האם מעסיק שעוקב אחר עובד בזמן מחלה פוגע בפרטיותו ומקים לו זכות להתפטר בדין מפוטר?
העובדות
----------
רויטל סלם (להלן: "העובדת") עבדה בעיצובים גרפיקה ותקשורת שיווקית בע"מ (להלן: "המעסיקה") כגרפיקאית במשך כחמש שנים. בסמוך לסיום עבודתה נעדרה העובדת במשך מספר חודשים והמציאה אישורי מחלה. המעסיקה שחשדה שהעובדת אינה באמת חולה, פנתה למשרד חקירות בבקשה שיעקוב אחריה. לאחר שנודע על כך לעובדת, היא הודיעה על התפטרותה ותבעה פיצויי פיטורים עקב פגיעה חמורה בפרטיותה ובכבודה.
פסק הדין
----------
על פי הפסיקה, על מנת שעובד יהא זכאי לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, על העובד לעבור שלוש משוכות: האחת, להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו או "נסיבה אחרת" שבשלה אין לדרוש ממנו, כי ימשיך בעבודתו. השנייה, להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר. השלישית, להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון.
בית הדין קבע, כי לא הוכח קשר בין החלטתה של העובדת להתפטר ובין העובדה שהמעסיקה פנתה לחוקרים. צוין, כי אמנם בנסיבות מסוימות, כאשר מתברר לעובד שהמעביד בולש אחריו, מחוץ לחצרי המפעל ובזמן שהעובד אמור להיות חופשי לענייניו, מידת הפגיעה בזכות הפרטיות של העובד היא כזו המצדיקה התפטרות אף ללא התראה שתאפשר למעביד לתקן את דרכיו, אך אין זה המקרה כאן.
לאור זאת, התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה.
לגבי הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת השכר") נפסק, שממצאי חוקר פרטי מהם עולה שהעובד אינו שוהה בביתו בזמן מחלה, אינם מהווים בהכרח ראיה לכך שאישורי המחלה אינם משקפים את מצבו הבריאותי של העובד. ממצאי חקירה כאמור יכולים לכל היותר להעיד על כך שהעובד מבצע פעולות שאינן מנוחה עקב מחלה.
הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, נקבעו הגנות על זכות זו בחוק הגנת הפרטיות. בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מפורטים 11 מקרים של פגיעה בפרטיות. אחת מהן היא: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת".
תנאי מקדמי לתחולת ההגנות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, הוא תום לבו של הנתבע. המעסיקה לא פנתה לחוקרים כאמצעי ראשון ומיידי לברור בשאלה מה מצבה הרפואי של העובדת. הפניה לחוקרים נעשתה לאחר שחשדה של המעסיקה התעורר. המעסיקה ניסתה לפנות לעובדת, אך העובדת לא הגיבה לפניותיה. בנוסף, על פי הפסיקה, לא כל פניה לחוקר פרטי משמעה הפרת הפרטיות של העובד. דהיינו, פניית מעביד לחוקרים פרטיים אינה פסולה בכל מקרה או מעצם טבעה, לכן אין סיבה לייחס למעסיקה חוסר תום לב בכך, שפעלה כך על מנת לברר את מצבה של העובדת בעת המחלה.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
