כשכסף זורם: החיסכון הפנסיוני והשפעתו על שוק ההון
בשנים האחרונות חל גידול חד בהפקדות נטו לרמה שנתית של כ-30 מיליארד שקלים ובשווי נכסי החיסכון הפנסיוני לכ-1.18 טריליון שקלים (כ-40% מתיק נכסי הציבור). הגידול בנכסים בטווח השנים 2010-2013 נובע מהפקדות נטו - כ-90 מיליארד שקלים, הועבר כולו להשקעות בחו"ל. ולראייה, משנת 2010 סך תנועות ההון של המוסדיים לחו"ל עמד על כ-25.5 מיליארד דולר (או כ-90 מיליארד ש').
השינוי באסטרטגיית ההשקעה של המוסדיים, כפי שראינו בשנים האחרונות, משפיע על כלל השוק: המעבר לחו"ל, החזרה של הממשלה להנפיק אג"ח מיועדות וירידה בנתח האג"ח הקונצרני בתיק המוסדיים. השינוי בתמהיל המשקיעים בשוק הקונצרני הינו מהותי, והמעבר ממשקיעים לטווח ארוך (המוסדיים) למשקיעי מגמה מעלה משמעותית את הסיכון של שוק זה וחושף אותו לזעזועים חדים יותר ברגע של שינוי מגמה.
נכון לפברואר 2014 עמד סך נכסי החיסכון הפנסיוני (קרנות פנסיה, ביטוח חיים, קופות גמל וקרנות השתלמות) על כ-1.18 טריליון שקלים (כ-40% מתיק נכסי הציבור) וקצב גידול שנתי של למעלה מ-10% בשנתיים האחרונות. עיקר הגידול נובע מעליות המחירים בשוקי המניות והאג"ח, מעלייה בהיקף ההפקדות כתוצאה מגידול במספר השכירים המפרישים לחסכון פנסיוני ומעלייה בגובה ההפרשות (החלת פנסיה חובה על כלל השכירים, תוך הגדלה הדרגתית בשיעור ההפרשות).
בשנים האחרונות חלה התייצבות במספר השכירים המצטרפים מדי שנה לחיסכון הפנסיוני, וזאת ביחס לרמות השיא ב-2008 עם פרסום צו ההרחבה. השילוב של צו ההרחבה והעלייה בשיעור ההפרשות, הוביל לגידול חד בהפקדות נטו אצל המוסדיים ולעלייה ניכרת בשווי הנכסים. סך ההפקדות נטו (הפקדות בניכוי משיכות) מוערך בכ-2.4 מיליארד ש' בחודש.
- דיסקונט ברווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון; תשואה להון של 13.6%
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היכן המוסדיים משקיעים?
היקף החשיפה לשווקים הגלובליים עלה משמעותית במהלך 2010-2014, מכ- 11% בשנת 2010 לכ-18% בפברואר 2014. יתרה מכך, כלל הגידול בנכסים בטווח השנים 2010 -2013 הנובע מהפקדות נטו (כ-90 מיליארד ש') הועבר כולו להשקעות בחו"ל. אמירה זו תואמת את נתוני בנק ישראל, המעידים כי משנת 2010 סך תנועות ההון של המוסדיים לחו"ל עמד על כ-25.5 מיליארד דולר (או כ-90 מיליארד ש').
הגידול ברכיב ההשקעות בחו"ל בא על חשבון הקטנת החשיפה הכוללת למניות ולאג"ח קונצרניות - בשנים אלו ירדה החשיפה לחוב הקונצרני ולמניות מכ-28% ב-2010 לכ-21% כיום, וזאת למרות העליות החדות בשווקים אלו.
משנת 2010 חלה עלייה במשקל אג"ח הסחירות לצד ירידה מתמשכת במשקל אג"ח הממשלתיות המיועדות. הירידה החדה במשקל האג"ח המיועדות זו מוסברת בעלייה בשווי הכולל של הנכסים ובירידה בכמות ההנפקות נטו של אג"ח מיועדות (ואף פדיונות נטו). למעשה, רק ב-2013 חזר האוצר להנפיק כמות מהותית של אג"ח מיועדות מעבר להיקף הפדיונות.
ומה הלאה?
בשנים הקרובות צפוי גידול מתון בהיקף הצבירה של החיסכון הפנסיוני. מיצוי היצע המצטרפים החדשים במסגרת צו ההרחבה והשגת יעד ההפרשה החודשי של 17.5% (ינואר השנה), יובילו לכך שקצב המצטרפים החדשים והגידול בהפקדות יהיו תואמים לקצב הגידול הטבעי של אוכלוסיית השכירים. כמו כן, סביבת הריבית שצפויה להישאר נמוכה, בשנים הקרובות, תוביל את המוסדיים להמשיך לחפש תשואות מעבר לים או בפרויקטים לאומיים, כגון; דיור להשכרה ותשתיות.
שינוי באסטרטגיית ההשקעה של המוסדיים, כפי שראינו בשנים האחרונות, משפיע על כלל השוק. המעבר החד לשווקים הגלובליים השפיע בצורה בולטת על היקפי המסחר בבורסה המקומית. לעומת זאת, העדר הנפקות של אג"ח מיועדות חייב את המשקיעים המוסדיים להיות יותר מעורבים בשוק אג"ח הממשלתיות הסחירות ולהגדלת הביקושים בשוק הסחיר. כאמור, משנת 2013 חזרה המדינה להנפיק (נטו) אג"ח מיועדות לטובת קרנות הפנסיה, מה שעתיד להוביל לירידה מסוימת בפעילות של המוסדיים בשוק הסחיר בשנים הקרובות.
לגבי אג"ח הקונצרניות, ניתן לומר שהירידה החדה במשקל של רכיב זה מכלל התיק לא השפיעה על השוק עצמו. את הירידה בביקושים לאג"ח קונצרניות מילא הציבור, וכיום החברות נהנות מאשראי זול וזמין מבעבר. אך גם כאן, השינוי בתמהיל המשקיעים הינו מהותי, והמעבר ממשקיעים לטווח ארוך (המוסדיים) למשקיעי מגמה (הציבור) מעלה משמעותית את הסיכון של שוק - זה וחושף אותו לזעזועים חדים יותר ברגע של שינוי מגמה.
****"הניתוח הכלול בסקירה זו הינו למטרת אינפורמציה בלבד ואין לראות בו המלצה, תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל לקוח או הזמנה לייעוץ כאמור או הצעה להחזיק/לקנות/למכור ני"ע או נכסים פיננסיים או התחייבות של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") לייעץ ללקוחותיו בהתאם לאמור בו.
הניתוח מתפרסם בהתבסס, בין היתר, על נתונים ומידע גלויים לציבור שהונחו כמהימנים מבלי שנבדקו עצמאית, העשויים להיות חסרים, בלתי מדויקים, בלתי מעודכנים ואינם מתיימרים להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה או להחליף את שיקול דעתו העצמאי של הקורא. הדעות המובאות בסקירה מייצגות את עמדת מחבריה והן אינן זהות בהכרח לעמדת יועצי ההשקעות בבנק. הדעות האמורות נכונות ליום פרסומן לראשונה והן יכולות להשתנות בכל עת ללא הצורך בהודעה מוקדמת. הניתוח מופץ כחלק מתפוצה רחבה, וגם אם במסגרת תפוצה רחבה זו, הוא מגיע אליך אישית באמצעות הדוא"ל או בכל דרך או מדיה אחרת, אין לראות בו משום ניתוח או סקירה המותאמים לצרכיך ולנתונים האישיים שלך, לא מבחינת תוכן הניתוח, לא מבחינת סוגי הני"ע והנכסים הפיננסיים הנזכרים בו, ככל שיהיו ולא מכל בחינה אחרת.

לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.