פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתארת משבר גדול בעם. קצב הגידול המהיר כמו גם מות הדור שהכיר את יוסף מובילים לתחילתם של גזירות מצרים. הגזירות מתחילות בהשטת מס ולאחר מכן בעבודות פרך ולבסוף בהשמדת כל הזכרים. בתקופה קשה זו נולד משה, אך אמו מצליחה להחביא אותו, ולאחר מכן לשים אותו בתיבה על שפת הנהר. חייו ניצלים בזכות בת פרעה שלוקחת אותו ומאמצת אותו כבן, וכך הוא גדל בארמון מצרים במנותק וללא קשר מעמו. התפנית בחייו מגיעה לאחר שהוא יוצא מן הארמון והוא רואה מצרי מכה אדם עברי. בתגובה, הורג משה את המצרי, ובעקבות כך, הוא נאלץ לברוח למדין. השינוי הדרסטי בחייו הוא שמביא אותו לבסוף לקבל את האחריות על עמו.  הרגע שבו נולד משה המנהיג נוצר ברגע אחד בו הוא יוצא מאזור הנוחות ומן הבועה בה הוא גדל. ברגע הזה, הוא מצליח להזדהות עם אדם זר, ושם הוא עובר מפסיביות לאקטיביות. המעבר הזה הוא שמסיט את מסלול חייו ויהפוך אות בהמשך למנהיג הגדול שהוא היה. מנהיג שמקבל החלטות הרות גורל, שמוביל את העם לכיוון היעד, שעומד בראש, מקבל סמכות אבל גם אחריות. באנלוגיה לעולם העסקי - מנהיג הוא מעין המנכ"ל המודרני ויש כמובן קשר דו סטרי - המנכ"ל הוא המנהיג. ככה לפחות זה צריך להיות.  משה היה מנהיג דגול, והוא ומנהיגים רבים הם הוכחה ברורה, לחשיבות ההנהגה, ההובלה, וכך גם בעולם העסקי. חברות צריכות הובלה, צריכות הנהלה טובה. לא תמיד המצב רגיל, פשוט, כפי שאמר וורן באפט - "חברה טובה בשוק טוב כל אחד יכול לנהל". אבל יכולתו של מנהיג/ מנכ"ל היא בעיקר בזמנים קשים ומשבריים. מהבסיס הזה התפתחה גישה חשובה בעולם ההשקעות - השקעות במניות בהתאם להנהלה. האמון בהנהלה הוא הבסיס לכל - גם במובן העסקי (ההתנהלות העסקית) לרבות הפיתוח העסקי, וגם במובן ההתנהלות מול שוק ההון (שקיפות מלאה). מסתבר שהגישה הזו תפסה מאמינים רבים, וחלק מרכזי מקבלת החלטות השקעה כיום, מנותב גם לפן הזה - איכות ההנהלה. זו הסיבה אגב, שתזוזות בהנהלה משפיעות על מחירי מניות לטוב ולרע. שההנהלה הקודמת של טבע פרשה, השוק נשם לרווחה, והמניה עלתה. מקרה אחר - כשאייל לפידות (נחשב  בשוק כמנהל טוב, למרות שאפשר להתווכח על זה) עבר לשיכון ובינוי המניה עלתה.      וחזרה לפרשה בדומה לסיפור יוסף, היציאה של משה מהמקום הנוח והבטוח היא שמובילה להארת העניים ומסמלת את תחילתה של המנהיגות. נראה שבכדי להיות מנהיג טוב האדם מוכרח לצאת מ"הבועה" שלו. יתרה מזאת אנחנו למדים על הצורך שבריאת האחר ובקבלת השונה.  לידתו של עם ומנהיג פרשת השבוע הקודמת חתמה את ספר בראשית, ובכך באה אל סופה תקופת האבות עם ברכת יעקב לבניו. בפתיחת פרשת שמות המשפחה שירדה זה מכבר מצרימה הופכת לעם  של ממש:  "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". הגידול המהיר לצד המוות של הדור של יוסף מובילים לשינוי היחס מצד המצרים: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם...וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ". החשש מהתעצמות בני ישראל מוביל לשורה של פעולות כנגדם. ראשית, ע"י הטלת מס ובניית ערים,  ולאחר מכן, מתחילים להעביד המצרים את בני ישראל בפרך. לבסוף מגיעה החלטת מלך מצרים להמית את כל הזכרים העבריים  הנולדים, תחילה ע"י המיילדות ולאחר מכן על ידי השלכתם ליאור.

בתקופה קשה זאת, בה כל ילד עברי מושלך ליאור, נולד משה מי שעתיד להנהיג את בני ישראל בעתיד. אמו של משה בוחרת להחביא אותו עד שהיא כבר לא מסוגלת ושמה אותו בתיבה על שפת היאור. בת פרעה שיוצאת לרחוץ בנהר מוצאת אותו חומלת עליו ומאמצת אותו כבן. כך, גדל משה בבית פרעה במנותק מעמו ומסבלם. תחילתו של המפנה בחייו של משה מתרחש כשהוא יוצא החוצה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". משה רואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הוא הורג את המצרי וקובר את גופתו. מקרה דומה קורה גם למחרת האירוע, כשהוא רואה שני עברים רבים וגם שם הוא מתערב. אירוע הריגת האיש המצרי מביאה את משה לברוח למדין: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן". גם במדין מוצא עצמו משה אקטיבי במפגש עם חוסר הצדק:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם". משה מגרש את הרועים שפוגעים בבנות כהן מדין. היכולת לראות את האחר תחילת השינוי במשה ותחילת הפיכתו למנהיג נעוצה ברגע בו יצא מבית המלך, פתאום ראה משה מציאות שונה מכל מה שהכיר. בנקודה הזאת מסרב משה להיות פאסיבי למה שהוא רואה. למרות שהוא חי במנותק מעמו בבית המלך, הוא מבחין בסבלו של האיש העברי. אמנם האיש העברי זר לו אך משה מסרב לעמוד מן הצד ונוקט בהחלטה משמעותית שפוגעת במעמדו. הפעולה הזאת מסיטה את מסלול חיו של משה ומהווה תחילתו של תהליך הפיכתו למנהיג.

פעמים רבות אנחנו נוטים לקבל את המתרחש סביבנו באדישות מסוימת וכמבנת מאליה. אך מסיפור משה אנחנו למדים מספר דברים. ראשית, על הצורך בפתיחת העניים על הנעשה בקרבתנו, שנית, על החשיבות של המעבר מפסיביות לאקטיביות. מי שרוצה להצליח ולהנהיג מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלו ומהאדישות שלו. יתרה מזאת, הוא מוכרח לראות במצוקותיהם של הסובבים אותו. היכולת לראות סבל של אדם זר ולהתחבר אליו היא שעומדת בבסיסו של יכולתו של המנהיג לשנות. היכולת לשנות את מהלך הדברים נעוצה ביכולת להתבונן מחד ולפעול מאידך, רק בשילוב שני הדברים יתקבל השינוי. רק מי שמסוגל לראות את האחר, יהיה מסוגל לרתום אותו לאחר מכן למשימות גדולות ולמטרות נעלות.