אריאלה רנדלשטיין בנק הפועלים
צילום: ענבל מרמרי
ראיון

"העלייה במחירי הדיור מתמתנת; שוק המשכנתאות מאוד תחרותי"

כך אומרת בראיון לביזפורטל אריאלה רנדלשטיין, מנהלת מערך המשכנתאות בבנק הפועלים, שמדגישה כי "אין התנפלות של לקוחות שמבקשים דחייה של המשכנתא". מה ההמלצה למי שנשארו לו פחות מ-5 שנים של תשלומי משכנתא?
נתנאל אריאל | (8)

בנק הפועלים יצא היום במהלך מעניין ללקוחות - לפרוס (להאריך ליותר זמן) את תשלומי מסלול הפריים במסגרת החזרי הריבית על משכנתאות, כאשר שאר תנאי ההלוואה (שאר מסלולי המשכנתא) יישארו ללא שינוי. הבנק מציע את זה ללקוחות שנותר להם לשלם משכנתא בטווח של לפחות 5 שנים ועד 25 שנים. מדוע המגבלה הזו והאם באמת מדובר בבשורה ללקוחות (כי ההחזר החודשי יותר נמוך) או בדרך להעשיר את חשבון הבנק של בנק הפועלים? (כי תקופת המשכנתא מתארכת ולכן סה"כ הריבית גבוהה יותר וזה כמובן טוב לבנק הפועלים)

בראיון לביזפורטל, אריאלה רנדלשטיין, מנהלת מערך המשכנתאות בבנק הפועלים, דוחה את המחשבה הזו: "מבחינת הטבה צרכנית זו הטבה צרכנית. הרי לא היינו חייבים לתת את זה. האפשרות הרגילה היא שאם הלקוח רוצה הוא יכול לבוא ולבקש מחזור ותמחור מחדש. אבל סביבת הריבית גבוהה יותר מאשר מה שהיה כשהאנשים לקחו את המשכנתא ולכן הריבית שלהם תהיה פחות טובה.

"זה נכון תיאטורית שהבנק ירוויח אבל זה רק אם ודגש על אם הלקוח יחזיק את ההלוואה עד סוף תקופת חיי המשכנתא, אבל אנחנו יודעים שרוב ההלוואות מסולקות לפני סוף התקופה. ובנוסף, כמו שלקוח מאריך את תקופת הפירעון הוא יכול גם לקצר את התקופה בהמשך. לכן אנחנו אומרים ללקוח - קח יותר גמישות. אם תרצה עוד כמה שנים להקדים זה אפשרי. וצריך לזכור שבמסלול ריבית הפריים אין עמלת פירעון מוקדם" (יש במסלולים משתנה כל 5 שנים וקבועה. נ"א).

אתם בעצם לא מכוונים את זה ללקוחות חדשים, אלא ללקוחות שיש להם עוד לפחות 5 שנים למשכנתא ועד 25 שנים. למה?

רנדלשטיין: "יש שני קהלים במשכנתאות. הקהל שתמיד מדברים עליו שזה הרוכשים החדשים, אבל יש גם את אלה שיש להם כבר משכנתא קיימת. ברור שהשינויים האלה משפיעים עליהם בצורה שונה. אנחנו רואים את השוק משתנה לנו מול העיניים. הרבה שנים לא היינו בשוק של ריבית עולה. כל הזמן תמיד שאלנו את עצמנו מה יקרה לשוק הנדל"ן כשהריבית תעלה, והנה הגענו לרגע הזה. אז אנחנו בוחנים מה קורה בשוק ואת הצרכים של הלקוחות ורואים שההחזרים עולים במהירות. חשבנו איזה כלים יש למשק בית והבנו שבמוצר הזה יש גמישות וללא עלויות נוספות ללקוח.

"המטרה שלנו הייתה לתת מסגרת ללקוחות שזה יותר רלוונטי עבורם. מי שיש לו משכנתא לזמן קצר, כלומר שהוא כבר שילם 20 שנה כנראה שהוא לא מתקשה בהחזר המשכנתא. אבל אם מישהו שיש לו 4 שנים ירצה פריסה ל-6 שנים לא תהיה בעיה. גם בצד השני, הגדרנו 25 שנה כי מי שרק התחיל לשלם ובהינתן שבנק ישראל מגביל את המשכנתאות ל-30 שנה זה פחות רלוונטי כי אין לו הרבה איך לפרוס יותר את המשכנתא, זה לא ישנה לו משמעותית את ההחזר החודשי.

מה את ממליצה למי שיש לו משכנתא קצרה?

רנדלשטיין: "אף אחד לא אוהב שההחזרים שלו עולים, אבל מי שמסוגל לעמוד בתשלומים - חשוב שיעמוד בהם ולא יצור לעצמו תקופה ארוכה יותר (כלומר פריסה ליותר שנים של משכנתא. נ"א). במיוחד מי שנשארו לו 4 שנים במסלול הפריים – ההמלצה כאן היא הכי כלכלית שיש, לא לפרוס ולא למחזר, כי הוא יקבל מיחזור בריביות גבוהות יותר, בטח במסלולים האחרים. ההצעה הכלכלית זה לעבור את התקופה".

בכמה עלו החזרי המשכנתא של הלקוחות אצלכם?

רנדלשטיין: "עליית הריבית מקשה על משקי הבית, אין ספק. העליות מקשות על משקי הבית, ההתנהלות השוטפת הופכת קשה יותר ולכן יש פה גמישות. בכמה בדיוק עלה ההחזר? זה תלוי במשכנתא, בסכום ההלוואה (יש לקוחות שלקחו מיליון שקל, ויש 800 אלף) וזה גם תלוי באחוז מהמשכנתא שנלקחה במסלול הפריים (יש כאלה שלקוח 30% פריים, יש 40% ויש גם 50%), וגם בתקופה, ולכן זה משתנה בין הלקוחות. אבל בהחלט ראינו שהחזרים קפצו בכמה מאות שקלים. עוצמת השינוי משתנה בהתאם ללקוח, להיקף המשכנתא ולאחוז במסלול הפריים. אבל באופן כללי - אם מסתכלים על הלוואה ממוצעת של מיליון שקל ו-40% במסלול הפריים השינויים יכולים להגיע ל-400-500 שקל בחודש.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עד כמה שוק המשכנתאות תחרותי והאם אתם מסמנים אותו כמנוע צמיחה חשוב?

רנדלשטיין: "משכנתא מבחינתנו זה מוצר עוגן, גם מבחינת הלקוחות וגם מבחינת הבנק. בהחלט אפשר לומר שזה שוק תחרותי מאוד. תראה את כל השינויים שעבר השוק לאורך השנים: אם זה תפיסה של המוצר, כניסה של שחקנים דיגיטליים ועוד. זה מוצר תחרותי".

אבל בסופו של דבר מה ההבדל בין הבנקים, כולם מציעים את אותו מוצר - משכנתא?

רנדלשטיין: "משכנתאות בסופו של דבר, אם מסתכלים על המוצר, אז כן, כל הבנקים מציעים אותו דבר. אבל צריך לזכור שמשכנתא זה אמצעי לרכישת דירה. אנחנו פוגשים את הלקוחות במסע שלהם לרכישת הדירה. זו העסקה הכי גדולה בחיים וזה עונה לצורך של האנשים להגיע לדיור ולכן מעורבים כאן עוד הרבה דברים שהם לא רק המחיר או התמהיל, כמו המהירות, תהליך הליווי, פתרונות חיתומיים ועוד. הרבה פעמים צריך לתת פתרנות גם ללקוחות ולתת פתרון לבטוחה ולכן לא הכל זה רק המוצרים, אלא מה שחשוב זה גם התהליך. אנחנו מציעים תהליך מהיר. סניפים גדולים עם סמכויות ופתרונות חיתומיים".

מה דעתך על האמירה שיועצי המשכנתאות החיצוניים רואים את טובת הלקוחות ואילו הבנק לא אובייקטיבי, כי כל חסכון בריבית זה בעצם פחות כסף לבנק?

רנדלשטיין: "אני לא מסכימה עם האמירה הזו. השוק יודע לעשות את שלו. שוק המשכנתאות תחרותי מאוד. בנק ישראל הכניס עוד רובד של תחרות לאחרונה (האפשרות לראות את הריביות של כל הבנקים במקום אחד). אין פה אינטרס כזה או אחר אלא לתת את המענה לצורך של הלקוח".

מה היעדים שלכם בתחום המשכנתאות? ואיך לוקחים נתח שוק ממזרחי טפחות?  למה שרוכש דירה יגיע אליכם? איך מפתים אותו?

בבנק מסרבים להתייחס למתחרים שלהם (מזרחי שולט בתחום עם כ-40% מכלל המשכנתאות). רנדלשטיין מסבירה שמדובר ביעדים פנימיים. אבל באופן כללי היא אומרת ש"כאסטרטגיה, משכנתא זה מוצר במיקוד של הבנק. זה אחד המוצרים הגדולים בחיי לקוח, גם בקשר של הבנק עם הלקוח והבנק ורצה להיות שם גם עבור לקוחות קיימים וגם ללקוחות שרוצים להצטרף לבנק. בין היתר - לתת הצעות ערך ללקוחות כמו ההצעה הזו".

כמה אתם חושבים שיבצעו את השינוי?

רנדלשטיין: "שאלנו את עצמנו את השאלה הזו. ניסינו להבין מה קורה בשוק. יש לנו תיק של מאות אלפי לקוחות. אנחנו לא רואים התנפלות של לקוחות שאומרים שלא יכולים לשלם את המשכנתא. ההעדפה של משקי הבית היא לשלם את המשכנתא ולשמור על הבית. אז בשלב ראשון מורידים מותרות וצריכה פרטית.

"נכון לעכשיו אין לנו משקי בית שקורסים ונמצאים בקשיים. בהחלט רואים שעם עליית הריבית יותר קשה ואנשים ירצו לפנות, אבל אנחנו לא חושבים שתהיה התנפלות. יש בארץ מודעות צרכנית גבוהה. כן היה לנו חשוב לאפשר כך שלקוחות שירצו לבצע שינוי יוכלו".

 

למה הגדרתם את זה רק עד ינואר 2023?

רנדלשטיין: "אנחנו בוחנים את השוק ואת הצרכים. אמרנו עד ינואר כדי לתת מסגרת של זמן אבל המהלך הוא עקרוני ובא להנגיש את המוצר ללקוח. עד היום אמרו שמשכנתא זו חתונה קתולית - אז אנחנו אמורים שזה לא, יש מה לעשות. אני גם יכולה לומר שהגדרנו את ינואר אבל אם התנאים בשוק יהיו כמו של היום אין לנו סיבה לא להאריך את ההטבה גם מעבר לינואר, בהתאם לצורך שיעלה מהלקוחות".

 

האם יש כלי ושינוי שניתן לעשות גם בתחום האינפלציה?

רנדלשטיין: "ההשפעה של העלייה באינפלציה היא השפעה שונה מאוד מאשר הריבית. כשהריבית עולה - ההחזר משתנה. אבל כשהאינפלציה עולה, הפרשי הצמדה מתווספים לקרן אבל הם נפרסים על התקופה כולה ולכן עליה חודשית של 0.2% נפרסת ל-20 שנה והלקוח לא רואה את השינוי באופן מיידי בהחזר החודשי. היתרות של הלקוח עולות אבל מאחר שלא רואים את זה בהחזר החודשי אבל אנחנו לא חושבים שזה יקשה על הלקוחות".

אבל בוודאי שהאינפלציה כן משפיעה

רנדלשטיין: "חד משמעית. האינפלציה עולה זה אומר שאם לקחתי 100 אלף שקל היתרה עולה לפי קצב האינפלציה. אבל כשמדברים על משכנתא אנשים רוצים להיות מסוגלים לשלם אותה מדי חודש כדי שהבית יהיה שלהם. על זה האינפלציה לא משפיעה מדי חודש אלא לאורך זמן. זה לא מיידי. לכן, כשתנאי השוק משתנים מאוד מהר והריבית עולה בקצב מאוד מהיר  - אנחנו נותנים פתרון איפה שזה פוגע מיידי. איפה שכואב ללקוחות".

אתם רואים האטה במשכנתאות?

"בחודש אוקטובר מעריכים  בשוק שהציבור לקח רק 6 מיליארד. אבל זה חודש שבגלל החגים היו הרבה פחות ימי עבודה. לעומת זאת אם מסתכלים על ספטמבר באמת רואים שלמרות שהיה חודש די מלא הייתה ירידה. בהחלט רואים מגמת ירידה מה-13 מיליארד שראינו בתחילת השנה ועד החודשים האחרונים".

זה יימשך או שזו האטה זמנית?

"אתה שואל שאלה טובה. ההערכה שלנו היא שהשוק ב"סטנד ביי". זו לא בהכרח ירידה שתימשך לאורך זמן. השוק והלקוחות מסתגלים לתנאים החדשים, מנסים לבדוק מה קורה. הציבור רואה אמירות שהמחירים ייבלמו וגם צריך לזכור שההיצע עולה, ראינו את השיווקים של הממשלה הקודמת שיהפכו לדירות ומכירות ולכן השוק מוצא מחדש את האיזון בין הביקוש והיצע.

"אבל הביקוש לדירות גדול ואין הרבה פתרונות. החלופה זה שכר דירה וגם הוא עולה. אז אנחנו מניחים שהשוק יהיה יותר קטן, כי יוצאים ממנו משקיעים או לקוחות שלא יעברו חיתום. אבל ה-7.7 מיליארד (הסכום שלקח הציבור בחודש ספטמבר. נ"א) לא ישקף. אנחנו חושבים שתהיה ירידה ביחס ל-12-13 מיליארד של חודש מרץ. אבל ה-7.7 לא מייצג לדעתנו לגמרי את מה שיקרה בחודשים הבאים. השוק יהיה סביב ה-9. זה נמוך אמנם מ-13. אבל עדיין גבוה".

איזה נתון יכול לסמן על שינוי המגמה בשוק? כמה עליה של 0.75% בריבית משפיעה על המשכנתאות אצלכם?

"הביקוש למשכנתאות נגזר בסופו של דבר מהביקוש לדירות ולא מהריבית, וצריך גם לזכור שהביקוש למשכנתאות הוא תמיד בדיליי לרכישות. אין מתאם או נתון של כמה עליית הריבית משפיעה על משכנתאות. הנתון שיכול לנבא קדימה משכנתאות זה פרמטר של כמות המתעניינים שפונים לבנקים - ואנחנו לא רואים ירידה דרסטית".

  

מחירי הדיור לדעתכם יכולים לרדת?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    LionZ 09/11/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    שלא יחרטטו אתכם. הריבית היא שפיצר- הבנק לוקח את רוב הריבית בחצי הראשון של המשכנתא... משכנתא של 25 שנה אם תסלקו לאחר 15 שנה הבנק יחבק אתכם כי את הריבית הוא כבר לקח ובחישוב ריבית ריאלית תגלו שיוצא ששילמתם ריבית מטורפת כי ריבית שהייתה אמורה להתחלק ב 25 שנה נלקחה ברובה ב 15... אם לשקול להחזיר אז זה רק את החלק הצמוד מדד כי הוא תמיד סיכון לא ידוע
  • 5.
    בעל דירה 08/11/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    נגמר הטירוף של הכסף הזול, ועוד לא סיימנו עם העלאות הריבית
  • קשקוש. המחירים ממשיכים לעלות הובנקים חוגגים. (ל"ת)
    שלמה 08/11/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גם פירסומי אך בעיקר סילוף האמת לטובת הבנק (ל"ת)
    המנהלת הזו משקרת 07/11/2022 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורן 07/11/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
    מי יקנה דירה הריבית 5% כשהתשואה היא 2.5%?
  • 2.
    השוק הארנב יעלה יפה השורטיזם גמור ומפורק (ל"ת)
    מנחם 07/11/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוביה 07/11/2022 17:00
    הגב לתגובה זו
    אם אתם רוצים להוריד את מחירי הדיור בלי לפגוע באפיק אחר פשוט תורידו את ההכרח לחייב פנסיונרים לעשות כניסה לארץ כל שלושה חדשים כדי שלומי הפנסיה והביטוח לאומי ימשיכו ואז רוב הפנסיוניים שהם גם זקנים יעברו לחיות את המשך חייהם במדינות חו"ל ויתפנו לפחות כ 300000 דעות למגורים או לילדים או לנכדים או להשכרה וזה יהיה כמו שנהוג בארצות הברית שאפשר לגשת כל שנה לשגרירות הישראלית במדינה שהפנסיונר גר בה ושידווחו שהוא עדיין חי אני מקווה שאיזה שר או חבר כנסת יקרא את זה ויעשה מעשה
  • או שיפסיק לעשוק את המדינה (ל"ת)
    שגדכ 08/11/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.