תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויחי: על החשיבות שבצוואה ברורה

מה ניתן ללמוד מברכות יעקב לבניו לגבי כתיבת צוואה בימינו, למה לפני מותו בוחר יעקב לבקר בצורה חריפה חלק מבניו ואיך זה קשור להנפקות בבורסה?

לאחר שבפרשה הקודמת התאחדה משפחתו של יעקב במצרים, בפרשת השבוע הנוכחית ויחי, יעקב נערך למותו. במסגרת זאת, יעקב מכנס את בניו ומברך אותם, ברכות שהם מעין צוואה אך גם הרבה מעבר לכך.

בצוואתו מכין יעקב את הקרקע למעבר ממשפחה קטנה לשבטים ומצליח על ידי חלוקה  מגוונת לייצר ייחודיות עבור כל שבט. מפעולותיו ניתן ללמוד רבות על חשיבות הצוואה ויכולתה להשפיע על המציאות והעתיד של צאצאי המוריש. 

יתרה מזאת, יעקב בוחר לפתוח את הברכות בדברים קשים כנגד בניו ראובן, שמעון ולוי על מעשיהם. בכך, מציב יעקב בראש צוואתו אמירות ערכיות שישמשו מגדל אור לצאצאיו ולדרות הבאים. מעבר לחשיבות שבמתן ערך מוסף לצוואה יש בה גם בכדי להוסיף ממד אישי.

ברכות יעקב

ברכות יעקב לבניו ניתנות לפי סדר אמותיהם, קודם בני לאה אח"כ בני השפחות (בלהה וזלפה), ולבסוף בני רחל. אך הברכות שונות מאד באופיין וניתן לחלקן לארבע קטגוריות מרכזיות: מוסר ותוכחה, הנהגה, שפע ועצמה צבאית.

הברכות הראשונות לראובן ואח"כ לשמעון ולוי מתחילות בתוכחה קשה כלפיהם. את ראובן מאשים יעקב ביחסים לא ראויים עם שפחתו בלהה: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה". כלפי שמעון ולוי הוא לא חוסך מילים קשות על כך שהרגו את אנשי שכם "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם׃ בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר".

לאחר מכן מגיעה ברכת יהודה שלצד ברכת יוסף הן המשמעותית ביותר מבין ברכות יעקב, והן עוסקות בהנהגה. בברכת יהודה משבח ומתאר יעקב את מנהיגותו ומבטיח כי ההנהגה תישאר בידי שבטו: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ...לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו". בדומה ליהודה גם ברכתו של יוסף מתבטאת בסממנים של מנהיגות: "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.. וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".

לצד אלו מברך יעקב חלק מבניו בברכות שהמאפיין שלהם הוא שפע גשמי וכלכלי שמתבטא גם בנחלות אותם הם מקבלים בארץ. זבולון: "לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יששכר: "חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד". אשר: "שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ", ונפתלי "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר".

סוג נוסף של ברכות נסוב סביב ההיבט הצבאי. דן: "יהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", גד: "גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב". לאלו מצטרפת ברכת בנימין: "זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".

תחילת עידן חדש

הברכות של יעקב לבניו למעשה מבשרות את תחילתו של עידן השבטים. יעקב מבין שמשפחתו מתרחבת ומכין את הקרקע למעבר ממשפחה לעם. הוא עושה את זה על ידי הברכות אותם הוא מברך את ילדיו כשאליהם נוספים גם בני יוסף אפרים ומנשה. בכך הוא מקבע את המעמד של כל שבט ושבט.

מרגע שיצר את החלוקה נפנה יעקב לחלק את הסמכויות בין השבטים, שישמשו בעתיד גם לחלוקת נחלות בני ישראל בארץ. המהלך שעל פניו מבטא חלוקה בין השבטים למעשה הוא שיוצר את האחידות. בכך שיעקב מבהיר לכל שבט ושבט מה ייעודו ותפקידו הוא מונע מריבות בין השבטים ומעניק ייחודית לכל אחד מן השבטים.

מעבר לברכות, בוחר יעקב לפתוח באמירה ערכית ובטענות קשות כנגד בניו ראובן שמעון ולוי על מעשיהם הבלתי ראויים. יעקב רואה בהנחלת הערכים ערך עליון המתבטא בכך שבהם הוא בוחר לפתוח את דבריו. בכך הוא מראה שלקניין הרוחני ולערכים מקום נכבד בצוואתו ובאופי אותו הוא רוצה להנחיל לצאצאיו ולדרות הבאים.

צוואות והיכולת שלהן להשפיע

בחזרה לחיינו, תחום הירושות/ מעבר בן דורי תפס מקום של ממש בעולם המשפטי, בתי המשפט ועורכי דין עוסקים חדשות לבקרים בתחום.  אך נדמה שמברכות יעקב ניתן ללמוד מספר נושאים חשובים בתחום. ראשית על החשיבות שבעצם כתיבת הצוואה. השארת היורשים ללא צוואה ברורה עלולה לגרום למריבות וסכסוכים קשים בקרב בני המשפחה.

שנית, אנחנו למדים על עצמתה של כתיבת הצוואה ויכולתה להשפיע על מהלך העניינים ההיסטורי גם לאחר פטירתו של הכותב. לצוואה יכולת לשמור על קשר בין בני המשפחה ולייצר קשרים נופים באמצעותה.

ולבסוף, מעל לכל יעקב מציב את החשיבות שבהקניית ערך מוסף לצוואה מעבר לרכוש הפיזי שנותר. דבריו של יעקב בצוואתו אמורים לשמש מגדל אור ערכי לבניו לשבטים ולנו. על ידי הענקת ממד ערכי לצוואה יכול המוריש להכניס נופך אישי-ערכי לצוואתו באופן שיהלום את דמותו.

בהקשר לימנו חשוב גם להדגיש את הפן הרלבנטי לשוק ההון. מסתבר שחלק גדול מהחברות שמגייסות הון בבורסה, עושות זאת לא רק בשל הצורך להיפגש עם מזומנים, אלא גם כדי להסדיר את חלוקת הרכוש לדור הבא. בעלי שליטה יוצאים להנפקה כדי שיהיה תג מחיר לעסק וכדי שיהיה ניתן לחלקו ליורשים. החזקה בחברה פרטית מורכבת ומסובכת - כמה היא שווה, כמה כל אחד מהיורשים מחזיק, איך מחלקים את ההחזקה הזו עם יתר הרכוש? ברגע שההחזקה נסחרת בבורסה יש לה מדי יום מחיר, ניתן לממש ולהנזיל חלק מההחזקה, ניתן לחלק בצורה כלכלית את מכלול הנכסים.

עדכון: התוצאות הגיעו - אלו אנשי השנה שלכם. בתחילת התהליך, מערכת ביזפורטל בחרה 30 מועמדים לתואר "איש השנה בשוק ההון". המשותף לכולם - יכולת לייצר ערך לחברה (רווחים) ולמשקיעים (תשואה). המועמדים האלו עמדו לבחירת הקהל, ואתם בחרתם בהמוניכם - כנסו ל-TOP10

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כתבה נפלאה! תודה! (ל"ת)
    איתמר 11/01/2020 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שורטיסט רותח מזעם 10/01/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    הלונגיסטים יחטפו מכה שלא חלמו עליה .אני מזהיר את מי שבלונג שאין מפה והלאה סגירת פוזיציות שורט .כל לונג יחטוף בומבה בראש .
  • מה הקשר למאמר??? (ל"ת)
    גיא 11/01/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 10/01/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 10/01/2020 09:49
    הגב לתגובה זו
    ראובן לא חשוד שעשה מעשה או נגע בא חס ושלום בבלהה. פשוט החליף את המיטות וגרם שיעקב יהיה עם לאה אימו . ככה כתוב במפרשי התנ"ך
  • 3.
    החרדים הם לא יהודים ,הם כת בסיגנון יהודי. (ל"ת)
    בא 10/01/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • דן החילוני 10/01/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא היו קיימים , מזמן העם היהודי היה מתפזר ברוחות העמים . גם אני הייתי רוצה לראות את הדברים קצת אחרת ולשנות כאן וכאן את המציאות , אבל הם הם שומרי הסף עד לביאת המשיח בקרוב מאוד .
  • 2.
    בא 10/01/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    הזנחה ,והזנחה היא היתעללות בילדים ושחיתות ,לא תיראו את גן עדן מושחתים .
  • 1.
    בא 10/01/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
    קדש את יום השבת ,ששת ימים תעבוד ....,וגם עושים תמונות של רבנים ושפוטים שלהם ,אסור באיסור מוחלט .אין לפרש את המפורש ,ועשרת הדיברות מפורשות .
  • לפחות תצטט נכון.. זכור את יום השבת לקדשו, לא קדש את.. (ל"ת)
    בור מפיץ שנאה 10/01/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
  • עדיף על החרדים, שהם שונאים ומפיצי בורות. (ל"ת)
    פוץ 11/01/2020 20:10
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.