ינואר 2004: האטה בקצב הגידול של המשק
האינדיקטורים הכלכליים החודשיים מצביעים על האטה בקצב הגידול של המשק, לעומת חודשים קודמים, כך נמסר היום מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מדד פדיון המסחר הקמעונאי עלה בחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005 ב-8% בחישוב שנתי, בהמשך לעליות של 10%-12% בינואר-נובמבר 2004.
לעומת זאת, ירד יצוא הסחורות (למעט יהלומים, אוניות ומטוסים) בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-3% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 3% בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, בהמשך לעליות בולטות יותר של 10%-15% בחישוב שנתי ביולי-אוקטובר 2004.
נתוני מדד הייצור התעשייתי מצביעים על עלייה של 3% בדצמבר 2004-ינואר 2005, בהמשך לעליות של
5%-9% בחישוב שנתי במרס-נובמבר 2004.
מדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), עלה ב-7% בדצמבר 2004-ינואר 2005 בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 9% באוגוסט-נובמבר 2004.
אינדיקטור נוסף לפעילות בענפי המשק, הוא ייבוא חומרי גלם (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה), עלה ב-2% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-פברואר 2005. זאת, לעומת עליות בשיעורים של 9%-19% בחודשים מאי-דצמבר 2004.
כמו כן, עלה ייבוא מוצרי השקעה (ללא אוניות ומטוסים) ב-7% בחישוב שנתי בינואר-פברואר 2005, בהמשך לעליות של 9%- 12% ביוני-דצמבר 2004, ועליות של 18%-41% בינואר-מאי 2004.
על פי נתוני המגמה, ירד אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה האזרחי בחודש ינואר 2005 ל-9.9%, זאת בהשוואה ל-10.0% בחודשים נובמבר-דצמבר 2004, 10.1% באוקטובר ו-10.2% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2004.
בחודשים ינואר-פברואר 2005, מסתמנת עלייה מתונה בקצב גידול מדד המחירים לצרכן, שהגיע בחודשים אלה ל-0.6% בקירוב בחישוב שנתי, לאחר שנותר ללא שינוי בנובמבר-דצמבר 2004. זאת, על פי נתוני המגמה.
נתונים שנאספו בלמ"ס על התפתחות הייצור התעשייתי המפורטים לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים דצמבר 2004-ינואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% בחישוב שנתי בייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית, ושל 3% בייצור תעשיות טכנולוגיה מסורתית. בנוסף, נרשמה עלייה של 2% בייצור תעשיות טכנולוגיה עילית ובייצור תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית.
במדד הפדיון בענפי המסחר והשירותים (לפי נתוני מע"מ), נרשמה עלייה של 7% בחישוב שנתי בחודשים דצמבר 2004- ינואר 2005, המשקפת עלייה ברוב הענפים. עלייה של 11% בחישוב שנתי בפדיון ענף שירותי המחשוב, ועלייה של 10% בפדיון ענפי השירותים העסקיים והנדל"ן ובענפי הפיננסים והביטוח. פדיון ענפי המסחר הסיטוני והקמעוני עלה ב-8% בכל ענף, בחישוב שנתי. בענפי הבריאות הרווחה והסעד נרשמה עלייה של 5% ובענפי החינוך נרשמה עלייה של 2%. לעומת זאת הפדיון בענפי השירותים האישיים ירד ב-3% ובענפי האירוח והאוכל ב-4%.
מדד הפדיון ברשתות השיווק (שהוא רבע מפדיון המסחר הקמעוני), נשאר כמעט ללא שינוי בחודשים נובמבר 2004-פברואר 2005, לאחר עליות של 2%-7% בחישוב שנתי בינואר-אוקטובר 2004.
נתונים מקוריים, במחירים קבועים, על היקף רכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביעים על עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
פירוט נתוני היצוא התעשייתי (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) לפי עוצמה טכנולוגית לחודשים ינואר-פברואר 2005, מצביע על עלייה של 14% בחישוב שנתי ביצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (כרייה וחציבה, מינרלים אל מתכתיים, גומי ופלסטיקה, מתכת בסיסית ומוצרי מתכת). כמו כן, נרשמה עלייה של 2% ביצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (מזון, משקאות, טקסטיל, הלבשה, מוצרי עור, נייר, דפוס, עץ ומוצריו).
לעומת זאת, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (כימיה, מכונות, ציוד חשמלי וכלי הובלה ללא כלי טיס) ירד ב-2%, ויצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (אלקטרוניקה, כלי טיס ותרופות) ירד ב-6% בחישוב שנתי.
מספר לינות התיירים בבתי מלון ירד לפי נתוני המגמה בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-4% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 4% בדצמבר 2004, ולאחר עלייה של אחוז אחד בנובמבר.
מספר לינות התיירים בפברואר 2005 (418 אלף לינות), לפי נתוני המגמה, נמוך ב-58% מרמת השיא בספטמבר 2000 (כמיליון לינות).
יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) שמר על יציבות בחודשים ינואר-פברואר 2005, לאחר עלייה של 6% בחישוב שנתי בחודש דצמבר 2004, ובהמשך לעליות של 11%- 19% במאי-נובמבר 2004.
הגירעון המסחרי (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה לפי נתוני המגמה, והסתכם בחודש פברואר 2005 ב- 307.7 מיליון דולר (שהם כ-3.7 מיליארד דולר במונחים שנתיים).
על פי נתוני המגמה מדד המחירים לצרכן ללא דיור עלה בפברואר 2005 ב-1.2% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.3% בינואר ושל 2.4% באוגוסט-דצמבר 2004. מדד המחירים לצרכן ללא דיור וללא פירות וירקות עלה בשיעור של 1.2% בפברואר 2005, לאחר עלייה זהה בינואר, יציבות בדצמבר 2004 ועלייה של 2.3% בנובמבר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
