ינואר 2004: האטה בקצב הגידול של המשק
האינדיקטורים הכלכליים החודשיים מצביעים על האטה בקצב הגידול של המשק, לעומת חודשים קודמים, כך נמסר היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד פדיון המסחר הקמעונאי עלה בחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005 ב-8% בחישוב שנתי, בהמשך לעליות של 10%-12% בינואר-נובמבר 2004.
לעומת זאת, ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים, אוניות ומטוסים) בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-3% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 3% בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, בהמשך לעליות בולטות יותר של 10%-15% בחישוב שנתי ביולי-אוקטובר 2004.
נתוני מדד הייצור התעשייתי מצביעים על עלייה של 3% בדצמבר 2004-ינואר 2005, בהמשך לעליות של
5%-9% בחישוב שנתי במרס-נובמבר 2004.
מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), עלה ב-7% בדצמבר 2004-ינואר 2005 בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9% באוגוסט-נובמבר 2004.
אינדיקטור נוסף לפעילות בענפי המשק, הוא ייבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), עלה ב-2% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-פברואר 2005. זאת, לעומת עליות בשיעורים של 9%-19% בחודשים מאי-דצמבר 2004.
כמו כן, עלה ייבוא מוצרי השקעה (ללא אוניות ומטוסים) ב-7% בחישוב שנתי בינואר-פברואר 2005, בהמשך לעליות של 9%- 12% ביוני-דצמבר 2004, ועליות של 18%-41% בינואר-מאי 2004.
על פי נתוני המגמה, ירד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בחודש ינואר 2005 ל-9.9%, זאת בהשוואה ל-10.0% בחודשים נובמבר-דצמבר 2004, 10.1% באוקטובר ו-10.2% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2004.
בחודשים ינואר-פברואר 2005, מסתמנת עלייה מתונה בקצב גידול מדד המחירים לצרכן, שהגיע בחודשים אלה ל-0.6% בקירוב בחישוב שנתי, לאחר שנותר ללא שינוי בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, על פי נתוני המגמה.
נתונים שנאספו בלמ"ס על התפתחות הייצור התעשייתי המפורטים לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% בחישוב שנתי בייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, ושל 3% בייצור תעשיות טכנולוגיה מסורתית. בנוסף, נרשמה עלייה של 2% בייצור תעשיות טכנולוגיה עילית ובייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית.
במדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), נרשמה עלייה של 7% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2004- ינואר 2005, המשקפת עלייה ברוב הענפים. עלייה של 11% בחישוב שנתי בפדיון ענף שירותי המחשוב, ועלייה של 10% בפדיון ענפי השירותים העסקיים והנדל"ן ובענפי הפיננסים והביטוח. פדיון ענפי המסחר הסיטוני והקמעוני עלה ב-8% בכל ענף, בחישוב שנתי. בענפי הבריאות הרווחה והסעד נרשמה עלייה של 5% ובענפי החינוך נרשמה עלייה של 2%. לעומת זאת הפדיון בענפי השירותים האישיים ירד ב-3% ובענפי האירוח והאוכל ב-4%.
מדד הפדיון ברשתות השיווק (שהוא רבע מפדיון המסחר הקמעוני), נשאר כמעט ללא שינוי בחודשים נובמבר 2004-פברואר 2005, לאחר עליות של 2%-7% בחישוב שנתי בינואר-אוקטובר 2004.
נתונים מקוריים, במחירים קבועים, על היקף רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
פירוט נתוני היצוא התעשייתי (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביע על עלייה של 14% בחישוב שנתי ביצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (כרייה וחציבה, מינרלים אל מתכתיים, גומי ופלסטיקה, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). כמו כן, נרשמה עלייה של 2% ביצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (מזון, משקאות, טקסטיל, הלבשה, מוצרי עור, נייר, דפוס, עץ ומוצריו).
לעומת זאת, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (כימיה, מכונות, ציוד חשמלי וכלי הובלה ללא כלי טיס) ירד ב-2%, ויצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (אלקטרוניקה, כלי טיס ותרופות) ירד ב-6% בחישוב שנתי.
מספר לינות התיירים בבתי מלון ירד לפי נתוני המגמה בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4% בדצמבר 2004, ולאחר עלייה של אחוז אחד בנובמבר.
מספר לינות התיירים בפברואר 2005 (418 אלף לינות), לפי נתוני המגמה, נמוך ב-58% מרמת השיא בספטמבר 2000 (כמיליון לינות).
יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) שמר על יציבות בחודשים ינואר-פברואר 2005, לאחר עלייה של 6% בחישוב שנתי בחודש דצמבר 2004, ובהמשך לעליות של 11%- 19% במאי-נובמבר 2004.
הגירעון המסחרי (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה לפי נתוני המגמה, והסתכם בחודש פברואר 2005 ב- 307.7 מיליון דולר (שהם כ-3.7 מיליארד דולר במונחים שנתיים).
על פי נתוני המגמה מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה בפברואר 2005 ב-1.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.3% בינואר ושל 2.4% באוגוסט-דצמבר 2004. מדד המחירים לצרכן ללא דיור וללא פירות וירקות עלה בשיעור של 1.2% בפברואר 2005, לאחר עלייה זהה בינואר, יציבות בדצמבר 2004 ועלייה של 2.3% בנובמבר.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
