ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שמות: לידתו של מנהיג ושל עם; ואיך זה קשור לבחירת השקעות?

תחילת ספר שמות מבשרת על תחילתו של עידן חדש - משה הילד שגדל בארמון המלוכה המצרי הפך למנהיג שעתיד לעמוד כנגד פרעה; תתפלאו אבל זה קשור לאסטרטגיית השקעות לפיה בוחרים במה להשקיע לפי הנהלת החברה

פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתארת משבר גדול בעם. קצב הגידול המהיר כמו גם מות הדור שהכיר את יוסף מובילים לתחילתם של גזירות מצרים. הגזירות מתחילות בהשטת מס ולאחר מכן בעבודות פרך ולבסוף בהשמדת כל הזכרים. בתקופה קשה זו נולד משה, אך אמו מצליחה להחביא אותו, ולאחר מכן לשים אותו בתיבה על שפת הנהר. חייו ניצלים בזכות בת פרעה שלוקחת אותו ומאמצת אותו כבן, וכך הוא גדל בארמון מצרים במנותק וללא קשר מעמו. התפנית בחייו מגיעה לאחר שהוא יוצא מן הארמון והוא רואה מצרי מכה אדם עברי. בתגובה, הורג משה את המצרי, ובעקבות כך, הוא נאלץ לברוח למדין. השינוי הדרסטי בחייו הוא שמביא אותו לבסוף לקבל את האחריות על עמו.  הרגע שבו נולד משה המנהיג נוצר ברגע אחד בו הוא יוצא מאזור הנוחות ומן הבועה בה הוא גדל. ברגע הזה, הוא מצליח להזדהות עם אדם זר, ושם הוא עובר מפסיביות לאקטיביות. המעבר הזה הוא שמסיט את מסלול חייו ויהפוך אות בהמשך למנהיג הגדול שהוא היה. מנהיג שמקבל החלטות הרות גורל, שמוביל את העם לכיוון היעד, שעומד בראש, מקבל סמכות אבל גם אחריות. באנלוגיה לעולם העסקי - מנהיג הוא מעין המנכ"ל המודרני ויש כמובן קשר דו סטרי - המנכ"ל הוא המנהיג. ככה לפחות זה צריך להיות.  משה היה מנהיג דגול, והוא ומנהיגים רבים הם הוכחה ברורה, לחשיבות ההנהגה, ההובלה, וכך גם בעולם העסקי. חברות צריכות הובלה, צריכות הנהלה טובה. לא תמיד המצב רגיל, פשוט, כפי שאמר וורן באפט - "חברה טובה בשוק טוב כל אחד יכול לנהל". אבל יכולתו של מנהיג/ מנכ"ל היא בעיקר בזמנים קשים ומשבריים. מהבסיס הזה התפתחה גישה חשובה בעולם ההשקעות - השקעות במניות בהתאם להנהלה. האמון בהנהלה הוא הבסיס לכל - גם במובן העסקי (ההתנהלות העסקית) לרבות הפיתוח העסקי, וגם במובן ההתנהלות מול שוק ההון (שקיפות מלאה). מסתבר שהגישה הזו תפסה מאמינים רבים, וחלק מרכזי מקבלת החלטות השקעה כיום, מנותב גם לפן הזה - איכות ההנהלה. זו הסיבה אגב, שתזוזות בהנהלה משפיעות על מחירי מניות לטוב ולרע. שההנהלה הקודמת של טבע פרשה, השוק נשם לרווחה, והמניה עלתה. מקרה אחר - כשאייל לפידות (נחשב  בשוק כמנהל טוב, למרות שאפשר להתווכח על זה) עבר לשיכון ובינוי המניה עלתה.      וחזרה לפרשה בדומה לסיפור יוסף, היציאה של משה מהמקום הנוח והבטוח היא שמובילה להארת העניים ומסמלת את תחילתה של המנהיגות. נראה שבכדי להיות מנהיג טוב האדם מוכרח לצאת מ"הבועה" שלו. יתרה מזאת אנחנו למדים על הצורך שבריאת האחר ובקבלת השונה.  לידתו של עם ומנהיג פרשת השבוע הקודמת חתמה את ספר בראשית, ובכך באה אל סופה תקופת האבות עם ברכת יעקב לבניו. בפתיחת פרשת שמות המשפחה שירדה זה מכבר מצרימה הופכת לעם  של ממש:  "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". הגידול המהיר לצד המוות של הדור של יוסף מובילים לשינוי היחס מצד המצרים: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם...וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ". החשש מהתעצמות בני ישראל מוביל לשורה של פעולות כנגדם. ראשית, ע"י הטלת מס ובניית ערים,  ולאחר מכן, מתחילים להעביד המצרים את בני ישראל בפרך. לבסוף מגיעה החלטת מלך מצרים להמית את כל הזכרים העבריים  הנולדים, תחילה ע"י המיילדות ולאחר מכן על ידי השלכתם ליאור.

בתקופה קשה זאת, בה כל ילד עברי מושלך ליאור, נולד משה מי שעתיד להנהיג את בני ישראל בעתיד. אמו של משה בוחרת להחביא אותו עד שהיא כבר לא מסוגלת ושמה אותו בתיבה על שפת היאור. בת פרעה שיוצאת לרחוץ בנהר מוצאת אותו חומלת עליו ומאמצת אותו כבן. כך, גדל משה בבית פרעה במנותק מעמו ומסבלם. תחילתו של המפנה בחייו של משה מתרחש כשהוא יוצא החוצה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". משה רואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הוא הורג את המצרי וקובר את גופתו. מקרה דומה קורה גם למחרת האירוע, כשהוא רואה שני עברים רבים וגם שם הוא מתערב. אירוע הריגת האיש המצרי מביאה את משה לברוח למדין: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן". גם במדין מוצא עצמו משה אקטיבי במפגש עם חוסר הצדק:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם". משה מגרש את הרועים שפוגעים בבנות כהן מדין. היכולת לראות את האחר תחילת השינוי במשה ותחילת הפיכתו למנהיג נעוצה ברגע בו יצא מבית המלך, פתאום ראה משה מציאות שונה מכל מה שהכיר. בנקודה הזאת מסרב משה להיות פאסיבי למה שהוא רואה. למרות שהוא חי במנותק מעמו בבית המלך, הוא מבחין בסבלו של האיש העברי. אמנם האיש העברי זר לו אך משה מסרב לעמוד מן הצד ונוקט בהחלטה משמעותית שפוגעת במעמדו. הפעולה הזאת מסיטה את מסלול חיו של משה ומהווה תחילתו של תהליך הפיכתו למנהיג.

פעמים רבות אנחנו נוטים לקבל את המתרחש סביבנו באדישות מסוימת וכמבנת מאליה. אך מסיפור משה אנחנו למדים מספר דברים. ראשית, על הצורך בפתיחת העניים על הנעשה בקרבתנו, שנית, על החשיבות של המעבר מפסיביות לאקטיביות. מי שרוצה להצליח ולהנהיג מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלו ומהאדישות שלו. יתרה מזאת, הוא מוכרח לראות במצוקותיהם של הסובבים אותו. היכולת לראות סבל של אדם זר ולהתחבר אליו היא שעומדת בבסיסו של יכולתו של המנהיג לשנות. היכולת לשנות את מהלך הדברים נעוצה ביכולת להתבונן מחד ולפעול מאידך, רק בשילוב שני הדברים יתקבל השינוי. רק מי שמסוגל לראות את האחר, יהיה מסוגל לרתום אותו לאחר מכן למשימות גדולות ולמטרות נעלות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חחח 17/01/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    = בעלו אותו בעכוז בילדותו. אז איך עם ישראל בחר בו להנהיג ולהוביל ?
  • 12.
    הכתבה האהובה עליי כל שבוע בביזפורטל! (ל"ת)
    איתמר 17/01/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שליטים יוצרים לאומנות ונאמנות ע"י שנאת הזר (ל"ת)
    לילי 17/01/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    טל 17/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדה 17/01/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אהבתי, תמשיך
  • 8.
    אוהב את הפרשנות שלך. תודה על כתב יפה (ל"ת)
    ראלי 17/01/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנח לי, נודניק. (ל"ת)
    הסס, איתן, הסס. 17/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 17/01/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    האמת נמצאת שם ,צריך רק לחפס .
  • 5.
    בא 17/01/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    כת של בטלנים ששבויים בידי הרבנים שלהם בניגוד לצווי בעשרת הדיברות ,לא תעשה לך פסל או תמונה ולא יהיה לך אלוהים אחרים ....
  • 4.
    בא 17/01/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    עזב את מישור החוף וכבש את העיר דן בצפון ,אין צורך להיות שבוי של הקונספציה הדתית שכן כנראה לא היתה יציאת מיצרים .
  • 3.
    אז 17/01/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    ואיך זה שמספר 2 בכחול לבן לפיד שעשה החלטה שגויה שלא למכור את כיל בטענה שלא מוכרים אוצרות מדינה למרות שכיל נמכרה פעמיים. ועוד מינה ועדת נווה שקבעה כן למכור את כיל . איך המנהיגים האלה לא רואים את הנזקים שהם גורמים לעם ואנחנו נצטרך לשלם גם על בחירות מס 4 וגם משלמים על אבדן ההכנסות למדינה מאי מכירת כיל. הם לא מנהיגים ואנחנו עם טיפש
  • 2.
    יפה! (ל"ת)
    יורי 17/01/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזק וברוך (ל"ת)
    אורי 17/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסףאלעד מקדסי. מנכ"ל משרד התקשורת. קרדיט: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"

בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"

צלי אהרון |


במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.

לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.

בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.


איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?

"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".

באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?

"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".

מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?