HP
צילום: נאסדק
היום לפני...

השטרות הראשונים של מדינת ישראל מונפקים ומה קרה היום לפני 78 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-18 באוגוסט



עמית בר | (1)


 18 באוגוסט 2021 - קרן המטבע הבינל' מקפיאה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע

ב-18 באוגוסט 2021, לאחר ההשתלטות הדרמטית של הטליבאן על קאבול, קרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי היא משעה את גישת אפגניסטן למשאבי סיוע קריטיים, ובהם מאות מיליוני דולרים מסל זכויות המשיכה המיוחדות. הקרן הבהירה כי בהיעדר ממשל מוכר ולגיטימי אין אפשרות להמשיך להעביר כספים, וכתוצאה מכך נקטעה אספקת חמצן כלכלי למדינה. המערכת הבנקאית חוותה מחנק נזילות, הבנקים קרסו, והציבור עמד שעות בתורים בניסיון למשוך מזומנים שכבר לא היו בנמצא. הספקים הפסיקו לייבא מוצרים בשל חוסר אפשרות לקבל תשלום בדולרים, והמשק כולו נכנס לסחרור. משכורות עובדי מדינה קוצצו או בוטלו, מערכת הבריאות קרסה תחת עומס, ומיליוני אנשים עמדו בפני רעב ממשי. ההקפאה שימשה אות אזהרה למדינות מתפתחות אחרות לגבי תלות במימון חיצוני וחשפה את כוחן הפוליטי של מוסדות פיננסיים בינלאומיים כזרוע דיפלומטית יעילה.

18 באוגוסט 2020 - מדד S&P 500 שובר שיא חדש בעיצומה של מגפת הקורונה

ב-18 באוגוסט 2020, כאשר מגפת הקורונה עדיין שיתקה חלקים גדולים מהכלכלה האמריקאית והעולמית, המדד המרכזי של וול סטריט, S&P 500, שבר את שיא כל הזמנים. השיא החדש הגיע אחרי התרסקות חדה במרץ אותה שנה, שבה איבד המדד כשליש מערכו תוך ימים ספורים בלבד ונקלע לשוק דובי. הסיבה העיקרית לזינוק הייתה התערבות חסרת תקדים של הממשל והבנק הפדרלי, שכללה הורדת ריבית לאפס, רכישות נכסים והזרמות כספים למשקי בית ולעסקים. השווקים ראו בצעדים אלו ערובה לכך שהמערכת הפיננסית לא תתמוטט. במיוחד בלטו מניות הטכנולוגיה: אמזון, אפל, פייסבוק ומיקרוסופט זינקו, על רקע הביקוש האדיר לשירותים מקוונים בעידן הסגרים. לעומת זאת, סקטורים כמו תעופה, אנרגיה ותיירות נותרו בקריסה.


קורונה חיסון מסיכה MERCK
קורונה חיסון מסיכה MERCK - קרדיט: צילום מסך אתר MERCK


18 באוגוסט 2018 - פיחות היסטורי בוונצואלה

ב-18 באוגוסט 2018 הכריז הממשל בקראקס הכריז על אחד הפיחותים הגדולים בהיסטוריה המודרנית: דה־ולואציה של 96% בבוליבר הוונצואלי. הנשיא ניקולאס מדורו ניסה לקשור את המטבע החדש, "בוליבר סוברנו", למטבע קריפטוגרפי בשם "פטרו" שנועד להיות מגובה בנפט. ההכרזה לוותה בהבטחות לעצירת האינפלציה הדוהרת, אך המציאות הייתה הפוכה: מחירים המשיכו לטפס בקצב מסחרר, העובדים גילו שהשכר החודשי שלהם אינו מספיק אפילו לקניית מזון בסיסי, והחנויות התרוקנו. עסקים לא הצליחו לתמחר סחורות, והשוק השחור לדולרים הפך ליחיד שעליו אפשר להסתמך. הפיחות החריף את בריחת ההון, חיזק את מגמות ההגירה ההמונית למדינות שכנות, וחשף את אוזלת היד של הממשלה לבלום משבר היסטורי. מערכת הבנקאות קרסה, ההשקעות הזרות התאדו, וונצואלה הידרדרה למעמד של כלכלה מבודדת. עבור תושבים רבים המטבע הרשמי הפך לחסר ערך, והמעבר לעסקאות במטבעות זרים ובסחורות מוחשיות הפך לשגרת חיים בלתי נמנעת.

18 באוגוסט 1948 - מונפקים השטרות הראשונים של מדינת ישראל

ב-18 באוגוסט 1948 החלו להופיע לראשונה שטרות כסף רשמיים שנשאו את הכיתוב "מדינת ישראל". בנק אנגלו־פלשתינה, שהיה הגורם הפיננסי המרכזי ביישוב עוד מתקופת המנדט הבריטי, לקח על עצמו את המשימה ההיסטורית. עד אז הסתמכה המדינה הצעירה על שטרות מנדטוריים בריטיים, ובכך הייתה תלויה במערכת מוניטרית זרה. הנפקת השטרות החדשים לא הייתה רק פעולה טכנית אלא אקט של ריבונות, ששידר מסר חזק לאזרחים ולשווקים: ישראל מנהלת כלכלה עצמאית. השטרות עוצבו בסגנון ציוני מובהק, עם סמלים לאומיים ודמויות יהודיות. כלכלית, השטרות אפשרו יצירת מערכת תשלומים עצמאית, ביסוס אשראי מקומי והתחלת גיבוש מדיניות פיסקלית ומוניטרית. הם גם חיזקו את האמון של אזרחים ומוסדות פיננסיים במוסדות המדינה החדשה. ההנפקה יצרה תשתית הכרחית לביסוס שוק הון מתהווה, והניחה בסיס ליכולת לנהל אינפלציה, לגייס חוב ציבורי ולבצע עסקאות בינלאומיות תחת זהות כלכלית ישראלית מובהקת.

18 באוגוסט 1947 - ביל היולט ודייב פקארד רושמים את החברה שלהם באופן רשמי  

ב-18 באוגוסט 1947 רשמו ביל היולט ודייב פקארד, שני מהנדסי חשמל צעירים ובוגרי אוניברסיטת סטנפורד, באופן רשמי את החברה שלהם כחברה בע"מ. ההתחלה הייתה צנועה: מוסך קטן בפאלו אלטו, שבו ייצרו מכשירי מדידה חשמליים חדשניים. היולט נודע בכישרונו הטכנולוגי וביכולתו להוביל פיתוחים הנדסיים פורצי דרך, בעוד פקארד התבלט ביכולותיו הארגוניות ובחזון העסקי. שניהם יחד יצרו מודל ניהול חדשני, שהתבסס על שיתוף פעולה, אמון והקשבה לעובדים. רעיון "היולט־פקארד וויי" השפיע על דורות של חברות טכנולוגיה אחריהן, והיה לבסיס של תרבות עמק הסיליקון. המוצרים הראשונים שלהם זכו להצלחה במוסדות אקדמיים ותעשייתיים, מה שהביא להזמנות גדולות ולצמיחה מהירה. ההחלטה להתאגד סיפקה להם מסגרת חוקית ופיננסית שאפשרה גיוס הון, צמיחה והרחבת פעילות. היולט ופקארד הפכו לדמויות מפתח בהיסטוריה של ההיי־טק, ודמותם מזוהה עד היום עם ראשית החדשנות הטכנולוגית בעמק הסיליקון.

כיום HP ממוצבת כחברת טכנולוגיה גלובלית עם הכנסות של מיליארדי דולרים, אך גם עם אתגרים של ירידה ברווחיות ותחרות עזה. המעבר לייצור מחוץ לסין, ההשקעה ב-AI ופיתוח "AI PCs" משקפים חדשנות מתמשכת, בהמשך ישיר לרוח היזמות של היולט ופקארד מהמוסך בפאלו אלטו.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 19/08/2025 08:10
    הגב לתגובה זו
    לך תלמד
אנבידיהאנבידיה

"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות

המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית

ליאור דנקנר |

מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -0.57%   נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.

הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.

בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.

הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות

בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.

האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

לוקהיד מרטין היפרסוני אתר החברהלוקהיד מרטין היפרסוני אתר החברה

המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה

המתקן החדש נועד לחזק את יכולות הפיתוח והאינטגרציה של מערכות היפרסוניות; בארה״ב מקווים שההשקעות, שכבר עברו את רף מאות המיליונים, יסייעו לצמצם פערים ולהעביר את הפרויקטים ממצב אב־טיפוס לייצור מבצעי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp 1.26%  ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום הנשק ההיפרסוני, עם פתיחת מעבדה חדשה בעיר האנטסוויל שבאלבמה. המתקן, המשתרע על שטח של 17 אלף רגל רבוע, נועד לשמש מרכז אינטגרציה ובדיקות למערכות היפרסוניות הנמצאות בפיתוח עבור זרועות שונות של הצבא האמריקאי.


הפתיחה מגיעה בתקופה שבה ארצות הברית מנסה לצמצם פערים מול רוסיה וסין, שכבר הציגו יכולות מבצעיות או מתקדמות במיוחד בתחום. עבור הפנטגון, עיכובים בתוכניות הפיתוח הפכו לאתגר משמעותי, במיוחד לנוכח העובדה שרוסיה כבר השתמשה בנשק היפרסוני מול אוקראינה. במסגרת התוכנית ארוכת הטווח, יחידת הטילים וההגנה של לוקהיד מרטין השקיעה בשנים האחרונות מאות מיליוני דולרים בהרחבת תשתיות. החברה מציינת כי ההשקעות המצטברות בתחום זה עשויות להגיע ל־700 מיליון דולר, כולל הקמת מאות אלפי מטרים רבועים של מתקני פיתוח וייצור חדשים.


המתקן החדש כולל ציוד בדיקה מתקדם, מערכות סימולציה וסביבה המאפשרת שילוב בין רכיבים שונים של מערכות היפרסוניות בשלבי הפיתוח. בחברה מדגישים כי מדובר בחוליה נוספת בהקמת תשתית תעשייתית בתחום זה, תשתית הנחשבת חיונית להאצת קצב ההצטיידות.


אתגר משמעותי עבור מערכי ההגנה

ארה"ב שואפת לפתח מערכות היפרסוניות הן לצרכים הגנתיים והן למתקפה, במקביל למעקב מתמשך אחר פרויקטים דומים בסין וברוסיה. נשקים היפרסוניים נחשבים לאתגר משמעותי עבור מערכי ההגנה, בשל יכולתם לשנות מסלול טיסה ולנוע במהירות של פי חמישה ממהירות הקול. לוקהיד מרטין ממלאת תפקיד מרכזי בפרויקטים ההיפרסוניים של הצבא האמריקאי. החברה מפתחת מערכות עבור חיל האוויר והצי, ובמקביל זכתה בחוזה לשילוב מערכת הטווח הארוך של צבא היבשה על גבי פלטפורמה קרקעית ניידת. כמו כן, היא משתפת פעולה עם Leidos Dynetics בפיתוח הגוף הגלישה המשותף המשמש בסיס לטילים של הצי והצבא.


הצבא האמריקאי מצפה לקבל עד סוף החודש סוללה ראשונה של טילים היפרסוניים, לאחר עיכוב של כמעט שנתיים שנבע מתקלות בניסויים. לאחר קבלת המערכת צפויה להתבצע סדרת בדיקות רחבה יותר. למרות העיכוב, במערכת הביטחון מדגישים כי פרויקטים מסוג זה נמשכים לרוב עשור ואף יותר.