18 באוגוסט 2021 - קרן המטבע הבינל' מקפיאה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע

ב-18 באוגוסט 2021, לאחר ההשתלטות הדרמטית של הטליבאן על קאבול, קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי היא משעה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע קריטיים, ובהם מאות מיליוני דולרים מסל זכויות המשיכה המיוחדות. הקרן הבהירה כי בהיעדר ממשל מוכר ולגיטימי אין אפשרות להמשיך להעביר כספים, וכתוצאה מכך נקטעה אספקת חמצן כלכלי למדינה. המערכת הבנקאית חוותה מחנק נזילות, הבנקים קרסו, והציבור עמד שעות בתורים בניסיון למשוך מזומנים שכבר לא היו בנמצא. הספקים הפסיקו לייבא מוצרים בשל חוסר אפשרות לקבל תשלום בדולרים, והמשק כולו נכנס לסחרור. משכורות עובדי מדינה קוצצו או בוטלו, מערכת הבריאות קרסה תחת עומס, ומיליוני אנשים עמדו בפני רעב ממשי. ההקפאה שימשה אות אזהרה למדינות מתפתחות אחרות לגבי תלות במימון חיצוני וחשפה את כוחן הפוליטי של מוסדות פיננסיים בינלאומיים כזרוע דיפלומטית יעילה.

18 באוגוסט 2020 - מדד S&P 500 שובר שיא חדש בעיצומה של מגפת הקורונה

ב-18 באוגוסט 2020, כאשר מגפת הקורונה עדיין שיתקה חלקים גדולים מהכלכלה האמריקאית והעולמית, המדד המרכזי של וול סטריט, S&P 500, שבר את שיא כל הזמנים. השיא החדש הגיע אחרי התרסקות חדה במרץ אותה שנה, שבה איבד המדד כשליש מערכו תוך ימים ספורים בלבד ונקלע לשוק דובי. הסיבה העיקרית לזינוק הייתה התערבות חסרת תקדים של הממשל והבנק הפדרלי, שכללה הורדת ריבית לאפס, רכישות נכסים והזרמות כספים למשקי בית ולעסקים. השווקים ראו בצעדים אלו ערובה לכך שהמערכת הפיננסית לא תתמוטט. במיוחד בלטו מניות הטכנולוגיה: אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט זינקו, על רקע הביקוש האדיר לשירותים מקוונים בעידן הסגרים. לעומת זאת, סקטורים כמו תעופה, אנרגיה ותיירות נותרו בקריסה.

18 באוגוסט 2018 - פיחות היסטורי בוונצואלה

ב-18 באוגוסט 2018 הכריז הממשל בקראקס הכריז על אחד הפיחותים הגדולים בהיסטוריה המודרנית: דה־ולואציה של 96% בבוליבר הוונצואלי. הנשיא ניקולאס מדורו ניסה לקשור את המטבע החדש, "בוליבר סוברנו", למטבע קריפטוגרפי בשם "פטרו" שנועד להיות מגובה בנפט. ההכרזה לוותה בהבטחות לעצירת האינפלציה הדוהרת, אך המציאות הייתה הפוכה: מחירים המשיכו לטפס בקצב מסחרר, העובדים גילו שהשכר החודשי שלהם אינו מספיק אפילו לקניית מזון בסיסי, והחנויות התרוקנו. עסקים לא הצליחו לתמחר סחורות, והשוק השחור לדולרים הפך ליחיד שעליו אפשר להסתמך. הפיחות החריף את בריחת ההון, חיזק את מגמות ההגירה ההמונית למדינות שכנות, וחשף את אוזלת היד של הממשלה לבלום משבר היסטורי. מערכת הבנקאות קרסה, ההשקעות הזרות התאדו, וונצואלה הידרדרה למעמד של כלכלה מבודדת. עבור תושבים רבים המטבע הרשמי הפך לחסר ערך, והמעבר לעסקאות במטבעות זרים ובסחורות מוחשיות הפך לשגרת חיים בלתי נמנעת.

18 באוגוסט 1948 - מונפקים השטרות הראשונים של מדינת ישראל

ב-18 באוגוסט 1948 החלו להופיע לראשונה שטרות כסף רשמיים שנשאו את הכיתוב "מדינת ישראל". בנק אנגלו־פלשתינה, שהיה הגורם הפיננסי המרכזי ביישוב עוד מתקופת המנדט הבריטי, לקח על עצמו את המשימה ההיסטורית. עד אז הסתמכה המדינה הצעירה על שטרות מנדטוריים בריטיים, ובכך הייתה תלויה במערכת מוניטרית זרה. הנפקת השטרות החדשים לא הייתה רק פעולה טכנית אלא אקט של ריבונות, ששידר מסר חזק לאזרחים ולשווקים: ישראל מנהלת כלכלה עצמאית. השטרות עוצבו בסגנון ציוני מובהק, עם סמלים לאומיים ודמויות יהודיות. כלכלית, השטרות אפשרו יצירת מערכת תשלומים עצמאית, ביסוס אשראי מקומי והתחלת גיבוש מדיניות פיסקלית ומוניטרית. הם גם חיזקו את האמון של אזרחים ומוסדות פיננסיים במוסדות המדינה החדשה. ההנפקה יצרה תשתית הכרחית לביסוס שוק הון מתהווה, והניחה בסיס ליכולת לנהל אינפלציה, לגייס חוב ציבורי ולבצע עסקאות בינלאומיות תחת זהות כלכלית ישראלית מובהקת.

18 באוגוסט 1947 - ביל היולט ודייב פקארד רושמים את החברה שלהם באופן רשמי  

ב-18 באוגוסט 1947 רשמו ביל היולט ודייב פקארד, שני מהנדסי חשמל צעירים ובוגרי אוניברסיטת סטנפורד, באופן רשמי את החברה שלהם כחברה בע"מ. ההתחלה הייתה צנועה: מוסך קטן בפאלו אלטו, שבו ייצרו מכשירי מדידה חשמליים חדשניים. היולט נודע בכישרונו הטכנולוגי וביכולתו להוביל פיתוחים הנדסיים פורצי דרך, בעוד פקארד התבלט ביכולותיו הארגוניות ובחזון העסקי. שניהם יחד יצרו מודל ניהול חדשני, שהתבסס על שיתוף פעולה, אמון והקשבה לעובדים. רעיון "היולט־פקארד וויי" השפיע על דורות של חברות טכנולוגיה אחריהן, והיה לבסיס של תרבות עמק הסיליקון. המוצרים הראשונים שלהם זכו להצלחה במוסדות אקדמיים ותעשייתיים, מה שהביא להזמנות גדולות ולצמיחה מהירה. ההחלטה להתאגד סיפקה להם מסגרת חוקית ופיננסית שאפשרה גיוס הון, צמיחה והרחבת פעילות. היולט ופקארד הפכו לדמויות מפתח בהיסטוריה של ההיי־טק, ודמותם מזוהה עד היום עם ראשית החדשנות הטכנולוגית בעמק הסיליקון.

• דוחות אחר המסחר: HPE מתרסקת ב-18%, ברודקום מזנקת ב-15.5%
• ג'קי ברוך מנתח ארבע מניות מסקרנות בארה"ב: איפה צפויות עליות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כיום HP ממוצבת כחברת טכנולוגיה גלובלית עם הכנסות של מיליארדי דולרים, אך גם עם אתגרים של ירידה ברווחיות ותחרות עזה. המעבר לייצור מחוץ לסין, ההשקעה ב-AI ופיתוח "AI PCs" משקפים חדשנות מתמשכת, בהמשך ישיר לרוח היזמות של היולט ופקארד מהמוסך בפאלו אלטו.