נפט; קרדיט: Unsplashהנפט נחלש בצל מגעים בין ארה"ב לאיראן וחששות ממיתון
ירידה של יותר מ-2% במחירי הנפט משקפת אופטימיות זהירה בנוגע להסכם אפשרי בין איראן לארה"ב, לצד סימני האטה כלכלית שממשיכים להעיב על תחזית הביקוש העולמית
נפט מחירי הנפט רשמו ירידה של יותר מ-2% עם פתיחת שבוע המסחר, בעקבות דיווחים על התקדמות בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, ולנוכח חששות ממשבר כלכלי עולמי מחריף כתוצאה ממדיניות המכסים של הממשל האמריקאי. במקביל, שוקי האנרגיה מגיבים לעצבנות המשקיעים ולחולשה בעדויות
על ביקוש עולמי מתמתן לדלקים.
החוזים על נפט מסוג ברנט ירדו בכ-2.3% למחיר של 66.4 דולר, ואילו החוזים על נפט מסוג WTI ירדו ב-2.4% לרמה של 62.4 דולר. הירידות באות לאחר עליות שנרשמו בשבוע שעבר, אך המסחר התנהל בתנודתיות בשל נזילות נמוכה בתקופת חג הפסחא.
הירידה חלה ברקע דיווחים חיוביים מהשיחות בין וושינגטון לטהרן. שר החוץ של איראן ציין כי הצדדים החלו לבנות מסגרת להסכם פוטנציאלי, ואילו גורמים אמריקאים הגדירו את ההתקדמות כ"משמעותית מאוד". פרשנים מציינים כי האפשרות להחזרת נפט איראני לשוק עלולה להגביר את ההיצע וללחוץ את המחירים מטה. במקביל, מדיניות הסנקציות של ממשל טראמפ נמשכת: לאחרונה הוטלו עיצומים על בית זיקוק סיני שבחשד שעסק בעיבוד נפט איראני, מה שמעיד על הגברת הלחץ על טהרן גם בזמן ניהול מו”מ.
לצד הגורמים הגיאופוליטיים, שוק הנפט מתמודד עם אי-ודאות כלכלית גוברת. הזהב שבר שיאים חדשים, ונראה כי תחושת חוסר הביטחון בכלכלה העולמית מקרינה גם על שוק האנרגיה.
מבין הגורמים המרכזיים: מדיניות המכסים של הנשיא טראמפ, המעלה את הסיכוי להאטה עולמית ופוגעת בתחזיות לביקוש אנרגיה.
- החשיפה העיתונאית שהובילה לקריסתה של ענקית האנרגיה האמריקאית ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המדינה שפנתה לסיוע לאחר פיחות של 70% במטבע ומה קרה היום לפני 77 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הערכות שונות בשוק מצביעות על כך שהמשקיעים רואים סבירות של כ-50% למיתון בארה"ב במהלך השנה הקרובה, רמה שמעידה על תחושת
חוסר ודאות כלכלית גוברת ועל חשש מהשפעתם המצטברת של המכסים ומדיניות הממשל על הצמיחה. אסטרטגים מזהירים כי גם תחזיות ההיצע לא מעודדות במיוחד: מדינות OPEC+ צפויות להגדיל את התפוקה במאי, על אף שחלק מהגידול עשוי להתאזן ע"י קיצוצים במדינות שחרגו מהמכסה.
בהמשך השבוע צפויים להתפרסם נתוני פעילות של מגזרי התעשייה והשירותים בארה"ב ובאירופה, שעשויים להעיד על עומק הפגיעה מהצעדים הכלכליים הנוכחיים. כל זאת מותיר את שוק הנפט במצב רגיש במיוחד, כאשר רמת ההתנגדות סביב 70 דולר לחבית הופכת ליעד קשה להשגה בטווח הקצר.
וול סטריט השוק האמריקאי"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?
העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?
וול סטריט חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.
לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.
וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.
ירידות שווקים (דאל אי)"משבר אשראי עלול לגרור גל מכירות כפוי בוול סטריט"
האנליסטים של בנק אוף אמריקה מצביעים על שישה סימני אזהרה שעלולים לאלץ את קרנות הפנסיה למכור מניות בהיקפי ענק
בנק אוף אמריקה מזהיר מפני משבר אשראי שעשוי לחלחל לשווקים. האנליסטים של הבנק מזהים סימנים של לחץ גובר בשוק האשראי שעלולים להוביל לגל של מכירות כפויות, בעיקר מצד גופים מוסדיים, מה שעלול להוביל לירידות חדות במניות.
האנליסטית סוויטה סוברמניאן מציינת כי השקעות פסיביות, קרנות העוקבות מדדים כמו S&P 500, מהוות כיום חלק ניכר מהמסחר, ולכן מכירות מצד גופים גדולים כאלה עלולות לגרור מכירות אוטומטיות בכלל השוק ולא במניות ספציפיות. במילים אחרות, אלו עלולות להיות ירידות כלליות ולא תלויות במניות ספציפיות (כשיורד גשם כולם נרטבים).
בנוסף ללחצי האשראי, הבנק מזהיר גם מפני שווי מניות מנופח: מדד S&P 500, לפי הבנק, נסחר כבר כיום ברמות גבוהות במיוחד, במיוחד לפי מדדי ערך ארוכי טווח ל-20 שנים. עוד אומרים בבנק ששישה מתוך עשרה "סימני שוק דובי" (Bear Market Signposts) שהבנק עוקב אחריהם כבר מתקיימים. כאשר יותר מ-70% מהתנאים האלה מתקיימים, זה מעיד בדרך כלל על מעבר לשוק יורד.
שרשרת התגובה: מאשראי למניות
איך בעצם בעיות אשראי מחלחלות לשוק המניות? בשוק האמריקאי נרשמים סימנים של קושי במתן הלוואות פרטיות במקביל לעלייה בדיפולטים וקשיים בהחזר ההלוואות, במיוחד לחברות קטנות ולגופים לא-בנקאיים. נוסף על כך, ישנו חשש מהפסדים בבנקים אזוריים. מדד הבנקים האזוריים ירד ביותר מ-6% ביום אחד ורשם ארבעה שבועות רצופים של ירידות, הרצף הארוך ביותר השנה.
- דל מעלה תחזיות ארוכות טווח - המניה מזנקת 6.5% ומובילה את S&P 500
- מנכ"ל גולדמן זאקס מזהיר: שוק המניות צפוי לתיקון של 15-20% בתוך שנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לכך השלכה על גופים מוסדיים - גופים כמו קרנות פנסיה, קרנות עוקבות מדדים ומוסדות השקעה המחזיקים גם מניות וגם הלוואות פרטיות עשויים לראות את הירידה בערך הנכסים הפרטיים (ערך ההלוואות הפרטיות שיורד בגלל קושי להחזירם) כהפרה של התחייבויותיהם. לחצים כאלה עלולים להכריח אותם לממש מניות כדי לממן התחייבויות או להקטין סיכונים.
