אירופה
צילום: Christian Lue on Unsplash

האינפלציה באירופה גבוהה מהצפוי - 10.7%, והצמיחה ממשיכה לרדת - אבל המדדים אדישים

אינפלציית הליבה בגוש האירופי דווקא עומדת בציפיות ועומדת על 5% לפי חודש אוקטובר, התמ"ג עמד בראייה שנתית על 2.1% והכלכלה האירופית בדרך לקיפאון (צמיחה רבעונית של 0.2% בלבד), בהתאם להערכות האנליסטים 
מתן קובי | (1)

האינפלציה בגוש שוב שוברת שיאים כאשר היא עמדה בחודש אוקטובר על 10.7%, הצפי עמד על 10.2%, בחודש לפני כן היא עמדה על 10%. מדד הליבה (ללא מזון או אנרגיה) עלה ב-5% בהתאם לצפי, לאחר שבחודש ספטמבר עמד על 4.8%. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה של 1.5% לעומת חודש ספטמבר, כאשר הצפי עמד על עלייה של 1.2%, בדומה לעלייה של חודש ספטמבר. 

התמ"ג באיחוד עלה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה ובראייה שנתית התמ"ג עומד על 2.1%. הנתון אמנם פגע בצפי האנליסטים אך הדבר בכלל לא אומר שאפשר לפתוח את השמפניות. הכלכלה האירופאית נמצאת על סף קיפאון וזאת עוד לפני החורף הקרוב בו צפויים מחירי האנרגיה להרקיע ולשלוח את האינפלציה לרמה גבוהה עוד יותר. ככל שהאינפלציה ממשיכה לעלות הלחץ על הבנק המרכזי להעלה חדה יותר של הריבית כמובן עולה והמצב ישפיע ישירות על הצמיחה הכלכלית של היבשת, אשר כבר קשה לראות איך תמנע מלקטון ברבעון הקרוב. 

לאחר פיגור רציני מאחורי הפד' בארצות הברית, בשבוע שעבר הבנק המרכזי באירופה העלה את הריבית ב-0.75% אל 2%. הפיגור של הבנק המרכזי היה נתון לגינויים ולטענת רבים הוא זה שאפשר לאינפלציה להגיע לממדים גבוהים כאלו. עניין נוסף בפיגור המדובר הוא כמובן התחזקות הדולר אל מול היורו, אשר הגיע בחודש ספטמבר לרמה הנמוכה ביותר שלו אל מול הדולר מזה 20 שנה, מה שטורם לאינפלציה עוד יותר בעקבות עלויות הייבוא מארה"ב. נראה כעת כי מחירי המזון והאנרגיה הם המניע העיקרי לעליות המחירים באירופה ועם התקדמותנו אל חודשי החורף הקשים, היכולת של הבנק המרכזי לשלוט על האינפלציה רק פוחתת - היא מונעת בעיקר מצד ההיצע ולכן גם אם הבנק יעלה את הריבית בפעם הבאה ב-1% או אפילו יותר מזה, הסיכוי שהוא יצליח לרסן את האינפלציה היא כמעט ואפסית.

כאשר אנחנו חוזים בנתונים הללו, אינפלציה דוהרת תוך כדי האטה כלכלית, יש להזכיר מושג חשוב מאוד, אשר ככל הנראה מעסיק מאוד את מקבלי ההחלטות בגוש - סטגפלציה. סטגפלציה היא מצב קיצון אליו יכולה להקלע כלכלה מסויימת והמצב הזה יכול לזרוע הרס רב ובקלות. במצב של סטגפלציה הכלכלה מצד אחד מתמודדת עם מיתון (סטגנציה) ומצד שני, למרות הירידה בצריכה, המחירים עדיין ממשיכים לעלות, הודות לכך שהעליות הללו נגרמות בגלל היצע נמוך מדי. מצב של סטגפלציה הוא כאמור יותר חמור ורק צריך להפעיל מעט את הדימיון בכדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות רוצים להמנע מהמצב הזה.

דמיינו שאתם גרים עכשיו בארה"ב בשנת 2008-2009, שיא משבר הסאב פריים, פוטרתם מהעבודה שלכם ואתם בקושי מצליחים למצוא אחת חדשה ולגמור את החודש, המצב של כל החברים והמשפחה מסביבכם די דומה אך המחירים של כל המוצרים שאתם קונים וכל ההוצאות שלכם רק ממשיכים לעלות. אמנם אירופה לא נמצאת בעיצומו של משבר סאב פריים אך המצב ביבשת לא רחוק מהתרחיש המדובר (אל תשכחו את הקור האירופאי) וללא צעדים משמעותיים בקרוב, האזרחים ירגישו את מלוא העוצמה של המצב המאקרו כלכלי בעולם והחורף הקרב ובא.

בינתיים המדדים באירופה לא מראים תגובה משמעותית ונשארים יציבים: הפוטסי הבריטי הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי כולם לא נעים ביותר מ-0.2%. גם החוזים בארה"ב לא מגיבים ונשארים על אותה הרמה בה היו טרם שחרור הנתונים - החוזים על הנאסד"ק יורדים ב-0.7%, החוזים על הדאו יורדים בשיעור קטן יותר של 0.4%.

אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא כמובן הפיצול והשוני בין כל המדינות המרכיבות את הגוש. מצד אחד יש מדינות חזקות עם אינפלציה יותר נמוכה ויש את אלו שמשתרכות מאחור, כאשר בסופו של דבר כולן תלויות בכולן ואף מדינה/ממשלה לא יכולה לפעול באופן עצמאי לגמרי. נראה גם כי ההבדלים בשנה האחרונה כבר לא כה ברורים כאשר גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, נמצאת ככל הנראה בלב משבר האנרגיה מול רוסיה וצפויה להיות הראשונה לספוג את המכה בחורף הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בן 31/10/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    רק שבמקום לרדת, היא עולה ! השווקים יתאימו את עצמם, במוקדם או במאוחר
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.