תבוסת מיליי בבחירות בבואנוס איירס מאיימת על התוכנית הכלכלית שלו

חאבייר מיליי, הנשיא הניאו־ליברלי של ארגנטינה ספג הפסד משמעותי בבחירות המקומיות בבואנוס איירס, והתגובות הכלכליות לא איחרו להגיע. המניות בארגנטינה ירדו ב־10%, האג"ח איבדו גובה והפזו נחלש ב־5% מול הדולר. מיליי נבחר על בסיס הבטחה לבלום את ההיפר־אינפלציה ולהוציא את המדינה ממשבר מתמשך, אך המהלך דורש ויתורים קשים מהציבור בטווח הקצר. התוצאות בבחירות הראו שהציבור הארגנטינאי מתקשה להעניק לכך גיבוי מלא.

בפרובינציית בואנוס איירס – שבה מרוכזת כ־40% מהאוכלוסייה – המפלגה הפרוניסטית השיגה יתרון של 13 נקודות על פני מפלגתו של מיליי. פער כזה באזור כה מרכזי משקף שחיקת תמיכה במדיניות הצנע שהוא מוביל.  השווקים הגיבו מיד. אג"ח הדולר של ארגנטינה איבדו חמישה סנט לערך, מדד המניות מרוואל ירד בכ־10%, והפזו נחלש שוב. המשקיעים לא הסתפקו באכזבה; הם החלו לתמחר סיכון גבוה יותר להמשך הדרך.

הממשלה נדרשת כעת להראות לקרן המטבע הבינלאומית כי היא מסוגלת להגדיל את יתרות המט"ח עד 2027, למרות שהן כעת שליליות. התוכנית נשענה על חזרה לשווקי החוב הבינלאומיים ומיחזור חובות בדולרים, אך עם תשואות שעולות ביותר מ־9% מעל אג"ח אמריקניות – תנאים כאלה אינם אטרקטיביים למשקיעים.

הפוליטיקה הפנימית מסבכת את המצב

 פרשיות שחיתות שנגעו ליועציו הקרובים לצד וטו שהטיל על תוספות לגמלאים ולנכים גרעו מתמיכתו. צעדים כאלה עשויים להקל על הגירעון, אך הם מחלישים את בסיס התמיכה הפוליטי. לא מדובר רק בכישלון נקודתי אלא סימן שהגישה של "קיצוץ עכשיו ותיקון אחר כך" מתקשה להתממש במערכת דמוקרטית. ניתן לקצץ בהוצאות, אך אם הציבור מאבד אמון – התוכנית כולה מתערערת.

• הסנאט הארגנטינאי אישר את תקציב 2026: הישג פוליטי ראשון למיליי מאז הבחירות
• מיליי ניצח בבחירות האמצע בארגנטינה - השווקים עולים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנק המרכזי של ארגנטינה הודיע שיתערב בשוק המט"ח כדי לבלום את הירידות. צעד זה עשוי לייצב את השוק בטווח הקצר, אך הוא גם מקטין את עתודות המטבע הזר, שהקרן הבינלאומית דורשת להגדיל. כך, כל ניסיון לפתרון יוצר בעיה אחרת.

בסופו של דבר, החזון של מיליי להפוך את ארגנטינה למקרה מבחן של מדיניות ניאו־ליברלית נתקל במגבלות הפוליטיות. גם אם התוכנית הכלכלית מנוסחת היטב, בלי תמיכה ציבורית היא אינה ניתנת ליישום. מיליי הכריז שיאיץ את הרפורמות ולא יוותר עליהן. המשמעות היא שינוי זהיר בצוות הפוליטי לצד המשך הדבקות במדיניות התקציבית. אלא שכעת עליו לפעול ללא התמיכה הציבורית הרחבה שהייתה לו בתחילת כהונתו. התוצאה היא חזרה למעגל המוכר של חוסר יציבות פוליטית וכלכלית. המשקיעים הזרים, שחזרו בהדרגה לארגנטינה לאחר תקופה ארוכה, מתלבטים אם להמתין להתייצבות או לצאת מהשוק. במצב כזה, גם התוכנית הכלכלית השאפתנית ביותר תתקשה להחזיק מעמד.