לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

כולם חשבו שהן מניות דפנסיביות עד שהגיע טראמפ - נפילה במניות הביטחוניות

הנשיא טראמפ הצהיר כי בכוונתו לקצץ משמעותית את תקציב הביטחון – והמניות בתעשייהירדו; לוקהיד מרטין איבדה 1.6%, נורת'רופ גרומן ירדה ב-3.4% ■ האם מדובר רק בהצהרות או בתחילתה של מגמה חדשה?



אדיר בן עמי | (12)


זה התחיל באילון מאסק שאמר שהוא לא מבין מי המדינה שתקנה מטוסי F-35 מלוקהיד מרטין בזמן שיש פיתוחים חדשים ומשבשים כמו רחפנים וכטב"מים שיכולים בהדרגה להחליף את המטוסים. כשהוא אמר זאת לפני כחודשיים לוקהיד מרטין נפלה ב-7% ביום, ולא עזרה התגובה של מנהליה שהם מפתחים את דור העתיד של המטוסים שיהיו גם לא מאוישים. האמירה של מאסק כשחושבים על זה היא לא מפתיעה, אבל כשהיא מגיעה מהאיש השני בכוחו בארה"ב יש לה השלכה ענקית.

מאז המניות הביטחוניות שנחשבות מניות דפנסיביות - לכאורה בטוחות וטובות גם בזמנים של תנודתיות וסיכונים בשווקים, בירידה חדה. לוקהיד איבדה 15% בחודש האחרון וכ-30% מהשיא לפני כארבעה חודשים. מניה ביטחונית, מובילה שמאבדת כמעט 30% בזמן קצר זה אירוע נדיר. הירידות האלו החזירו את מחירה למה שהיה לפני 5 שנים כשמכפיל הרווח החזוי שלה לשנה הוכחית הוא כ-15 ולשנה הבאה הוא כ-14. 


למידע על מניית לוקהיד מרטין - Lockheed Martin Corp 1.13%  


לוקהיד מרטין היא הבולטת, אבל כמעט כל התעשייה סופגת ירידות. אבל, זה לא רק כי מאסק אמר את מה שהוא אמר, זה בגלל קירבתו לנשיא טראמפ. ואתמול טראמפ זרק פצצה. טראמפ אמר שהוצאות הביטחון יצטמצמו בצורה ניכרת. האם ארה"ב יכולה להסתדר עם פחות טנקים? זו השאלה שמשקיעים במגזר הביטחוני שואלים את עצמם לאחר הצהרה דרמטית של טראמפ. במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, הנשיא אמר כי בכוונתו לפתוח בשיחות עם סין ורוסיה במטרה לקצץ בחצי את תקציב הביטחון של ארה"ב.

"אנחנו הולכים להוציא הרבה פחות כסף," אמר טראמפ. "אחד המפגשים הראשונים שאני רוצה לקיים יהיה עם נשיא סין שי ועם נשיא רוסיה פוטין, ואני רוצה להגיד להם – בואו נחתוך את תקציב הצבא שלנו בחצי."

הבית הלבן לא מסר תגובה מיידית להצהרה, אך השוק כבר הגיב.

מניות הביטחוניות צונחות

חברות הנשק הגדולות בוול סטריט לא קיבלו את הבשורה באדישות. מניית לוקהיד מרטין ירדה ב-1.6% וסגרה את היום ב-434.72 דולר, ירידה של 10 דולר למניה. גם מניות חברות ביטחוניות נוספות ספגו מכה:

  • ג'נרל דיינמיקס ירדה ב-2.1%
  • נורת'רופ גרומן צנחה ב-3.4%
  • L3 הריס טכנולוגיות ירדה ב-0.3%
  • קרייטוס דיפנס איבדה 7.9%
  • איירו ויירונמנט ירדה ב-3.8%
קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, מניית בואינג, שאומנם פעילה בתחום הביטחוני אך מרוויחה בעיקר מהמטוסים המסחריים שלה, כמעט ולא הושפעה – היא ירדה רק ב-0.4% בסגירה.

האם תקציב הביטחון באמת עומד להיחתך?

נכון להיום, ארה"ב מוציאה כטריליון דולר בשנה על ביטחון, סכום שמייצג כ-3.4% מהתמ"ג. בהשוואה, האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר על ביטחון, שהם כ-1.6% מהתמ"ג בלבד.

למרות ההצהרות, טראמפ שידר מסרים סותרים בנוגע לתקציב הביטחוני. מצד אחד, משרד חדש שהקים בשם "מחלקת היעילות הממשלתית" בראשות אילון מאסק פועל לחיסול בזבוזים, כולל בפנטגון. מאסק עצמו התבטא בעבר נגד העלות הגבוהה של מטוס הקרב F-35, מהנכסים הגדולים ביותר של לוקהיד מרטין.

מנגד, שר ההגנה פיט הגסת' אמר במהלך השימועים למינויו כי אינו תומך בקיצוץ תקציב הביטחון מתחת ל-3% מהתמ"ג, כך שקיצוץ של 50% נראה לא סביר בשלב זה. זאת ועוד - העולם מתחמש. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והמלחמה אצלנו, לצד מתיחויות נוספות ברחבי העולם, מביאים לכך שיש ביקוש הולך וגובר למערכות לחימה. הצבר של החברות הביטחוניות גדל ורואים את זה גם בצבר של הענקיות הישראליות - אלביט, רפאל ותעשייה אווירית. גם הצבר של החברות האמריקאיות גדל וכך גם צפי הצמיחה שלהן. לוקהיד אמורה למכור בשנה הבאה ב-77 מיליארד דולר לעומת כ-74 מיליארד דולר השנה. 

כלומר, יש לכאורה סתירה בין המלחמות והמתיחויות הקיימות בעולם לבין האמירות על קצוץ בתקציבי הביטחון. עם זאת, בהינתן שטראמפ מדבר על הפסקת המלחמות בעולם והוא צפוי להיפגש בהקשר זה עם זלנסקי מנהיג אוקראינה כדי לנסות לפתור את הסכסוך עם רוסיה, הרי שיכול להיות שהכיוון בהמשך יהיה להפחתה של ההתחמשות הגלובלית. אם זה נעשה במקביל לירידת התחמשות של סין ורוסיה, הרי שזה באמת יכול לבטא קיצוץ משמעותי שיבוא על חשבון חברות הנשק ומערכות הביטחון. 

התגובה החדה אתמול במניות הביטחוניות מצביעה על כך שהמשקיעים חוששים גם מהאפשרות שהצהרות כאלה ישפיעו על חוזים צבאיים עתידיים, גם אם בפועל התקציב לא ייחתך דרמטית או שהחיתוך יהיה בעוד כמה שנים. אחרי הכל, מה שחשוב זה העתיד והמשקיעים מבינים שגם אם התמחור נררה נוח עכשיו וגם לשנים הבאות, אם מצישהו קצב האספקה וייצור המערכות והחימושים יירד זה ייפגע דרמטית ברווחים העתידיים - וזה הכי חשוב למחיר המניות. 

שאלות ותשובות – כל מה שצריך לדעת על המגזר הביטחוני ותקציב ההגנה

למה מניות הביטחון ירדו?
המשקיעים חוששים שקיצוץ בתקציב הביטחון יוביל לפחות הזמנות לכלי נשק, מטוסים וטכנולוגיות צבאיות, מה שיפגע ברווחי החברות בתחום.

האם טראמפ באמת מתכוון לקצץ בחצי את תקציב ההגנה?
זה לא ברור. למרות הצהרתו, בכירים בממשלו, כולל שר ההגנה, רמזו שהם לא יתמכו בקיצוצים כה גדולים.

כמה ארה"ב מוציאה כיום על ביטחון?
כ-1 טריליון דולר בשנה, שהם 3.4% מהתמ"ג האמריקאי.

כמה מדינות אחרות מוציאות על צבא?
האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר (1.6% מהתמ"ג), בעוד שסין ורוסיה מוציאות פחות משמעותית מארה"ב אך עם עדיפות גדולה על מודרניזציה צבאית.

איך קיצוץ בתקציב הביטחון ישפיע על חברות נשק?
אם קיצוץ משמעותי יתממש, חברות כמו לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן עלולות לאבד חלק ניכר מהכנסותיהן מחוזים צבאיים, מה שיפגע ברווחיות שלהן.

למה בואינג לא ירדה כמו שאר חברות הנשק?
למרות שחלק מהכנסותיה מגיע מתעשיות הביטחון, רוב הכנסותיה מגיעות ממטוסים מסחריים, כך שהשפעת קיצוץ תקציב הביטחון עליה פחות משמעותית.

איך מניות הביטחון התנהגו מאז הבחירות?
לוקהיד מרטין איבדה כ-20% מאז ניצחונו של טראמפ בנובמבר, מה שממחיש את החשש של המשקיעים מהמדיניות החדשה.

מה הלאה?
אם טראמפ אכן יפתח בשיחות רציניות עם סין ורוסיה על קיצוץ בהוצאות הביטחוניות, המגזר הזה עשוי להמשיך לספוג לחץ. מצד שני, אם יתברר שמדובר בעיקר בהצהרות ללא שינוי מעשי, המניות עשויות להתאושש בהמשך


תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מי יקנה מאסק אחרי שהמניות תרדנה. (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אייל 18/02/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    אם ארהב מקצצת בתקציב הביטחון אז זה כנראה אומר שהיא גם הולכת למגמת פחות מעורבות בעולם . זה אומר התחזקות ציר הרשע.
  • 7.
    מי יקנה הסרבנים בישראל יקנו כדי שליליהם המפונקים יהיה במה לשחק (ל"ת)
    גגג 15/02/2025 04:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי 14/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    מהוות נדבך חשוב ביצוא האמריקאי כל עוד יש מלחמות.
  • 5.
    אנונימי 14/02/2025 14:28
    הגב לתגובה זו
    בטחוניות אמריקאיות ימשיכו למכור כל עוד יש מלחמות
  • 4.
    אנונימוס 14/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    מוכרות נשק לכל העולם אז איך ירדו
  • 3.
    למכור את אלביט מערכות (ל"ת)
    ברוך 14/02/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
  • דורון 16/02/2025 14:14
    הגב לתגובה זו
    אמנם יתכן וממשלת ארהב תוריד את ההזמנות הבטחוניות שלהן. לא בטוח עד כמה זה נוגע לאלביט אם כי מאד יתכן ויש לה מכירות גם בארהב.מצד שני לצהל יהיה צורך בהתחזקות וכאן תהיה לאלביט הרבה עבודה. לדעתי גם ירצו להגביר את יצור התחמושת כדי להקטין את התלות בארהב לפחות בנושאים Low Techכלומר יש נימוקים לכאן ולכאן. אין בהירות לגבי הפעולה העדיפה.
  • הצחקת אותי (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • כן אין ברכה במניות נשק (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טובי 14/02/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מקשקש אף אחד לא יקטין את ההשקעה בביטחון
  • 1.
    אני קונה זה תמחור נמוך (ל"ת)
    עמית 14/02/2025 13:20
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

צעד אחר צעד: איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין

מאמץ ממוקד של ג’נסן הואנג מול ממשל טראמפ, בניית ערוצי השפעה ישירים והצגת טיעון כלכלי־אסטרטגי הובילו להקלה במגבלות היצוא - על רקע מחלוקת מתמשכת בקונגרס ובמערכת הביטחון

אדיר בן עמי |

החלטת ממשל טראמפ להסיר חלק מהמגבלות על יצוא שבבי הדור המתקדם לסין סימנה מפנה משמעותי במעמדה של אנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%  בזירת קבלת ההחלטות בוושינגטון. מאחורי ההקלה הרגולטורית עמד מאמץ מדיני־עסקי מרוכז, שהובל כמעט אישית על ידי מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שבעבר כמעט שלא פעל בזירה הפוליטית האמריקאית.


שחקנים הפועלים מול הבית הלבן תיארו את ההישג של אנבידיה ככזה שנבנה צעד אחר צעד, לאחר שהחברה נתקלה לראשונה בהגבלות על הדגם H20 הגבלות שהיו חלק ממסגרת רחבה יותר של עימות טכנולוגי בין וושינגטון לבייג'ינג. ההחלטה הרחיבה את תחושת הדחיפות בחברה להבין כיצד מתקבלות החלטות בממשל טראמפ, במיוחד כאשר הנשיא עצמו נוטה לשנות עמדות במהירות ולפעול מחוץ לערוצים הממסדיים של הסוכנויות הפדרליות.


על פי גורמים המכירים מקרוב את התהליך, הואנג הגיע לשיחות הראשונות בחשדנות רבה כלפי הצורך בבניית ערוץ ישיר עם נשיא שמוניטין חוסר היציבות מלווה אותו שנים. אך בהדרגה הבין כי ללא מעורבות אקטיבית, אנבידיה עלולה למצוא עצמה מודרת מהשוק הגדול בעולם ליישומי בינה מלאכותית ,שוק שבפועל מהווה מנוף לשימור ההובלה הטכנולוגית של החברה. הגישה הזהירה השתנתה כאשר הואנג קיבל גישה ישירה לצמרת הממשל. דלתות שנפתחו באמצעות הקשר עם מזכיר מסחר הווארד לוטניק אפשרו לחברה מסלול מואץ לשיח עם הנשיא עצמו. הואנג, שלא היה חלק מהגל הראשוני של מנהיגי חברות הטכנולוגיה שהגיעו להישבע אמונים לנשיא בטקסים פומביים, הצליח לייצר מסלול אישי שאינו תלוי בצילומי יח"צ או במפגני נאמנות פוליטיים.


במקביל, אנבידיה הרחיבה את מעורבותה בזירה הציבורית בוושינגטון. בשונה מענקיות טכנולוגיה אחרות, החברה פעלה לאורך שנים עם פעילות מצומצמת יחסית מול מקבלי ההחלטות. החמרת מגבלות היצוא על שבבים חייבה אותה להגביר את הנוכחות בבירה, תוך הקמת צוות ייעודי בתוך החברה והפחתת התלות בלוביסטים ובארגונים חיצוניים, מתוך תפיסה שמדובר בסוגיה מרכזית לאסטרטגיה העסקית שלה.


החשש של גורמי הביטחון והטענה של אנבידיה

כדי להתמודד עם הלחצים מצד גורמי ביטחון, אנבידיה פיתחה טיעון מרכזי: חסימה אמריקאית עלולה להוביל את סין להאיץ מאמצי פיתוח שבבים מקומיים ואף לצמצם את הפער הטכנולוגי. החברה הציגה למחוקקים ולממשל נתונים שלפיהם יצרנים סיניים כבר זזים במהירות לנצל חלל תחרותי שנוצר עקב ההגבלות על חברות אמריקאיות.