השיחות בין ארה"ב לרוסיה יזניקו את ההוצאות הצבאיות?
מנהיגי אירופה מבינים שטראמפ מצמצם את מעורבות ארה"ב בזירה הבינלאומית, ושעליהם להסתמך רק על עצמם. בהתאם לכך, ההשקעות שלהם בתחומי ההגנה והביטחון צפויות לגדול. לאור כל זאת נרשמת עלייה במניות הביטחוניות - גם באירופה, אבל גם בארה"ב, שהחברות בה צפויות ליהנות
מהגדלת תקציבי הביטחון במדינות אחרות, כמו טייוואן
שוק ההגנה בארה"ב ובאירופה עובר ימים סוערים בעקבות הצהרותיו האחרונות של הנשיא, דונלד טראמפ. ביום חמישי שעבר הכריז טראמפ שהוא רוצה לחתוך את תקציב הביטחון של ארה"ב במחצית – מה שגרם למניות של לוקהיד מרטין Lockheed Martin Corp 1.13% , נורת'רופ גרומן Northrop Grumman Corp 1.74% ו-L3Harris Technologies L3Harris Technologies -1% לצלול. אבל כעת, לאחר הפגישות בין בכירים אמריקאים לרוסים בערב הסעודית בנוגע לסיום המלחמה באוקראינה, המניות החלו להתאושש.
המצב החדש עשוי ליצור מציאות מפתיעה: אם ייחתם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, מדינות אירופה עשויות דווקא להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון שלהן. במשך שנים, הן הסתמכו על המטרייה הביטחונית של ארה"ב ולא הוציאו מספיק על צבא וביטחון. אבל כעת, כשארה"ב מאותתת שהיא מצמצמת מעורבות ברמה הבינלאומית, צרפת, גרמניה ושאר מדינות האיחוד האירופי מבינות שהן צריכות לקחת את העניינים לידיים שלהן.
כבר עכשיו זה מורגש בשוק ההון: המניה של Rheinmetall Rheinmetall AG 1% הגרמנית קפצה ב-30% בחמישה ימים בלבד, וביום שלישי עלתה בעוד 2%. גם BAE Systems BAE Systems 0.21% הבריטית התחזקה ב-1.1%, והמדדים הגדולים כמו DAX הגרמני ו-STOXX Europe 600 שוברים שיאים חדשים. האירופאים, כמו תמיד, יקנו קודם כל סחורה אירופית ורק מה שאין להן הם יקנו מהאמריקאים.
מה קורה עם החברות האמריקאיות
אף שהתקציב הצבאי של ארה"ב עלול להצטמצם, החברות האמריקאיות עדיין יכולות להרוויח מהמצב החדש. ההוצאות הצבאיות באירופה צפויות לזנק, ואפילו אסיה נכנסת לתמונה. טייוואן למשל, שוקלת לבצע רכישה של נשק מארה"ב בשווי כולל של 10 מיליארד דולר, בייחוד על רקע המתיחות מול סין.
- המירוץ לנשק היפרסוני: לוקהיד מרטין פותחת מעבדה חדשה
- לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה של כל האירועים האלה ניכרת כבר בבורסה. לוקהיד מרטין קפצה ב-1.5% במסחר המוקדם אחרי שאיבדה יותר מ-5% בחמשת הימים האחרונים. גם נורת'רופ גרומן עלתה ב-0.9%, ג'נרל דיינמיקס התחזקה ב-1.1% General Dynamics Corp -1.17% , ו-L3Harris הוסיפה 0.5%. מדד S&P של מניות החברות הבטחוניות ירד בסוף השבוע האחרון ב-1%, אבל עדיין נמצא בעלייה של 21% בשנה האחרונה.
אירופה נערכת לעידן חדש בביטחון
ההחלטה של טראמפ לשלוח נציגים לשיחות עם רוסיה הפתיעה לא מעט מנהיגים באירופה. אף אחד מהם לא הוזמן לפגישה שנערכה בערב הסעודית – אפילו לא נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. המהלך הזה מחזק את ההבנה שלפיה יבשת אירופה צריכה לדאוג לביטחונה בעצמה, וזו הסיבה שהמניות הביטחוניות ממשיכות להתחזק – גם בארה"ב וגם באירופה. השוק צופה עליות בביקושים למערכות נשק חדשות, מטוסים וטכנולוגיות מתקדמות שיגדילו את ההשקעה בתחום, למרות הדיבורים על הפחתת התקציב האמריקאי.
כבר ב-2014, אחרי שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים, מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את ההשקעה בביטחון ל-2% מהתמ"ג שלהן. אבל עד היום, מדינות כמו ספרד, בלגיה וקנדה עדיין לא עומדות ביעד הזה. לשם השוואה, ארה"ב מוציאה 3.5% מהתמ"ג שלה על ביטחון, ואילו בבריטניה מדובר על 2.3% ובגרמניה 2.1% בלבד.
- 3.הביטחוניות בארץ יחגגו רק סבלנות..... (ל"ת)מיצי 18/02/2025 17:50הגב לתגובה זו
- 2.אמריקה קפוט (ל"ת)אנונימימוד 18/02/2025 17:02הגב לתגובה זו
- 1.דעה 18/02/2025 14:53הגב לתגובה זואף אחד לא אוהב לקבל את האמת בפנים. היה נוח אירופאים לנצל את ארהב מכל הבחינות לשאוף לעולם אוטופי של הגרין דיל. מה שטראמפ עושה עוד תלמדו בספרים האיש גאון. יש גם המון ברבורים לבנים בשווקים לא הכל רע. אבל אירופה עכשיו מבינה שיש לה נבחרים טפשיים.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
