סלינה בדרך להנפקת ספאק בוול-סטריט לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

החברה, המציעה רשת הוסטלים ברחבי העולם לאלו הרוצים לשלב טיול עם העבודה מרחוק, תתמזג עם חברת ספאק בשם BOA וצפויה להתחיל להיסחר בוול-סטריט במחצית הראשונה של השנה הבאה 
תומר אמן |
נושאים בכתבה סלינה ספאק

לאלו המעוניינים לשלב בין עבודה לטיולים, רשת ההוסטלים סלינה מציעה פיתרון יעודי. נכון להיום, הרשת מפעילה סדר גודל של כ-134 הוסטלים בארה"ב המסוגלים להכיל כ-35 אלף איש בתפוסה מלאה. כמו כן מפעילה הרשת הוסטלים נוספים בדרום אמריקה ואירופה.  מהחברה נמסר כי לאחר מחקר שבוצע על ידה, נמצא כי בעקבות השפעות מגפת הקורונה הערכות הן שעד שנת 2028 73% מהעובדים במשק יעבדו מרחוק. מחקר נוסף שבוצע בחברה הראה כי הדורות הצעירים מוציאים סכום המוערך בכ-350 מיליארד דולר בשנה על טיולים, וכי מרבית מהעובדים ירצו לשלב את עבודתם ביחד עם טיולים בעולם. כתוצאה משני מחקרים אלו צופי בחברה הכנסות של 1.2 מיליארד דולר עד שנת 2025 ומעבר מהפסד ל-EBIDTA חיובי בשנתיים הקרובות.  כעת מודיעה החברה כי היא צפוייה להתחיל להיסחר בבורסה האמריקאית במחצית הראשונה של השנה הקרובה וזאת לאחר שתשלים מיזוג עם חברת BOA (סימול: BOAS), ספאק המדווח כי גייס 230 מיליון דולר. בנוסף לגיוס הסכום הנקוב דיווחה החברה על כך שחתמה על התחייבות לגיוס של הון נוסף, בגובה של כ-70 מיליון דולר מהמשקיע הבריטי סר רון מוראד כהן וכן מבית ההשקעות הישראלי מור. לאחר המיזוג הצפוי תתחיל להיסחר חברת ההוסטלים תחת הסימול SLNA. רשת ההוסטלים הוקמה בשנת 2014 על ידי זוג הישראלים רפאל מוסרי ודניאל רודסבסקי. מהחברה דווח כי עד כה גייסה סכום של קרוב ל-400 מיליון דולר. כעת מתכננת החברה  לגייס 285 מיליון דולר על פי שווי 1.2 מיליארד דולר בעקבות ההנפקה. בין משקיעי החברה הבולטים נמנמים מייסד WeWork ולשעבר מנכ"ל החברה, אדם נוימן וכמו כן המשקיע הישראלי גיגי לוי אשר השקיע בין השאר בסטארט-אפ הישראלי  סימילרווב (סימול: SMWB). החברה, לה מרכז פיתוח בישראל וכבר מפעילה ארבעה אתרים בארץ, הודיעה כבר לפני מספר חודשים על שיתוף פעולה עם קבוצת חג'ג' נדל"ן לפתיחה של אתרים נוספים בארץ. במסגרת ההסכם דווח כי החברה תקים 30 בתי מלון נוספים בארץ. החברה צופה כי בעזרת ההון שגייסה היא צופה כי תוכל להקים את בתי המלון - אשר על פי דיווחי החברה יכילו 40 אלף איש בתפוסה מלאה - עד שנת 2025. כחלק ממודל החברה היא מציעה מנוי לו היא קוראת "NOMAD PASSPORT" ומאפשר ללקוחותיה - בדומה לחללי העבודה המשותפים - לשהות במלון כל עוד ירצו לעבוד ממנו. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיותאגם קומו, איטליה. קרדיט: רשתות חברתיות

למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?

מיסוי נוח, נדל"ן תוסס ואיכות חיים, איטליה קפצה למקום השלישי בעולם ביעדים מועדפים להגירת הון, עם צפי לקליטת קרוב ל-4,000 מיליונרים בשנה הקרובה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה איטליה

איטליה הפכה בשנים האחרונות ליעד מועדף עבור מיליונרים ובעלי הון, לא רק בזכות הנופים, ההיסטוריה או הקולינריה, אלא בעיקר בשל שילוב בין מדיניות מס נוחה, שוק נדל"ן תוסס וסביבה כלכלית פתוחה להשקעות. התוצאה היא מגמה ברורה של מעבר של עשירים מרחבי העולם למדינה, עם הערכות שמדובר בקרוב ל-4,000 אנשים בעלי עושר גדול שייקלטו באיטליה בשנה הקרובה, ויביאו עמם כ-20-25 מיליארד דולר בהון פרטי.

מיקומה של איטליה בדירוג העולמי של יעדים מועדפים להגירת הון השתנה באופן ניכר, ממקום 11 בשנת 2023 למקום שלישי ב-2025. היא עקפה מדינות כמו סינגפור, שווייץ ואוסטרליה, והפכה ליעד מרכזי עבור קהלים אמידים שמחפשים אלטרנטיבה למיסוי נוקשה במדינות המוצא שלהם. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הוא מס שטוח,  מודל לפיו נדרש תשלום שנתי קבוע על הכנסות מחו"ל, ללא קשר להיקפן. בשלב הראשון עמד הסכום על 100 אלף יורו לשנה, אך לאחר ביקורת ציבורית הוכפל ל-200 אלף, ועדיין נשאר אטרקטיבי ביחס לחלופות.

ההטבה במס מיועדת לתושבים חדשים בלבד ואינה מתייחסת לרווחים מחוץ לאיטליה, בעוד שההכנסות מקומיות ממוסות לפי מדרגות רגילות. המשמעות היא שמי שמעתיק את כתובת המס שלו לאיטליה, משלם מס אחיד ומשתלם גם אם יש לו הכנסות של עשרות מיליוני יורו בשנה. ככל שמדינות אחרות מגבירות את המיסוי על עשירים, למשל בצרפת עם מס עושר או בבריטניה עם ביטול משטר המיסוי החדש, איטליה מצטיירת כמדינה עם מיסוי מאוד נמוך והופכת לאטרקטיבית לאמידים. אגב, זה במקביל לכך שהיא מפתה גם אנשים ממעמדות שונים לבוא להתגורר באזורים עם שיעור ילודה נמוך כמו חבל טוסקנה שבו יש כפרים שלמים זנוחים עם הגירה שלילית. איטליה מציעה במקומות לא מעטים דירה-בית חינם ואפילו מענק של 20 אלף דולר פלוס לתושבים זרים כדי לבוא להתגורר באזורים האלו. 

ובכל מקרה, מחירי הדירות-בתים נמוכים מאוד באזורים האלו - מאות אלפי שקלים בודדים. 


השקעה בנדל"ן באיטליה

למרות שהחוק אינו מחייב השקעה ישירה במדינה כתנאי למס, בפועל רבים מהמהגרים האמידים כן משקיעים: בנדל"ן, בעסקים, בתיירות ובתחומים יצירתיים. במקביל, איטליה קידמה תמריצים נוספים להשקעה, כמו תוכניות Industria 4.0 ו-Transition 5.0, שמעניקות זיכויי מס לעסקים בתחומי תשתיות ירוקות, דיגיטציה וחדשנות.

המוקדים המרכזיים להגירה ולהשקעות הם אזורים עם כמו טוסקנה, הריביירה האיטלקית, אגם קומו והעיר מילאנו. מחירי הנדל"ן במילאנו זינקו קרוב ל-50% מאז 2017, בעוד שבערים גדולות אחרות באיטליה העלייה הייתה מתונה יותר. גם באזור אגם קומו מדווחים על עלייה מתמשכת במחירים.

פורשה מקאן. צילום יצרןפורשה מקאן. צילום יצרן

פורשה מתרסקת: הפסד של כמעט מיליארד אירו ברבעון

השקעות ענק במכוניות חשמליות שלא מצאו קונים, ירידה חדה במכירות בסין ומכסים בארה"ב הפכו את רווחי פורשה להפסדים היסטוריים. החברה מתכננת פיטורים נרחבים ושיקום ארוך טווח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה פורשה

פורשה עושה היסטוריה, אבל לא מהסוג שהיא רצתה. החברה שנחשבה למכונת כסף של קבוצת פולקסווגן דיווחה השבוע על הפסד תפעולי של כמעט מיליארד יורו ברבעון השלישי. זה קורה בפעם הראשונה מאז שהחברה הונפקה בבורסה ב-2022, ומסמן נקודת מפנה בהיסטוריה המפוארת של יצרנית מכוניות הספורט.


המספרים מעידים על קריסה: הפסד תפעולי של 967 מיליון יורו לעומת רווח של 974 מיליון יורו באותו רבעון אשתקד. כלומר, היפוך מוחלט של כמעט שני מיליארד יורו תוך שנה אחת. מדובר בפגיעה יסודית במודל העסקי שהפך את פורשה לאחת החברות הרווחיות בענף הרכב העולמי. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הרוויחה פורשה 40 מיליון יורו בלבד, לעומת ארבעה מיליארד יורו בתקופה המקבילה ב־2024 - ירידה של 99% ברווח הנקי. קשה למצוא תקדים לחברה בסדר גודל כזה שמאבדת כמעט את כל רווחיותה בפרק זמן כה קצר.


אסטרטגיה שנכשלה

הסיבה העיקרית לנפילה היא האסטרטגיה שנכשלה. פורשה השקיעה סכומי עתק במעבר לרכב חשמלי, אך שוק הלקוחות שלה בחר בכיוון אחר. במקום להתלהב ממכוניות חשמליות, הצרכנים המשיכו להעדיף את מנועי הבנזין הקלאסיים, המזוהים עם הצליל, העוצמה והחווייה המזוהה עם המותג. בחודש שעבר הודיעה החברה על ביטול מוחלט של פרויקט רכב השטח החשמלי החדש, תוך רישום הפסד של 1.8 מיליארד יורו. במקביל, היא חזרה להשקיע בפיתוח דגמי בנזין והיבריד, מהלך שמשקף הודאה פומבית בכישלון האסטרטגיה החשמלית שבה הושקעו שנים של פיתוח ומיליארדי אירו.


סמנכ״ל הכספים, יוכן ברקנר, ניסה להציג את המהלך כחלק מתהליך ארגוני מתוכנן, וטען כי החברה מקריבה רווחים קצרי טווח לטובת חיזוק עתידי. אלא שבפועל קשה לראות בכך מהלך מתוכנן, יותר ניסיון מאוחר לתקן החלטה שגויה.


בעיה משמעותית נוספת היא סין, השוק שנחשב למנוע הצמיחה של פורשה בעשור האחרון. המכירות במדינה ירדו ב־26% מתחילת השנה, ירידה שמעידה על שינוי עמוק בהעדפות הצרכנים הסינים. פורשה, שבעבר הייתה סמל סטטוס מבוקש, מתקשה כעת לשמר את מעמדה מול מותגים מקומיים חדשים שמציעים חדשנות דומה במחיר נמוך בהרבה. גם בארצות הברית מצטברות בעיות. מכסים גבוהים שהוטלו במסגרת מדיניות סחר חדשה העלו משמעותית את עלות היבוא, ופורשה, שאין לה מפעל ייצור מקומי, סופגת את מלוא הפגיעה. ההשלכה הישירה היא הוצאות של מאות מיליוני יורו בשנה ופגיעה חדה ברווחיות.