ויתור על סודיות רפואית בקבלה לעבודה - מותר ואסור

מחפשי עבודה רבים נתקלים בתופעה, לפיה מעסיקים דורשים ממועמדים לעבודה (לעתים גם מעובדים) לוותר על הסודיות הרפואית או לחתום על טופס ויתור סודיות כללי. מועמדים רבים הנמצאים בעמדת חולשה מול מעסיק פוטנציאלי ואינם מודעים לגבולות המותר והאסור, וודאי שאינם רוצים להתעמת מול המעסיק, ולכן חותמים על כתב ויתור זה ובכך מתירים לגורמים מטעם המעסיק לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלהם, לעיתים ללא כל הצדקה. מאמר זה עושה לנו סדר מה מותר ומה אסור בקבלה לעבודה מאמר מאת עו"ד גל גורודיסקי

מחפשי עבודה רבים נתקלים בתופעה, לפיה מעסיקים דורשים ממועמדים לעבודה (לעתים גם מעובדים) לוותר על הסודיות הרפואית או לחתום על טופס ויתור סודיות כללי. מועמדים רבים הנמצאים בעמדת חולשה מול מעסיק פוטנציאלי ואינם מודעים לגבולות המותר והאסור, וודאי שאינם רוצים להתעמת מול המעסיק, ולכן חותמים על כתב ויתור זה ובכך מתירים לגורמים מטעם המעסיק לפשפש בהיסטוריה הרפואית שלהם, לעיתים ללא כל הצדקה. יתירה מזו, גם גופים אקדמיים דורשים לעתים ממועמדים ללימודים לוותר על סודיות תיקם הרפואי.

1. באילו מגזרים נתקלים במעסיקים שמבקשים ממועמדים לעבודה או עובדים לחתום על טופס ויתור סודיות?

ברוב המקרים מעסיקים אינם רשאים לדרוש מהעובד חתימה על ויתור על סודיות רפואית. קיימים מקרים בהם החוק מתיר למעסיק לדרוש מעובד לעבור בדיקות רפואיות ולמסור פרטים אודות מצב בריאותו במסגרת קבלתו לעבודה. כך למשל, עובד מדינה חייב לעבור בדיקה רפואית כתנאי לקבלתו לעבודה, וכאשר יש חשש שעבודתו נפגעת כתוצאה ממצבו הרפואי. עובד מדינה המבקש לפרוש לגמלאות מסיבות בריאות, ניתן לחייבו בבדיקות רפואיות, עובד תעשייה חייב למסור למעביד, עם כניסתו לעבודה פרטים על מצב בריאותו על מנת לוודא שהוא מסוגל לבצע את עבודתו. נער מתחת לגיל 18 חייב להציג בדיקה רפואית כתנאי להעסקתו, כמו כן נדרשים לבצע בדיקות רפואיות גם עובדים זרים, עובדים בבתי-אוכל, עובדים ‏בייצור מזון, בבתי-ספר ובספנות. בנוסף, כל‏ עובד המבקש דמי מחלה חייב להמציא למעבידו תעודת רופא.

2. האם החקיקה הקיימת בנושא - חוק הגנת הפרטיות, חוק כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק - מתירים לדרוש מעובד או מועמד לעבודה לוותר על סודיות רפואית?

כאשר מעביד דורש מעובד לגלות נתונים רפואיים הדבר גורם לפגיעה בפרטיות העובד. השאלה היא האם פגיעה כזאת מוצדקת. מצד אחד חובת הגילוי ביחסי עבודה מוגברת לאור העובדה שיחסי עובד ומעסיק הם יחסים ארוכי טווח בדרך כלל ודורשים מידה מוגברת של תום לב וגילוי. אבל בתי הדין לעבודה קבעו שחובת הגילוי אינה מוחלטת בגלל שהיא פוגעת בפרטיותו של העובד. בתי הדין קבעו שהאיזון הנכון בין חובת הגילוי להגנה על הפרטיות מאפשר למעביד לקבל תשובות על שאלות רפואיות רק אם הן רלוונטיות לתפקיד שהעובד ממלא. עובד אינו חייב לספק מידע רפואי שאינו קשור לתפקידו. לדוגמא, בתי הדין לעבודה קבעו שעובדת לפני החודש חמישי להריון לא חייבת לגלות על כך למעביד בהליכי קבלתה לעבודה. דרישה לגלות מידע כזה מהווה אפליה אסורה בקבלה לעבודה.

3. מתי ובאילו סוגי עבודה מותר למעסיק על פי חוק לדרוש ממועמד או מעובד לוותר על סודיות רפואית?

לאור קביעת בתי הדין לעבודה, כי עובד חייב לגלות רק מידע רלוונטי לעבודתו, אזי הדרישה לויתור גורף על סודיות רפואית הוא בדרך כלל דרישה שלא כדין. ניתן להצדיק דרישה כזאת רק במקרים נדירים בהם כל תקלה במצבו הבריאותי של העובד עלולה להשפיע באופן מהותי והמשמעותי על יכולתו לבצע את תפקידו או להטיל סיכון משמעותי על המעביד או על מקבלי העבודה מהמעביד. לדוגמא עובדים בסביבת עבודה מסוכנת, עובדים בתעשיות מזון ותרופות.

4. האם במקום ויתור על סודיות רפואית יכול העובד (המועמד) לבקש לעבור בדיקות ספציפיות הרלוונטיות לסוג העבודה, ולא לחשוף את כל התיק הרפואי?

במקרים בהם נדרש עובד לויתור על סודיות רפואית, עליו לבחון האם ביצוע התפקיד אכן דורש גילוי כל כך רחב של מידע רפואי. כעקרון ניתן לחשוב על מעט מקרים בהם נדרש גילוי רפואי מלא. בדרך כלל ניתן לספק את צרכי המעסיק במידע רפואי ספציפי או בביצוע בדיקות רלוונטיות. כך למשל, סביר להניח שעובדים בענף המזון או התרופות נדרשים לספר מידע רפואי רחב. אולם, גם אז ניתן להתנגד לחשיפתו של כל התיק הרפואי שכן המעביד בענפים אלה לא צריך להיות חשוף למשל למידע על מצבו הנפשי של העובד. לכן, מעסיק בענף המזון והתרופות, יכול להסתפק בבדיקה שתוודא שהעובד אינו חולה במחלות שעלולות להשפיע על עיסוקו.

5. האם מועמדים לעבודה או ללימודים שנתקלו בדרישה כזו, ללא הצדקה, יכולים לתבוע את המעסיק או המוסד?

רוב התביעות שהוגשו לבתי הדין לעבודה נוגעות לדרישת מעבידים, כי עובדת המועמדת לעבודה תגלה האם היא בהיריון. יחד עם זאת, בפועל כמות התביעות שמוגשת לבתי הדין היא קטנה מאוד יחסית לכמות ההפרות. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר להפלות עובדים בתנאי עבודה או בקבלה לעבודה גם במצב בו המעביד קובע תנאים שאינם ממין העניין. כאשר מעביד דורש גילוי מידע רפואי שאינו רלוונטי הוא למעשה עובר על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אחד הכלים היעילים ביותר להילחם במעבידים המפרים את הגנת הפרטיות ושואלים שאלות לא רלוונטיות הוא חוק תובענות ייצוגיות המאפשר להגיש תובענה ייצוגית גם על הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

6. האם במסגרת מכוני אבחון לעבודה מותר לערוך מבחני אישיות פסיכולוגיים? האם מותר להעביר אותם אבחון של פסיכולוג? האם מותר לשאול אותם בשאלונים שאלות אישיות ו/או בריאותיות?

קיימות עבודות הדורשות חוסן נפשי. כך למשל, עבודות ימאות או עבודות בשירותי הביטחון. בעבודות מסוג זה בדיקה פסיכולוגית תהיה לכאורה רלוונטית. יחד עם זאת, גם בראיון הפסיכולוגי וגם בשאלוני אישיות ושאלונים רפואיים המעסיק אינו רשאי לבקש מידע שאינו קשור לתפקיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.