11/03/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    בקיצור בלגן
  • 3.
    גדרות תיל הוצבו בקומות גבהות למנוע התאבדות המונית של (ל"ת)
    הייטקיסטים 11/03/2023 06:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שלום גולן 11/03/2023 00:57
    הגב לתגובה זו
    דמם בראשם , הכסף הכי בטוח בישראל , וכל נסיונות ההפחדה של השמאלנים , יביאו לקריסת החברות , יען כי לא האמנו בטוב הארץ , ובחמדת החיים בארץ הקודש .
  • 1.
    אנונימי 10/03/2023 23:46
    הגב לתגובה זו
    האם אין חובה על חברות ההייטק לפרס גובה חשיפתן לבנק והאם יש באפשרותם לשלם משכורות ולכבד התחייבויות? האם הביטוח הלאומי מוכן לקבל אלפי נתמכים בשבוע הבא!
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?