לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

כולם חשבו שהן מניות דפנסיביות עד שהגיע טראמפ - נפילה במניות הביטחוניות

הנשיא טראמפ הצהיר כי בכוונתו לקצץ משמעותית את תקציב הביטחון – והמניות בתעשייהירדו; לוקהיד מרטין איבדה 1.6%, נורת'רופ גרומן ירדה ב-3.4% ■ האם מדובר רק בהצהרות או בתחילתה של מגמה חדשה?



אדיר בן עמי | (12)


זה התחיל באילון מאסק שאמר שהוא לא מבין מי המדינה שתקנה מטוסי F-35 מלוקהיד מרטין בזמן שיש פיתוחים חדשים ומשבשים כמו רחפנים וכטב"מים שיכולים בהדרגה להחליף את המטוסים. כשהוא אמר זאת לפני כחודשיים לוקהיד מרטין נפלה ב-7% ביום, ולא עזרה התגובה של מנהליה שהם מפתחים את דור העתיד של המטוסים שיהיו גם לא מאוישים. האמירה של מאסק כשחושבים על זה היא לא מפתיעה, אבל כשהיא מגיעה מהאיש השני בכוחו בארה"ב יש לה השלכה ענקית.

מאז המניות הביטחוניות שנחשבות מניות דפנסיביות - לכאורה בטוחות וטובות גם בזמנים של תנודתיות וסיכונים בשווקים, בירידה חדה. לוקהיד איבדה 15% בחודש האחרון וכ-30% מהשיא לפני כארבעה חודשים. מניה ביטחונית, מובילה שמאבדת כמעט 30% בזמן קצר זה אירוע נדיר. הירידות האלו החזירו את מחירה למה שהיה לפני 5 שנים כשמכפיל הרווח החזוי שלה לשנה הוכחית הוא כ-15 ולשנה הבאה הוא כ-14. 


למידע על מניית לוקהיד מרטין - Lockheed Martin Corp -0.56%  


לוקהיד מרטין היא הבולטת, אבל כמעט כל התעשייה סופגת ירידות. אבל, זה לא רק כי מאסק אמר את מה שהוא אמר, זה בגלל קירבתו לנשיא טראמפ. ואתמול טראמפ זרק פצצה. טראמפ אמר שהוצאות הביטחון יצטמצמו בצורה ניכרת. האם ארה"ב יכולה להסתדר עם פחות טנקים? זו השאלה שמשקיעים במגזר הביטחוני שואלים את עצמם לאחר הצהרה דרמטית של טראמפ. במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, הנשיא אמר כי בכוונתו לפתוח בשיחות עם סין ורוסיה במטרה לקצץ בחצי את תקציב הביטחון של ארה"ב.

"אנחנו הולכים להוציא הרבה פחות כסף," אמר טראמפ. "אחד המפגשים הראשונים שאני רוצה לקיים יהיה עם נשיא סין שי ועם נשיא רוסיה פוטין, ואני רוצה להגיד להם – בואו נחתוך את תקציב הצבא שלנו בחצי."

הבית הלבן לא מסר תגובה מיידית להצהרה, אך השוק כבר הגיב.

מניות הביטחוניות צונחות

חברות הנשק הגדולות בוול סטריט לא קיבלו את הבשורה באדישות. מניית לוקהיד מרטין ירדה ב-1.6% וסגרה את היום ב-434.72 דולר, ירידה של 10 דולר למניה. גם מניות חברות ביטחוניות נוספות ספגו מכה:

  • ג'נרל דיינמיקס ירדה ב-2.1%
  • נורת'רופ גרומן צנחה ב-3.4%
  • L3 הריס טכנולוגיות ירדה ב-0.3%
  • קרייטוס דיפנס איבדה 7.9%
  • איירו ויירונמנט ירדה ב-3.8%
קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, מניית בואינג, שאומנם פעילה בתחום הביטחוני אך מרוויחה בעיקר מהמטוסים המסחריים שלה, כמעט ולא הושפעה – היא ירדה רק ב-0.4% בסגירה.

האם תקציב הביטחון באמת עומד להיחתך?

נכון להיום, ארה"ב מוציאה כטריליון דולר בשנה על ביטחון, סכום שמייצג כ-3.4% מהתמ"ג. בהשוואה, האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר על ביטחון, שהם כ-1.6% מהתמ"ג בלבד.

למרות ההצהרות, טראמפ שידר מסרים סותרים בנוגע לתקציב הביטחוני. מצד אחד, משרד חדש שהקים בשם "מחלקת היעילות הממשלתית" בראשות אילון מאסק פועל לחיסול בזבוזים, כולל בפנטגון. מאסק עצמו התבטא בעבר נגד העלות הגבוהה של מטוס הקרב F-35, מהנכסים הגדולים ביותר של לוקהיד מרטין.

מנגד, שר ההגנה פיט הגסת' אמר במהלך השימועים למינויו כי אינו תומך בקיצוץ תקציב הביטחון מתחת ל-3% מהתמ"ג, כך שקיצוץ של 50% נראה לא סביר בשלב זה. זאת ועוד - העולם מתחמש. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והמלחמה אצלנו, לצד מתיחויות נוספות ברחבי העולם, מביאים לכך שיש ביקוש הולך וגובר למערכות לחימה. הצבר של החברות הביטחוניות גדל ורואים את זה גם בצבר של הענקיות הישראליות - אלביט, רפאל ותעשייה אווירית. גם הצבר של החברות האמריקאיות גדל וכך גם צפי הצמיחה שלהן. לוקהיד אמורה למכור בשנה הבאה ב-77 מיליארד דולר לעומת כ-74 מיליארד דולר השנה. 

כלומר, יש לכאורה סתירה בין המלחמות והמתיחויות הקיימות בעולם לבין האמירות על קצוץ בתקציבי הביטחון. עם זאת, בהינתן שטראמפ מדבר על הפסקת המלחמות בעולם והוא צפוי להיפגש בהקשר זה עם זלנסקי מנהיג אוקראינה כדי לנסות לפתור את הסכסוך עם רוסיה, הרי שיכול להיות שהכיוון בהמשך יהיה להפחתה של ההתחמשות הגלובלית. אם זה נעשה במקביל לירידת התחמשות של סין ורוסיה, הרי שזה באמת יכול לבטא קיצוץ משמעותי שיבוא על חשבון חברות הנשק ומערכות הביטחון. 

התגובה החדה אתמול במניות הביטחוניות מצביעה על כך שהמשקיעים חוששים גם מהאפשרות שהצהרות כאלה ישפיעו על חוזים צבאיים עתידיים, גם אם בפועל התקציב לא ייחתך דרמטית או שהחיתוך יהיה בעוד כמה שנים. אחרי הכל, מה שחשוב זה העתיד והמשקיעים מבינים שגם אם התמחור נררה נוח עכשיו וגם לשנים הבאות, אם מצישהו קצב האספקה וייצור המערכות והחימושים יירד זה ייפגע דרמטית ברווחים העתידיים - וזה הכי חשוב למחיר המניות. 

שאלות ותשובות – כל מה שצריך לדעת על המגזר הביטחוני ותקציב ההגנה

למה מניות הביטחון ירדו?
המשקיעים חוששים שקיצוץ בתקציב הביטחון יוביל לפחות הזמנות לכלי נשק, מטוסים וטכנולוגיות צבאיות, מה שיפגע ברווחי החברות בתחום.

האם טראמפ באמת מתכוון לקצץ בחצי את תקציב ההגנה?
זה לא ברור. למרות הצהרתו, בכירים בממשלו, כולל שר ההגנה, רמזו שהם לא יתמכו בקיצוצים כה גדולים.

כמה ארה"ב מוציאה כיום על ביטחון?
כ-1 טריליון דולר בשנה, שהם 3.4% מהתמ"ג האמריקאי.

כמה מדינות אחרות מוציאות על צבא?
האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר (1.6% מהתמ"ג), בעוד שסין ורוסיה מוציאות פחות משמעותית מארה"ב אך עם עדיפות גדולה על מודרניזציה צבאית.

איך קיצוץ בתקציב הביטחון ישפיע על חברות נשק?
אם קיצוץ משמעותי יתממש, חברות כמו לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן עלולות לאבד חלק ניכר מהכנסותיהן מחוזים צבאיים, מה שיפגע ברווחיות שלהן.

למה בואינג לא ירדה כמו שאר חברות הנשק?
למרות שחלק מהכנסותיה מגיע מתעשיות הביטחון, רוב הכנסותיה מגיעות ממטוסים מסחריים, כך שהשפעת קיצוץ תקציב הביטחון עליה פחות משמעותית.

איך מניות הביטחון התנהגו מאז הבחירות?
לוקהיד מרטין איבדה כ-20% מאז ניצחונו של טראמפ בנובמבר, מה שממחיש את החשש של המשקיעים מהמדיניות החדשה.

מה הלאה?
אם טראמפ אכן יפתח בשיחות רציניות עם סין ורוסיה על קיצוץ בהוצאות הביטחוניות, המגזר הזה עשוי להמשיך לספוג לחץ. מצד שני, אם יתברר שמדובר בעיקר בהצהרות ללא שינוי מעשי, המניות עשויות להתאושש בהמשך


תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מי יקנה מאסק אחרי שהמניות תרדנה. (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אייל 18/02/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    אם ארהב מקצצת בתקציב הביטחון אז זה כנראה אומר שהיא גם הולכת למגמת פחות מעורבות בעולם . זה אומר התחזקות ציר הרשע.
  • 7.
    מי יקנה הסרבנים בישראל יקנו כדי שליליהם המפונקים יהיה במה לשחק (ל"ת)
    גגג 15/02/2025 04:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי 14/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    מהוות נדבך חשוב ביצוא האמריקאי כל עוד יש מלחמות.
  • 5.
    אנונימי 14/02/2025 14:28
    הגב לתגובה זו
    בטחוניות אמריקאיות ימשיכו למכור כל עוד יש מלחמות
  • 4.
    אנונימוס 14/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    מוכרות נשק לכל העולם אז איך ירדו
  • 3.
    למכור את אלביט מערכות (ל"ת)
    ברוך 14/02/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
  • דורון 16/02/2025 14:14
    הגב לתגובה זו
    אמנם יתכן וממשלת ארהב תוריד את ההזמנות הבטחוניות שלהן. לא בטוח עד כמה זה נוגע לאלביט אם כי מאד יתכן ויש לה מכירות גם בארהב.מצד שני לצהל יהיה צורך בהתחזקות וכאן תהיה לאלביט הרבה עבודה. לדעתי גם ירצו להגביר את יצור התחמושת כדי להקטין את התלות בארהב לפחות בנושאים Low Techכלומר יש נימוקים לכאן ולכאן. אין בהירות לגבי הפעולה העדיפה.
  • הצחקת אותי (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • כן אין ברכה במניות נשק (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טובי 14/02/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מקשקש אף אחד לא יקטין את ההשקעה בביטחון
  • 1.
    אני קונה זה תמחור נמוך (ל"ת)
    עמית 14/02/2025 13:20
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.