ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שמות: לידתו של מנהיג ושל עם; ואיך זה קשור לבחירת השקעות?

תחילת ספר שמות מבשרת על תחילתו של עידן חדש - משה הילד שגדל בארמון המלוכה המצרי הפך למנהיג שעתיד לעמוד כנגד פרעה; תתפלאו אבל זה קשור לאסטרטגיית השקעות לפיה בוחרים במה להשקיע לפי הנהלת החברה

פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתארת משבר גדול בעם. קצב הגידול המהיר כמו גם מות הדור שהכיר את יוסף מובילים לתחילתם של גזירות מצרים. הגזירות מתחילות בהשטת מס ולאחר מכן בעבודות פרך ולבסוף בהשמדת כל הזכרים. בתקופה קשה זו נולד משה, אך אמו מצליחה להחביא אותו, ולאחר מכן לשים אותו בתיבה על שפת הנהר. חייו ניצלים בזכות בת פרעה שלוקחת אותו ומאמצת אותו כבן, וכך הוא גדל בארמון מצרים במנותק וללא קשר מעמו. התפנית בחייו מגיעה לאחר שהוא יוצא מן הארמון והוא רואה מצרי מכה אדם עברי. בתגובה, הורג משה את המצרי, ובעקבות כך, הוא נאלץ לברוח למדין. השינוי הדרסטי בחייו הוא שמביא אותו לבסוף לקבל את האחריות על עמו.  הרגע שבו נולד משה המנהיג נוצר ברגע אחד בו הוא יוצא מאזור הנוחות ומן הבועה בה הוא גדל. ברגע הזה, הוא מצליח להזדהות עם אדם זר, ושם הוא עובר מפסיביות לאקטיביות. המעבר הזה הוא שמסיט את מסלול חייו ויהפוך אות בהמשך למנהיג הגדול שהוא היה. מנהיג שמקבל החלטות הרות גורל, שמוביל את העם לכיוון היעד, שעומד בראש, מקבל סמכות אבל גם אחריות. באנלוגיה לעולם העסקי - מנהיג הוא מעין המנכ"ל המודרני ויש כמובן קשר דו סטרי - המנכ"ל הוא המנהיג. ככה לפחות זה צריך להיות.  משה היה מנהיג דגול, והוא ומנהיגים רבים הם הוכחה ברורה, לחשיבות ההנהגה, ההובלה, וכך גם בעולם העסקי. חברות צריכות הובלה, צריכות הנהלה טובה. לא תמיד המצב רגיל, פשוט, כפי שאמר וורן באפט - "חברה טובה בשוק טוב כל אחד יכול לנהל". אבל יכולתו של מנהיג/ מנכ"ל היא בעיקר בזמנים קשים ומשבריים. מהבסיס הזה התפתחה גישה חשובה בעולם ההשקעות - השקעות במניות בהתאם להנהלה. האמון בהנהלה הוא הבסיס לכל - גם במובן העסקי (ההתנהלות העסקית) לרבות הפיתוח העסקי, וגם במובן ההתנהלות מול שוק ההון (שקיפות מלאה). מסתבר שהגישה הזו תפסה מאמינים רבים, וחלק מרכזי מקבלת החלטות השקעה כיום, מנותב גם לפן הזה - איכות ההנהלה. זו הסיבה אגב, שתזוזות בהנהלה משפיעות על מחירי מניות לטוב ולרע. שההנהלה הקודמת של טבע פרשה, השוק נשם לרווחה, והמניה עלתה. מקרה אחר - כשאייל לפידות (נחשב  בשוק כמנהל טוב, למרות שאפשר להתווכח על זה) עבר לשיכון ובינוי המניה עלתה.      וחזרה לפרשה בדומה לסיפור יוסף, היציאה של משה מהמקום הנוח והבטוח היא שמובילה להארת העניים ומסמלת את תחילתה של המנהיגות. נראה שבכדי להיות מנהיג טוב האדם מוכרח לצאת מ"הבועה" שלו. יתרה מזאת אנחנו למדים על הצורך שבריאת האחר ובקבלת השונה.  לידתו של עם ומנהיג פרשת השבוע הקודמת חתמה את ספר בראשית, ובכך באה אל סופה תקופת האבות עם ברכת יעקב לבניו. בפתיחת פרשת שמות המשפחה שירדה זה מכבר מצרימה הופכת לעם  של ממש:  "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". הגידול המהיר לצד המוות של הדור של יוסף מובילים לשינוי היחס מצד המצרים: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם...וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ". החשש מהתעצמות בני ישראל מוביל לשורה של פעולות כנגדם. ראשית, ע"י הטלת מס ובניית ערים,  ולאחר מכן, מתחילים להעביד המצרים את בני ישראל בפרך. לבסוף מגיעה החלטת מלך מצרים להמית את כל הזכרים העבריים  הנולדים, תחילה ע"י המיילדות ולאחר מכן על ידי השלכתם ליאור.

בתקופה קשה זאת, בה כל ילד עברי מושלך ליאור, נולד משה מי שעתיד להנהיג את בני ישראל בעתיד. אמו של משה בוחרת להחביא אותו עד שהיא כבר לא מסוגלת ושמה אותו בתיבה על שפת היאור. בת פרעה שיוצאת לרחוץ בנהר מוצאת אותו חומלת עליו ומאמצת אותו כבן. כך, גדל משה בבית פרעה במנותק מעמו ומסבלם. תחילתו של המפנה בחייו של משה מתרחש כשהוא יוצא החוצה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". משה רואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הוא הורג את המצרי וקובר את גופתו. מקרה דומה קורה גם למחרת האירוע, כשהוא רואה שני עברים רבים וגם שם הוא מתערב. אירוע הריגת האיש המצרי מביאה את משה לברוח למדין: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן". גם במדין מוצא עצמו משה אקטיבי במפגש עם חוסר הצדק:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם". משה מגרש את הרועים שפוגעים בבנות כהן מדין. היכולת לראות את האחר תחילת השינוי במשה ותחילת הפיכתו למנהיג נעוצה ברגע בו יצא מבית המלך, פתאום ראה משה מציאות שונה מכל מה שהכיר. בנקודה הזאת מסרב משה להיות פאסיבי למה שהוא רואה. למרות שהוא חי במנותק מעמו בבית המלך, הוא מבחין בסבלו של האיש העברי. אמנם האיש העברי זר לו אך משה מסרב לעמוד מן הצד ונוקט בהחלטה משמעותית שפוגעת במעמדו. הפעולה הזאת מסיטה את מסלול חיו של משה ומהווה תחילתו של תהליך הפיכתו למנהיג.

פעמים רבות אנחנו נוטים לקבל את המתרחש סביבנו באדישות מסוימת וכמבנת מאליה. אך מסיפור משה אנחנו למדים מספר דברים. ראשית, על הצורך בפתיחת העניים על הנעשה בקרבתנו, שנית, על החשיבות של המעבר מפסיביות לאקטיביות. מי שרוצה להצליח ולהנהיג מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלו ומהאדישות שלו. יתרה מזאת, הוא מוכרח לראות במצוקותיהם של הסובבים אותו. היכולת לראות סבל של אדם זר ולהתחבר אליו היא שעומדת בבסיסו של יכולתו של המנהיג לשנות. היכולת לשנות את מהלך הדברים נעוצה ביכולת להתבונן מחד ולפעול מאידך, רק בשילוב שני הדברים יתקבל השינוי. רק מי שמסוגל לראות את האחר, יהיה מסוגל לרתום אותו לאחר מכן למשימות גדולות ולמטרות נעלות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חחח 17/01/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    = בעלו אותו בעכוז בילדותו. אז איך עם ישראל בחר בו להנהיג ולהוביל ?
  • 12.
    הכתבה האהובה עליי כל שבוע בביזפורטל! (ל"ת)
    איתמר 17/01/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שליטים יוצרים לאומנות ונאמנות ע"י שנאת הזר (ל"ת)
    לילי 17/01/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    טל 17/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדה 17/01/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אהבתי, תמשיך
  • 8.
    אוהב את הפרשנות שלך. תודה על כתב יפה (ל"ת)
    ראלי 17/01/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנח לי, נודניק. (ל"ת)
    הסס, איתן, הסס. 17/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 17/01/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    האמת נמצאת שם ,צריך רק לחפס .
  • 5.
    בא 17/01/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    כת של בטלנים ששבויים בידי הרבנים שלהם בניגוד לצווי בעשרת הדיברות ,לא תעשה לך פסל או תמונה ולא יהיה לך אלוהים אחרים ....
  • 4.
    בא 17/01/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    עזב את מישור החוף וכבש את העיר דן בצפון ,אין צורך להיות שבוי של הקונספציה הדתית שכן כנראה לא היתה יציאת מיצרים .
  • 3.
    אז 17/01/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    ואיך זה שמספר 2 בכחול לבן לפיד שעשה החלטה שגויה שלא למכור את כיל בטענה שלא מוכרים אוצרות מדינה למרות שכיל נמכרה פעמיים. ועוד מינה ועדת נווה שקבעה כן למכור את כיל . איך המנהיגים האלה לא רואים את הנזקים שהם גורמים לעם ואנחנו נצטרך לשלם גם על בחירות מס 4 וגם משלמים על אבדן ההכנסות למדינה מאי מכירת כיל. הם לא מנהיגים ואנחנו עם טיפש
  • 2.
    יפה! (ל"ת)
    יורי 17/01/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזק וברוך (ל"ת)
    אורי 17/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.