האינפלציה באירופה גבוהה מהצפוי - 10.7%, והצמיחה ממשיכה לרדת - אבל המדדים אדישים
האינפלציה בגוש שוב שוברת שיאים כאשר היא עמדה בחודש אוקטובר על 10.7%, הצפי עמד על 10.2%, בחודש לפני כן היא עמדה על 10%. מדד הליבה (ללא מזון או אנרגיה) עלה ב-5% בהתאם לצפי, לאחר שבחודש ספטמבר עמד על 4.8%. בחודש אוקטובר נרשמה עלייה של 1.5% לעומת חודש ספטמבר, כאשר הצפי עמד על עלייה של 1.2%, בדומה לעלייה של חודש ספטמבר.
התמ"ג באיחוד עלה ב-0.2% ברבעון השלישי של השנה ובראייה שנתית התמ"ג עומד על 2.1%. הנתון אמנם פגע בצפי האנליסטים אך הדבר בכלל לא אומר שאפשר לפתוח את השמפניות. הכלכלה האירופאית נמצאת על סף קיפאון וזאת עוד לפני החורף הקרוב בו צפויים מחירי האנרגיה להרקיע ולשלוח את האינפלציה לרמה גבוהה עוד יותר. ככל שהאינפלציה ממשיכה לעלות הלחץ על הבנק המרכזי להעלה חדה יותר של הריבית כמובן עולה והמצב ישפיע ישירות על הצמיחה הכלכלית של היבשת, אשר כבר קשה לראות איך תמנע מלקטון ברבעון הקרוב.
לאחר פיגור רציני מאחורי הפד' בארצות הברית, בשבוע שעבר הבנק המרכזי באירופה העלה את הריבית ב-0.75% אל 2%. הפיגור של הבנק המרכזי היה נתון לגינויים ולטענת רבים הוא זה שאפשר לאינפלציה להגיע לממדים גבוהים כאלו. עניין נוסף בפיגור המדובר הוא כמובן התחזקות הדולר אל מול היורו, אשר הגיע בחודש ספטמבר לרמה הנמוכה ביותר שלו אל מול הדולר מזה 20 שנה, מה שטורם לאינפלציה עוד יותר בעקבות עלויות הייבוא מארה"ב. נראה כעת כי מחירי המזון והאנרגיה הם המניע העיקרי לעליות המחירים באירופה ועם התקדמותנו אל חודשי החורף הקשים, היכולת של הבנק המרכזי לשלוט על האינפלציה רק פוחתת - היא מונעת בעיקר מצד ההיצע ולכן גם אם הבנק יעלה את הריבית בפעם הבאה ב-1% או אפילו יותר מזה, הסיכוי שהוא יצליח לרסן את האינפלציה היא כמעט ואפסית.
כאשר אנחנו חוזים בנתונים הללו, אינפלציה דוהרת תוך כדי האטה כלכלית, יש להזכיר מושג חשוב מאוד, אשר ככל הנראה מעסיק מאוד את מקבלי ההחלטות בגוש - סטגפלציה. סטגפלציה היא מצב קיצון אליו יכולה להקלע כלכלה מסויימת והמצב הזה יכול לזרוע הרס רב ובקלות. במצב של סטגפלציה הכלכלה מצד אחד מתמודדת עם מיתון (סטגנציה) ומצד שני, למרות הירידה בצריכה, המחירים עדיין ממשיכים לעלות, הודות לכך שהעליות הללו נגרמות בגלל היצע נמוך מדי. מצב של סטגפלציה הוא כאמור יותר חמור ורק צריך להפעיל מעט את הדימיון בכדי להבין עד כמה מקבלי ההחלטות רוצים להמנע מהמצב הזה.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמיינו שאתם גרים עכשיו בארה"ב בשנת 2008-2009, שיא משבר הסאב פריים, פוטרתם מהעבודה שלכם ואתם בקושי מצליחים למצוא אחת חדשה ולגמור את החודש, המצב של כל החברים והמשפחה מסביבכם די דומה אך המחירים של כל המוצרים שאתם קונים וכל ההוצאות שלכם רק ממשיכים לעלות. אמנם אירופה לא נמצאת בעיצומו של משבר סאב פריים אך המצב ביבשת לא רחוק מהתרחיש המדובר (אל תשכחו את הקור האירופאי) וללא צעדים משמעותיים בקרוב, האזרחים ירגישו את מלוא העוצמה של המצב המאקרו כלכלי בעולם והחורף הקרב ובא.
בינתיים המדדים באירופה לא מראים תגובה משמעותית ונשארים יציבים: הפוטסי הבריטי הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי כולם לא נעים ביותר מ-0.2%. גם החוזים בארה"ב לא מגיבים ונשארים על אותה הרמה בה היו טרם שחרור הנתונים - החוזים על הנאסד"ק יורדים ב-0.7%, החוזים על הדאו יורדים בשיעור קטן יותר של 0.4%.
אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא כמובן הפיצול והשוני בין כל המדינות המרכיבות את הגוש. מצד אחד יש מדינות חזקות עם אינפלציה יותר נמוכה ויש את אלו שמשתרכות מאחור, כאשר בסופו של דבר כולן תלויות בכולן ואף מדינה/ממשלה לא יכולה לפעול באופן עצמאי לגמרי. נראה גם כי ההבדלים בשנה האחרונה כבר לא כה ברורים כאשר גרמניה, הכלכלה הרביעית בגודלה בעולם, נמצאת ככל הנראה בלב משבר האנרגיה מול רוסיה וצפויה להיות הראשונה לספוג את המכה בחורף הקרוב.
- 1.בן 31/10/2022 13:44הגב לתגובה זורק שבמקום לרדת, היא עולה ! השווקים יתאימו את עצמם, במוקדם או במאוחר
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
פרסום נגד הברקזיט. קרדיט: רשתות חברתיותכלכלנים: הפגיעה מהברקזיט חמורה מההערכות
מחקרים חדשים מראים כי הפגיעה ארוכת הטווח של הברקזיט בכלכלה הבריטית חמורה מהתחזיות המקוריות כמעט פי שניים, עם יותר מ-200 מיליארד פאונד של אובדן תוצר, האטה בצמיחה ופגיעה קשה בעסקים קטנים; הממצאים מתפרסמים בזמן שמפלגת הלייבור מתחילה לדבר על הברקזיט בפתיחות, לאחר שנים של הימנעות
שנים לאחר היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, מתחזקת בקרב כלכלנים התחושה כי התחזיות המקוריות דווקא היו אופטימיות מדי. כלכלנים מובילים מציגים כעת תמונה ברורה ומדאיגה: הברקזיט פגע בכלכלה הבריטית הרבה מעבר למה שסברו. מחקר חדש של NBER מעריך כי הפגיעה בתוצר
ארוך הטווח אינה 4% כפי שנחזה, אלא כפולה כמעט, יותר מ־8%. במונחים כספיים מדובר באובדן של מעל 200 מיליארד פאונד מהכלכלה.
מחקר נוסף של מרכז הרפורמה האירופית (CER) מצא כי ללא הברקזיט, בריטניה הייתה נהנית מצמיחה הדומה לזו של ארה״ב, ולא עם ביצועים חלשים,
כמו בשאר מדינות אירופה. מודלים כלכליים שבחנו נתוני תוצר של "בריטניה חלופית" מצביעים בעקביות על פער משמעותי לרעה שנוצר מאז היציאה מהאיחוד.
אי-ודאות ממושכת הובילה להקפאת השקעות ובלימת העסקים
לדברי החוקרים, הנזק העיקרי נבע מהתמשכות אי-הוודאות.
הברקזיט, הם מדגישים, לא היה אירוע חד פעמי אלא תהליך ארוך של חוסר יציבות. עסקים דחו השקעות, צמצמו גיוסים והקדישו שנים להיערכות מורכבת לרגולציה החדשה במקום להשקעה בפיתוח ובחדשנות.
בעוד היצואנים הגדולים הצליחו להתאים את עצמם, העסקים הקטנים נפגעו
קשות: מחקרים מצביעים על ירידה של עד 30% ביצוא בקרב החמישון הקטן ביותר. בסך הכול, היצוא הבריטי ירד ב-6.4% והיבוא ב-3.1%. הכלכלנים מזהירים כי חלק מהפגיעה טרם נראית בנתונים, משום שעסקים קטנים פשוט הפסיקו לנסות לייצא לאירופה מלכתחילה.
- ראשת הממשלה ששינתה את כלכלת בריטניה פורשת, והמטבע ששבר שיא חדש
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, מתרחש שינוי הדרגתי בפוליטיקה הבריטית. לראשונה מאז הברקזיט, מנהיגי הלייבור מדברים בגלוי על הנזק הכלכלי. ראש הממשלה קיר סטארמר אמר לאחרונה כי "הסכם הברקזיט הכושל פגע בכלכלה", ושרת האוצר רייצ'ל ריבס קשרה אותו ישירות לירידה בפריון. שר הבריאות ווס סטריטינג הצטרף ואמר כי הוא "שמח שסוף סוף ניתן לומר בגלוי שהברקזיט הוא בעיה".
