מייסדי סלינה בהנפקה
צילום: סלינה

כישלון ידוע מראש - סלינה כל הדרך מ-5 מיליארד ל-150 מיליון דולר

עוד ישראלית שנכנסה דרך ספאק לוול סטריט כשהדוחות מספרים סיפור עצוב - השווי הנוכחי הרבה יותר "הולם" וגם הוא עשוי להתברר כגבוה
דור עצמון | (14)

עוד בלון שהתפוצץ. כשסלינה הונפקה בוול סטריט לפי שווי של מעל 1.2 מיליארד דולר ושוויה זינק ל-5 מיליארד דולר, היה מספיק לפתוח את הדוחות שלה כדי להבין שמדובר בשווי מנותק מהמציאות. חברת האירוח-מלונות של רפי מוסרי ודניאל רודוסבסקי, היתה רחוקה מלהגיע לרווחים והדוחות ל-2022 מעידים על כך.

ההפסד הגיע לכ-200 מיליון דולר, לעומת 180 בשנה קודמת, כשההכנסות הוכפלו ל-180 מיליון דולר. כדי שעסק שמכניס 180 מיליון דולר ומפסיד 200 מיליון דולר ירוויח צריך להגדיל פי כמה את ההכנסות. 

הפסד התפעולי אשתקד הסתכם ב-76 מיליון דולר, שיפור לעומת שנה קודמת והתזרים נותר שלילי ודומה לשנה קודמת - מעל 20 מיליון דולר. התוצאות מבטאות קושי של רשת האירוח שלה 118 אתרים ב-25 מדינות. סלינה שמנסה לקחת מקומות אירוח, להעביר אותם שיפוץ, מיתוג מחדש ולהפוך אותם לאטרקטיביים למטיילים פועלת מסביב לעולם - אמריקה, אירופה, אסיה פסיפיק וישראל. היא מציעה לבעלי הוסטלים ומקומות, שיפוץ ומיתוג בתמורה לסוג של שותפות. 

כך או אחרת, סלינה לצד פאגאיה, סטיסקפי וישראליות נוספות שהתמזגו דרך ספאק, היא כישלון בורסאי עם הפסד של קרוב ל-905 ושווי שצנח ל-145 מיליון דולר.

ככה מחממים הנפקה

החברה נכנסה להסכם מיזוג עם הספאק BOA בדצמבר 2021, בן פרידמן סמנכ"ל הכספים ונשיא הספאק מסר אז: "הסלינה היא אחד מחברות האירוח היחידות שבאמת עושה מהפכה בעולם הטיולים ונוגעת בצרכי שוק אמיתיים. אנחנו גאים לעזור בהנפקת מותג הלייפסטייל הדינמי הזה, אנחנו מצפים להמשיך לעבוד ביחד עם רפי ויחד עם שאר צוות הסלינה תוך כדי שהם מגדילים את הפלטפורמה שלהם ומוציאים לפועל את האסטרטגיה שלהם". רפי (רפאל) מוסרי, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, אמר אז: "זה הישג חשוב עבור סלינה, כאשר אנחנו משלימים את המטרה שלנו להפוך לחברה ציבורית ולהחל את שלב הצמיחה הבא שלנו. השלמת ההנפקה הזו היא אישור נוסף לאירוח הייחודי שאנחנו מספקים, אנחנו יכולים להגדיל את המותג ואת היעדים הייחודיים שלנו למטיילים ומקומיים ברחבי העולם כמו שלא נעשה מעולם". 

דיבורים לא עולים כסף. אמונה לדיבורים עולה הרבה כסף. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    יוסי 02/05/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
    כשאני רואה כותרת 'כישלון ידוע מראש' לכתבה שמתפרסמת לאחר הכישלון יש בידי את כל ההוכחות לכך שהכותב אדיוט
  • 10.
    עופר 02/05/2023 12:42
    הגב לתגובה זו
    זה היב הרי כה ברור. לא מבין איך מוסדיים נכנסים להשקעות כאלה. כולם מסבנים את כולם. בזיון.
  • 9.
    אזרח 01/05/2023 11:05
    הגב לתגובה זו
    את המושג ''הונאת משקיעים''
  • 8.
    רק על מה שהם מעוללים למכתש רמון אשמח שהם יצאו מהארץ (ל"ת)
    איש מדבר 01/05/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גיידליין 01/05/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
    ע"י יועץ חכם לשוק ההון? הכיצד? תשובה לא תינתן זה ברור,לא מביטים במראה,הגמל והדבשת
  • 6.
    חיים 01/05/2023 09:32
    הגב לתגובה זו
    שמח מאוד שהרשת הזו נופלת
  • 5.
    אמונה 01/05/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
    כוונתכם -אמון
  • 4.
    האליטות עם הקשרים עושקות את העם (ל"ת)
    שלמה 01/05/2023 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א 01/05/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    לא יודע למה אתם קוראים לזה כשלון מסחרי ? כל האקט סיסטם הזה זה נוכלות . בגלל שעשו את זה חבר'ה צעירים בשיתוף פעולה עם אנשי החליפות בוואלטסטריט, אזובמיוחד רואה חשבון, אז זה כשלון עסקי ? אם עוקצים אותי בטלפון ב 100 של זה נוכל . אבל אם עוקצים מיליוני אנשים ואת קרנות הפנסיה שלהם ( בשיתוף פעולה מבפנים) במילייארדים והם למדו באוניברסיטות יוקרתיות זה כשלון עסקי.
  • ל 01/05/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
    העיקרון כן,והוא שוק של FMO בשל ריבית אפסית
  • 2.
    ונגמר הכסף. סחטיין על בית ההשקעות מור ששוב בחר להש 01/05/2023 08:49
    הגב לתגובה זו
    ונגמר הכסף. סחטיין על בית ההשקעות מור ששוב בחר להשקיע בחברות מטופשות.
  • ל 01/05/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
    יש כנגד מרוויחים,והפעם זו העיתונות הכלכלית פיננסית
  • ל 01/05/2023 09:30
    הגב לתגובה זו
    דוגמאות לכסף שעלה לראש בהיותו שווה כלום,התפתו ,כרגיל
  • 1.
    חדלות פרעון די בקרוב (ל"ת)
    אסף כץ 01/05/2023 08:15
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.