אחד המדדים המקרו-כלכליים החשובים ביותר הוא פריון העבודה. בדרך כלל מודדים אותו כתוצר שמייצר עובד אחד במשק במשך תקופת זמן נתונה. לעתים מסתכלים על פריון העבודה לשנה, לעתים על הפריון השעתי, אבל בכל מקרה, המטרה היא לנסות להבין עד כמה העובדים בכל מדינה יעילים יותר (או פחות) מהעובדים במדינות אחרות.

יעילות של עובדים יכולה לנבוע מכל מיני סיבות. חלקן, לא תלויות בכלל בעובדים, ויש מעט מאוד מה שניתן לעשות כדי לשנות את הדברים. לדוגמה, במדינה כמו נורבגיה שיש לה עתודות גדולות של נפט וגז, התוצר לעובד הוא גבוה לא בגלל שהעובדים מאוד מוכשרים, אלא בגלל שאנרגיה היא מוצר מבוקש.

חלק אחר, נובע מהעובדים ומסביבת העבודה שלהם. בין השאר, מה שמשפיע על הפריון זה נורמות של עבודה, זה השכלה, זה טכנולוגיה, וזה התשתיות שעומדות לרשות העובדים. עובד שמגיע לעבודה אחרי שעה וחצי שהוא עומד בפקק, עובד בדרך כלל פחות טוב מאחד שהגיע לעבודה אחרי חמש עשרה דקות.

במדד של פריון עבודה, ישראל לא מצטיינת. תרשים 1 מראה את התוצר לעובד בישראל ובארה"ב. אפשר לראות כי ב-30 השנים האחרונות, התוצר לעובד בישראל גדל. אבל הפערים בין ישראל לארה"ב לא הצטמצמו. למעשה, הם אפילו גדלו. כלומר, הגידול בפריון העבודה אצלנו, לא הדביק את הגידול בפריון העבודה בארה"ב. אפשר לטעון שחלק מהפערים הללו הם תוצאה של הטיות באמידה. אבל ההטיות באמידה לא מסבירות מדוע הפערים רק גדלים לאורך זמן.

• למה כולם מרגישים שהכול מתייקר אבל נתוני האינפלציה מראים אחרת?
• האם המדינה באמת צריכה להעביר סיוע לעסקים? הסיוע הוא העברת כסף מהציבור למעסיקים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תרשים 1: תמ"ג לעובד, בדולרים (במחירי 2017). מקור: הבנק העולמי

זה חשוב, בגלל שהתוצר של מדינה יכול לגדול או בגלל שיש יותר עובדים, או בגלל שכל עובד מייצר (בממוצע) יותר. גידול בתוצר בגלל גידול בכמות העובדים אינו מוביל בדרך כלל לעלייה ברמת החיים. למעשה, אם כל עובד שמצטרף מייצר כמו אלו שהיו לפניו, אז רמת החיים תישאר, בגדול, ללא שינוי. שיפור ברמת החיים מגיע רק כאשר יש שיפור בתוצר הממוצע לעובד, מה שמוביל גם לעלייה בשכר הממוצע.

מה שמעניין זה איך תשפיע המלחמה על הפריון. ההשפעה הראשונית הייתה די ברורה: בהרבה מקומות, עובדים היו פחות מרוכזים מבדרך כלל. עובדים לא מרוכזים זה לא מתכון לפריון עבודה גבוה. במידה מסוימת ההשפעה הזאת נמשכת גם כעת, גם בגלל שלעובדים שחוזרים אחרי מילואים לוקח זמן לחזור לשגרה. אבל ההשפעה הישירה הזאת של המלחמה צפויה לדעוך ולהעלם בתוך זמן קצר יחסית.

• היו"ר, המנכ"ל והסמנכל"ית - הצמרת של מנורה נחקרה באזהרה
• גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

הבעיה היותר משמעותית היא מה תעשה המלחמה להקצאת המשאבים במשק. ברור כי הממשלה תסיט תקציבים לטובת הבטחון. עוד לא ברור בכמה כסף מדובר, אבל סביר שבשנים הקרובות תקציב הבטחון יגדל בבין 1 ל-2 אחוזי תוצר. כלומר, מדובר על כ- 17-30 מיליארד שקל נוספים שיוקצו לביטחון. לצורך ההשוואה, תקציב משרד התחבורה ב- 2024 הוא כ-37 מיליארד שקל. כלומר, במקרה הטוב, הגידול בהוצאות הבטחון שקול יכול לממן לפחות כמחצית מהוצאות התחבורה השנתיות של מדינת ישראל.

את הגידול בהוצאות הבטחון הממשלה מתכוונת לממן, לפחות בחלקן, באמצעות העלאת מיסים. העלייה של 1% במע"מ שמתוכננת ל- 2025, למשל, צפויה להכניס לממשלה עוד כ- 7-8 מיליארד שקל בשנה. עוד מספר עליות מיסים קטנות יותר יגדילו גם הן את הכנסות הממשלה. אבל עדיין יישאר בור די גדול שיהיה צורך למלא באמצעות קיצוצים.

זה אומר שבשנים הקרובות, הממשלות יצטרכו להחליט ממה לקצץ. הסעיפים שבהם יהיה הכי קל לקצץ אלו התחייבויות עתידיות להשקעות. זה אומר שההשקעות בתחומי הבריאות, החינוך, והתחבורה, יהיו קטנות יותר, ובאופן משמעותי, מכפי שהן היו אמורות להיות בלי המלחמה.מכיוון שאלו בדיוק הסעיפים שמשפיעים הכי הרבה על יכולת הייצור של העובדים, כנראה שההשפעה של המלחמה על פריון העובדים בישראל תמשך עוד שנים קדימה.

זה אומר שהפער בין ישראל לארה"ב בפריון לעובד יגדל כנראה עוד קצת, מה שאומר שרמת החיים בישראל לא תתקדם לקראת הרמה במדינות המפותחות, אלא תמשיך להישאר באותו מקום, או אפילו (בהשוואה למדינות אחרות) ללכת קצת לאחור. זה גם אומר שתוכניות להקטין את שעות העבודה יפגשו את חומת המציאות: אפשר להקטין את שעות העבודה, אבל אם זה לא מגיע ביחד עם עלייה בפריון, המשמעות היא שהשכר, ורמת החיים, ירדו.

ד"ר אביחי שניר

המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן