צילום: הומ'ס

בכמה תעלה האינפלציה, וכיצד זה ישפיע על החלטת הריבית הקרובה?

כלכלנים רבים מעריכים כי האינפלציה תעלה מחר בכ-0.5% לרמה של 5%; עד כה הציג בנק ישראל מדיניות נוקבת נגד האינפלציה, אך האם החששות ממיתון והאטה כלכלית ישנו את התפיסה של הבנק?

תומר אמן | 14/11/2022 22:36 (4)

נושאים בכתבה אינפלציה כלכלת ישראל מדד המחירים לצרכן

מחר בשעה 18:30 יתפרסם מדד המחירים לצרכן הישראלי עבור חודש אוקטובר שיצביע על רמת האינפלציה בישראל. מרבית האנליסיטים צופים עליה של כ-0.5% במדד לחודש אוקטובר, לרמת אינפלציה שנתית של כ-5%.

כמו בכל חודש, הסעיפים שיראו את עליית המחירים הם בין היתר מחירי המזון, מחירי הפירות והירקות והנדל"ן (מדד מחירי הדירות). הסעיף שרבים מאמינים שיראה את העלייה הגבוהה ביותר הוא סעיף מחירי המזון, הן בגלל העונתיות, אך בשל העובדה בה עברנו את חגי תשרי, והמבצעים שניתנו בעבר בחגים לא ניתנו יותר במהלך חודש אוקטובר.

לקריאה נוספת:

>> נפילה של 43% במשכנתאות באוקטובר - 6.1 מיליארד שקל - לא רק בגלל חגי תשרי

>> "העלייה במחירי הדיור מתמתנת; שוק המשכנתאות מאוד תחרותי"

>> הריבית משפיעה: נפילה של 20% במשכנתאות: רק 7.7 מיליארד שקל בספטמבר

בתוך כך, חשוב גם לשקלל את דרישת הספקיות במדינת ישראל – קימברלי קלארק, יוניליוור ועוד להעלות את המחירים. לכך מסרו מרבית רשתות השיווק והקמעונאיות במדינת ישראל כי הן יסרבו לבקשה זו וכי הן מוכנות לספוג את הפגיעה לצרכן, אך כעת נשאר לחכות ולראות מה יקרה בסופו של דבר.

מדד האינפלציה השנתי מציג בין השאר כמה "יקר יותר" לחיות פה. כסף, כמו נושאים רבים נוספים בכלכלה, מתבסס על היצע וביקוש – ככל שיש יותר ממנו הוא שווה פחות, וככל שיש פחות ממנו הוא שווה יותר. האינפלציה עולה ברחבי העולם ושוברת שיאים של כמה עשורים טובים, כאשר האינפלציה בארה"ב, האיחוד האירופי, אנגליה, הולנד (נכון לחודש ספטמבר), סין, טורקיה ועוד ממשיכות לטפס, זאת לאחר שהממשלות הדפיסו כספים רבים אותם העניקו לחברות הגדולות בשוק באמצע השנה שעברה.

קיראו עוד ב"בארץ"

כמו כן, מדד המחירים לצרכן משפיע באופן ישיר על גובה הריבית של בנק ישראל. בתחילת חודש אוקטובר עלתה הריבית במשק בכ-0.75%, וזו עומדת כעת על כ-2.75%. מדובר בפעם החמישית ברציפות שעלתה הריבית ברצף, זו הפעם הראשונה בשלושים השנים האחרונות.

ריבית הפריים עומדת כעת על כ-4.25% - החלטת הריבית הבאה תתקיים ב-24 לנובמבר.

בחודש הקודם, כאשר פורסם המדד לחודש ספטמבר בישראל, מדד המחירים במדינה עלה בכ-0.2% בקצב חודשי, ובכ-4.6% בקצב שנתי. מחירי הדיור זינקו בחודש זה בכ-1.9%, וב-19% בשנה האחרונה, כאשר שכר הדירה עלה ב-0.7%. עבור שוכרים שהחליפו דירה בחודש זה – שכר הדירה קפץ בכ-8%.

>>> למחשבון מדד המחירים לצרכן.

>>> למחשבון מדד תשומות הבנייה.

בבנק ישראל מעריכים כעת כי אמנם המדד יתמך בעיתוי חגי תשרי, וכי העלייה בשער הדולר תשפיע גם היא על המדד. מנגד מציינים בבנק ישראל כי ככל שהיציבות במחירי האנרגיה, הסחורות והשילוח ברחבי העולם תישמר, כך גם האינפלציה בישראל תתייצב לה.

האינפלציה בסוף שנת 2023 צפויה כעת לדברי הבנק לעמוד על כ-2.5%, בעוד 12 חודשים (חודש אוקטובר הבא) תעמוד על כ-2.7%. בבנק ישראל צופים כעת ריבית של כ-3.5% בעוד כשנה.

כבר כמה חודשים שבנק ישראל דובק במדיניות חד משמעית של העלאה חדה של ריביות, זאת על מנת להראות כי הבנק לא מתכוון לוותר כל כך מהר לעליה במדד המחירים לצרכן. את הבחירה הזו ביצע בנק ישראל, חרף העובדה כי בשבועות האחרונים הסיכונים להאטה ומיתון בכלכלה העולמית רק גברו.

כצפוי, במידה ובנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית, ההלוואות אותן לקחתם תתייקרנה. כך בעיקר עבור הלוואת המשכנתא, שמרבית ממחזיקי הדירות במדינת ישראל נאלצו לקחת על מנת לממן את קניית הדירה. במידה והריבית תעלה, גם התשלום אותו תחזירו עבור המשכנתא – יעלה.

>> מחשבון עליית מחירי המשכנתא

בתוך כך, צופים כלכלנים רבים כי ריבית בנק ישראל תעלה "רק" ב-0.5% בחודש הקרוב, הן "הודות" לשוק העבודה החזק כאשר מעטים מאמינים שיהיו בו שינויים גדולים. דווקא בענפי התעשייה מדווח על הקלה במחסור בעובדים, אך בענף השירותים מדווח כי הבעיה קשה יותר.

בהעלאת הריבית האחרונה, צמצם בנק ישראל את פער הריביות בין ישראל לארה"ב, שם עלתה הריבית בכ-0.75% לטווח של בין 4-4.25%. האינפלציה בארה"ב עומדת כעת על כ-7.7% בקצב שנתי.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
השווקים טסים חזל"ש אינפלציה כבר לא מעניינת (ל"ת)
אנונימי 15/11/2022 10:29
הגב לתגובה זו
R 15/11/2022 15:30
הגב לתגובה זו
השבוע יהיו בצניחה חופשית.
2.
אבי 15/11/2022 09:10
הגב לתגובה זו
כל עוד מוציאים מחישובי מדד ההיתיקרויות כל פריט שמתיקר אין בכלל משמעות להחלטה שתהיה מחר על ידי בנק ישראל
1.
קיצר עוד העלאה של 0 5% (ל"ת)
רונן 14/11/2022 23:06
הגב לתגובה זו

צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר | 10/12/2025 13:38

נושאים בכתבה דיבידנד רשות המסים

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים

ענת גלעד | 07/12/2025 13:29

נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

להמשך הכתבה לחץ כאן