דירוג 10 המדינות העשירות בעולם לפי ההכנסה לנפש - איפה ארה"ב?
ארה"ב נחשבת למדינה העשירה בעולם, זאת בהתבסס על גודל התמ"ג - התוצר המקומי הגולמי. עם זאת, ארה"ב היא מדינה ענקית בבחינת היקף האוכלוסייה ואם בוחנים את התוצר לנפש - המשקף את עושר המדינות ביחס לגודל האוכלוסייה שלהן - ארה"ב אפילו לא נכנסת לרשימת 10 המדינות העשירות בעולם. נשמע מפתיע, אבל כשחושבים על זה לעומק, דווקא לא - לצד הקפיטליזם והעושר הבלתי נתפס, ארה"ב מלאה גם בעוני מחריד. למעשה, חלק משמעותי מהאוכלוסייה האמריקאית עמוס בחובות ובקושי גומר את החודש.
ההכנסה הלאומית הגולמית משקפת את סכום הכסף שאזרחי המדינה והעסקים מרוויחים. בניגוד לתמ"ג, ההכנסה הלאומית הגולמית כוללת גם את הכנסות החברות הנובעות מפעילות מחוץ למדינה. בשנת 2019 ההכנסה הלאומית הגולמית הממוצעת לנפש בעולם עמדה על 17,591 דולר - ההכנסה הלאומית הגולמית בישראל היתה גבוהה כמעט פי 2.5 מהממוצע בעולם.
לפי בדיקה שנערכה באתר 24/7 Wall St, אשר התבססה על נתוני הבנק העולמי דורגו המדינות העשירות בעולם לפי ההכנסה הלאומית הגולמית. בין 25 העשירות ביותר ניתן למצוא מדינות מכל רחבי העולם מצפון אמריקה ועד לדרום מזרח אסיה, אף שמרביתן הן במערב ובצפון אירופה. למי שתוהה איפה ממוקמת ישראל... ישראל לא נכללה בין 25 המדינות העשירות, כאשר ההכנסה הלאומית לנפש בשנת 2019 אמנם צמחה בכ-5.8%, אולם הסתכמה בכ-43.3 אלף דולר לשנה - מעט מתחת לערב הסעודית אשר תפסה את המקום ה-25 ברשימה, עם הכנסה לאומית לנפש של כ-49.4 אלף דולר לשנה.
הטריטוריה הסינית מקאו דורגה במקום הראשון עם הכנסה לאומית גולמית לנפש שעמדה ב-2018 על 123,290 דולר. הכלכלה שלה הנאמדת ב-53.9 מיליארד דולר מתבססת במידה רבה על תחום השירותים, כשהתיירות וההימורים מייצגים מעל 90% מהפעילות במשק.
במקום השני מדורגת קטאר עם הכנסה לאומית גולמית לנפש של 94,170 דולר. ההון של מדינת המפרץ נובע ברובה מתעשיית הנפט והגז. סינגפור (92,020 דולר), לוקסמבורג (77,570 דולר) וברמודה (75,620 דולר) סוגרות את החמישייה הראשונה.
אפשר למצוא כמה קווי דימיון בין מרבית המדינות ברשימה, בהם תשתיות חזקות, אמון במוסדות הציבור, מסחר בינלאומי נרחב וניהול יעיל של המשאבים הטבעיים. בנוסף, תושבי המדינות העשירות לרוב נהנים ממערכות דיור, חינוך ובריאות מוצלחות יותר, ובהתאם תוחלת החיים במדינות הללו גבוהות מהממוצע העולמי.
שוויץ, איחוד האמירויות, נורבגיה, אירלנד וברוניי מדורגות במקומות השישי עד העשירי, בהתאמה. ארה"ב מדורגת במקום ה-11 עם הכנסה לאומית גולמית לנפש של 65,880 דולר. זאת בעוד שהכלכלה שלה הגדולה ביותר בעולם מבחינת גודל התוצר שעומד על 21.4 טריליון דולר.
- 10.זה מדד אחד . לא על פיו ישק דבר (ל"ת)ר 01/09/2020 19:46הגב לתגובה זו
- 9.סוחר ממולח 31/08/2020 16:30הגב לתגובה זוצריך לבדוק יחס תמ"ג למדד המחירים.
- דוד 29/09/2022 19:46הגב לתגובה זולמה לא??
- 8.לילי 31/08/2020 11:48הגב לתגובה זולא קיים מושג הכנסה לאומית לנפש יש הכנסה ממוצעת לנפש תמ"ג לנפש .
- 7.יזיז 30/08/2020 20:32הגב לתגובה זואיפה אנחנו מי הכסף הזה
- 6.אם חשבת לברוח אז לפחות גם לעשות כסף ?? (ל"ת)ח 30/08/2020 18:23הגב לתגובה זו
- 5.צנרת האוצר 30/08/2020 18:11הגב לתגובה זוהתמ"ג לנפש בשווייץ גדול בכ- 50% מישראל. ממש חכמה גדולה, עם מאתיים שנות שלום מוחלט וללא איומים ממשיים, במרכז אירופה עם חוקי הבנקאות שאפשרו לכל שודדי העולם להחנות שם את שללם. אני מניח שבתוך עשרים שנים אם השמאל לא יעלה לשלטון נעבור גם את שווייץ. אגב, הכל ביד קשורה כי עדיין יהיו לנו ערבים וחרדים ואיומים
- 4.סין הכלכלה השניה בעולם ו90% מתחת לקו העוני אז מה הקטע (ל"ת)יעקב 30/08/2020 17:00הגב לתגובה זו
- 3.למה? באיוד האמירויות מספר תושבים כולל גם עובדים זרים (ל"ת)אני 30/08/2020 16:43הגב לתגובה זו
- 2.arye 30/08/2020 14:01הגב לתגובה זומכל הרשימה של העשיריה, רק שווייץ, נורבגיה ואירלנד זה אמיתי, ארה"ב במקום הרביעי, בכל המדינות הקטנטנות העשירות יש שם מליוני אנשים עניים ואין להם אזרחות ולכן לא מחשבים אותם בתל"ג לנפש!!
- 1.איציק 30/08/2020 12:27הגב לתגובה זואת מי מעניין איפה ישראל לא נכללה? אותי דווקא מאד מעניין איפה ישראל כן ממוקמת בטבלה, אבל זה כנראה פרט לא חשוב, מה שמעלה את השאלה מה בכלל מטרת הכתבה?
- שמתכוון להגר....כי הכוון פה חרטא בחזקת 7. (ל"ת)הכתבה עבור מי 30/08/2020 19:41הגב לתגובה זו
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
