כמה עלתה הטלת "אם כל הפצצות" למשלם המיסים האמריקני?

מערכת Bizportal | (23)
נושאים בכתבה טראמפ
הצבא האמריקני הטיל היום באפגניסטן את מה שמכונה "האמא של כל הפצצות". שם הקיצור הוא - MOAB (קיצור ל-"Mother Of All Bombs"). מדובר בפצצת ענק במשקל של מעל 10 טון שפותחה בתקופת הנשיא בוש במטרה להרתיע את משטרו של סדאם חוסיין, אבל רק היום בוצע בה שימוש לראשונה. זו הפצצה הגדולה ביותר של צבא ארה"ב שאינה פצצת אטום והינה בעלת יכולת חדירה לעומק של 60 מטר של בטון מזוין. דובר הבית הלבן אמר היום כי מטרת השימוש בפצצת ה-MOAB הייתה "להרוס מערכת של מנהרות ומערות שלוחמי דאע"ש השתמשו בהן לצורך תנועה חופשית וכך הייתה להם אפשרות קלה יותר לפגוע ביועצים אמריקנים וכוחות אפגנים". לפי דיווח בלוס אנג'לס טיימס משנת 2011 שמצוטט היום בתקשורת בארה"ב, הצבא האמריקני הזמין בזמנו 20 פצצות שכאלו תמורת סכום של 314 מיליון דולר. כלומר מחיר הפצצה שהוטלה היום עומד על כמעט 16 מיליון דולר. לצורך השוואה, נציין כי מחיר טילי הטומהוק ששוגרו לפני שבוע על הבסיס הסורי כתגובה לשימוש בנשק כימי לא ידוע באופן רשמי אך מוערך ב-800 אלף דולר עד 1.4 מיליון דולר לטיל בודד. כלומר עלות שיגור 59 הטילים הסתכמה בשבוע שעבר בכ-65 מיליון דולר. בשעות שלאחר הודעת הפנטגון על הטלת הפצצה היקרה על אדמות אפגניסטן העלו לא מעט מפורסמים בארה"ב ציוצים בסגנון - "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים". נסביר כי בעיר פלינט הענייה שבארה"ב התגלתה עופרת רעילה במי השתייה. ציוצים אחרים היו בסגנון - "קשה לראות 314 מיליון דולר שמבוזבזים על פצצות במקום על חינוך, מחקר רפואי...". נציין כי בשבוע שעבר לא נשמעה ביקורת לגבי העלות הכספית של טילי הטומהוק ששוגרו, מה שמבהיר שלגבי הפעילות באפגניסטן - חלק גדול מהאמריקנים לא מבין מה צבא ארה"ב עושה שם ולמה צריך להיות שם. כאשר נשאל היום טראמפ האם הטלת הפצצה למעשה שולחת מסר לשליט צפון קוריאה, אמר הנשיא כך: "אני לא יודע אם זה מסר שאנחנו שולחים, וזה לא משנה אם זה מסר או שלא. צפון קוריאה היא בעיה, והבעיה תטופל".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כמה עולה האוכל שאנחנו מאכילים את כל המחבלים החזירים בכל (ל"ת)
    רוקי 17/04/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
    הם מנקים את המחסנים שלהם וגם משיבים את השכל לשלטון אחרי שהכלב השחור עזב את הבית הלבן פפפחחחחח
  • 13.
    אבשלום 14/04/2017 22:37
    הגב לתגובה זו
    הסמול אדיש לחיי הטרוריסטים. רק עלות הדלק בטיסה מעניינת אותם. כמו הסמול הקיצוני מרץ ערבי ששכחו מזה להיות קצת יהודים. שבת שלום. יל'א מילחמה!!
  • השמאל האמריקאי מתעניין בשירותים לטרנסגנדר הם מנותקים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    האמריקאים לא מבינים את הפנקסנות של עיתוני ישראל (ל"ת)
    וטוב שכך 14/04/2017 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ארה"ב עושה ניסויים שם ורוסיה עושה ניסויים בסוריה (ל"ת)
    דני 14/04/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
  • אמת לאמיתה (ל"ת)
    ל-11 14/04/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רפי 14/04/2017 11:19
    הגב לתגובה זו
    ה MOAB אינה יכולה לחדור 60 מטר, זה לא מטרתה. היא עשויה מאלומיניום טמטרתה הדף והרס.
  • 9.
    אייס 14/04/2017 11:15
    הגב לתגובה זו
    תמשיך בקו זה ללא הרתעה וכל העולם יהיה בתוהו עם כלכלה שברירית ורעועה.... ושום חיסכון לא יעזור לנו לשרוד.
  • טרזו בחליפה 14/04/2017 18:43
    הגב לתגובה זו
    ההסתבכות האמריקאית בעיראק, אחרי הפלת סאדם חוסיין, מוערכת ב-3 טריליון דולר שבוזבזו. אובמה בא לחלץ ארה"ב מעיראק ואפגניסטן ובכך לחסוך הון עצום.
  • 8.
    יעקב 14/04/2017 11:09
    הגב לתגובה זו
    הכסף הוצא לצורך מחקר, פיתוח ובניה. מאותו רגע, יש רק שתי אפשרויות : להשאיר במחסן עד לפרוק או להשתמש. בשני המקרים, העלויות זהות, אבל במקרה הנוכחי, נעשה שימוש בציוד בדיוק למטרה לשמה הושקע הכסף. אם מדובר על בזבוז, הרי שמדובר בעצם העלאת הרעיון, המחקר, הפיתוח והבניה. השימוש, בוודאי אינו בזבוז, אלא ניצול ההשקעה למטרה "בונה" - הורסת במקרה הנוכחי. אם בזמן השימוש גם נגרם הנזק המתוכנן והוגבל חופש התנועה של האנשים הרעים, הרי שההשקעה משתלמת.
  • 7.
    חיים 14/04/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    לצערנו כל פיתוח פצצה חכמה , מצריך ניסוי. אחרת איך יוכלו לדעת אם הצליחו בפתוח ?!!! השאלה מי הקורבן. פעם זה הירושימה ונגאסקי, והפעם ( כך אומרים) דע"ש. מקווה מאוד שפגעו ביעד הנכון ולא באזרחים חפים מפשע, שברוב המקרים הם הנפגעים
  • 6.
    רצו לדעת מה זה עושה (ל"ת)
    משה ב 14/04/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 14/04/2017 09:02
    הגב לתגובה זו
    עלות ההוצאות הקבועות של צבא ארה"ב היינה מליארד דולר ליום ומה שווה הצבא אם לא עושים בו שימוש ??. אפקט ההרתעה בתקופת אובמה נשחק וטרמפ מנסה להחזיר תמורה להשקעה
  • 4.
    יובל 14/04/2017 07:43
    הגב לתגובה זו
    יפה ויכולת משחק הוא כל כך מוזר . מה זה משנה אם שחקן כלשהו חושב שחיים של סורים חשובים יותר מחיים של אפגנים?
  • 3.
    אובמה 14/04/2017 06:22
    הגב לתגובה זו
    יפסיק את הטרור. יבזבז כסף לאמריקאים יחרחר מלחמות אובמה. לא התעניין במזרח התיכון כי הבין מי הנפשות הפועלות ביבי לא יעשה שלום והערבים לא יוותרו אף פעם. ההישג של טראמפ זמני.
  • 2.
    שרט 14/04/2017 02:17
    הגב לתגובה זו
    זה היה במלאי, רצו לראות אם בכלל עובד, והתוצאה: לא דגדג את המערות של אפגניסטן... טראמפ מתנהג כמו ילד שמצא צעצוע...
  • רק אם היית בתוך המערות בזמן הפיצוץ היינו יכולים לדעת אם (ל"ת)
    eby 15/04/2017 10:35
    הגב לתגובה זו
  • ואמא שלך בטוחה שאתה חכם...מסכנה (ל"ת)
    יעקב 14/04/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
  • די יעעעקב! 14/04/2017 18:47
    ולך תדע כיצד יגמר המאבק הזה של "למי יש יותר גדול". אובמה העדיף להפעיל סנקציות ודיפלומאטיה ולהיות "המבוגר האחראי", ולכן נתפס כרכרוכי...כי גם בישראל מתרשמים מהביריון התורן ש"לא עושה חשבון".
  • כשהיא עושה השוואה בין שנינו - התשובה ברורה... (ל"ת)
    שרט 14/04/2017 15:53
  • 1.
    זה מחיר שעלו 20 כאלה 14/04/2017 00:16
    הגב לתגובה זו
    "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים"
  • שלמה 15/04/2017 08:09
    הגב לתגובה זו
    בשביל אמריקה הפצצה עולה להם פסיק בפסיק בפסיק של התקציב הביטחון שלהם
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".


ריבית
צילום: ISTOCK

בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית

הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל ריבית

הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים. 

נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.


ריביות ממוצעות על עו"ש בחובה

הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות 

מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל. 

ריביות על ההלוואות למשקי הבית בישראל

אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים". 

סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.