חוק שעות עבודה ומנוחה חל על עובד סיעוד שאינו לן בבית המטופל
העובדות
-----------
נתיב 2 בע"מ (להלן:"המעסיקה"), חברת כח אדם, העסיקה את אבי מור (להלן:"העובד") כמלווה לנכה צה"ל. על חוזה ההעסקה בין הצדדים, חל האמור בהסכם ההתקשרות בין חברת כח האדם לבין משרד הביטחון/אגף השיקום, ביחס לתשלום שכר המלווים. בהתאם להסכם העסקה שולמה לעובד "תוספת משמרת" לשכר הבסיס, וזאת בהתאם לשעות המשמרת שביצע, שהיו משמרות בנות 24 שעות, 48 שעות או 72 שעות בכל פעם.
העובד הגיש את תביעתו לתשלום שעות נוספות שלא שולמו לו בגין השעות בהן עבד בביתו של נכה צה"ל. לטענתו, המעסיקה לא שילמה לו שעות נוספות כדין, בגין השעות שעבד וכי תוספת השכר המשולמת לו אינה מהווה תשלום בגין שעות נוספות, אלא מהווה "תוספת משמרת" בלבד ולכן לטענתו יש לראות בתוספת זו כחלק משכרו הרגיל.
כמו כן, טען העובד, כי יש לראות בכל שעות שהייתו במשמרת כשעות עבודה לכל דבר, גם אם בחלק מהזמן ישן, קרא ספרים ועוד, שכן עצם שהייתו עם הנכה הינה מהות עבודתו ותפקידו.
בנוסף, טען כי ההלכה שנקבעה בבג"ץ גלוטן (בג"ץ 1678/07), לפיה הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לא יחולו על עובדת בענף הסיעוד, אינה רלוונטית בעניינו, מאחר שבשונה מהמקרה, ביתו של המטופל אינו ביתו שלו ולפיכך, אין קושי להפריד בין שעות העבודה לשעות המנוחה.
לטענת המעסיקה, חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד, וזאת בהתאם להלכה שנפסקה בבג"ץ גלוטן. בנוסף, טענה כי, במידה וחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, הרי שתנאי שכרו עלו באופן ניכר מהקבוע בחוק. המעסיקה הוסיפה, כי יש להפחית לעובד את התשלומים ששולמו לו בגין השעות שאינן שעות עבודה בפועל.
פסק הדין
------------
בית הדין האזורי ציין, כי במסגרת פס"ד שניתן בעניין גלוטן ע"י בית הדין הארצי (ע"ע 157/03) נקבע, כי אין להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על העובדת, מכיוון שהמטופלת, קשישה סיעודית, לא יכולה לפקח על שעות עבודתה של העובדת, וכן בשל מידת האמון הגבוהה הנדרשת ביחסי עבודה מסוג מטפל-מטופל סיעודי.
בנוסף, בית הדין הארצי קבע, כי שאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה תידון בכל מקרה לגופו, כאשר אין לקבוע הלכה גורפת לעניין זה. עוד צוין, כי בג"ץ דחה את העתירה שהוגשה ע"י המטפלת, בקובעו, כי אין להתערב בפסק הדין שניתן ע"י בית הדין הארצי.
במקרה הנ"ל, נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה חל על העסקת העובד, וזאת לאור האמור בפס"ד גלוטן. נקבע, כי הבעייתיות הקיימת בכך שמקום העבודה של העובד הזר הוא גם ביתו, לא מתקיימת במקרה זה, וזאת לאור העובדה שישנה הפרדה בין מקום עבודתו של התובע לזה של המטופל.
זאת ועוד, ביחס לשאלת הפיקוח על עבודת העובד נמצא, כי המעסיקה היא חברת כח האדם ולא המטופל עצמו, כאשר החברה מקיימת רישום מדויק של שעות העבודה של העובד אצל הנכה בו טיפל. על כן נקבע, כי ההלכה שנקבעה בעניין גלוטן יפה לנסיבות הקונקרטיות של העסקת עובד זר המתגורר בביתו של המטופל, ולא ביחס לכלל העובדים בענף הסיעוד.
בית הדין מצא, כי מתכונת העבודה של העובד בביתו של הנכה אינה קבועה, וזאת מאחר שאינו נדרש לבצע עבודה בפועל במהלך כל שעות המשמרת, בעוד שבמהלך המשמרת הוא רשאי לישון, לקרוא, לצפות בטלוויזיה, להתלקח ולעסוק בענייניו, ולכן נקבע, כי תוספת השכר (תוספת משמרות") שמשולמת לעובד, מהווה פיצוי הולם וראוי בגין עבודתו בשעות הנוספות.
כמו כן, הוכח כי "תוספת המשמרת" המשולמת, כוללת בחובה פיצוי בגין השעות הנוספות. בהקשר זה נקבע, כי חוזה העבודה שנחתם בין הצדדים, מתנה במובן מסוים על הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, היות והתמורה המשולמת לעובד אינה מחושבת באופן מדויק ע"פ שעות עבודה ומנוחה בפועל, מדי משמרת, אך מנגד התמורה "הגלובלית" המשולמת לא נופלת מן התמורה שהייתה משולמת לו ע"פ החוק.
לפיכך, נקבע כי המקרה דנן נופל לגדר המקרים החריגים בהם עקרון תום הלב גובר על הוראות החוק הקוגנטי, ומונע מהעובד לדרוש בדיעבד גמול שעות נוספות בנוסף לתמורה ששולמה לו לפי החוזה "כתוספת משמרות".
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
