ג'יימי דיימון: "המשבר בבנקאות לא הסתיים" - מזהיר מההשלכות שנים קדימה
מנכ"ל ג'יי.פי מורגן JP MORGAN , ג'יימי דיימון, אמר שמשבר הבנקאות שפרץ בחודש שעבר עדיין לא הסתיים.
"גם כשהמשבר הזה יהיה מאחורינו, תהיינה לכך השלכות לשנים הבאות", אמר דיימון לבעלי המניות של בנק ההשקעות. "אבל חשוב מכך, האירועים האחרונים אינם דומים למה שהתרחש במהלך המשבר הפיננסי העולמי של 2008", הוסיף. המשבר האחרון בבנקאות בארה"ב החל עם קריסת בנק עמק הסיליקון (SVB), שנסגר על ידי הרגולטורים ב-10 במרץ כאשר לקוחותיו משכו עשרות מיליארדי דולרים מהבנק. יומיים לאחר מכן נסגר בנק סיגניצ'ר הקטן יותר. באותו הזמן באירופה, רגולטורים שוויצרים תיווכו את רכישת קרדיט סוויס CREDIT SUISSE GROUP על ידי UBS UBS GROUP AG .
ג'יי.פי מורגן ובנקים גדולים אחרים הזרימו הפקדות של 30 מיליארד דולר לבנק First Republic FIRST REPUBLIC BANK , בנק אזורי נוסף שהמשקיעים חששו שיכול להפוך ל-SVB הבא. הלחץ על הבנקים האזוריים הוביל משקיעים ואנליסטים לטעון שהבנקים הגדולים "חסינים מכדי להיכשל" ויהנו מהמשבר, אבל דיימון אמר שג'יי פי מורגן רוצה לחזק את הבנקים הקטנים יותר לטובת המערכת הפיננסית כולה. "כל משבר שפוגע באמון האמריקאים בבנקים שלהם פוגע בכל הבנקים - עובדה שהייתה ידועה עוד לפני המשבר הזה. אמנם נכון שמשבר הבנקים הזה 'הועיל' לבנקים גדולים יותר בשל הזרמת פיקדונות שקיבלו ממוסדות קטנים יותר, אבל התפיסה שההתמוטטות הזו היטיבה איתם בכל דרך היא אבסורדית", כתב דיימון.
דיימון גם הזהיר מפני שינויים במערכת הרגולטורית. הוא כתב שרוב הסיכונים, כולל ההפסדים הפוטנציאליים מאיגרות חוב המוחזקות לפדיון, היו "נסתרים מן העין". "הכשלים האחרונים של בנק עמק הסיליקון (SVB) בארה"ב וקרדיט סוויס באירופה, והלחץ הקשור במערכת הבנקאית, מדגישים שעמידה בדרישות הרגולטוריות אינה מספיקה לכשעצמה. סיכונים יש בשפע, וניהול הסיכונים הללו דורש בדיקה מתמדת וערנית ככל שהעולם מתפתח", כתב דיימון.
במקום זאת, דיימון קרא לניהול רגולטורי שצופה יותר את פני העתיד. הוא ציין כי איגרות החוב המוחזקות לפדיון שהפכו לבעיות עבור בנקים רבים הן למעשה חוב ממשלתי בעל דירוג גבוה, וכי מבחני הקיצון האחרונים לא הציגו עלייה מהירה בריבית. "זה לא כדי לפטור את הנהלת הבנק - זה רק כדי להבהיר שזו לא הייתה השעה הטובה ביותר עבור שחקנים רבים. כל הגורמים המתנגשים הללו הפכו חשובים ביותר כאשר השוק, סוכנויות הדירוג והמפקידים התמקדו בהם", כתב דיימון. הוא הוסיף שהרגולציה צריכה להיות "פחות אקדמית, יותר שיתופית" ושקובעי המדיניות צריכים להיזהר יותר מלדחוף חלק מהשירותים הפיננסיים למערכות חוץ בנקאיות.
- 2.צחי 04/04/2023 18:08הגב לתגובה זווהחיים כל כך יפים
- 1.שמואל 04/04/2023 16:13הגב לתגובה זוחוצפן גדול בתור הבנק הגדול שמחוץ לכל הפסטיבל מבחינתו שכולם יפלו והוא ישאר הבנק היחידי....חחחח....
אנטליה טורקיה (AI)קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה; מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים; 1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג
ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.
המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.
וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים.
המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות
הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.
- תבעו את סוכנות הנסיעות וזכו - "הסוכנות טעתה בתכנון הטיול"
- בריטניה מזהירה מפני הגעה לישראל ומשגרת מטוסי קרב למזרח התיכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.
לארי אליסון (גרוק)הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון
התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא
נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר
זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.
לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".
בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.
שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.
- זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
- האנליסטים - "וואוו; אירוע נדיר" מה אמר לארי אליסון שהזניק את אורקל ב-27%? קריאת חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".
