האינפלציה באירופה גבוהה מהצפוי - 10.7%, והצמיחה ממשיכה לרדת - אבל המדדים אדישים
האינפלציה בגוש שוב שוברת שיאים כאשר היא עמדה בחודש אוקטובר על 10.7%, הצפי עמד על 10.2%, בחודש לפני כן היא עמדה על 10%. מדד הליבה (ללא מזון או אנרגיה) עלה ב-5% בהתאם לצפי, לאחר שבחודש ספטמבר עמד על 4.8%. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה של 1.5% לעומת חודש ספטמבר, כאשר הצפי עמד על עלייה של 1.2%, בדומה לעלייה של חודש ספטמבר.
התמ"ג באיחוד עלה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה ובראייה שנתית התמ"ג עומד על 2.1%. הנתון אמנם פגע בצפי האנליסטים אך הדבר בכלל לא אומר שאפשר לפתוח את השמפניות. הכלכלה האירופאית נמצאת על סף קיפאון וזאת עוד לפני החורף הקרוב בו צפויים מחירי האנרגיה להרקיע ולשלוח את האינפלציה לרמה גבוהה עוד יותר. ככל שהאינפלציה ממשיכה לעלות הלחץ על הבנק המרכזי להעלה חדה יותר של הריבית כמובן עולה והמצב ישפיע ישירות על הצמיחה הכלכלית של היבשת, אשר כבר קשה לראות איך תמנע מלקטון ברבעון הקרוב.
לאחר פיגור רציני מאחורי הפד' בארצות הברית, בשבוע שעבר הבנק המרכזי באירופה העלה את הריבית ב-0.75% אל 2%. הפיגור של הבנק המרכזי היה נתון לגינויים ולטענת רבים הוא זה שאפשר לאינפלציה להגיע לממדים גבוהים כאלו. עניין נוסף בפיגור המדובר הוא כמובן התחזקות הדולר אל מול היורו, אשר הגיע בחודש ספטמבר לרמה הנמוכה ביותר שלו אל מול הדולר מזה 20 שנה, מה שטורם לאינפלציה עוד יותר בעקבות עלויות הייבוא מארה"ב. נראה כעת כי מחירי המזון והאנרגיה הם המניע העיקרי לעליות המחירים באירופה ועם התקדמותנו אל חודשי החורף הקשים, היכולת של הבנק המרכזי לשלוט על האינפלציה רק פוחתת - היא מונעת בעיקר מצד ההיצע ולכן גם אם הבנק יעלה את הריבית בפעם הבאה ב-1% או אפילו יותר מזה, הסיכוי שהוא יצליח לרסן את האינפלציה היא כמעט ואפסית.
כאשר אנחנו חוזים בנתונים הללו, אינפלציה דוהרת תוך כדי האטה כלכלית, יש להזכיר מושג חשוב מאוד, אשר ככל הנראה מעסיק מאוד את מקבלי ההחלטות בגוש - סטגפלציה. סטגפלציה היא מצב קיצון אליו יכולה להקלע כלכלה מסויימת והמצב הזה יכול לזרוע הרס רב ובקלות. במצב של סטגפלציה הכלכלה מצד אחד מתמודדת עם מיתון (סטגנציה) ומצד שני, למרות הירידה בצריכה, המחירים עדיין ממשיכים לעלות, הודות לכך שהעליות הללו נגרמות בגלל היצע נמוך מדי. מצב של סטגפלציה הוא כאמור יותר חמור ורק צריך להפעיל מעט את הדימיון בכדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות רוצים להמנע מהמצב הזה.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמיינו שאתם גרים עכשיו בארה"ב בשנת 2008-2009, שיא משבר הסאב פריים, פוטרתם מהעבודה שלכם ואתם בקושי מצליחים למצוא אחת חדשה ולגמור את החודש, המצב של כל החברים והמשפחה מסביבכם די דומה אך המחירים של כל המוצרים שאתם קונים וכל ההוצאות שלכם רק ממשיכים לעלות. אמנם אירופה לא נמצאת בעיצומו של משבר סאב פריים אך המצב ביבשת לא רחוק מהתרחיש המדובר (אל תשכחו את הקור האירופאי) וללא צעדים משמעותיים בקרוב, האזרחים ירגישו את מלוא העוצמה של המצב המאקרו כלכלי בעולם והחורף הקרב ובא.
בינתיים המדדים באירופה לא מראים תגובה משמעותית ונשארים יציבים: הפוטסי הבריטי הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי כולם לא נעים ביותר מ-0.2%. גם החוזים בארה"ב לא מגיבים ונשארים על אותה הרמה בה היו טרם שחרור הנתונים - החוזים על הנאסד"ק יורדים ב-0.7%, החוזים על הדאו יורדים בשיעור קטן יותר של 0.4%.
אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא כמובן הפיצול והשוני בין כל המדינות המרכיבות את הגוש. מצד אחד יש מדינות חזקות עם אינפלציה יותר נמוכה ויש את אלו שמשתרכות מאחור, כאשר בסופו של דבר כולן תלויות בכולן ואף מדינה/ממשלה לא יכולה לפעול באופן עצמאי לגמרי. נראה גם כי ההבדלים בשנה האחרונה כבר לא כה ברורים כאשר גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, נמצאת ככל הנראה בלב משבר האנרגיה מול רוסיה וצפויה להיות הראשונה לספוג את המכה בחורף הקרוב.
- 1.בן 31/10/2022 13:44הגב לתגובה זורק שבמקום לרדת, היא עולה ! השווקים יתאימו את עצמם, במוקדם או במאוחר
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
