אלקטרה נדל"ן ואזורים מממשות בקנדה: מוכרות נכסים בשווי 300 מ' ש'
חברת אלקטרה נדלן השלימה יחד עם הרבור גרופ האמריקנית, שאלקטרה נדל"ן מחזיקה ב-20% ממניותיה את מכירת הזכויות בנכס בעיר וויניפג שבקנדה תמורת סך של כ-203 מיליון שקל (55.8 מיליון דולר קנדי).
חלקה של אלקטרה נדל"ן בעסקה מסתכם בכ-152 מיליון שקל (כ-41.8 מיליון דולר קנדי), והיא צפויה לקבל כתוצאה מהעסקה עודף תזרימי - לאחר החזר הלוואות ועלויות נוספות, ולפני מס - בסך של כ-45.1 מיליון שקל (כ-12.4 מיליון דולר קנדי). המכירה מניבה לאלקטרה נדל"ן תשואה פנימית שנתית ממוצעת (IRR) בשיעור גבוה של כ-16.5%.
הרוכשת של הנכס הינה קרן הריט הקנדית ארטיס (Artis), שהחזיקה בעבר במשותף עם אלקטרה נדל"ן בנכס מניב אחר באותה העיר. הנכס הנמכר הינו בניין משרדים בשטח כולל של כ-26,700 מ"ר. אלקטרה נדל"ן רכשה את הנכס בדצמבר 2006. הנכס מושכר לחברת התקשורת הקנדית MTS (Manitoba Telecom Services). יצוין, כי הנכס שוערך ברבעון הראשון של 2011 למחיר המשקף את שוויו בעסקה הנוכחית, וזאת לאחר שבסוף שנת 2010 היה רשום בספרי החברה לפי שווי נמוך יותר של כ-52.5 מיליון דולר קנדי.
שי וינברג, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "מכירת הנכס בוויניפג, שהניב לנו תשואה שנתית ממוצעת מצוינת של כ-16.5% על ההון המושקע, הינה במסגרת האסטרטגיה של החברה לממש נכסים שהושבחו על ידנו, ובמקביל איתור הזדמנויות השקעה אטרקטיביות חדשות בשווקים בהם אנו פועלים. בנוסף, אנו פועלים להמשך פיתוח פעילות הייזום שלנו בשוק הישראלי, וזאת לאחר השלמתו של פרויקט מגדל אלקטרה, שנחשב כיום לאחד הנכסים המודרניים והאטרקטיביים בשוק המשרדים של מדינת ישראל".
תוך כך, חברת אזורים הודיעה היום כי השלימה עסקה למכירת חברה נכדה, בבעלות מלאה של החברה, המחזיקה קרקע המיועדת לנדל"ן להשקעה בטורונטו, תמורת כ-96.5 מיליון שקל (26.5 מיליון דולר קנדי).
בתחילה, אמורה הייתה אזורים למכור את הקרקע עצמה בלבד, אך תוך כדי המגעים החליטה החברה למכור את החברה הנכדה המחזיקה בקרקע, וזאת בתמורה לכ-650 אלף דולר הנוספים למחיר העסקה המקורית.
סך של כ-12 מיליון דולר קנדי מתמורת המכירה ישמש לפירעון הלוואה שנטלה החברה הנכדה ממוסד פיננסי בנוגע לקרקע. השלמת עסקה זו, מצטרפת לעסקה נוספת למכירת נכס של החברה בקנדה אשר התקיימה בתחילת שנת 2011, ולאחר השלמת עסקה זו לחברה אין עוד נכסים בקנדה.
אופיר גרינברג, מנכ"ל אזורים: "עסקה זו מהווה צעד נוסף לחיזוק מבנה ההון של החברה, והינה חלק מהחלטת החברה להתמקד בעסקי הליבה של החברה, שהם בניה למגורים בישראל".
כתבה נוספת בנושא:
- 2.יניב 01/09/2011 11:52הגב לתגובה זואחרי גירזון רציני של המנייה הגיע הזמן להתחיל לטוס!!!!!
- 1.די מדיקל (ל"ת)בןטוב 01/09/2011 11:08הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
