כמה עלתה הטלת "אם כל הפצצות" למשלם המיסים האמריקני?

מערכת Bizportal | (23)
נושאים בכתבה טראמפ
הצבא האמריקני הטיל היום באפגניסטן את מה שמכונה "האמא של כל הפצצות". שם הקיצור הוא - MOAB (קיצור ל-"Mother Of All Bombs"). מדובר בפצצת ענק במשקל של מעל 10 טון שפותחה בתקופת הנשיא בוש במטרה להרתיע את משטרו של סדאם חוסיין, אבל רק היום בוצע בה שימוש לראשונה. זו הפצצה הגדולה ביותר של צבא ארה"ב שאינה פצצת אטום והינה בעלת יכולת חדירה לעומק של 60 מטר של בטון מזוין. דובר הבית הלבן אמר היום כי מטרת השימוש בפצצת ה-MOAB הייתה "להרוס מערכת של מנהרות ומערות שלוחמי דאע"ש השתמשו בהן לצורך תנועה חופשית וכך הייתה להם אפשרות קלה יותר לפגוע ביועצים אמריקנים וכוחות אפגנים". לפי דיווח בלוס אנג'לס טיימס משנת 2011 שמצוטט היום בתקשורת בארה"ב, הצבא האמריקני הזמין בזמנו 20 פצצות שכאלו תמורת סכום של 314 מיליון דולר. כלומר מחיר הפצצה שהוטלה היום עומד על כמעט 16 מיליון דולר. לצורך השוואה, נציין כי מחיר טילי הטומהוק ששוגרו לפני שבוע על הבסיס הסורי כתגובה לשימוש בנשק כימי לא ידוע באופן רשמי אך מוערך ב-800 אלף דולר עד 1.4 מיליון דולר לטיל בודד. כלומר עלות שיגור 59 הטילים הסתכמה בשבוע שעבר בכ-65 מיליון דולר. בשעות שלאחר הודעת הפנטגון על הטלת הפצצה היקרה על אדמות אפגניסטן העלו לא מעט מפורסמים בארה"ב ציוצים בסגנון - "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים". נסביר כי בעיר פלינט הענייה שבארה"ב התגלתה עופרת רעילה במי השתייה. ציוצים אחרים היו בסגנון - "קשה לראות 314 מיליון דולר שמבוזבזים על פצצות במקום על חינוך, מחקר רפואי...". נציין כי בשבוע שעבר לא נשמעה ביקורת לגבי העלות הכספית של טילי הטומהוק ששוגרו, מה שמבהיר שלגבי הפעילות באפגניסטן - חלק גדול מהאמריקנים לא מבין מה צבא ארה"ב עושה שם ולמה צריך להיות שם. כאשר נשאל היום טראמפ האם הטלת הפצצה למעשה שולחת מסר לשליט צפון קוריאה, אמר הנשיא כך: "אני לא יודע אם זה מסר שאנחנו שולחים, וזה לא משנה אם זה מסר או שלא. צפון קוריאה היא בעיה, והבעיה תטופל".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כמה עולה האוכל שאנחנו מאכילים את כל המחבלים החזירים בכל (ל"ת)
    רוקי 17/04/2017 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
    הם מנקים את המחסנים שלהם וגם משיבים את השכל לשלטון אחרי שהכלב השחור עזב את הבית הלבן פפפחחחחח
  • 13.
    אבשלום 14/04/2017 22:37
    הגב לתגובה זו
    הסמול אדיש לחיי הטרוריסטים. רק עלות הדלק בטיסה מעניינת אותם. כמו הסמול הקיצוני מרץ ערבי ששכחו מזה להיות קצת יהודים. שבת שלום. יל'א מילחמה!!
  • השמאל האמריקאי מתעניין בשירותים לטרנסגנדר הם מנותקים (ל"ת)
    משה ראשל"צ 16/04/2017 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    האמריקאים לא מבינים את הפנקסנות של עיתוני ישראל (ל"ת)
    וטוב שכך 14/04/2017 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ארה"ב עושה ניסויים שם ורוסיה עושה ניסויים בסוריה (ל"ת)
    דני 14/04/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
  • אמת לאמיתה (ל"ת)
    ל-11 14/04/2017 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    רפי 14/04/2017 11:19
    הגב לתגובה זו
    ה MOAB אינה יכולה לחדור 60 מטר, זה לא מטרתה. היא עשויה מאלומיניום טמטרתה הדף והרס.
  • 9.
    אייס 14/04/2017 11:15
    הגב לתגובה זו
    תמשיך בקו זה ללא הרתעה וכל העולם יהיה בתוהו עם כלכלה שברירית ורעועה.... ושום חיסכון לא יעזור לנו לשרוד.
  • טרזו בחליפה 14/04/2017 18:43
    הגב לתגובה זו
    ההסתבכות האמריקאית בעיראק, אחרי הפלת סאדם חוסיין, מוערכת ב-3 טריליון דולר שבוזבזו. אובמה בא לחלץ ארה"ב מעיראק ואפגניסטן ובכך לחסוך הון עצום.
  • 8.
    יעקב 14/04/2017 11:09
    הגב לתגובה זו
    הכסף הוצא לצורך מחקר, פיתוח ובניה. מאותו רגע, יש רק שתי אפשרויות : להשאיר במחסן עד לפרוק או להשתמש. בשני המקרים, העלויות זהות, אבל במקרה הנוכחי, נעשה שימוש בציוד בדיוק למטרה לשמה הושקע הכסף. אם מדובר על בזבוז, הרי שמדובר בעצם העלאת הרעיון, המחקר, הפיתוח והבניה. השימוש, בוודאי אינו בזבוז, אלא ניצול ההשקעה למטרה "בונה" - הורסת במקרה הנוכחי. אם בזמן השימוש גם נגרם הנזק המתוכנן והוגבל חופש התנועה של האנשים הרעים, הרי שההשקעה משתלמת.
  • 7.
    חיים 14/04/2017 11:00
    הגב לתגובה זו
    לצערנו כל פיתוח פצצה חכמה , מצריך ניסוי. אחרת איך יוכלו לדעת אם הצליחו בפתוח ?!!! השאלה מי הקורבן. פעם זה הירושימה ונגאסקי, והפעם ( כך אומרים) דע"ש. מקווה מאוד שפגעו ביעד הנכון ולא באזרחים חפים מפשע, שברוב המקרים הם הנפגעים
  • 6.
    רצו לדעת מה זה עושה (ל"ת)
    משה ב 14/04/2017 10:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לילי 14/04/2017 09:02
    הגב לתגובה זו
    עלות ההוצאות הקבועות של צבא ארה"ב היינה מליארד דולר ליום ומה שווה הצבא אם לא עושים בו שימוש ??. אפקט ההרתעה בתקופת אובמה נשחק וטרמפ מנסה להחזיר תמורה להשקעה
  • 4.
    יובל 14/04/2017 07:43
    הגב לתגובה זו
    יפה ויכולת משחק הוא כל כך מוזר . מה זה משנה אם שחקן כלשהו חושב שחיים של סורים חשובים יותר מחיים של אפגנים?
  • 3.
    אובמה 14/04/2017 06:22
    הגב לתגובה זו
    יפסיק את הטרור. יבזבז כסף לאמריקאים יחרחר מלחמות אובמה. לא התעניין במזרח התיכון כי הבין מי הנפשות הפועלות ביבי לא יעשה שלום והערבים לא יוותרו אף פעם. ההישג של טראמפ זמני.
  • 2.
    שרט 14/04/2017 02:17
    הגב לתגובה זו
    זה היה במלאי, רצו לראות אם בכלל עובד, והתוצאה: לא דגדג את המערות של אפגניסטן... טראמפ מתנהג כמו ילד שמצא צעצוע...
  • רק אם היית בתוך המערות בזמן הפיצוץ היינו יכולים לדעת אם (ל"ת)
    eby 15/04/2017 10:35
    הגב לתגובה זו
  • ואמא שלך בטוחה שאתה חכם...מסכנה (ל"ת)
    יעקב 14/04/2017 13:37
    הגב לתגובה זו
  • די יעעעקב! 14/04/2017 18:47
    ולך תדע כיצד יגמר המאבק הזה של "למי יש יותר גדול". אובמה העדיף להפעיל סנקציות ודיפלומאטיה ולהיות "המבוגר האחראי", ולכן נתפס כרכרוכי...כי גם בישראל מתרשמים מהביריון התורן ש"לא עושה חשבון".
  • כשהיא עושה השוואה בין שנינו - התשובה ברורה... (ל"ת)
    שרט 14/04/2017 15:53
  • 1.
    זה מחיר שעלו 20 כאלה 14/04/2017 00:16
    הגב לתגובה זו
    "הפצצה שהוטלה על אפגניסטן עלתה 314 מיליון דולר, מספיק כסף לתקן את משבר המים בפלינט, 3 פעמים"
  • שלמה 15/04/2017 08:09
    הגב לתגובה זו
    בשביל אמריקה הפצצה עולה להם פסיק בפסיק בפסיק של התקציב הביטחון שלהם
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.