לוקהיד F35
צילום: חיל האוויר

כולם חשבו שהן מניות דפנסיביות עד שהגיע טראמפ - נפילה במניות הביטחוניות

הנשיא טראמפ הצהיר כי בכוונתו לקצץ משמעותית את תקציב הביטחון – והמניות בתעשייהירדו; לוקהיד מרטין איבדה 1.6%, נורת'רופ גרומן ירדה ב-3.4% ■ האם מדובר רק בהצהרות או בתחילתה של מגמה חדשה?



אדיר בן עמי | (12)


זה התחיל באילון מאסק שאמר שהוא לא מבין מי המדינה שתקנה מטוסי F-35 מלוקהיד מרטין בזמן שיש פיתוחים חדשים ומשבשים כמו רחפנים וכטב"מים שיכולים בהדרגה להחליף את המטוסים. כשהוא אמר זאת לפני כחודשיים לוקהיד מרטין נפלה ב-7% ביום, ולא עזרה התגובה של מנהליה שהם מפתחים את דור העתיד של המטוסים שיהיו גם לא מאוישים. האמירה של מאסק כשחושבים על זה היא לא מפתיעה, אבל כשהיא מגיעה מהאיש השני בכוחו בארה"ב יש לה השלכה ענקית.

מאז המניות הביטחוניות שנחשבות מניות דפנסיביות - לכאורה בטוחות וטובות גם בזמנים של תנודתיות וסיכונים בשווקים, בירידה חדה. לוקהיד איבדה 15% בחודש האחרון וכ-30% מהשיא לפני כארבעה חודשים. מניה ביטחונית, מובילה שמאבדת כמעט 30% בזמן קצר זה אירוע נדיר. הירידות האלו החזירו את מחירה למה שהיה לפני 5 שנים כשמכפיל הרווח החזוי שלה לשנה הוכחית הוא כ-15 ולשנה הבאה הוא כ-14. 


למידע על מניית לוקהיד מרטין - Lockheed Martin Corp 0.81%  


לוקהיד מרטין היא הבולטת, אבל כמעט כל התעשייה סופגת ירידות. אבל, זה לא רק כי מאסק אמר את מה שהוא אמר, זה בגלל קירבתו לנשיא טראמפ. ואתמול טראמפ זרק פצצה. טראמפ אמר שהוצאות הביטחון יצטמצמו בצורה ניכרת. האם ארה"ב יכולה להסתדר עם פחות טנקים? זו השאלה שמשקיעים במגזר הביטחוני שואלים את עצמם לאחר הצהרה דרמטית של טראמפ. במסיבת עיתונאים שנערכה אתמול, הנשיא אמר כי בכוונתו לפתוח בשיחות עם סין ורוסיה במטרה לקצץ בחצי את תקציב הביטחון של ארה"ב.

"אנחנו הולכים להוציא הרבה פחות כסף," אמר טראמפ. "אחד המפגשים הראשונים שאני רוצה לקיים יהיה עם נשיא סין שי ועם נשיא רוסיה פוטין, ואני רוצה להגיד להם – בואו נחתוך את תקציב הצבא שלנו בחצי."

הבית הלבן לא מסר תגובה מיידית להצהרה, אך השוק כבר הגיב.

מניות הביטחוניות צונחות

חברות הנשק הגדולות בוול סטריט לא קיבלו את הבשורה באדישות. מניית לוקהיד מרטין ירדה ב-1.6% וסגרה את היום ב-434.72 דולר, ירידה של 10 דולר למניה. גם מניות חברות ביטחוניות נוספות ספגו מכה:

  • ג'נרל דיינמיקס ירדה ב-2.1%
  • נורת'רופ גרומן צנחה ב-3.4%
  • L3 הריס טכנולוגיות ירדה ב-0.3%
  • קרייטוס דיפנס איבדה 7.9%
  • איירו ויירונמנט ירדה ב-3.8%
קיראו עוד ב"גלובל"

מנגד, מניית בואינג, שאומנם פעילה בתחום הביטחוני אך מרוויחה בעיקר מהמטוסים המסחריים שלה, כמעט ולא הושפעה – היא ירדה רק ב-0.4% בסגירה.

האם תקציב הביטחון באמת עומד להיחתך?

נכון להיום, ארה"ב מוציאה כטריליון דולר בשנה על ביטחון, סכום שמייצג כ-3.4% מהתמ"ג. בהשוואה, האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר על ביטחון, שהם כ-1.6% מהתמ"ג בלבד.

למרות ההצהרות, טראמפ שידר מסרים סותרים בנוגע לתקציב הביטחוני. מצד אחד, משרד חדש שהקים בשם "מחלקת היעילות הממשלתית" בראשות אילון מאסק פועל לחיסול בזבוזים, כולל בפנטגון. מאסק עצמו התבטא בעבר נגד העלות הגבוהה של מטוס הקרב F-35, מהנכסים הגדולים ביותר של לוקהיד מרטין.

מנגד, שר ההגנה פיט הגסת' אמר במהלך השימועים למינויו כי אינו תומך בקיצוץ תקציב הביטחון מתחת ל-3% מהתמ"ג, כך שקיצוץ של 50% נראה לא סביר בשלב זה. זאת ועוד - העולם מתחמש. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה והמלחמה אצלנו, לצד מתיחויות נוספות ברחבי העולם, מביאים לכך שיש ביקוש הולך וגובר למערכות לחימה. הצבר של החברות הביטחוניות גדל ורואים את זה גם בצבר של הענקיות הישראליות - אלביט, רפאל ותעשייה אווירית. גם הצבר של החברות האמריקאיות גדל וכך גם צפי הצמיחה שלהן. לוקהיד אמורה למכור בשנה הבאה ב-77 מיליארד דולר לעומת כ-74 מיליארד דולר השנה. 

כלומר, יש לכאורה סתירה בין המלחמות והמתיחויות הקיימות בעולם לבין האמירות על קצוץ בתקציבי הביטחון. עם זאת, בהינתן שטראמפ מדבר על הפסקת המלחמות בעולם והוא צפוי להיפגש בהקשר זה עם זלנסקי מנהיג אוקראינה כדי לנסות לפתור את הסכסוך עם רוסיה, הרי שיכול להיות שהכיוון בהמשך יהיה להפחתה של ההתחמשות הגלובלית. אם זה נעשה במקביל לירידת התחמשות של סין ורוסיה, הרי שזה באמת יכול לבטא קיצוץ משמעותי שיבוא על חשבון חברות הנשק ומערכות הביטחון. 

התגובה החדה אתמול במניות הביטחוניות מצביעה על כך שהמשקיעים חוששים גם מהאפשרות שהצהרות כאלה ישפיעו על חוזים צבאיים עתידיים, גם אם בפועל התקציב לא ייחתך דרמטית או שהחיתוך יהיה בעוד כמה שנים. אחרי הכל, מה שחשוב זה העתיד והמשקיעים מבינים שגם אם התמחור נררה נוח עכשיו וגם לשנים הבאות, אם מצישהו קצב האספקה וייצור המערכות והחימושים יירד זה ייפגע דרמטית ברווחים העתידיים - וזה הכי חשוב למחיר המניות. 

שאלות ותשובות – כל מה שצריך לדעת על המגזר הביטחוני ותקציב ההגנה

למה מניות הביטחון ירדו?
המשקיעים חוששים שקיצוץ בתקציב הביטחון יוביל לפחות הזמנות לכלי נשק, מטוסים וטכנולוגיות צבאיות, מה שיפגע ברווחי החברות בתחום.

האם טראמפ באמת מתכוון לקצץ בחצי את תקציב ההגנה?
זה לא ברור. למרות הצהרתו, בכירים בממשלו, כולל שר ההגנה, רמזו שהם לא יתמכו בקיצוצים כה גדולים.

כמה ארה"ב מוציאה כיום על ביטחון?
כ-1 טריליון דולר בשנה, שהם 3.4% מהתמ"ג האמריקאי.

כמה מדינות אחרות מוציאות על צבא?
האיחוד האירופי מוציא כ-300 מיליארד דולר (1.6% מהתמ"ג), בעוד שסין ורוסיה מוציאות פחות משמעותית מארה"ב אך עם עדיפות גדולה על מודרניזציה צבאית.

איך קיצוץ בתקציב הביטחון ישפיע על חברות נשק?
אם קיצוץ משמעותי יתממש, חברות כמו לוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן עלולות לאבד חלק ניכר מהכנסותיהן מחוזים צבאיים, מה שיפגע ברווחיות שלהן.

למה בואינג לא ירדה כמו שאר חברות הנשק?
למרות שחלק מהכנסותיה מגיע מתעשיות הביטחון, רוב הכנסותיה מגיעות ממטוסים מסחריים, כך שהשפעת קיצוץ תקציב הביטחון עליה פחות משמעותית.

איך מניות הביטחון התנהגו מאז הבחירות?
לוקהיד מרטין איבדה כ-20% מאז ניצחונו של טראמפ בנובמבר, מה שממחיש את החשש של המשקיעים מהמדיניות החדשה.

מה הלאה?
אם טראמפ אכן יפתח בשיחות רציניות עם סין ורוסיה על קיצוץ בהוצאות הביטחוניות, המגזר הזה עשוי להמשיך לספוג לחץ. מצד שני, אם יתברר שמדובר בעיקר בהצהרות ללא שינוי מעשי, המניות עשויות להתאושש בהמשך


תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מי יקנה מאסק אחרי שהמניות תרדנה. (ל"ת)
    אנונימי 27/02/2025 18:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אייל 18/02/2025 08:13
    הגב לתגובה זו
    אם ארהב מקצצת בתקציב הביטחון אז זה כנראה אומר שהיא גם הולכת למגמת פחות מעורבות בעולם . זה אומר התחזקות ציר הרשע.
  • 7.
    מי יקנה הסרבנים בישראל יקנו כדי שליליהם המפונקים יהיה במה לשחק (ל"ת)
    גגג 15/02/2025 04:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אלי 14/02/2025 14:34
    הגב לתגובה זו
    מהוות נדבך חשוב ביצוא האמריקאי כל עוד יש מלחמות.
  • 5.
    אנונימי 14/02/2025 14:28
    הגב לתגובה זו
    בטחוניות אמריקאיות ימשיכו למכור כל עוד יש מלחמות
  • 4.
    אנונימוס 14/02/2025 14:11
    הגב לתגובה זו
    מוכרות נשק לכל העולם אז איך ירדו
  • 3.
    למכור את אלביט מערכות (ל"ת)
    ברוך 14/02/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
  • דורון 16/02/2025 14:14
    הגב לתגובה זו
    אמנם יתכן וממשלת ארהב תוריד את ההזמנות הבטחוניות שלהן. לא בטוח עד כמה זה נוגע לאלביט אם כי מאד יתכן ויש לה מכירות גם בארהב.מצד שני לצהל יהיה צורך בהתחזקות וכאן תהיה לאלביט הרבה עבודה. לדעתי גם ירצו להגביר את יצור התחמושת כדי להקטין את התלות בארהב לפחות בנושאים Low Techכלומר יש נימוקים לכאן ולכאן. אין בהירות לגבי הפעולה העדיפה.
  • הצחקת אותי (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 19:08
    הגב לתגובה זו
  • כן אין ברכה במניות נשק (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טובי 14/02/2025 13:44
    הגב לתגובה זו
    טראמפ מקשקש אף אחד לא יקטין את ההשקעה בביטחון
  • 1.
    אני קונה זה תמחור נמוך (ל"ת)
    עמית 14/02/2025 13:20
    הגב לתגובה זו
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו

מאז 1950 ״ראלי סוף שנה״ הניב תשואה ממוצעת של כ-1.3% במדד S&P 500 עם שיעור הצלחה של כ-76%-79%, אבל בעשור 2010-2020 התמתן ל-0.38% בלבד, כשהשנים החלשות מזוהות בעיקר עם אינפלציה, ריבית ומתחים גיאופוליטיים

ליאור דנקנר |

דצמבר בפתח, אחרי 11 חודשים של עליות מרשימות בשווקים. האם דצמבר יהיה גם חיובי? סטטיסטית התשובה חיובית, קוראים לזה ראלי סוף שנה. אבל זו ממש לא הבטחה.

מה זה ראלי סוף שנה?

"ראלי סוף שנה", הידוע גם כ-"Santa Claus Rally", מתאר עלייה במחירי המניות במהלך חמשת ימי המסחר האחרונים של דצמבר ושני הימים הראשונים של ינואר. התופעה תועדה לראשונה על ידי ייל הירש ב"Stock Trader's Almanac" בשנת 1972, והיא משקפת דפוס עונתי בשווקים. מדובר בהשפעה קלנדרית שבה מחירי המניות עולים בממוצע 1.3% בתקופה זו מאז 1950, עם שיעור הצלחה של 76% - גבוה בהרבה מהביצועים הממוצעים של תקופת שבעה ימים רגילה.

עם זאת, התופעה אינה חלה על כל השווקים באופן שווה. במחקר של Stock Trader's Almanac מ-1950 עד 2022, נמצא כי ה-S&P 500 רשם עליות ב-74% מהמקרים, אך התשואה הממוצעת ירדה ל-0.38% בלבד בשנים 2010-2020, בהשוואה ל-1.33% בתקופה המלאה. מאז 1950, שיעור ההצלחה עומד על כ-77-79%, עם תשואה ממוצעת של 1.3%, אך בשנים מסוימות כמו 1928-1950, התשואה הייתה גבוהה יותר, בסביבות 1.6%. בשנים האחרונות, כמו 2016-2022, הראלי הניב תשואות של 0.4% עד 1.4% ב-S&P 500, מה שמראה המשכיות אבל גם וריאציה.


הסיבות להתרחשות הראלי - והגורמים שמונעים אותו

הראלי נובע משילוב של גורמים כלכליים, פסיכולוגיים ותפעוליים. ראשית, "window dressing": מנהלי קרנות מוסדיות קונים מניות חזקות בסוף השנה כדי לשפר את דוחות הביצועים שלהם, מה שיוצר לחץ קנייה. שנית, תנועות כסף הקשורות לבונוסים ומענקים: עובדים מקבלים תשלומים בסוף השנה ומשקיעים אותם בשוק. שלישית, עונת החגים מגבירה מכירות קמעונאיות, מה שתומך במניות צריכה. רביעית, "tax-loss harvesting" - מכירות הפסדים בסוף נובמבר להפחתת מס - מפסיקות בדצמבר, ומאפשרות התאוששות. חמישית, נפח מסחר נמוך בחגים מקל על תנועות מחירים כלפי מעלה, ותחושת אופטימיות עונתית מושכת משקיעים פרטיים.