ינואר 2004: האטה בקצב הגידול של המשק
האינדיקטורים הכלכליים החודשיים מצביעים על האטה בקצב הגידול של המשק, לעומת חודשים קודמים, כך נמסר היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד פדיון המסחר הקמעונאי עלה בחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005 ב-8% בחישוב שנתי, בהמשך לעליות של 10%-12% בינואר-נובמבר 2004.
לעומת זאת, ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים, אוניות ומטוסים) בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-3% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 3% בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, בהמשך לעליות בולטות יותר של 10%-15% בחישוב שנתי ביולי-אוקטובר 2004.
נתוני מדד הייצור התעשייתי מצביעים על עלייה של 3% בדצמבר 2004-ינואר 2005, בהמשך לעליות של
5%-9% בחישוב שנתי במרס-נובמבר 2004.
מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), עלה ב-7% בדצמבר 2004-ינואר 2005 בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9% באוגוסט-נובמבר 2004.
אינדיקטור נוסף לפעילות בענפי המשק, הוא ייבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), עלה ב-2% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-פברואר 2005. זאת, לעומת עליות בשיעורים של 9%-19% בחודשים מאי-דצמבר 2004.
כמו כן, עלה ייבוא מוצרי השקעה (ללא אוניות ומטוסים) ב-7% בחישוב שנתי בינואר-פברואר 2005, בהמשך לעליות של 9%- 12% ביוני-דצמבר 2004, ועליות של 18%-41% בינואר-מאי 2004.
על פי נתוני המגמה, ירד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בחודש ינואר 2005 ל-9.9%, זאת בהשוואה ל-10.0% בחודשים נובמבר-דצמבר 2004, 10.1% באוקטובר ו-10.2% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2004.
בחודשים ינואר-פברואר 2005, מסתמנת עלייה מתונה בקצב גידול מדד המחירים לצרכן, שהגיע בחודשים אלה ל-0.6% בקירוב בחישוב שנתי, לאחר שנותר ללא שינוי בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, על פי נתוני המגמה.
נתונים שנאספו בלמ"ס על התפתחות הייצור התעשייתי המפורטים לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% בחישוב שנתי בייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, ושל 3% בייצור תעשיות טכנולוגיה מסורתית. בנוסף, נרשמה עלייה של 2% בייצור תעשיות טכנולוגיה עילית ובייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית.
במדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), נרשמה עלייה של 7% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2004- ינואר 2005, המשקפת עלייה ברוב הענפים. עלייה של 11% בחישוב שנתי בפדיון ענף שירותי המחשוב, ועלייה של 10% בפדיון ענפי השירותים העסקיים והנדל"ן ובענפי הפיננסים והביטוח. פדיון ענפי המסחר הסיטוני והקמעוני עלה ב-8% בכל ענף, בחישוב שנתי. בענפי הבריאות הרווחה והסעד נרשמה עלייה של 5% ובענפי החינוך נרשמה עלייה של 2%. לעומת זאת הפדיון בענפי השירותים האישיים ירד ב-3% ובענפי האירוח והאוכל ב-4%.
מדד הפדיון ברשתות השיווק (שהוא רבע מפדיון המסחר הקמעוני), נשאר כמעט ללא שינוי בחודשים נובמבר 2004-פברואר 2005, לאחר עליות של 2%-7% בחישוב שנתי בינואר-אוקטובר 2004.
נתונים מקוריים, במחירים קבועים, על היקף רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
פירוט נתוני היצוא התעשייתי (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביע על עלייה של 14% בחישוב שנתי ביצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (כרייה וחציבה, מינרלים אל מתכתיים, גומי ופלסטיקה, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). כמו כן, נרשמה עלייה של 2% ביצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (מזון, משקאות, טקסטיל, הלבשה, מוצרי עור, נייר, דפוס, עץ ומוצריו).
לעומת זאת, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (כימיה, מכונות, ציוד חשמלי וכלי הובלה ללא כלי טיס) ירד ב-2%, ויצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (אלקטרוניקה, כלי טיס ותרופות) ירד ב-6% בחישוב שנתי.
מספר לינות התיירים בבתי מלון ירד לפי נתוני המגמה בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4% בדצמבר 2004, ולאחר עלייה של אחוז אחד בנובמבר.
מספר לינות התיירים בפברואר 2005 (418 אלף לינות), לפי נתוני המגמה, נמוך ב-58% מרמת השיא בספטמבר 2000 (כמיליון לינות).
יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) שמר על יציבות בחודשים ינואר-פברואר 2005, לאחר עלייה של 6% בחישוב שנתי בחודש דצמבר 2004, ובהמשך לעליות של 11%- 19% במאי-נובמבר 2004.
הגירעון המסחרי (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה לפי נתוני המגמה, והסתכם בחודש פברואר 2005 ב- 307.7 מיליון דולר (שהם כ-3.7 מיליארד דולר במונחים שנתיים).
על פי נתוני המגמה מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה בפברואר 2005 ב-1.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.3% בינואר ושל 2.4% באוגוסט-דצמבר 2004. מדד המחירים לצרכן ללא דיור וללא פירות וירקות עלה בשיעור של 1.2% בפברואר 2005, לאחר עלייה זהה בינואר, יציבות בדצמבר 2004 ועלייה של 2.3% בנובמבר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
