תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת ויחי: על החשיבות שבצוואה ברורה

מה ניתן ללמוד מברכות יעקב לבניו לגבי כתיבת צוואה בימינו, למה לפני מותו בוחר יעקב לבקר בצורה חריפה חלק מבניו ואיך זה קשור להנפקות בבורסה?

לאחר שבפרשה הקודמת התאחדה משפחתו של יעקב במצרים, בפרשת השבוע הנוכחית ויחי, יעקב נערך למותו. במסגרת זאת, יעקב מכנס את בניו ומברך אותם, ברכות שהם מעין צוואה אך גם הרבה מעבר לכך.

בצוואתו מכין יעקב את הקרקע למעבר ממשפחה קטנה לשבטים ומצליח על ידי חלוקה  מגוונת לייצר ייחודיות עבור כל שבט. מפעולותיו ניתן ללמוד רבות על חשיבות הצוואה ויכולתה להשפיע על המציאות והעתיד של צאצאי המוריש. 

יתרה מזאת, יעקב בוחר לפתוח את הברכות בדברים קשים כנגד בניו ראובן, שמעון ולוי על מעשיהם. בכך, מציב יעקב בראש צוואתו אמירות ערכיות שישמשו מגדל אור לצאצאיו ולדרות הבאים. מעבר לחשיבות שבמתן ערך מוסף לצוואה יש בה גם בכדי להוסיף ממד אישי.

ברכות יעקב

ברכות יעקב לבניו ניתנות לפי סדר אמותיהם, קודם בני לאה אח"כ בני השפחות (בלהה וזלפה), ולבסוף בני רחל. אך הברכות שונות מאד באופיין וניתן לחלקן לארבע קטגוריות מרכזיות: מוסר ותוכחה, הנהגה, שפע ועצמה צבאית.

הברכות הראשונות לראובן ואח"כ לשמעון ולוי מתחילות בתוכחה קשה כלפיהם. את ראובן מאשים יעקב ביחסים לא ראויים עם שפחתו בלהה: "פַּחַז כַּמַּיִם אַל־תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה". כלפי שמעון ולוי הוא לא חוסך מילים קשות על כך שהרגו את אנשי שכם "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם׃ בְּסֹדָם אַל־תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל־תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ־שׁוֹר".

לאחר מכן מגיעה ברכת יהודה שלצד ברכת יוסף הן המשמעותית ביותר מבין ברכות יעקב, והן עוסקות בהנהגה. בברכת יהודה משבח ומתאר יעקב את מנהיגותו ומבטיח כי ההנהגה תישאר בידי שבטו: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ...לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו". בדומה ליהודה גם ברכתו של יוסף מתבטאת בסממנים של מנהיגות: "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.. וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו".

לצד אלו מברך יעקב חלק מבניו בברכות שהמאפיין שלהם הוא שפע גשמי וכלכלי שמתבטא גם בנחלות אותם הם מקבלים בארץ. זבולון: "לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. יששכר: "חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד". אשר: "שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ", ונפתלי "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר".

סוג נוסף של ברכות נסוב סביב ההיבט הצבאי. דן: "יהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר", גד: "גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב". לאלו מצטרפת ברכת בנימין: "זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל".

תחילת עידן חדש

הברכות של יעקב לבניו למעשה מבשרות את תחילתו של עידן השבטים. יעקב מבין שמשפחתו מתרחבת ומכין את הקרקע למעבר ממשפחה לעם. הוא עושה את זה על ידי הברכות אותם הוא מברך את ילדיו כשאליהם נוספים גם בני יוסף אפרים ומנשה. בכך הוא מקבע את המעמד של כל שבט ושבט.

מרגע שיצר את החלוקה נפנה יעקב לחלק את הסמכויות בין השבטים, שישמשו בעתיד גם לחלוקת נחלות בני ישראל בארץ. המהלך שעל פניו מבטא חלוקה בין השבטים למעשה הוא שיוצר את האחידות. בכך שיעקב מבהיר לכל שבט ושבט מה ייעודו ותפקידו הוא מונע מריבות בין השבטים ומעניק ייחודית לכל אחד מן השבטים.

מעבר לברכות, בוחר יעקב לפתוח באמירה ערכית ובטענות קשות כנגד בניו ראובן שמעון ולוי על מעשיהם הבלתי ראויים. יעקב רואה בהנחלת הערכים ערך עליון המתבטא בכך שבהם הוא בוחר לפתוח את דבריו. בכך הוא מראה שלקניין הרוחני ולערכים מקום נכבד בצוואתו ובאופי אותו הוא רוצה להנחיל לצאצאיו ולדרות הבאים.

צוואות והיכולת שלהן להשפיע

בחזרה לחיינו, תחום הירושות/ מעבר בן דורי תפס מקום של ממש בעולם המשפטי, בתי המשפט ועורכי דין עוסקים חדשות לבקרים בתחום.  אך נדמה שמברכות יעקב ניתן ללמוד מספר נושאים חשובים בתחום. ראשית על החשיבות שבעצם כתיבת הצוואה. השארת היורשים ללא צוואה ברורה עלולה לגרום למריבות וסכסוכים קשים בקרב בני המשפחה.

שנית, אנחנו למדים על עצמתה של כתיבת הצוואה ויכולתה להשפיע על מהלך העניינים ההיסטורי גם לאחר פטירתו של הכותב. לצוואה יכולת לשמור על קשר בין בני המשפחה ולייצר קשרים נופים באמצעותה.

ולבסוף, מעל לכל יעקב מציב את החשיבות שבהקניית ערך מוסף לצוואה מעבר לרכוש הפיזי שנותר. דבריו של יעקב בצוואתו אמורים לשמש מגדל אור ערכי לבניו לשבטים ולנו. על ידי הענקת ממד ערכי לצוואה יכול המוריש להכניס נופך אישי-ערכי לצוואתו באופן שיהלום את דמותו.

בהקשר לימנו חשוב גם להדגיש את הפן הרלבנטי לשוק ההון. מסתבר שחלק גדול מהחברות שמגייסות הון בבורסה, עושות זאת לא רק בשל הצורך להיפגש עם מזומנים, אלא גם כדי להסדיר את חלוקת הרכוש לדור הבא. בעלי שליטה יוצאים להנפקה כדי שיהיה תג מחיר לעסק וכדי שיהיה ניתן לחלקו ליורשים. החזקה בחברה פרטית מורכבת ומסובכת - כמה היא שווה, כמה כל אחד מהיורשים מחזיק, איך מחלקים את ההחזקה הזו עם יתר הרכוש? ברגע שההחזקה נסחרת בבורסה יש לה מדי יום מחיר, ניתן לממש ולהנזיל חלק מההחזקה, ניתן לחלק בצורה כלכלית את מכלול הנכסים.

עדכון: התוצאות הגיעו - אלו אנשי השנה שלכם. בתחילת התהליך, מערכת ביזפורטל בחרה 30 מועמדים לתואר "איש השנה בשוק ההון". המשותף לכולם - יכולת לייצר ערך לחברה (רווחים) ולמשקיעים (תשואה). המועמדים האלו עמדו לבחירת הקהל, ואתם בחרתם בהמוניכם - כנסו ל-TOP10

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    כתבה נפלאה! תודה! (ל"ת)
    איתמר 11/01/2020 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שורטיסט רותח מזעם 10/01/2020 15:14
    הגב לתגובה זו
    הלונגיסטים יחטפו מכה שלא חלמו עליה .אני מזהיר את מי שבלונג שאין מפה והלאה סגירת פוזיציות שורט .כל לונג יחטוף בומבה בראש .
  • מה הקשר למאמר??? (ל"ת)
    גיא 11/01/2020 20:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יפה מאוד! (ל"ת)
    יורי 10/01/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דן 10/01/2020 09:49
    הגב לתגובה זו
    ראובן לא חשוד שעשה מעשה או נגע בא חס ושלום בבלהה. פשוט החליף את המיטות וגרם שיעקב יהיה עם לאה אימו . ככה כתוב במפרשי התנ"ך
  • 3.
    החרדים הם לא יהודים ,הם כת בסיגנון יהודי. (ל"ת)
    בא 10/01/2020 09:36
    הגב לתגובה זו
  • דן החילוני 10/01/2020 14:47
    הגב לתגובה זו
    אם הם לא היו קיימים , מזמן העם היהודי היה מתפזר ברוחות העמים . גם אני הייתי רוצה לראות את הדברים קצת אחרת ולשנות כאן וכאן את המציאות , אבל הם הם שומרי הסף עד לביאת המשיח בקרוב מאוד .
  • 2.
    בא 10/01/2020 09:35
    הגב לתגובה זו
    הזנחה ,והזנחה היא היתעללות בילדים ושחיתות ,לא תיראו את גן עדן מושחתים .
  • 1.
    בא 10/01/2020 09:32
    הגב לתגובה זו
    קדש את יום השבת ,ששת ימים תעבוד ....,וגם עושים תמונות של רבנים ושפוטים שלהם ,אסור באיסור מוחלט .אין לפרש את המפורש ,ועשרת הדיברות מפורשות .
  • לפחות תצטט נכון.. זכור את יום השבת לקדשו, לא קדש את.. (ל"ת)
    בור מפיץ שנאה 10/01/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
  • עדיף על החרדים, שהם שונאים ומפיצי בורות. (ל"ת)
    פוץ 11/01/2020 20:10
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.