נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ מעלה הילוך במתקפה נגד ג׳רום פאוול בהודעה ברשת החברתית שלו Truth social, כשהוא קורא להורדה מיידית של הריבית, כשהוא מזהיר ממיתון בכלכלה האמריקאית אם פאוול לא יענה לדרישתו.  עוד הוא כותב כי ״רבים בארה״ב תומכים בהורדת ריבית״. לטענת טראמפ, ״בפועל, אין אינפלציה בכלל; אנו רואים את מחירי הנפט ושאר ׳הדברים׳ יורדים כל כך יפה״. בהמשך הפוסט מנסה טראמפ ליצור קשר בין הורדת הריבית האחרונה לבין הבחירות: ״אירופה הורידה ריבית שבע פעמים, פאול תמיד מאחר. חוץ מכשצריך לעזור לביידן - ואחר כך לקמלה האריס - להיבחר״. בכך מנסה טראמפ לערער את מקצועיותו ואי־תלותו של פאוול והמוסד שתחת כסאו.

תקיפה זו מגיעה כשבוע לאחר התקפה דומה על יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאוול, בעקבות חילוקי דעות חריפים בנוגע למדיניות הריבית. בפוסט שפרסם ברשת החברתית Truth Social, קרא הנשיא לפד להוריד את שיעור הריבית ואף רמז באופן ברור על רצונו לסיים את כהונתו של פאוול. "סיום עבודתו של פאוול לא יכול להגיע מהר מספיק!", כתב טראמפ, בהתבטאות שעוררה שאלות נוקבות באשר לסמכותו החוקית של הנשיא לפטר את יו"ר הפד. 

חשוב להזכיר כי טראמפ הוא זה שמינה את פאוול במסגרת כהונתו הראשונה. כרגע צוות בהנחיית טראמפ שוקל אפשרויות לפיטור מוקדם של יו״ר הפד. הקדנציה של פאוול עתידה לפוג במאי 2026. 

אלא שמחירי הנפט רק האמירו בשבוע האחרון - בניגוד לדבריו של טראמפ. זאת על רקע הפרסומים לפיהם היה בכוונת ישראל לפגוע במתקני הגרעין של איראן, מה שהוביל לזימון בהול של ראש הממשלה לוושינגטון. בוושינגטון הבירה מנסים לקיים שיחות גרעין עם טהרן, כשמבין הפתרונות המוצעים - העברת האורניום המועשר של איראן לרוסיה. העיתוי בו שלח טראמפ את ההודעה ברשת החברתית שלו מעלה את השאלה - האם טראמפ מנצל את המומנטום שהביאה הצניחה במחיר הנפט כדי לתקוף את המדיניותו של פאוול, תוך שימוש ציני בנתונים חדשים ותנודתיים כמו מחיר הנפט?

• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
• טראמפ רכש אג"ח ב-82 מיליון דולר, כולל של חברות הנשענות על מדיניותו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם אפשר בכלל לפטר את יו״ר הפד׳?

לפי פאוול עצמו, התשובה לשאלה האם הנשיא יכול לפטר את יו"ר הפד היא פשוטה – לא. "העצמאות שלנו היא עניין של חוק," אמר פאוול ביום רביעי, בתגובה לשאלה בנושא. עמדה זו נסמכת על הבסיס החוקי המגן על עצמאותו של הבנק המרכזי האמריקאי.

התקדים המשפטי המגן על מינויים רגולטוריים מפני פיטורים בשל מחלוקת מדיניות מתוארך לתקופת ה"ניו דיל", כאשר הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט ניסה לפטר את ויליאם המפרי מהוועדה הפדרלית למסחר (FTC) על כך שלא קידם בנחישות את מדיניותו. המפרי הגיש תביעה אך נפטר בשנה שלאחר מכן. עיזבונו המשיך את המאבק המשפטי וזכה בהחלטה פה אחד בבית המשפט העליון.

• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
• 5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...

פסק דין זה, הידוע כ"המפרי נגד הנשיא" (Humphrey's Executor), ניתן בשנת 1935, באותה תקופה בה הקונגרס ערך רפורמה מקיפה בפדרל ריזרב. המחוקקים הסתמכו על פסיקה זו כדי ליצור תקופות כהונה מדורגות של 14 שנים עבור חברי מועצת הנגידים של הפד, במטרה לבודד אותם מלחץ נשיאותי ישיר – זאת בניגוד לרצונותיו של יו"ר הפד דאז, מרינר אקלס.

מומחים משפטיים מזהירים כי אם פסק הדין בעניין המפרי יבוטל או יצומצם משמעותית, יו"ר הפד עלול להיות פגיע יותר בהתמודדות עם פיטוריו מהתפקיד. תקדים היסטורי נוסף אירע בשנת 1965, כאשר לאחר עימות עם יו"ר הפד ויליאם מקצ'סני מרטין, הנשיא לינדון ג'ונסון שאל את משרד המשפטים אם הוא יכול חוקית להדיח חבר במועצת הפד. עורכי הדין שלו יעצו לו כי אי-הסכמה עם מדיניות אינה מהווה "סיבה" תקפה לפיטורים.

המתיחות בין טראמפ לפאוול אינה חדשה. בתחילת החודש, יומיים לאחר "יום השחרור" בו הושקו המכסים החדשים, אמר טראמפ כי זה יהיה "זמן מושלם עבור יו"ר הפד, ג'רום פאוול, להוריד את הריבית". הנשיא האשים את פאוול בכך שהוא תמיד "מאחר" בהחלטותיו המוניטריות, אולם זו הפעם הראשונה שטראמפ קורא במפורש לסיום כהונתו.

הפוסט האחרון של טראמפ ציין גם כי הבנק המרכזי האירופי (ECB) צפוי להוריד את הריבית בפעם השביעית, ומבקר את פאוול על כך שאינו נוקט בצעד דומה. טראמפ טוען כי מחירי הנפט והמוצרים יורדים, וכי "ארה"ב הולכת ומתעשרת הודות למכסים", בניגוד לאזהרותיו של פאוול.

כהונתו הנוכחית של פאוול כיו"ר הפדרל ריזרב מסתיימת במאי 2026, ובינתיים, למרות ההתבטאויות הנשיאותיות החריפות, נראה כי המסגרת המשפטית מספקת הגנה משמעותית לעצמאותו של הבנק המרכזי האמריקאי ולתפקידו של פאוול בראשו.