אירופה
צילום: Christian Lue on Unsplash

האינפלציה באירופה גבוהה מהצפוי - 10.7%, והצמיחה ממשיכה לרדת - אבל המדדים אדישים

אינפלציית הליבה בגוש האירופי דווקא עומדת בציפיות ועומדת על 5% לפי חודש אוקטובר, התמ"ג עמד בראייה שנתית על 2.1% והכלכלה האירופית בדרך לקיפאון (צמיחה רבעונית של 0.2% בלבד), בהתאם להערכות האנליסטים 
מתן קובי | (1)

האינפלציה בגוש שוב שוברת שיאים כאשר היא עמדה בחודש אוקטובר על 10.7%, הצפי עמד על 10.2%, בחודש לפני כן היא עמדה על 10%. מדד הליבה (ללא מזון או אנרגיה) עלה ב-5% בהתאם לצפי, לאחר שבחודש ספטמבר עמד על 4.8%. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה של 1.5% לעומת חודש ספטמבר, כאשר הצפי עמד על עלייה של 1.2%, בדומה לעלייה של חודש ספטמבר. 

התמ"ג באיחוד עלה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה ובראייה שנתית התמ"ג עומד על 2.1%. הנתון אמנם פגע בצפי האנליסטים אך הדבר בכלל לא אומר שאפשר לפתוח את השמפניות. הכלכלה האירופאית נמצאת על סף קיפאון וזאת עוד לפני החורף הקרוב בו צפויים מחירי האנרגיה להרקיע ולשלוח את האינפלציה לרמה גבוהה עוד יותר. ככל שהאינפלציה ממשיכה לעלות הלחץ על הבנק המרכזי להעלה חדה יותר של הריבית כמובן עולה והמצב ישפיע ישירות על הצמיחה הכלכלית של היבשת, אשר כבר קשה לראות איך תמנע מלקטון ברבעון הקרוב. 

לאחר פיגור רציני מאחורי הפד' בארצות הברית, בשבוע שעבר הבנק המרכזי באירופה העלה את הריבית ב-0.75% אל 2%. הפיגור של הבנק המרכזי היה נתון לגינויים ולטענת רבים הוא זה שאפשר לאינפלציה להגיע לממדים גבוהים כאלו. עניין נוסף בפיגור המדובר הוא כמובן התחזקות הדולר אל מול היורו, אשר הגיע בחודש ספטמבר לרמה הנמוכה ביותר שלו אל מול הדולר מזה 20 שנה, מה שטורם לאינפלציה עוד יותר בעקבות עלויות הייבוא מארה"ב. נראה כעת כי מחירי המזון והאנרגיה הם המניע העיקרי לעליות המחירים באירופה ועם התקדמותנו אל חודשי החורף הקשים, היכולת של הבנק המרכזי לשלוט על האינפלציה רק פוחתת - היא מונעת בעיקר מצד ההיצע ולכן גם אם הבנק יעלה את הריבית בפעם הבאה ב-1% או אפילו יותר מזה, הסיכוי שהוא יצליח לרסן את האינפלציה היא כמעט ואפסית.

כאשר אנחנו חוזים בנתונים הללו, אינפלציה דוהרת תוך כדי האטה כלכלית, יש להזכיר מושג חשוב מאוד, אשר ככל הנראה מעסיק מאוד את מקבלי ההחלטות בגוש - סטגפלציה. סטגפלציה היא מצב קיצון אליו יכולה להקלע כלכלה מסויימת והמצב הזה יכול לזרוע הרס רב ובקלות. במצב של סטגפלציה הכלכלה מצד אחד מתמודדת עם מיתון (סטגנציה) ומצד שני, למרות הירידה בצריכה, המחירים עדיין ממשיכים לעלות, הודות לכך שהעליות הללו נגרמות בגלל היצע נמוך מדי. מצב של סטגפלציה הוא כאמור יותר חמור ורק צריך להפעיל מעט את הדימיון בכדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות רוצים להמנע מהמצב הזה.

דמיינו שאתם גרים עכשיו בארה"ב בשנת 2008-2009, שיא משבר הסאב פריים, פוטרתם מהעבודה שלכם ואתם בקושי מצליחים למצוא אחת חדשה ולגמור את החודש, המצב של כל החברים והמשפחה מסביבכם די דומה אך המחירים של כל המוצרים שאתם קונים וכל ההוצאות שלכם רק ממשיכים לעלות. אמנם אירופה לא נמצאת בעיצומו של משבר סאב פריים אך המצב ביבשת לא רחוק מהתרחיש המדובר (אל תשכחו את הקור האירופאי) וללא צעדים משמעותיים בקרוב, האזרחים ירגישו את מלוא העוצמה של המצב המאקרו כלכלי בעולם והחורף הקרב ובא.

בינתיים המדדים באירופה לא מראים תגובה משמעותית ונשארים יציבים: הפוטסי הבריטי הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי כולם לא נעים ביותר מ-0.2%. גם החוזים בארה"ב לא מגיבים ונשארים על אותה הרמה בה היו טרם שחרור הנתונים - החוזים על הנאסד"ק יורדים ב-0.7%, החוזים על הדאו יורדים בשיעור קטן יותר של 0.4%.

אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא כמובן הפיצול והשוני בין כל המדינות המרכיבות את הגוש. מצד אחד יש מדינות חזקות עם אינפלציה יותר נמוכה ויש את אלו שמשתרכות מאחור, כאשר בסופו של דבר כולן תלויות בכולן ואף מדינה/ממשלה לא יכולה לפעול באופן עצמאי לגמרי. נראה גם כי ההבדלים בשנה האחרונה כבר לא כה ברורים כאשר גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, נמצאת ככל הנראה בלב משבר האנרגיה מול רוסיה וצפויה להיות הראשונה לספוג את המכה בחורף הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 31/10/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    רק שבמקום לרדת, היא עולה ! השווקים יתאימו את עצמם, במוקדם או במאוחר
שנת 2026שנת 2026

אחרי העליות ב-2025 - אלה התחזיות של בתי ההשקעות ל-2026

לאחר ראלי שהובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות מציגים תחזיות מתונות יותר לשוק האמריקאי - עם דגש על רווחיות, פיזור מקורות התשואה וסביבה מוניטרית שעדיין נותרת הדוקה יחסית

אדיר בן עמי |

לאחר גל העליות שנרשם בשווקי המניות בארצות הברית בשנת 2025, ושנשען במידה רבה על מגזר הטכנולוגיה והציפיות למהפכת הבינה המלאכותית, בתי ההשקעות הגדולים מפנים כעת את המבט אל שנת 2026. מבחינתם, השנה הקרובה אמורה לשמש מבחן מרכזי לשאלה האם השוק האמריקאי יצליח לעבור משלב של עליות המונעות בעיקר מסנטימנט וציפיות, לשלב של צמיחה בת־קיימא המבוססת על רווחיות, שיפור בפריון והתרחבות רחבה יותר של הפעילות הכלכלית.

בשונה מתחזיות קצרות טווח, המתמקדות לרוב בנתון אינפלציה בודד או בהחלטת ריבית נקודתית, תחזיות לשנת 2026 מחייבות את בתי ההשקעות לבחון תמונה רחבה ועמוקה יותר. במסגרת זו הם נדרשים לגבש הנחות לגבי שלב המחזור הכלכלי שבו נמצאת הכלכלה האמריקאית, כיוון המדיניות של הפדרל ריזרב והאופן שבו תנאים אלו משפיעים על שוק ההון כולו. בפועל, מדובר בהערכה של גורמי יסוד: חוזק הצרכן האמריקאי לאורך זמן, נכונות החברות להמשיך ולהשקיע, והיכולת של שוק העבודה לשמור על יציבות בסביבה שבה הריבית נותרת גבוהה יחסית לעשור שקדם לה.


בשל כך, עיקר ההתייחסות נעשית דרך מדד S&P 500, הנחשב למדד הייצוגי ביותר של הכלכלה האמריקאית. מעבר לכך שהוא כולל מגוון רחב של סקטורים, הוא גם נקודת הייחוס המרכזית לרוב מנהלי ההשקעות והמכשירים הפסיביים, ולכן שינויים בתמחורו מקרינים ישירות גם על הנאסד״ק עתיר הטכנולוגיה ועל הדאו ג’ונס, שמבטא באופן מסורתי חברות בוגרות יותר.


המשך עליות מתון ומדורג

מהתחזיות האחרונות עולה כי השווקים אינם מצפים לחזרה לראלי חד ומהיר, אלא לתקופה של עליות מתונות ומדורגות יותר. בבתי ההשקעות מדגישים כי כאשר רמות התמחור כבר מגלמות ציפיות גבוהות, המשך העליות אינו יכול להישען על סנטימנט בלבד, אלא מחייב תשתית עסקית חזקה יותר, בדמות צמיחה עקבית ברווח למניה, שליטה בהוצאות ותזרים מזומנים יציב לאורך זמן.

אחד הנושאים שחזר כמעט בכל התחזיות הוא שינוי צפוי במבנה ההובלה של השוק. בבתי ההשקעות מעריכים כי השוק עשוי להתרחק ממודל שבו מספר מצומצם של מניות גדולות מושך את המדדים כלפי מעלה, ולעבור למבנה רחב יותר שבו הביצועים נקבעים לפי איכות הרווחים, חוסן מאזני ויכולת לשמור על מרווחים גם בסביבה תחרותית ולוחצת. עבור המשקיעים, המשמעות היא מעבר לשוק סלקטיבי יותר, שבו בחירת מניות חשובה יותר מהסתמכות על עלייה כללית של המדדים.


מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.