כצפוי: הריבית באירופה עולה ב-0.75% ותעמוד מעתה על 2%
הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) החליט היום להעלות הריבית בגוש האירו ב-0.75% כך שתעמוד מעתה על 2%, הריבית על הפקדונות עולה גם היא באותו שיעור ותעמוד מעכשיו על 1.5%. מדובר בהחלטה שהייתה צפויה לאור האינפלציה הגבוה באירופה שהגיעה ל-10% בספטמבר. אירופה נכנסת לחודשי החורף וחוששת ממשבר אנרגיה משמעותי בעקבות החרמת ספקית האנרגיה המרכזית - רוסיה - כסנקציה על פלישתה לאוקראינה,. אבל אם עד לפני כמה ימים כולם דיברו על מחסור, אז באופן מפתיע - פתאום מתברר שיש עודף. סביר שהבנק ייאלץ להמשיך להעלות את ריבית נוספות מצד הבנק המרכזי באירופה על מנת לדכא את האינפלציה המשתוללת ביבשת.
הבעיה של הבנק האירופאי היא שבניגוד לארה"ב, באירופה יש אמנם מדיניות מוניטרית (כסף) אחידה, אבל מנגד כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלה) שונה. כל המדינות מושפעות בצורה דומה מהעלאת הריבית אבל אצל כל מדינה המצב שונה לגמרי - יש מדינות חזקות יותר כמו גרמניה ומנגד מדינות פחות טובות כמו יוון. המשמעות היא שאצל כולם הפגיעה בגלל עליית הריבית תורגש, אבל מדינות חלשות יותר ייקלעו למיתון הרבה יותר מהר מאשר המדינות החזקות. האבטלה בחלק מהמדינות גבוהה מאוד ואצל אחרות היא יותר נמוכה. מהבחינה הזו - כאב הראש של הבנק האירופי גדול יותר מאשר בארה"ב או בישראל.
התוצאה היא שהבנק המרכזי האירופאי נמצא בפיגור ניכר אחרי שאר הבנקים המרכזיים בעולם לאחר שהחל להעלות את הריבית מאפס רק לפני כ-3 חודשים. לשם השוואה, הפד' האמריקאי החל להעלות את הריבית כבר בחודש מרץ וכעת היא עומדת על כ-3.25% עם אינפלציה מעט נמוכה יותר של כ-8.2%.
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי המאזן ותוכנית ה-TLTRO?
הריבית כצפוי עלתה אך המשקיעים מתעניינים גם בשני גורמים נוספים, זאת בזמן שהיבשת ממשיכה להתקרב למיתון כלכלי. השאלה הראשונה היא מתי יתחיל הבנק לצמצם את המאזן שלו כחלק מההידוק הכמותי וכיצד זה ישפיע על הלוואות הכספים של הבנקים במדינות השונות המרכיבות את האיחוד. נזכיר שבניגוד לארה"ב, באירופה יש אמנם מדיניות מוניטרית (כסף) אחידה, אבל מנגד כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלה) שונה.
ה-ECB הכריז על שינוי הריבית לבנקים והקשחת תנאים לבנקים בתוכנית TLTRO (פעולות מימון מחדש ממוקדות לטווח ארוך יותר – פעולות של מערכת היורו אשר מספקת למוסדות האשראי השונות ביבשת מימון). ה-TLTRO מאפשר לבנקים האירופאים תנאי הלוואות נוחים יותר, בזמן שהבנק רצה שהבנקים יזרימו יותר כסף לציבור. כעת זה משתנה.
ומה לגבי צמצום המאזן?
נדמה כי בהתאם לצי הכלכלנים, הבנק מכריז בינתיים על תוכנית לצמצום המאזן שלו. אולי זה יקרה בחודש דצמבר, אז רבים מהם מעריכים כי ה-ECB יכריז על צמצום של כ-28 מיליארד יורו (27.75 מיליארד דולר) בכל חודש בממוצע.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
האינפלציה מאלצת את הבנק לפעול מהר יותר מהרצון או התכנון שלו
כזכור, האינפלציה באירופה הגיעה ל-10% בספטמבר, גידול מ-9.1% בחודש שקדם לו ומעל לתחזיות לאינפלציה של כ-9.1%. המדד הצביע גם על כך שהגידול במחירים החל לחרוג ממזון הכרחי ומחירי האנרגיה אל כל שאר הענפים שנמדדו בתוכו.
מחירי האנרגיה עלו בכ-40.8% מאז החודש המקביל, גידול של קרוב ל-3% לעומת המדד באוגוסט, שהסתכם אז ב-38.6%. מחירי המזון, האלכוהול והטבק עלו גם הם ב-11.8% בחודש ספטמבר, זאת לעומת 10.6% בחודש אוגוסט.
בתוך כך, אינפלציית הליבה – אשר לא כוללת בתוכה את מחירי המזון והאנרגיה, עלתה בכ-4.8% בלבד, כאשר באוגוסט עמד המדד לאינפלציה זו על כ-4.3%. מדד זה מוביל אנליסטים רבים לגרוס כי המצב הכלכלי ביבשת יחמיר בחודשים הקרובים לפני שישתפר. הבנק האירופאי המרכזי נאלץ לדאבונו להתמודד עם הפערים הכלכליים הללו, בד בבד בזמן שהם רואים את הכלכלה מאטה לנגד עיניהם. בתוך כך, כלכלנים רבים במדינה צופים – לפחות ביבשת אירופה – מיתון עד סוף השנה הקרובה.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.
