תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויחי: על החשיבות שבצוואה ברורה

מה ניתן ללמוד מברכות יעקב לבניו לגבי כתיבת צוואה בימינו, למה לפני מותו בוחר יעקב לבקר בצורה חריפה חלק מבניו ואיך זה קשור להנפקות בבורסה?

לאחר שבפרשה הקודמת התאחדה משפחתו של יעקב במצרים, בפרשת השבוע הנוכחית ויחי, יעקב נערך למותו. במסגרת זאת, יעקב מכנס את בניו ומברך אותם, ברכות שהם מעין צוואה אך גם הרבה מעבר לכך.

בצוואתו מכין יעקב את הקרקע למעבר ממשפחה קטנה לשבטים ומצליח על ידי חלוקה  מגוונת לייצר ייחודיות עבור כל שבט. מפעולותיו ניתן ללמוד רבות על חשיבות הצוואה ויכולתה להשפיע על המציאות והעתיד של צאצאי המוריש. 

יתרה מזאת, יעקב בוחר לפתוח את הברכות בדברים קשים כנגד בניו ראובן, שמעון ולוי על מעשיהם. בכך, מציב יעקב בראש צוואתו אמירות ערכיות שישמשו מגדל אור לצאצאיו ולדרות הבאים. מעבר לחשיבות שבמתן ערך מוסף לצוואה יש בה גם בכדי להוסיף ממד אישי.

ברכות יעקב

ברכות יעקב לבניו ניתנות לפי סדר אמותיהם, קודם בני לאה אח"כ בני השפחות (בלהה וזלפה), ולבסוף בני רחל. אך הברכות שונות מאד באופיין וניתן לחלקן לארבע קטגוריות מרכזיות: מוסר ותוכחה, הנהגה, שפע ועצמה צבאית.

הברכות הראשונות לראובן ואח"כ לשמעון ולוי מתחילות בתוכחה קשה כלפיהם. את ראובן מאשים יעקב ביחסים לא ראויים עם שפחתו בלהה: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה". כלפי שמעון ולוי הוא לא חוסך מילים קשות על כך שהרגו את אנשי שכם "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם׃ בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר".

לאחר מכן מגיעה ברכת יהודה שלצד ברכת יוסף הן המשמעותית ביותר מבין ברכות יעקב, והן עוסקות בהנהגה. בברכת יהודה משבח ומתאר יעקב את מנהיגותו ומבטיח כי ההנהגה תישאר בידי שבטו: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ...לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו". בדומה ליהודה גם ברכתו של יוסף מתבטאת בסממנים של מנהיגות: "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.. וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".

לצד אלו מברך יעקב חלק מבניו בברכות שהמאפיין שלהם הוא שפע גשמי וכלכלי שמתבטא גם בנחלות אותם הם מקבלים בארץ. זבולון: "לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יששכר: "חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד". אשר: "שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ", ונפתלי "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר".

סוג נוסף של ברכות נסוב סביב ההיבט הצבאי. דן: "יהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", גד: "גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב". לאלו מצטרפת ברכת בנימין: "זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".

תחילת עידן חדש

הברכות של יעקב לבניו למעשה מבשרות את תחילתו של עידן השבטים. יעקב מבין שמשפחתו מתרחבת ומכין את הקרקע למעבר ממשפחה לעם. הוא עושה את זה על ידי הברכות אותם הוא מברך את ילדיו כשאליהם נוספים גם בני יוסף אפרים ומנשה. בכך הוא מקבע את המעמד של כל שבט ושבט.

מרגע שיצר את החלוקה נפנה יעקב לחלק את הסמכויות בין השבטים, שישמשו בעתיד גם לחלוקת נחלות בני ישראל בארץ. המהלך שעל פניו מבטא חלוקה בין השבטים למעשה הוא שיוצר את האחידות. בכך שיעקב מבהיר לכל שבט ושבט מה ייעודו ותפקידו הוא מונע מריבות בין השבטים ומעניק ייחודית לכל אחד מן השבטים.

מעבר לברכות, בוחר יעקב לפתוח באמירה ערכית ובטענות קשות כנגד בניו ראובן שמעון ולוי על מעשיהם הבלתי ראויים. יעקב רואה בהנחלת הערכים ערך עליון המתבטא בכך שבהם הוא בוחר לפתוח את דבריו. בכך הוא מראה שלקניין הרוחני ולערכים מקום נכבד בצוואתו ובאופי אותו הוא רוצה להנחיל לצאצאיו ולדרות הבאים.

צוואות והיכולת שלהן להשפיע

בחזרה לחיינו, תחום הירושות/ מעבר בן דורי תפס מקום של ממש בעולם המשפטי, בתי המשפט ועורכי דין עוסקים חדשות לבקרים בתחום.  אך נדמה שמברכות יעקב ניתן ללמוד מספר נושאים חשובים בתחום. ראשית על החשיבות שבעצם כתיבת הצוואה. השארת היורשים ללא צוואה ברורה עלולה לגרום למריבות וסכסוכים קשים בקרב בני המשפחה.

שנית, אנחנו למדים על עצמתה של כתיבת הצוואה ויכולתה להשפיע על מהלך העניינים ההיסטורי גם לאחר פטירתו של הכותב. לצוואה יכולת לשמור על קשר בין בני המשפחה ולייצר קשרים נופים באמצעותה.

ולבסוף, מעל לכל יעקב מציב את החשיבות שבהקניית ערך מוסף לצוואה מעבר לרכוש הפיזי שנותר. דבריו של יעקב בצוואתו אמורים לשמש מגדל אור ערכי לבניו לשבטים ולנו. על ידי הענקת ממד ערכי לצוואה יכול המוריש להכניס נופך אישי-ערכי לצוואתו באופן שיהלום את דמותו.

בהקשר לימנו חשוב גם להדגיש את הפן הרלבנטי לשוק ההון. מסתבר שחלק גדול מהחברות שמגייסות הון בבורסה, עושות זאת לא רק בשל הצורך להיפגש עם מזומנים, אלא גם כדי להסדיר את חלוקת הרכוש לדור הבא. בעלי שליטה יוצאים להנפקה כדי שיהיה תג מחיר לעסק וכדי שיהיה ניתן לחלקו ליורשים. החזקה בחברה פרטית מורכבת ומסובכת - כמה היא שווה, כמה כל אחד מהיורשים מחזיק, איך מחלקים את ההחזקה הזו עם יתר הרכוש? ברגע שההחזקה נסחרת בבורסה יש לה מדי יום מחיר, ניתן לממש ולהנזיל חלק מההחזקה, ניתן לחלק בצורה כלכלית את מכלול הנכסים.

עדכון: התוצאות הגיעו - אלו אנשי השנה שלכם. בתחילת התהליך, מערכת ביזפורטל בחרה 30 מועמדים לתואר "איש השנה בשוק ההון". המשותף לכולם - יכולת לייצר ערך לחברה (רווחים) ולמשקיעים (תשואה). המועמדים האלו עמדו לבחירת הקהל, ואתם בחרתם בהמוניכם - כנסו ל-TOP10

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כתבה נפלאה! תודה! (ל"ת)
    איתמר 11/01/2020 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שורטיסט רותח מזעם 10/01/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    הלונגיסטים יחטפו מכה שלא חלמו עליה .אני מזהיר את מי שבלונג שאין מפה והלאה סגירת פוזיציות שורט .כל לונג יחטוף בומבה בראש .
  • מה הקשר למאמר??? (ל"ת)
    גיא 11/01/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 10/01/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 10/01/2020 09:49
    הגב לתגובה זו
    ראובן לא חשוד שעשה מעשה או נגע בא חס ושלום בבלהה. פשוט החליף את המיטות וגרם שיעקב יהיה עם לאה אימו . ככה כתוב במפרשי התנ"ך
  • 3.
    החרדים הם לא יהודים ,הם כת בסיגנון יהודי. (ל"ת)
    בא 10/01/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • דן החילוני 10/01/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא היו קיימים , מזמן העם היהודי היה מתפזר ברוחות העמים . גם אני הייתי רוצה לראות את הדברים קצת אחרת ולשנות כאן וכאן את המציאות , אבל הם הם שומרי הסף עד לביאת המשיח בקרוב מאוד .
  • 2.
    בא 10/01/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    הזנחה ,והזנחה היא היתעללות בילדים ושחיתות ,לא תיראו את גן עדן מושחתים .
  • 1.
    בא 10/01/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
    קדש את יום השבת ,ששת ימים תעבוד ....,וגם עושים תמונות של רבנים ושפוטים שלהם ,אסור באיסור מוחלט .אין לפרש את המפורש ,ועשרת הדיברות מפורשות .
  • לפחות תצטט נכון.. זכור את יום השבת לקדשו, לא קדש את.. (ל"ת)
    בור מפיץ שנאה 10/01/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
  • עדיף על החרדים, שהם שונאים ומפיצי בורות. (ל"ת)
    פוץ 11/01/2020 20:10
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.