ספר תורה, פרשת השבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שמות: לידתו של מנהיג ושל עם; ואיך זה קשור לבחירת השקעות?

תחילת ספר שמות מבשרת על תחילתו של עידן חדש - משה הילד שגדל בארמון המלוכה המצרי הפך למנהיג שעתיד לעמוד כנגד פרעה; תתפלאו אבל זה קשור לאסטרטגיית השקעות לפיה בוחרים במה להשקיע לפי הנהלת החברה

פרשת שמות, הפותחת את ספר שמות, מתארת משבר גדול בעם. קצב הגידול המהיר כמו גם מות הדור שהכיר את יוסף מובילים לתחילתם של גזירות מצרים. הגזירות מתחילות בהשטת מס ולאחר מכן בעבודות פרך ולבסוף בהשמדת כל הזכרים. בתקופה קשה זו נולד משה, אך אמו מצליחה להחביא אותו, ולאחר מכן לשים אותו בתיבה על שפת הנהר. חייו ניצלים בזכות בת פרעה שלוקחת אותו ומאמצת אותו כבן, וכך הוא גדל בארמון מצרים במנותק וללא קשר מעמו. התפנית בחייו מגיעה לאחר שהוא יוצא מן הארמון והוא רואה מצרי מכה אדם עברי. בתגובה, הורג משה את המצרי, ובעקבות כך, הוא נאלץ לברוח למדין. השינוי הדרסטי בחייו הוא שמביא אותו לבסוף לקבל את האחריות על עמו.  הרגע שבו נולד משה המנהיג נוצר ברגע אחד בו הוא יוצא מאזור הנוחות ומן הבועה בה הוא גדל. ברגע הזה, הוא מצליח להזדהות עם אדם זר, ושם הוא עובר מפסיביות לאקטיביות. המעבר הזה הוא שמסיט את מסלול חייו ויהפוך אות בהמשך למנהיג הגדול שהוא היה. מנהיג שמקבל החלטות הרות גורל, שמוביל את העם לכיוון היעד, שעומד בראש, מקבל סמכות אבל גם אחריות. באנלוגיה לעולם העסקי - מנהיג הוא מעין המנכ"ל המודרני ויש כמובן קשר דו סטרי - המנכ"ל הוא המנהיג. ככה לפחות זה צריך להיות.  משה היה מנהיג דגול, והוא ומנהיגים רבים הם הוכחה ברורה, לחשיבות ההנהגה, ההובלה, וכך גם בעולם העסקי. חברות צריכות הובלה, צריכות הנהלה טובה. לא תמיד המצב רגיל, פשוט, כפי שאמר וורן באפט - "חברה טובה בשוק טוב כל אחד יכול לנהל". אבל יכולתו של מנהיג/ מנכ"ל היא בעיקר בזמנים קשים ומשבריים. מהבסיס הזה התפתחה גישה חשובה בעולם ההשקעות - השקעות במניות בהתאם להנהלה. האמון בהנהלה הוא הבסיס לכל - גם במובן העסקי (ההתנהלות העסקית) לרבות הפיתוח העסקי, וגם במובן ההתנהלות מול שוק ההון (שקיפות מלאה). מסתבר שהגישה הזו תפסה מאמינים רבים, וחלק מרכזי מקבלת החלטות השקעה כיום, מנותב גם לפן הזה - איכות ההנהלה. זו הסיבה אגב, שתזוזות בהנהלה משפיעות על מחירי מניות לטוב ולרע. שההנהלה הקודמת של טבע פרשה, השוק נשם לרווחה, והמניה עלתה. מקרה אחר - כשאייל לפידות (נחשב  בשוק כמנהל טוב, למרות שאפשר להתווכח על זה) עבר לשיכון ובינוי המניה עלתה.      וחזרה לפרשה בדומה לסיפור יוסף, היציאה של משה מהמקום הנוח והבטוח היא שמובילה להארת העניים ומסמלת את תחילתה של המנהיגות. נראה שבכדי להיות מנהיג טוב האדם מוכרח לצאת מ"הבועה" שלו. יתרה מזאת אנחנו למדים על הצורך שבריאת האחר ובקבלת השונה.  לידתו של עם ומנהיג פרשת השבוע הקודמת חתמה את ספר בראשית, ובכך באה אל סופה תקופת האבות עם ברכת יעקב לבניו. בפתיחת פרשת שמות המשפחה שירדה זה מכבר מצרימה הופכת לעם  של ממש:  "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם". הגידול המהיר לצד המוות של הדור של יוסף מובילים לשינוי היחס מצד המצרים: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם...וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן-יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ". החשש מהתעצמות בני ישראל מוביל לשורה של פעולות כנגדם. ראשית, ע"י הטלת מס ובניית ערים,  ולאחר מכן, מתחילים להעביד המצרים את בני ישראל בפרך. לבסוף מגיעה החלטת מלך מצרים להמית את כל הזכרים העבריים  הנולדים, תחילה ע"י המיילדות ולאחר מכן על ידי השלכתם ליאור.

בתקופה קשה זאת, בה כל ילד עברי מושלך ליאור, נולד משה מי שעתיד להנהיג את בני ישראל בעתיד. אמו של משה בוחרת להחביא אותו עד שהיא כבר לא מסוגלת ושמה אותו בתיבה על שפת היאור. בת פרעה שיוצאת לרחוץ בנהר מוצאת אותו חומלת עליו ומאמצת אותו כבן. כך, גדל משה בבית פרעה במנותק מעמו ומסבלם. תחילתו של המפנה בחייו של משה מתרחש כשהוא יוצא החוצה: "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל־אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ־עִבְרִי מֵאֶחָיו׃ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ וַיַּךְ אֶת־הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל". משה רואה איש מצרי מכה איש עברי ובתגובה הוא הורג את המצרי וקובר את גופתו. מקרה דומה קורה גם למחרת האירוע, כשהוא רואה שני עברים רבים וגם שם הוא מתערב. אירוע הריגת האיש המצרי מביאה את משה לברוח למדין: "וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־מֹשֶׁה וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ־מִדְיָן". גם במדין מוצא עצמו משה אקטיבי במפגש עם חוסר הצדק:"וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבֹאנָה וַתִּדְלֶנָה וַתְּמַלֶּאנָה אֶת־הָרְהָטִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אֲבִיהֶן׃ וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת־צֹאנָם". משה מגרש את הרועים שפוגעים בבנות כהן מדין. היכולת לראות את האחר תחילת השינוי במשה ותחילת הפיכתו למנהיג נעוצה ברגע בו יצא מבית המלך, פתאום ראה משה מציאות שונה מכל מה שהכיר. בנקודה הזאת מסרב משה להיות פאסיבי למה שהוא רואה. למרות שהוא חי במנותק מעמו בבית המלך, הוא מבחין בסבלו של האיש העברי. אמנם האיש העברי זר לו אך משה מסרב לעמוד מן הצד ונוקט בהחלטה משמעותית שפוגעת במעמדו. הפעולה הזאת מסיטה את מסלול חיו של משה ומהווה תחילתו של תהליך הפיכתו למנהיג.

פעמים רבות אנחנו נוטים לקבל את המתרחש סביבנו באדישות מסוימת וכמבנת מאליה. אך מסיפור משה אנחנו למדים מספר דברים. ראשית, על הצורך בפתיחת העניים על הנעשה בקרבתנו, שנית, על החשיבות של המעבר מפסיביות לאקטיביות. מי שרוצה להצליח ולהנהיג מוכרח לצאת מאזור הנוחות שלו ומהאדישות שלו. יתרה מזאת, הוא מוכרח לראות במצוקותיהם של הסובבים אותו. היכולת לראות סבל של אדם זר ולהתחבר אליו היא שעומדת בבסיסו של יכולתו של המנהיג לשנות. היכולת לשנות את מהלך הדברים נעוצה ביכולת להתבונן מחד ולפעול מאידך, רק בשילוב שני הדברים יתקבל השינוי. רק מי שמסוגל לראות את האחר, יהיה מסוגל לרתום אותו לאחר מכן למשימות גדולות ולמטרות נעלות.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    חחח 17/01/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    = בעלו אותו בעכוז בילדותו. אז איך עם ישראל בחר בו להנהיג ולהוביל ?
  • 12.
    הכתבה האהובה עליי כל שבוע בביזפורטל! (ל"ת)
    איתמר 17/01/2020 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שליטים יוצרים לאומנות ונאמנות ע"י שנאת הזר (ל"ת)
    לילי 17/01/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    טל 17/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אדה 17/01/2020 12:51
    הגב לתגובה זו
    אהבתי, תמשיך
  • 8.
    אוהב את הפרשנות שלך. תודה על כתב יפה (ל"ת)
    ראלי 17/01/2020 12:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנח לי, נודניק. (ל"ת)
    הסס, איתן, הסס. 17/01/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בא 17/01/2020 11:31
    הגב לתגובה זו
    האמת נמצאת שם ,צריך רק לחפס .
  • 5.
    בא 17/01/2020 11:26
    הגב לתגובה זו
    כת של בטלנים ששבויים בידי הרבנים שלהם בניגוד לצווי בעשרת הדיברות ,לא תעשה לך פסל או תמונה ולא יהיה לך אלוהים אחרים ....
  • 4.
    בא 17/01/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    עזב את מישור החוף וכבש את העיר דן בצפון ,אין צורך להיות שבוי של הקונספציה הדתית שכן כנראה לא היתה יציאת מיצרים .
  • 3.
    אז 17/01/2020 10:54
    הגב לתגובה זו
    ואיך זה שמספר 2 בכחול לבן לפיד שעשה החלטה שגויה שלא למכור את כיל בטענה שלא מוכרים אוצרות מדינה למרות שכיל נמכרה פעמיים. ועוד מינה ועדת נווה שקבעה כן למכור את כיל . איך המנהיגים האלה לא רואים את הנזקים שהם גורמים לעם ואנחנו נצטרך לשלם גם על בחירות מס 4 וגם משלמים על אבדן ההכנסות למדינה מאי מכירת כיל. הם לא מנהיגים ואנחנו עם טיפש
  • 2.
    יפה! (ל"ת)
    יורי 17/01/2020 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חזק וברוך (ל"ת)
    אורי 17/01/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.