הנפט נחלש בצל מגעים בין ארה"ב לאיראן וחששות ממיתון

מחירי הנפט רשמו ירידה של יותר מ-2% עם פתיחת שבוע המסחר, בעקבות דיווחים על התקדמות בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, ולנוכח חששות ממשבר כלכלי עולמי מחריף כתוצאה ממדיניות המכסים של הממשל האמריקאי. במקביל, שוקי האנרגיה מגיבים לעצבנות המשקיעים ולחולשה בעדויות על ביקוש עולמי מתמתן לדלקים.

החוזים על נפט מסוג ברנט ירדו בכ-2.3% למחיר של 66.4 דולר, ואילו החוזים על נפט מסוג WTI ירדו ב-2.4% לרמה של 62.4 דולר. הירידות באות לאחר עליות שנרשמו בשבוע שעבר, אך המסחר התנהל בתנודתיות בשל נזילות נמוכה בתקופת חג הפסחא.

הירידה חלה ברקע דיווחים חיוביים מהשיחות בין וושינגטון לטהרן. שר החוץ של איראן ציין כי הצדדים החלו לבנות מסגרת להסכם פוטנציאלי, ואילו גורמים אמריקאים הגדירו את ההתקדמות כ"משמעותית מאוד". פרשנים מציינים כי האפשרות להחזרת נפט איראני לשוק עלולה להגביר את ההיצע וללחוץ את המחירים מטה. במקביל, מדיניות הסנקציות של ממשל טראמפ נמשכת: לאחרונה הוטלו עיצומים על בית זיקוק סיני שבחשד שעסק בעיבוד נפט איראני, מה שמעיד על הגברת הלחץ על טהרן גם בזמן ניהול מו”מ.

לצד הגורמים הגיאופוליטיים, שוק הנפט מתמודד עם אי-ודאות כלכלית גוברת. הזהב שבר שיאים חדשים, ונראה כי תחושת חוסר הביטחון בכלכלה העולמית מקרינה גם על שוק האנרגיה. מבין הגורמים המרכזיים: מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, המעלה את הסיכוי להאטה עולמית ופוגעת בתחזיות לביקוש אנרגיה. 

• הבטחות מול מציאות: תעשיית הנפט בעידן טראמפ
• אופ"ק חותכת את תחזית הביקוש לנפט ל-2025 - ומזהירה מהשפעות מדיניות הסחר

הערכות שונות בשוק מצביעות על כך שהמשקיעים רואים סבירות של כ-50% למיתון בארה"ב במהלך השנה הקרובה, רמה שמעידה על תחושת חוסר ודאות כלכלית גוברת ועל חשש מהשפעתם המצטברת של המכסים ומדיניות הממשל על הצמיחה. אסטרטגים מזהירים כי גם תחזיות ההיצע לא מעודדות במיוחד: מדינות OPEC+ צפויות להגדיל את התפוקה במאי, על אף שחלק מהגידול עשוי להתאזן ע"י קיצוצים במדינות שחרגו מהמכסה. 

בהמשך השבוע צפויים להתפרסם נתוני פעילות של מגזרי התעשייה והשירותים בארה"ב ובאירופה, שעשויים להעיד על עומק הפגיעה מהצעדים הכלכליים הנוכחיים. כל זאת מותיר את שוק הנפט במצב רגיש במיוחד, כאשר רמת ההתנגדות סביב 70 דולר לחבית הופכת ליעד קשה להשגה בטווח הקצר.