למה ישראל לא מצטיינת בפריון עבודה ואיך זה ישפיע על רמת החיים כאן?
אחד המדדים המקרו-כלכליים החשובים ביותר הוא פריון העבודה. בדרך כלל מודדים אותו כתוצר שמייצר עובד אחד במשק במשך תקופת זמן נתונה. לעתים מסתכלים על פריון העבודה לשנה, לעתים על הפריון השעתי, אבל בכל מקרה, המטרה היא לנסות להבין עד כמה העובדים בכל מדינה יעילים יותר (או פחות) מהעובדים במדינות אחרות.
יעילות של עובדים יכולה לנבוע מכל מיני סיבות. חלקן, לא תלויות בכלל בעובדים, ויש מעט מאוד מה שניתן לעשות כדי לשנות את הדברים. לדוגמה, במדינה כמו נורבגיה שיש לה עתודות גדולות של נפט וגז, התוצר לעובד הוא גבוה לא בגלל שהעובדים מאוד מוכשרים, אלא בגלל שאנרגיה היא מוצר מבוקש.
חלק אחר, נובע מהעובדים ומסביבת העבודה שלהם. בין השאר, מה שמשפיע על הפריון זה נורמות של עבודה, זה השכלה, זה טכנולוגיה, וזה התשתיות שעומדות לרשות העובדים. עובד שמגיע לעבודה אחרי שעה וחצי שהוא עומד בפקק, עובד בדרך כלל פחות טוב מאחד שהגיע לעבודה אחרי חמש עשרה דקות.
במדד של פריון עבודה, ישראל לא מצטיינת. תרשים 1 מראה את התוצר לעובד בישראל ובארה"ב. אפשר לראות כי ב-30 השנים האחרונות, התוצר לעובד בישראל גדל. אבל הפערים בין ישראל לארה"ב לא הצטמצמו. למעשה, הם אפילו גדלו. כלומר, הגידול בפריון העבודה אצלנו, לא הדביק את הגידול בפריון העבודה בארה"ב. אפשר לטעון שחלק מהפערים הללו הם תוצאה של הטיות באמידה. אבל ההטיות באמידה לא מסבירות מדוע הפערים רק גדלים לאורך זמן.
- למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
- האם המדינה באמת צריכה להעביר סיוע לעסקים? הסיוע הוא העברת כסף מהציבור למעסיקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרשים 1: תמ"ג לעובד, בדולרים (במחירי 2017). מקור: הבנק העולמי
זה חשוב, בגלל שהתוצר של מדינה יכול לגדול או בגלל שיש יותר עובדים, או בגלל שכל עובד מייצר (בממוצע) יותר. גידול בתוצר בגלל גידול בכמות העובדים אינו מוביל בדרך כלל לעלייה ברמת החיים. למעשה, אם כל עובד שמצטרף מייצר כמו אלו שהיו לפניו, אז רמת החיים תישאר, בגדול, ללא שינוי. שיפור ברמת החיים מגיע רק כאשר יש שיפור בתוצר הממוצע לעובד, מה שמוביל גם לעלייה בשכר הממוצע.
מה שמעניין זה איך תשפיע המלחמה על הפריון. ההשפעה הראשונית הייתה די ברורה: בהרבה מקומות, עובדים היו פחות מרוכזים מבדרך כלל. עובדים לא מרוכזים זה לא מתכון לפריון עבודה גבוה. במידה מסוימת ההשפעה הזאת נמשכת גם כעת, גם בגלל שלעובדים שחוזרים אחרי מילואים לוקח זמן לחזור לשגרה. אבל ההשפעה הישירה הזאת של המלחמה צפויה לדעוך ולהעלם בתוך זמן קצר יחסית.
- האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר , המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
הבעיה היותר משמעותית היא מה תעשה המלחמה להקצאת המשאבים במשק. ברור כי הממשלה תסיט תקציבים לטובת הבטחון. עוד לא ברור בכמה כסף מדובר, אבל סביר שבשנים הקרובות תקציב הבטחון יגדל בבין 1 ל-2 אחוזי תוצר. כלומר, מדובר על כ- 17-30 מיליארד שקל נוספים שיוקצו לביטחון. לצורך ההשוואה, תקציב משרד התחבורה ב- 2024 הוא כ-37 מיליארד שקל. כלומר, במקרה הטוב, הגידול בהוצאות הבטחון שקול יכול לממן לפחות כמחצית מהוצאות התחבורה השנתיות של מדינת ישראל.
את הגידול בהוצאות הבטחון הממשלה מתכוונת לממן, לפחות בחלקן, באמצעות העלאת מיסים. העלייה של 1% במע"מ שמתוכננת ל- 2025, למשל, צפויה להכניס לממשלה עוד כ- 7-8 מיליארד שקל בשנה. עוד מספר עליות מיסים קטנות יותר יגדילו גם הן את הכנסות הממשלה. אבל עדיין יישאר בור די גדול שיהיה צורך למלא באמצעות קיצוצים.
זה אומר שבשנים הקרובות, הממשלות יצטרכו להחליט ממה לקצץ. הסעיפים שבהם יהיה הכי קל לקצץ אלו התחייבויות עתידיות להשקעות. זה אומר שההשקעות בתחומי הבריאות, החינוך, והתחבורה, יהיו קטנות יותר, ובאופן משמעותי, מכפי שהן היו אמורות להיות בלי המלחמה.מכיוון שאלו בדיוק הסעיפים שמשפיעים הכי הרבה על יכולת הייצור של העובדים, כנראה שההשפעה של המלחמה על פריון העובדים בישראל תמשך עוד שנים קדימה.
זה אומר שהפער בין ישראל לארה"ב בפריון לעובד יגדל כנראה עוד קצת, מה שאומר שרמת החיים בישראל לא תתקדם לקראת הרמה במדינות המפותחות, אלא תמשיך להישאר באותו מקום, או אפילו (בהשוואה למדינות אחרות) ללכת קצת לאחור. זה גם אומר שתוכניות להקטין את שעות העבודה יפגשו את חומת המציאות: אפשר להקטין את שעות העבודה, אבל אם זה לא מגיע ביחד עם עלייה בפריון, המשמעות היא שהשכר, ורמת החיים, ירדו.
ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן
- 4.איך אניחנו ביחס למדינות אחרות, חוץ מארה"ב? (ל"ת)י.ג. 28/02/2024 16:23הגב לתגובה זו
- 3.עולם שלישי, איזה כיף לנו (ל"ת)נני 28/02/2024 12:11הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 28/02/2024 11:41הגב לתגובה זומגפת הקוביד-19 הצילה את מדינת ישראל מאובדן תעשיית ההייטק שהוא קטר הצמיחה שלה, שסובל ממגמת זליגת מהנדסים לאירופה שעוקבה מהותית כתוצאה מהקוביד וסגירת השמים לטיסות ולבירוקטיית ההגירה בין מדינות... באירופה משלמים למהנדסים פחות שכר אבל איכות החיים שלהם גבוהה יותר... ובכך ״דחתה״ את ההתמוטטות שלה כמה שנים קדימה (אולי עד המגפה הבאה). הבעיה, אי אפשר לעבוד על העולם אינספור פעמים ובאיזשהו שלב העולם יבין שישראל איכשזהו יזמה את המגפה...
- 1.תודה. (ל"ת)יוסי. 28/02/2024 10:30הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
