מידרוג: מכירת הנכסים של סאמיט בגרמניה תסייע לה לרכוש בארה"ב
חברת הדירוג מאשררת את האג"ח של סאמיט על Aa2.il באופק יציב, זאת לאחר הודעת החברה כי תמכור לקרן בינלאומית נכסים בגרמניה במיליארד אירו, כאשר יוותרו בבעלות החברה נכסים בגרמניה בשווי כולל של כ-600 מיליון אירו
בשבוע שעבר דיווחה חברת סאמיט -2.05% אחזקות נדל"ן בשליטת זוהר לוי כי חברת הבת שלה, סאמיט גרמניה תמכור חלק מהנכסים שלה בגרמניה בשווי מיליארד אירו, וכי יישארו בבעלותה נכסים במדינה בשווי של כ-600 מיליון אירו.
בהמשך להודעה זו, חברת הדירוג 'מידרוג' סבורה כי מדובר במהלך נכון עבור סאמיט ש"תייצר נזילות גבוהה לקבוצה אשר צפויה לשמש לרכישות עתידיות בעיקר בארה"ב במתווה שיבחן לאורך זמן" כתוצאה מכך, שומרת מידרוג על אופק יציב לסדרות האג"ח של החברה (סדרות ו', ז' ו-י') בדירוג של Aa2.il, וכן על דירוג אג"ח (סדרה ח') Aa1.il באופק יציב.
לדברי מידרוג: "ביום 01.06.2021 פרסמה החברה דיווח בדבר התקשרות בהסכם עם קרן בינלאומית למכירת חלק מפורטפוליו הנכסים המסחריים של החברה בגרמניה, המוחזקים באמצעות חברות נכס מקומיות, בעלות שווי של 1 מיליארד אירו. יודגש, כי לא מדובר במימוש מלא של פורטפוליו הנכסים בגרמניה אלא שלאחר השלמת המכירה, יוותרו בבעלות החברה נכסים בגרמניה בשווי כולל של כ-600 מיליון אירו, כאשר להערכת החברה לנכסים שיוותרו בידה קיים פוטנציאל השבחה משמעותי הנובע משכ"ד הנמוך משווי ההשכרה המלא שלהם (ERV) ומזכויות בנייה בלתי מנוצלות.
"השלמת העסקה כאמור כפופה לאישורים רגולטוריים בגרמניה וצפויה, עפ"י הדיווח, להתרחש לא יאוחר מיום 30.06.2021. להערכת מידרוג, ככל שהעסקה תתממש, עשויה להיות לכך השפעה חיובית על יתרות הנזילות ויחסי המינוף בנטו של החברה. יחד עם זאת, מידרוג מניחה כי בהתאם לאסטרטגיה של החברה להרחבת פעילותה בשוק האמריקאי, הנ"ל תבצע רכישות נכסים נוספים בטווח הנראה לעין (עם דגש על נכסי מגורים להשכרה בניו יורק). מידרוג תבחן לאורך זמן את מתווה ההשקעות של החברה בארה"ב ובהתאם להתפתחויות, השפעות על דירוג החברה וסדרות האג"ח, ככל שיהיו".
- ממדאני יכול להפוך את ניו יורק - בירת הקפיטליזם - למעבדה סוציאליסטית; והקשר לישראל
- סאמיט רכשה מגדל משרדים במנהטן ב-42 מיליון דולר; התפוסה: 53%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נזכיר כי לאחר השלמת העסקה, יוותרו בבעלות סאמיט נכסים בגרמניה בשווי כולל של כ-600 מיליון אירו, כולל נכסים בסך של כ-100 מיליון אירו המוחרגים מהעסקה. בהתאם להערכות השווי האחרונות של החברה, דמי השכירות של הנכסים שיוותרו בידי סאמיט נמוכים בכ-24% משווי ההשכרה המלא שלהם במונחי שוק.
במקביל למימוש בגרמניה, ולהמשך פיתוח הנכסים הנותרים במדינה זו, נכנסה סאמיט במהלך החודשים האחרונים לפעילות בארה"ב, והיא פועלת כדי להרחיב משמעותית תחום זה. החברה מתמקדת בעיקר בתחום הדיור להשכרה בעיר ניו-יורק, וסך הרכישות שביצעה עד כה, יחד עם צבר עסקאות נוספות המצויות בשלבי מו"מ, ושצפויות להחתם בשבועות הקרובים, מסתכם בכ-300 מיליון דולר.
בחודש אפריל האחרון דיווחה סאמיט על כניסתה לתחום המגורים להשכרה בניו יורק, ארה"ב. החברה עדכנה, כי היא התקשרה, באמצעות חברה בת, בהסכמים עם שותף מקומי בנוגע לעסקאות לרכישת 10 בנייני מגורים להשכרה בניו יורק, הכוללים 490 יח"ד, וזאת בתמורה כוללת של כ-89 מיליון דולר. הבניינים האמורים כוללים שטח להשכרה של כ-42,000 מ"ר, וכן 19 יחידות מסחריות. עסקאות אלה הינן מהלך נוסף של סאמיט בשוק בארה"ב. לאחרונה עדכנה סאמיט, כי חתמה על הסכמים לרכישת 2 בתי מלון בניו-יורק בהיקף כולל של למעלה מ-500 חדרים, וכן על רכישת קניונים במישיגן בהיקף של כ-125 אלפי מ"ר להשכרה, וכי רכשה 107 יח"ד להשכרה בניו-יורק תמורת כ-25 מיליון דולר
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
