בוועדת הכספים של הכנסת התקיים היום (ה') דיון על התקנות המשלימות לחוק מיסוי דירה שלישית שנועדו לתמרץ את מכירת הדירות מצד המשקיעים. חברי האופוזיציה נעדרו מהדיון וזאת לאחר שביקשו לדחות אותו בטענה כי לא ניתן זמן מספק ללמידת החומרים, אבל אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת התיר את קיום הדיון במועד. במהלך הדיון עסקו במגבלות הרבות בקבלת מענק השבח או הכנסת הכספים לקופות הגמל, כאשר אחד הנושאים שהעסיקו את חברי הכנסת היא שאלת זהות רוכש הדירה אותה ימכור המשקיע. בתוך כך, בתום הדיון והוויכוחים בנושא אושרו התקנות בתוספות שינויים. 

גפני לחץ להכנסת שינויים לטובת הציבור לתקנות ואמר שאם האוצר יתנגד לשינויים הוא "יישלח את החוק עם ברכה לשליט צפון קוריאה עם המלצה חמה שייאמץ את החוק שתואם את אופי מדינתו". הוועדה הכריעה בסופו של דבר והכניסה מספר שינויים לתקנות באופן שיקל על מי שהמס החדש יחול עליהם. 

השינויים המרכזיים בתקנות:

1. סכום המענק למי שימכור את דירתו השלישית יעלה מ-75 אלף שקל ל-85 אלף שקל.

2. למי שברשותו דירת מגורים אחת שבה הוא מתגורר ועוד שתי דירות זולות יחסית ששוויין עד 1.15 מיליון שקל יהיה זכאי אף הוא למענק אם ימכור אחת מדירותיו אלו, אף שלפי החוק, המס של דירה שלישית לא חל עליו.

3. מקבל המענק יצטרך להתחייב בהצהרה כי אינו מתכוון לרכוש דירה נוספת במשך 4 שנים מיום קבלת המענק ולא 5 שנים כפי שהיה בנוסח התקנות המקורי שהגישו האוצר ורשות המיסים.

• מחקר של בנק ישראל: בעשור האחרון הדירות היכו את הבורסה
• "כחלון צריך לשלוח היום פרחים לשופטי בג"צ"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

4. מוכר שיקבל תצהיר של הקונה, שהוא מחוסר דיור או שהוא משפר דיור ובגין זה יזכה במענק, יידע את רשות המסים על דבר ההצהרה וזו תבדוק אם הקונה אכן עונה על ההגדרות הללו. אם לאו, קרי הקונה הצהיר הצהרת שקר בין בזדון בין בשגגה, רשות המיסים תטיל עליו את החבות בהחזר כספיי המענק. לפי הנוסח המקורי של התקנות, היה על המוכר שמוכר את דירתו השלישית לוודא את טיב הקונה, אם הוא משקיע או מחוסר דיור או משפר דיור, דבר שהיה מקשה עליו מאוד בביצוע העסקה וכן היה יוצר סרבול על עסקאות נדל"ן במקרים אלו. 

על פי משרד האוצר, ובטרם אושרו שינויי וועדת הכספים, במסגרת התקנות שנוסחו לטובת אלו שימכרו את דירותיהם, מי שיהיה זכאי למענק מס שבח הוא מי שימכור דירה שלישית ומעלה בין ה-1 לינואר ועד ה-1 לאוקטובר 2017 (ולא יותר משלוש דירות בתקופה זו). בנוסף, המענק מותנה בכך שהמוכר מכר את דירתו לחסר דירה או משפר דיור ובכך שלא יקנה דירה נוספת במהלך חמש השנים שלאחר המכירה (לכתבה המלאה על פירוט ההטבות בטרם השינויים  - לחצו כאן). 

ההטבות למוכרים הן עם המון תנאים ואחת הבעיות שעלתה בדיון היא סוגיית המכירה בהקשר של הטבות מענק מס השבח והכנסת הכספים לקופות הגמל. ח"כ עודד פורר, (ישראל ביתנו): "זוהי חקיקת מיסוי שנכתבת על ידי אגף התקציבים באוצר וככה זה נראה. ביקשתי מרופא הכנסת שיביאו כדור נגד בחילה להצבעה. חשבתי שהחוק הוא דפוק, ואז מביאים תקנות ומדובר פה במשהו עוד יותר דפוק. שמע, להגיד שאנחנו גם מגבילים למי המשקיע ימכור? זה אמיתי!? אני אבקש תצהיר ממי שאני מוכר לו דירות להצהיר כמה דירות יש לו? איפה אתם חיים? ירדתם מהפסים. בשוק חופשי תגידו לי למי אני מוכר, למי אני קונה ולמי לא. הגבלת רכישת דירות במשך של 5 שנים, אז פשוט כבר תבואו עם חקיקה בנוסח של 'אל תקנו דירות'".

• אישור מזורז להקמת 30.6 אלף דירות בנתיבות, קריית מלאכי ורחובות
• השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אנחנו נותנים כאן הטבות והרבה למי שימכור את הדירה השלישית. ניתן להשקיע בקופת גמל ולקבל פטור ממס שבח. אבל אז התנאי – אל תמכור למשקיע אחר כי אז סתם באוצר נתנו את הכסף. אם רוצים הטבות – יש כמה תנאים, אם זה משקיע או לא. אם לא תבדוק, לא יהיו לך הטבות".

ערן ניצן, סגן ראש אגף תקציבים במשרד האוצר: "המוכר יהיה חייב במס והוא יהיה זכאי למענק על תשלום מס השבח. הדירה שהמוכר ימכור היא לחסר דיור או משפר דיור. בהנחה שאתה חייב במס ומכרת הדירה לאוכלוסיות האלו יהיה זכאי לגובה מענק של עד 75 אלף שקלים.  המוכר צריך להצהיר כי לא יחזור לשוק (לרכוש דירות) במשך 5 שנים על מנת לקבל את ההטבות. המכירה לא יכולה להיות לקרוב משפחה או ללא תמורה וההטבה היא עד מכירת 3 דירות (מענק 75 אלף שקל כפול 3). אדם שמעוניין למכור 10 דירות, יקבל מענקים רק על מכירת 3 דירות. האפשרות היא או לשלם את השבח במלואו וכעבור 21 יום לקבל את המענק, או קיזוז המענק בעת תשלום המס שבח". 

נזכיר כי הצעת חוק מיסוי דירה שלישית שאושרה תחת חוק ההסדרים בתקציב המדינה לשנים 2017-2018 עוררה מחלוקות רבות לאורך הדרך, וכמו במקרים רבים, גם הסאגה הזו מתגלגלת לפתחו של בג"צ. במהלך אישור הצעת החוק בוועדת הכספים (כהכנה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת), הוספו שינויים ברגע האחרון והטענה היא שלא התאפשר בקרב חברי הוועדה זמן מספק לבחינת השינויים לצורך ההצבעה על החוק. בעקבות כך, טוענים באופוזיציה לכשלים מהותיים בחקיקה והגישו עתירה לבג"צ בנושא והדיון בבג"צ יתקיים לא יאוחר מסוף פברואר 2017.