האם הקדנציה השלישית של שי ג'ינפינג היא סימן רע למשקיעים?
בשבוע שעבר התכנס הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית הסינית כדי למנות את שי ג'ינפינג לנשיא בפעם השלישית, ל-5 שנים נוספות, מה שהופך אותו לחזק ביותר מאז מאו, שניסה לעשות את 'הקפיצה הגדולה קדימה' לפיתוח סין במהירות ב-1958 - ונכשל. הכינוס גם הביא עימו שורה של "צעדים לביסוס השליטה במדינה" כאשר בראשם ביטול מגבלת הכהונה של הנשיא לשתי קדנציות.
במקביל, בכינוס הוצגו הצעדים של המדינה להמשך החלת מדיניות ה"אפס קורונה" הקיצונית - כלומר המשך מדיניות הסגרים במדינה, סגירת עסקים למרות הפגיעה בכלכלה. לצד זאת, שינויים מבניים רבים במצבת כוח האדם של בכירי הכלכלה במדינה מבוצעים גם הם ועתידים להשפיע משמעותית על עתיד הכלכלה הסינית וייתכן שגם על כלכלת העולם בכלל.
שיתוף הפעולה ייפגע - אבל המדינות לא ינתקו את הקשרים ביניהן לחלוטין
אסטרטגים ומנהלי כספים חוששים כי שיתוף הפעולה בין ארה"ב וסין ייפגע משמעותית. ההתבססות של המפלגה הקומוניסטית, תוך התאמה לקווי המדיניות הנוקשים של ג'ינפינג לריסון הכלכלה באגרסיביות באמצעות המשך מדיניות הסגרים הטוטאלית לדיכוי הקורונה, הופכים את הכלכלה הסינית לפחות ופחות רלוונטית. עם זאת, למרות שאסטרטגים מעטים צופים ניתוק מוחלט בין שתי המדינות בשל התלות הכלכלית העמוקה שנבנתה במשך עשרות שנים, הם כן צופים איזושהי דעיכה - בתחומים כמו טכנולוגיה - שנראית בלתי נמנעת.
עבור ארה"ב, פירוש הדבר הוא מציאת דרכים לבנות טכנולוגיה עצמאית וברמה גבוהה ולהגביל את הגישה של סין לטכנולוגיה קריטית, כמו שבבי מוליכים למחצה רבי עוצמה, שיכולים לשמש את הצבא שלה - אם כי זה מפיל את מניות השבבים. היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, תיאר את ההגבלות האחרונות כשמירה על גישת "חצר קטנה, גדר גבוהה" סביב טכנולוגיות קריטיות.
- אמצעי התקשורת ששינה את פני המסחר הגלובלי ומה קרה היום לפני 56 שנה
- מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מלחמת הסחר של טראמפ הייתה במטרה לעצור את דליפת המידע הרגיש של הטכנולוגיות האמריקאיות לסין - וביידן ממשיך את הקו שלו (למרות הרטוריקה השונה)
למרות שהדו"ח שהגיש הנשיא שי לקונגרס המפלגה שלו שם דגש על "ביטחון וברית סיכונים", הוא לא היה נצי במיוחד. מה שהיה שם זו בעיקר תגובה של סין למדיניות החדשה של ארה"ב, כאשר סין רוצה גם היא לחזק את העצמאות שלה בתחומים קריטיים.
מלחמת הסחר בין המדינות שהחלה במהלך ממשל טראמפ הקפיצה את הדיבורים על ניתוק, כאשר המדינות חיפשו חלופות לסחורות שנפגעו מהמכסים. בפועל, למרות ההבדל ברטוריקה ממשל ביידן ממשיך את המדיניות של טראמפ וכנראה בצדק. ארה"ב חוששת מסין חזקה מדי, מגישה של סין לטכנולוגיות רגישות ובאופן כללי מניצול סיני של הטכנולוגיה האמריקאית כאשר חברות סיניות יגנבו את הטכנולוגיה והחברות יתחילו להתחרות באמריקאיות. החשש הזה מבוסס. זה מה שסין עשתה בעבר.
- פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
- סין פותחת בחקירות נגד ענף השבבים האמריקאי: עימות סחר חדש מתקרב
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
כזכור, שוק השבבים נמצא בבעיה מאז מגיפת הקורונה והבעיות בשרשראות אספקה . בכל מקרה, סין וארה"ב לא ינתקו את הקשרים - סין מהווה כעת 18% מסך יבוא הסחורות של ארה"ב, ירידה מ-22% בתחילת מלחמת הסחר אבל עדיין אחוז מאוד משמעותי. במקביל, יבוא של מוצרים שאינם כפופים למכסים גבוה ב-50% מאשר מיד לפני מלחמת הסחר, אך אלו שנפגעו ממכסים או מגבלות אחרות ירדו מעט. יבוא של מוליכים למחצה מסין, למשל, נמוך ביותר מ-50% מהרמות שלפני הסחר.
לניתוק בין המדינות אולי יש יתרונות בטווח הארוך, אבל בטווח הקצר יש לכך פגיעה בכלכלה
גם אם קובעי המדיניות צופים יתרונות ארוכי טווח בפירוק הקשר החזק בין שתי הכלכלות, הדבר כרוך בעלויות מיידיות הכוללות מחסור במוצרים, מכיוון שרשתות האספקה מתקשות להסתגל. לאלו גם יש להוסיף את האינפלציה שכבר עומדת על 8.2% בארה"ב - וזה גבוה.
ניתוק הגלובליזציה שעמדה בבסיס הצמיחה הכלכלית והשווקים במשך עשרות שנים תדרוש כיול מחדש מצד המשקיעים. המשקיעים צריכים לצאת מנקודת הנחה שהאינפלציה עשויה להמשיך לעלות, רווחי החברות יקטנו וגם הצמיחה הריאלית תרד. המשמעות היא שהמשקיעים צריכים לשקול גידור אינפלציוני, להתכונן לרמות גבוהות יותר של ריביות בעולם ואולי לחשוב מחדש על פיזור ההשקעות שלהם.
- 1.משקיע מתלבט 23/10/2022 13:30הגב לתגובה זוהיום בעצם כולם תלויים בכולם אבל מצד שני הורסים לאחרים , ללא ספק צריך להתנתק מציר הרשע- סין, רוסיה, אירן, ונצואלה .... וכך הכלכלות יהיו יותר מאוזנות
- לילי 24/10/2022 09:08הגב לתגובה זוהמחירים יעלו כי בסין האוכלוסיה מזדקנת ואין מי שיעבוד . המחירים יעלו כי אירופה , רוסיה , אמריקה הצפונית האוכלוסיה מזדקנת ואין מי שיעבוד . המחירים יעלו כי נדרשים משאבים גדולים יותר להפיק את חומרי הגלם המדלדלים .
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.